רכבים ממתינים למסירה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאטיב
בהתאם לתחזיות המוקדמות שלנו, מסתיימת שנת מכירות הרכב 2018 בקול ענות חלושה. נתוני נובמבר שפורסמו השבוע מצביעים על כ-16,800 מסירות חודשיות בלבד, שמביאות את הסך המצטבר בינואר-נובמבר לכ-262 אלף מסירות - ירידה של 5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהנחה שהמכירות בדצמבר יעמדו על סכום ארבע ספרתי נמוך, תסתיים השנה עם כ-270 אלף מסירות רכב, אולי פחות.
ועדיין, מדובר על כ-7.5 מיליארד דולר בקירוב שהוזרמו ב-2018 בישראל לרכישת מוצרי תחבורה פרטיים. מאיפה הגיע הכסף? התשובה היא "מכולנו". לא רק מחסכונות פרטיים של רוכשי רכב אלא גם מאשראי בנקאי וחוץ בנקאי בהיקף של מיליארדי דולרים, שחלקו ממומן בשוק ההון. עוד כמה מיליארדים טובים הגיעו מחברות ליסינג ממונפות, שנשענות על אג"חים אותם רוכשים מוסדיים וקרנות פנסיה וכך הלאה.
בקיצור, אפילו אם לא רכשתם השנה מכונית חדשה, ואולי בכלל אין לכם רישיון נהיגה ואתם מעדיפים אופניים, סביר להניח שגם אתם שותפים במידה כזו או אחרת ל"פירמידה ההפוכה", שנשענת על הביטחונות של ערכי הרכב המשומש. בין אם אתם מודעים לכך או לא. מסיבה זו הביצועים והיציבות שיפגין שוק הרכב הישראלי בהמשך הדרך הם עניינו של כל מי שחרד לפנסיה ולהשקעות שלו.
אז איך תיראה 2019 בשוק הרכב הישראלי? אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה ובכל זאת ננסה לשרטט כאן כמה מגמות, חלקן צולבות ומנוגדות, שישפיעו על השוק בשנה הבאה.
המס הירוק: סביבתי ופוליטי
קרוב למחצית מהעלות הכוללת של רכישות הרכב בישראל היא מסים. המשמעות היא, שמרחב ההשפעה של רגולציית המיסוי על שוק הרכב המקומי גדול יותר מאשר ברוב העולם. בפגישה שנערכה לפני מספר שבועות בין ערן יעקב, יו"ר רשות המסים, לבין נציגי יבואני הרכב, נאמר לנוכחים בצורה ברורה כי "מדינת ישראל לא יכול להרשות לעצמה לוותר על שקל מתקבולי מיסוי הרכב". וזה היה עוד לפני גילוי "הבור התקציבי". לפיכך לא משנה אילו רפורמות יצוצו ב-2019, בתמונה הרחבה שוק הרכב ימשיך להיות פרה חולבת ואלה שחולמים על הורדת מס רוחבית ימשיכו לחלום.
אבל לשינויים פרטניים ברגולציית המס הייתה, יש ותהיה השפעה משמעותית על המבנה הפנימי של השוק. שנת המכירות של 2019 תושפע, למשל, מהותית מעדכון המיסוי הירוק שאמור להיות מפורסם בסוף דצמבר השנה ולהיכנס לתוקף באפריל 2019. אנחנו אומרים "אמור להתפרסם" כי רשות המסים שומרת בינתיים על נוסחת המס הירוק בחשאיות כאילו הייתה סוד מדינה.
עדכון המס הירוק השנה הוא מורכב במיוחד מכיוון שהוא צריך להפנים את המעבר של אירופה לשיטת חישוב זיהום רכב חדשה ברבעון השלישי של 2018. אז נכון, גם רגולטורים רבים באירופה עדיין לא קיבלו את כל הנתונים ולא הפנימו לגמרי את השינוי, ובכל זאת לא זכור מצב בו ענף כלכלי אסטרטגי שמגלגל 30 מיליארד שקל בשנה, מגיע לסוף השנה הפיסקאלית עם כזו רמה של חוסר ודאות ביחס למיסוי ולמחירים.
בהעדר מידע קונקרטי, נספק כמה הערכות מושכלות. למעט מכוניות היברידיות, שמוגנות בהטבת מס בצו זמני, רוב הדגמים "הירוקים" והחסכוניים ביותר בשוק, ובהם מכוניות המיני והמשפחתיות, יתקשו להשיג את "הציון הירוק" הנוכחי שלהם - שממנו נגזר גובה הטבת המס. לפיכך, הם צפויים להתייקר במספר אחוזים או לכל הפחות להקטין את יכולת היבואנים שלהם לתת הנחות.
מי שיהנה מהמגמה, פרט להיברידיות, הם דגמים ששייכים לקבוצות הזיהום הגבוהות 13 עד 15 מכיוון שבישראל אין קנס על זיהום חריג אלא רק "פרס" על זיהום מופחת. לכן אפשר להעריך שב-2019 יזרמו יותר ויותר מכירות לשני הקטבים המנוגדים: דגמי SUV מזהמים, שכבר היום תופסים יותר משליש מהמכירות, והיברידיות. מצבם התחרותי של מותגים שנמצאים "באמצע" יורע. המס הירוק המעודכן עשוי להחביא גם כמה הפתעות לא נעימות לרכבי פאר היברידיים-נטענים אבל סביר להניח שבשנת בחירות, מעצבי המדיניות ישאפו לא להרגיז אף אחד.
דיבורים והבטחות של שנת בחירות
לשאר סוגיות מיסוי הרכב, שנמצאות על שולחנו של הרגולטור, לא צפויה להיות השפעה מעשית ב-2019. דוגמה אחת הוא שווי השימוש ברכב צמוד, שב-2018 ייצר לא מעט כותרות ולחץ פוליטי על רשות המסים להקטין אותו.
הלחץ הזה יימשך גם ב-2019. אבל אנחנו לא שוכחים לרגע שעל שרי הממשלה וחברי הכנסת מרחף איום הקיצוץ הרוחבי, שעלול לפגוע בנושאים הקרובים לכיסם, סליחה, לליבם. תחת איום כזה ספק אם מישהו יעז לפגוע מעשית במקור הכנסה דשן, שמניב 5 מיליארד שקל בשנה לקופת האוצר. לפיכך, ברוח שנת הבחירות נראה הרבה התלהמות מילולית ופרו-אלקטורלית של פוליטיקאים, שיקראו להקטנת המס ולהורדת העומס מהמעמד הבינוני העשוק. ייתכן שיצוץ בכנסת אפילו ניסיון חקיקה ארוך טווח ומתוקשר בנושא, אל אנחנו לא מצפים ליותר מזה.
דוגמה נוספת היא מס הגודש. גם כאן מדובר בנושא טעון פוליטית, שעשוי לפגוע בכיסם של "מעצבי דעת קהל" בעלי רכב צמוד ולפיכך העבודה עליו באוצר תימשך בשנה הבאה בעצימות נמוכה מאוד, הרחק מהתקשורת.
הקדמת הבחירות עלולה לצמצם את מסגרת הזמן האפקטיבית בה ניתן לחלק "סוכריות מס פוליטיות" לבוחרים, אבל לא נופתע אם יהיו שליפות כאלה. אולי איזה צעד מינורי להפחתת האגרות השנתיות, אולי הצהרות על קידום רכב חשמלי, שהוא אמנם פלח זניח אבל אפשר לגזור ממנו בונוסים פוליטיים. ואפשר לצפות כמובן להכרזות על צעדי רגולציה "דרמטיים" לקידום הייבוא לישראל של "רכב חכם ואוטונומי", "תחבורה שיתופית" וכדומה. זה נשמע עתידני ומתוחכם, זה מעורר גאווה לאומית וזה לא עולה הרבה לקופת המדינה. בקיצור, בדיוק מה שהיועצים הפוליטיים ממליצים בשנת בחירות.
מכירות רכב: קוריאניים וכל השאר
עד לפני כמה שנים חיזוי יחסי הכוחות התחרותיים בתוך שוק הרכב היה משימה מורכבת. כיום חיינו קלים הרבה יותר. כמעט שליש מכל כלי הרכב הפרטיים שנמכרים בישראל הם מבית יונדאי מוטורס הקוריאנית וחברת הבת שלה קיה מוטורס. כ-40% מכלל כלי הרכב שנמכרים בארץ הם רכבי SUV וכ-20% הם כלי רכב היברידיים. ואם לשפוט על פי תוכנית הדגמים של הקוריאנים לשנה הבאה, שכוללת ייבוא דגמים היברידיים-נטענים עממיים ושדרוג באבזור/תמורה של דגמי להיט מבוססים (טוסון, ספורטאז') המגמה רק תעמיק.
לפיכך סביר להניח שגם ב-2019 רוב המכירות בשוק המקומי יתמקדו בדגמי SUV ו/או/גם דגמים היברידיים מתוצרת קוריאה. כל שאר השחקנים ימשיכו להיאבק על המכירות הנותרות בעיקר באמצעות דחיקה מטה של הרווח הגולמי. ייתכן, שהמצב יאיץ שינויים מבניים בענף כמו הכנסת שותפים חדשים (על פי מודל העסקה של UMI וחיים דנון) ו/או כניסה של יבואנים לתחומי פעילות אסטרטגיים חדשים על פי המודל של דלק רכב ברכישת "ורידיס".
מנגד, אנחנו לא פוסלים את האפשרות להופעת "אסים נסתרים", שישפיעו על השוק ב-2019. טיוטה, למשל, עתידה להשיק כאן בקרוב את הקורולה החדשה והמתוחכמת עם הנעה היברידית, שנהנית מהטבת מס כפולה (מס קניה והנחה בשווי השימוש), ואם התמחור שלה יהיה תחרותי היא עשויה לתת פייט רציני לקוריאניות. בקיצור, בהינתן מסגרת יציבה, פחות או יותר, של שערי חליפין, ריבית, מחירי דלק ויציבות ביטחונית, אפשר לצפות ליותר מאותו הדבר בשוק הרכב. אם משתני המאקרו יעברו טלטלה משמעותית - הכל פתוח.