הרכבת הקלה בירושלים / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ועדת הכספים של הכנסת תקיים היום (ד') דיון מעקב על סוגיית ההחלה של החובה לרכש גומלין שיעשו חברות זרות במשק הישראלי, במסגרת מיזמי תשתית גדולים של המדינה.
דיון מקיף בנושא התקיים לפני חודש, ובמהלכו נציגי התעשייה והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) שבמשרד הכלכלה ביקרו בחריפות את משרד האוצר, בטענה שאינו מקדם את הנושא ולא מקפיד על שילוב חובת רכש הגומלין במכרזי תשתיות גדולים.
ל"גלובס" נודע, כי במסגרת הדיון יציגו נציגי משרד הכלכלה לחברי הוועדה ניתוח חדש שעשתה חברת רותם אסטרטגיה. הניתוח, שנעשה בהזמנת משרד הכלכלה והרשפ"ת ומתייחס להיבטים הקשורים לרכש גומלין בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, קובע כי היקף פוטנציאל הרכש בפרויקט יעמוד על 1.1 מיליארד שקל לפחות.
את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים מובילים משרדי האוצר, התחבורה ועיריית ירושלים והוא מקודם בשיתוף המגזר הפרטי. הוא כולל הקמת מסילות באורך של כמעט 30 קילומטר, כ-50 תחנות חדשות ותכנון ויצור של כ-100 קרונות רכבת, שיתוחזקו בחניון ייעודי באזור קריית הממשלה בבירה.
היקף הפרויקט מוערך ב-19.5 מיליארד שקל, מהם כ-9.5 מיליארד יוקצו להקמת התשתיות וכ-10 מיליארד ישמשו להפעלת המערכת ולתחזוקה. הניתוח של רותם אסטרטגיה העלה כי מתוך הסכומים האלה, בכוחה של המדינה לדרוש קיום של רכש גומלין על רכיב "עלות הקמה לזכיין", שהיקפו כ 5.5 מיליארד שקל.
הניתוח בחן 4 חלופות להחלת החובה לקיום רכש גומלין במשק הישראלי מצד החברות הזרות שייגשו למכרזים הקשורים לתכנית הרכבת הקלה. במקרה שתבחר החלופה הראשונה, שמדברת על חובת רכש בהיקף של 20% מתוך סך גובה ההתקשרות של המדינה עם החברה הזרה שתבחר, מדובר ברכש בהיקף של 1.1 מיליארד שקל. זאת, בנוסף להגדלת היצע התעסוקה במשק בעוד כ-2,500 משרות, הגדלת התוצר ב-460 מיליון שקל ותוספת של כ-170 מיליון שקל להכנסות המדינה.
בדיון שהתקיים לפני חודש, מתח יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ביקורת חריפה על משרדי הממשלה שחומקים מחובת רכש הגומלין, והורה ליועצת המשפטית של הוועדה לנסח חוק חדש שיסדיר את הנושא.
נציגי האוצר שהופיעו באותו דיון טענו כי המשרד אינו מתנגד לרכש גומלין, וכי הוא מקיים מגעים בעניין עם משרד הכלכלה ועם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, לקראת גיבוש מדיניות בנושא לקראת מיזמי תשתית גדולים שצפויים לשנים הקרובות.
במשרד הכלכלה אמרו כי "רכש הגומלין הוא כלי משמעותי להגדלת היצוא, הכנסת ידע וטכנולוגיות מתקדמות לישראל, משיכת השקעות זרות לארץ ולא פחות חשוב מכך - הרחבת היצע התעסוקה והתעשייה הישראלית, תוך הכנסת כסף רב למשק. אנחנו נוודא שכל המחויבויות האלה יתקיימו, ונאכוף את חובת רכש הגומלין".