גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שהצליחה לחמוק מנזקי עליית הריבית והתחזקות הדולר

עליית הריבית בארה"ב והתחזקות הדולר עשו שמות השנה בביצועי השווקים המתעוררים ● אבל הודו נקטה מבעוד מועד צעדים להיערכות עם הגורמים הללו, וכמו כן הצליחה להתחמק מהדעיכה בכלכלת סין ומירידת מחירי הנפט - שפגעו בשווקים אחרים ● כל זה מבטיח לעת עתה שהודו תמשיך להוביל בצמיחה בקרב המשקים המתעוררים

עובדים בבורסת המניות במומביי חוגגים את עליית המדד המקומי/ צילום: רויטרס
עובדים בבורסת המניות במומביי חוגגים את עליית המדד המקומי/ צילום: רויטרס

כבר מאז 2014 ביססה הודו את מעמדה ככלכלה המתפתחת הגדולה ביותר בעולם, ועקפה את סין - עם קצב צמיחה ממוצע של כ-7% בשנה. זאת למרות דשדוש קל ב-2017, עקב הדה-מונטיזציה שהוחלה בנובמבר 2016. מדובר באיסור המיידי על שימוש בשטרות מזומן של 500 ו-1,000 רופי, שהיוו עד אז 85% מסך המזומן במחזור.

האוכלוסייה הצעירה, רמות החיסכון, ההשקעה בבריאות והמשך אינטגרציה עם הכלכלה העולמית, צפויות להמשיך לתמוך בצמיחה המהירה של הודו גם בשנים הבאות. מספר רפורמות פיננסיות בוצעו בשנים האחרונות, ביניהן בניית בסיס למדיניות מוניטרית מכוונת יעד אינפלציה, רפורמת המע"מ האחיד, הסדרת תהליכי פשיטות רגל וחדלות פירעון, הקלות בכניסת משקיעים זרים לפרויקטים בכלכלה הריאלית והקלה בעשיית עסקים.

למרות הרפורמות הנ"ל, הצמיחה הכלכלית עדיין לא מממשת את מלוא הפוטנציאל, ונדרשים רפורמות מבניות נוספות שיעלו את רמת ההשקעות במשק, שיפור בקצב יצירת המשרות ועלייה בפריון. כל זאת כדי שהודו תוכל להדביק את הפער לעומת הכלכלות המתקדמות, ותספק את דרישות התעסוקה של האוכלוסייה הצעירה שלה.

הצמיחה בהודו מול הגידול השנתי במדד המניות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שמנסה לדחוף את המשק ההודי לתחרותיות ולכלכלה חופשית, שואף להפוך את הודו למעצמת שירותים שתמשוך השקעות רבות של זרים אל תוך המדינה. הודו הפכה בשנים האחרונות ליצואנית גדולה של שירותי IT, מיקור-חוץ של תהליכים עסקיים ושירותי תוכנה עם הכנסות בהיקפים של מיליארדים. כבר היום ענף השירותים מהווה כ-60% מהתוצר, ועם זאת מעסיק רק כשליש מכוח העבודה. האתגרים של מודי עדיין רבים, שכן הביורוקרטיה המסובכת של הודו מערימה קשיים ומרחיקה לא מעט משקיעים זרים.

על פי מדד "קלות עשיית העסקים" של הבנק העולמי, הודו מדורגת במקום ה-100 מתוך 190 מדינות - אמנם שיפור דרמטי מדירוג של 130 בשנה שעברה - אך נראה שלהודו יש עוד לאן להתקדם.

אם נשאל את המטייל הישראלי הממוצע בהודו, נבין שתשתיות כמו מים זורמים וחשמל הן בגדר פריבילגיה בחלקים מסוימים בהודו, וישנם לא מעט אזורים שבהם לא רק שהתשתיות ירודות, אלא שקיים ספק אם הן בכלל קיימות.

כדי שכל סוג תעשייה ושירותים לאזרח יוכלו להתקיים ולשגשג, נדרשת תשתית ראויה, ונכון להיום, המחסור בתשתיות מהווה את המגבלה המרכזית למימוש הפוטנציאל של הודו. במהלך שנות שלטונו של מודי הוא התניע תהליכים רבים ורפורמות רבות. עם זאת, לצד ההצלחות היו לו גם לא מעט כישלונות, כשהסחבת הביורוקרטית הקשתה על יישומן של לא מעט רפורמות. עקב זאת, ובהתחשב בעובדה שהבחירות מעבר לפינה (במאי 2019), בתקופה האחרונה שם מודי דגש רב יותר על האצת הרפורמות הקיימות, על חשבון יוזמות חדשות.

הגורמים שיתמכו בשוק המניות

אם נחשפתם לעיתונות הכלכלית בשנה האחרונה אתם ודאי יודעים שהשווקים המתעוררים הם לא המקום הכי בטוח להיות בו כרגע מבחינה פיננסית. עליית הריבית בארה"ב, בשילוב עם התחזקות הדולר, עשו שמות מתחילת 2018 בביצועי השווקים המתעוררים, שנחשבים לחשופים במיוחד לדולר על רקע תפיחת החובות הדולריים שלהם במהלך העשור האחרון. בהקשר זה הודו שונה באופן בולט משאר השווקים המתעוררים, בעיקר בנקודות המפורטות להלן.

בניגוד לשווקים מתפתחים אחרים, הודו ערוכה כיום הרבה יותר להתמודדות עם ההתחזקות בדולר. הממשלה והבנק המרכזי ביצעו פעולות שגרמו ירידה חדה בגירעון בחשבון השוטף ושמירה על יציבות החוב חיצוני (שרובו דולרי) לאורך השנים, ברמה נמוכה של כ-19% מהתוצר.

פעולות אלה של ממשלת הודו לא בוצעו על-ידי מדינות כמו טורקיה, דרום אפריקה, מקסיקו, אינדונזיה וברזיל, שאפשרו לחוב החיצוני שלהן לתפוח בצורה דרמטית במהלך השנים האחרונות, ובתוך כך הגדילו בצורה דרמטית את הסיכון הפיננסי שלהן.

סיבות נוספות לדשדוש בשווקים המתעוררים השנה, שמהן הודו מצליחה להתחמק, הן הדעיכה בכלכלת סין וירידת מחירי הנפט. בניגוד לשאר המתעוררים ולמרות הקרבה הפיזית, להודו אין כמעט קשרי מסחר עם סין. לכן ההאטה בפעילות הכלכלית של סין אינה משפיעה על הכלכלה ההודית כלל. בנוגע לנפט, הודו אינה מייצאת נפט כלל, ולמעשה היא אחת מיבואניות הנפט הגדולות בעולם. לכן, נפילת מחירי הנפט בחודשיים האחרונים רק צפויה לתרום לה.

בשורה התחתונה הודו צפויה להמשיך ולהוביל את השווקים המתעוררים מבחינת קצבי הצמיחה שלה גם בשנים הבאות. הפיתוח וההשקעה בכלכלה המקומית רק צפויים להתעצם ולתמוך ברווחי החברות המקומיות. בתקופה שנחשבת לבעייתית מאוד בשווקים המתעוררים, הודו היא אחת מנקודות האור. לאורך זמן, לצמיחה של המשק ההודי יש מתאם חזק במיוחד עם שוק המניות המקומי שלה, כך שאם להיות חשוף לשווקים המתעוררים בימים אלו, עדיף שהודו תהיה חלק מרכזי מחשיפה זו.

IT: אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים

אחד ממנועי הצמיחה של הכלכלה ההודית הוא מגזר שירותי ה-IT. העולם המערבי זיהה לפני יותר מעשור את הפוטנציאל הקיים בהודו, שמורכב מיכולות מתמטיות המולידות מהנדסים ותוכניתנים איכותיים לצד כוח עבודה זול מאוד. אלו הובילו להעברה של משרדים ומתקנים רבים מצד חברות מערביות להודו. בעקבות מעברים אלו נוצרו חברות ענק המספקות שירותי אאוטסורסינג בתחום מערכות המידע לחברות בכל העולם, ובמיוחד בעולם המערבי.

IT) Information Technology) הוא מונח המתייחס לשימוש בטכנולוגיות מחשוב ותקשורת לשם ניהול ועיבוד מידע. מדובר למעשה בשם כולל ליישום של אחסון, טיפול וניתוח מידע בעסקים ובארגונים - מידע שעובר דרך כלל האמצעים הטכנולוגיים, ביניהם שרתים, מחשבים, מכשירים ניידים ועוד. טכנולוגיית המידע עוסקת בשימוש בחומרה ובתוכנה של מחשבים ובתקשורת מחשבים לניהול מידע שכולל אחסון, עיבוד, הגנה והעברה של מידע.

הודו היוותה שחקן מרכזי בתחום טכנולוגיות המידע, בעיקר לאחר הופעת באג אלפיים שהגדיל את הצורך בתוכניתנים. חברות בעולם המערבי, שזיהו את הפוטנציאל הגדול שבמיקור-חוץ מעבר לים, החלו להעביר את פעילות תחזוקת הנתונים, ואף את פיתוח התוכנה, למיקור-חוץ בהודו - שלה מבחר מהנדסים מיומנים ומוכשרים דוברי אנגלית. אלו יצרו סביבה מושלמת לעבודה עם טכנולוגיות מידע.

אבל לא הכל ורוד. למרות היתרונות הברורים שבמיקור חוץ של טכנולוגיות מידע להודו, בעיותיה הפוליטיות של המדינה ייצרו וממשיכים גם היום לייצר בעיות, בין היתר עבור החברות שלעיתים מעדיפות יעדים אחרים באסיה ביניהם: וייטנאם, סין והפיליפינים. משבר הסחר בין סין וארה"ב עשוי שוב להוביל עסקים לחשב מסלול מחדש ולהחזיר חלק מהפעילות או לחילופין לפיתוח פעילות חדשה במדינה.

למרות העליות והירידות במהלך השנים, תעשיית שירותי טכנולוגיות המידע ממשיכה לצמוח, ותעשיית התוכנה נעשית יותר תחרותית, וחברות מהעולם המערבי מנסות לצמצם יותר ויותר בעלויות. מנגד הממשל בהודו פועל כבר שנים רבות לקידום מעמדה של המדינה כמרכז עסקי עבור תעשיות הטכנולוגיה וההייטק ובשנת 2012 גם השיקה תכנית תמריצים שסיפקה הטבות רבות לחברות טכנולוגיה (לא רק בתחום השירותים אלא גם מתחומי הייצור).

העלייה המתמדת בצורך באיסוף ובניתוח DATA נוכח השינויים והפיתוחים הטכנולוגיים בעולם, מובילה לצמיחה אורגנית בתחום. ככל שהכלכלה העולמית נשענת יותר ויותר על העולם הטכנולוגי, והפרט צורך יותר ויותר DATA, כך הצורך רק ילך ויגדל, ויתמוך בהמשך הצמיחה העתידית של הענף. אם ננטרל לרגע את חוסר היציבות של המטבע המקומי, אזי נראה כי התחום מהווה את אחד הענפים הצומחים באזור, ואולי גם היותר מעניינים להשקעה.

מגזר ה-IT מהווה כ-18% ממדד המניות המרכזי של MSCI בהודו, השני בהיקפו לאחר סקטור הפיננסים, שמהווה כ-23% מהמדד המרכזי.

■ הכותבים הם כלכלן ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/ או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה