גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תראו מי שמדבר: "מי שרוצה כסף – שלא יקים סטארט אפ"

זוהר לבקוביץ הוא יזם שהקים ומכר כמה חברות, ביניהן אמובי (Amobee), בכ-340 מיליון דולר ● כיום הוא משקיע אנג'ל, עובד על מיזם חדש ומשתתף בתוכנית "הכרישים" ● כיצד נראו ימיה הראשונים של אמובי ואיך הפכה לחברת ענק, ומה הוא חושב על סצנת הסטארט-אפים בישראל? האזינו לפרק ה-9 של עוד פודקאסט לסטארט-אפים

זוהר לבקוביץ / צילום: ענת לברון
זוהר לבקוביץ / צילום: ענת לברון

זוהר לבקוביץ, אתה יזם סדרתי שהקים ומכר 3 חברות סטארט-אפ, ביניהן את חברת אמובי (Amobee) לסינגטל בכ-340 מיליון דולר. אתה משקיע אנג'ל, עובד על סטארט-אפ חדש, וכיום משתתף גם בתוכנית "הכרישים".

אנחנו פה בפרק התשיעי של עוד פודקאסט לסטארטאפים. ונתחיל בשאלה, מה מניע אותך?

לבקוביץ: "אני רוצה להקים את חברת ההספד שלי. אני עובד על סטארט-אפ שאמור לשמור על אנשים ולעשות טוב בעולם, ולהשאיר מעט מורשת אחריי. במקביל, אני נהנה ממעט ההשקעות שאני עושה ומהאנשים שמסביבי".

רוצה לספר קצת על אמובי? מה עשיתם? בכמה נמכרתם?

"מכרו את החברה לסינגטל. היו כל מיני מספרים בתקשורת, 321 מיליון דולר, 340 מיליון דולר. אני יכול להגיד שזה היה סכום יפה".

ומה עשיתם?

"פרסומות בסלולר. שום דבר חדשני. לקחנו תמונות ושמנו אותם על מכשירים סלולריים. הקטע הוא שעשינו את זה 7 מיליארד פעמים ביום. והפכנו כך את אמובי לחברת ענק שמגלגלת המון כסף וגם קנתה חברות אחרות בכמיליארד דולר".

ותוכנית "הכרישים"?

"בסך-הכל הזדמנות בשבילנו לפגוש יזמים מבוהלים, שעומדים מולנו, ואנו שורטים את נשמתם בשידור חי".

מה הרקע שלך? איך התחלת?

"היה לי מחשב כשהייתי בן 15, לא ידעתי מה עושים איתו - אז פירקתי אותו כדי ללמוד איך הוא עובד מבפנים. אבל בסך הכל לא הייתי איזה חנון גדול. אני קיבוצניק, ונורא 'סבלתי' עם המתנדבות והטרקטורים, במקום לשבת על המחשב כל היום.

"ההשכלה שלי לא קשורה למחשבים, למדתי בכלל כלכלה. טכנולוגיה זה לא משהו שבעיני צריך ללמוד, אפשר ללמוד את זה לבד. טכנולוגיה זה בסך-הכל להעביר פקטה ממקום אחד למקום אחר, ולאף אחד לא באמת אכפת מזה. זה לא כזה מסובך".

איך היה לך באמובי? איך זה לבנות חברה ולגדל אותה לסדרי גודל כאלו?

"החיים של יזם מלאי עליות וירידות. בהתחלה משקיעים אומרים לך 'לא', אז אתה מבואס; אחרי זה קרן הון-סיכון אחת אומרת לך 'כן', ואתה שמח ומאושר; ואז אתה מבין שאתה צריך להתחיל לגייס עובדים, לעשות מרקטינג - ואתה מתבאס שוב; וכך הלאה. במשך כמה שנים טובות".

ואז?

"ואז אתה נהיה אדיש, ועובר תקופה של שנים ארוכות בהן שום דבר לא משמח אותך במיוחד או מעציב אותך במיוחד".

ואז מה?

"ואז מישהו רוכש את החברה שלך בסכום גבוה. הטלפון הראשון שמגיע הוא מרשויות המס בארה"ב. הטלפון השני? מרשויות המס בישראל. הם עובדים ממש יעיל. אחרי זה אמא מתקשרת. ואז אתה מאושר עד הגג, קונה מכונית יקרה, ואחרי חודש חוזר לרמות האושר בהן היית לפני 10 שנים כשרק הקמת את הסטארט-אפ - ככה זה".

היית אומר שאתה מוצלח? איך אתה מגדיר הצלחה?

"הצלחה זה לא רק כסף, זה להותיר חותם, לעשות שינוי בעולם. אני לא חושב שעדיין הצלחתי לגמריי".

אז במה אתה טוב? בכל זאת, עשית דבר או שניים.

"אני ממש טוב בלעשות טעויות ולתקן אותן מהר. גייסתי עובד לא טוב? לפטר; בחרתי בכיוון עסקי שלא עובד? שיניתי; היה משבר כלכלי ב-2008? תוך 72 שעות פיטרתי חצי מהחברה. התגובות המהירות וזיהוי ההזדמנויות או הכשלים, בנו את אמובי ואותי. בזה אני טוב".

מה עושים אחרי אקזיט של 340 מיליון דולר?

"כלום. לא קניתי בית יותר גדול. יאכטה? אין לי מה לעשות עם כל הים הזה. אפילו פעמון לאופניים לא קניתי.

"אבל חשוב לומר, אקזיט כן נותן את התחושה שהצלחת ומאפשר לך לישון בלילה בנוח. בזמן שבונים סטארט-אפ אין שיחות טלפון טובות - כל פעם שמישהו מתקשר, זה תמיד משהו רע. אחרי המכירה, סוף סוף מתחילות להתקבל שיחות טובות. ועוד לא אמרנו שום דבר על סיכויי ההצלחה".

למה ליזם מתחיל בישראל להקים סטארט-אפ?

"מי שרוצה כסף? שלא יקים סטארט-אפ. מי שרוצה סטטוס? גם שלא יקים חברה. יש סטטיסטיקות שמראות שעדיף למלא לוטו בקליפורניה מאשר להקים חברת טכנולוגיה, ולמהלך הזה באותו הכסף יש תוחלת גבוהה יותר. שכירים שמגיעים לעמדות בכירות גם עושים יותר כסף מיזמים. וסטטוס - מקבלים אולי ביונייטד על הטיסות. תעשו סטארט-אפ כי אתם רוצים לבנות משהו, לשנות משהו. זה הכל".

אז ממי לגייס כסף? ולאיזה אקסלרטור ללכת?

"חלק מהמשקיעים בארץ די גרועים. אני תמיד אומר ליזמים להיזהר. היזמים הכי טובים הולכים לגייס מהקרנות הטובות, סקויה וכדומה. אחרים יביאו כסף מקרנות קטנות יותר, הבאים בתור מסופר אנג'לים, הפחות טובים אחריהם מאנג'לים קטנים - והכיתה הטיפולית? היא תלך לאקסלרטורים וחממות".

מה אתה חושב על השוק כיום?

"בעיניי יש יותר מדי כסף והזדמנויות בשוק, וזה רע לכולם - לתעשייה, למשקיעים ולחברות. יש בישראל כ-700 חברות סייבר, אולי 30 מתוכן ראויות לקיום. כל השאר לוקחות עובדים וסתם מבזבזות להן את הזמן ומונעות מהחברות הטובות לגייס אותם. עודף כסף בשוק זה נורא. אני חושב שליזמים צריך להיות יותר קשה לגייס, וכאשר פועלים תחת לחץ של משאבים עובדים יעיל וטוב יותר".

חזרת לארץ לא מזמן. למה?

"את האמת? אני נהנה בישראל יותר מאשר בארצות הברית. החיים פה אחלה, אמנם יש לנו כבישים וצפיפות, חום ויותר ערסים - אבל רמת העניין פה, כמות היזמים עם ברק בעיניים שפוגשים אותי, הופך את הכל להרבה יותר מעניין ומרגש מאשר בסיליקון ואלי. אין בכלל מה להשוות. קצת מרגיש כאן כמו במסיבת סיום בלי מבוגר אחראי".

האזינו לפרק ה-9 המלא של עוד פודקאסט לסטארטאפים (עונה 4).

**

"עוד פודקאסט" היא תוכנית ליזמים בתחילת דרכים וכאלה המתעניינים ביזמות. במסגרת הפודקאסט, אנו מארחים דמויות מובילות בתעשיית הסטארט-אפים והחדשנות בישראל - לרבות משקיעי הון-סיכון, יזמים ואנשי מקצוע אחרים - כדי לאפשר למאזינים מפגש בלתי אמצעי עמם. בחלק מהתוכניות, אנו מאפשרים גם לקהל הרחב לשאול את האורחים שאלות שמעניינות אותם.

הפודקאסט הוא בשיתוף מערכת "גלובס", ובתמיכת Rise TLV.

את "עוד פודקאסט" מנחים תומי בר-אב, יועץ לאסטרטגיה שיווקית לסטארט-אפים, לשעבר מנהל השיווק של חברת ארגוס ותוכנית MassChallenge (האקסלרטור הגלובלי הגדול בעולם) וגיא קצוביץ', מייסד-שותף ב-Fusion LA (תוכנית האצה לסטארט-אפים ישראלים בלוס אנג'לס).

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא