"ההתבטאויות שלו רעשניות, אבל השווקים אינם יכולים להשתמש באזניות לביטול רעשים; אי אפשר להפריד בין רעש למדיניות מפני שלפעמים רעש הוא המדיניות" ● מחוקק מכריז שגישת טראמפ לסוגיות סחר היא "כאוטית ובלתי חזויה" ● "כאוס מוליד כאוס"
דונלד טראמפ / רויטרס
אנליסטים ומחוקקים בארה"ב טוענים, כי דונלד טראמפ אחראי במידה רבה לירידות החדות שנרשמו אתמול (ג') בוול סטריט.
האופוריה שאפפה את השווקים בעקבות הכרזת טראמפ שעלה בידו להשיג "עסקה שלא תיאמן" בסעודת ערב בארגנטינה עם נשיא סין, שי ג'ינגפינג, בשבוע שעבר, התחלפה במהרה באווירת נכאים וחשש מהבאות לאחר שכמה מהצהרותיו המאוחרות יותר של טראמפ אותתו למשקיפים שהעימות בין וושינגטון לבייג'ינג הוא עדיין אופציה ממשית למרות ששני הצדדים הסכימו לדחותו ב-90 יום.
פחות מ-48 שעות לאחר שהציג את ההסכם לדחיית עימות המכסים כניצחון גדול לחקלאים ולתעשיית הרכב בארה"ב - "החקלאים ירוויחו בגדול ומהר מהעסקה עם סין" - הכריז טראמפ שהוא מפקיד את המו"מ הקרוב עם בייג'ינג בידי רוברט לייטייזר, ראש נציגות הסחר האמריקאית, שלא פעם נתן פומבי לספקותיו לגבי כוונותיה של סין. צעד זה התפרש מיד בעיני אנליסטים כסימן מובהק לכך שטראמפ אינו מוכן לבוא לקראת הסינים ושהוא חותר להנחיל תבוסה לבייג'ינג, לא להגיע עמה לפשרה.
יתר על כן, בציוץ נוסף קרא טראמפ לסינים לקנות "מיד" מוצרים חקלאים אמריקאים, למרות שהשיחות עימם טרם החלו, כנראה במאמץ להוכיח ל"בייס" שלו שהאינטרסים של מצביעיו תמיד קרובים ללבו. ובציוצי המשך הוא הטיל ספק האם "עסקה אמיתית" עם סין בכלל אפשרית. "או שתהיה לנו עסקה אמיתית או שבכלל לא תהיה עסקה", הוא הזהיר.
"כאשר אנשים או מדינות באים לכאן כדי ליהנות מהעושר הגדול של ארצנו, אני רוצה שהם ישלמו על הפריווילגיה הזו", הכריז הנשיא. הדובדבן על קצפת האמירות האלה היתה ההכרזה "אני איש של מכסים", שנועדה להזכיר לעולם, שנשיא ארה"ב מוכן ומוזמן לחדש את מלחמת הסחר שלו עם סין ולהטיל מכסים בשיעור 25% על סחורות יבוא מסין בשווי 200 מיליארד דולר.
השפעת הדברים הורגשה מיד בוול סטריט והעובדה שסין לא התייחסה בכלל להתבטאויות טראמפ רק החריפה את תחושת המועקה בבורסות. בסיום המסחר אתמול צנח מדד דאו ג'ונס ב-799 נקודות, כ-3.1%, הירידה הרביעית בגודלה בתולדות המדד הזה. מדד סטאנדארד אנד פור נשחק ב-3.2% ונסדא"ק -ב-3.8%.
"פעם נוספת למדו מנהיגי תבל, מחוקקים אמריקאים ומשקיעים עצבניים שאי אפשר לסמוך על דבריו של הנשיא הנוכחי בבית הלבן", כתב אמש "וושינגטון פוסט". "...השווקים הגלובליים דורשים עקביות ואמינות ומטראמפ אין לצפות לא לזה ולא לזה. במקום זאת הוא שולף הצהרות מהמותן ומפתיע משקיעים, מחוקקים ואפילו כמה מעוזריו ומיועציו. האחרונים צריכים לפעמים לשנות כיוון בבת אחת בהתאם לשינוי בגחמות הנשיאותיות".
וההפכפכות הזו אינה חד-פעמית. בשבוע שעבר הצהיר טראמפ שהוא רוצה לשלול מג'נרל מוטורס את הסובסידיות הממשלתיות לייצור רכבים חשמליים כדי להעניש את את יצרנית הרכב על החלטתה לסגור חמישה מפעלים בארה"ב ובקנדה ולפטר אלפי עובדים. אבל זמן קצר לאחר מכן הודיע היועץ הכלכלי של הנשיא, לארי קודלו, כי הממשל אינו יכול לעשות דבר כזה. התמקדות בהענשת חברה אחת באופן כזה אסורה על פי חוק.
"התבטאויות הנשיא רעשניות, אבל השווקים אינם יכולים להשתמש באוזניות לביטול הרעש החיצוני", אמרה דאיין סוונק, כלכלנית ראשית בגרנט תורנטון, שצוטטה ב"פוסט". "אי אפשר להפריד בין הרעש לבין מדיניות מפני שלפעמים הרעש הוא המדיניות. השווקים אוהבים ודאות. הם צריכים לדעת מה כללי המשחק לפני שיוכלו להתקדם".
ישנם סימנים גוברים לכך שמשקיעים - שבעבר ניסו להישען על כל הצהרה של טראמפ ויועציו על הכלכלה - מתחילים להבין עתה שברבות מהכרזותיו אין ממש. ציר בית-הנבחרים ביל פאסקרל, הדמוקרט הבכיר בוועדה המשנה לסחר שליד הוועדה לקביעת מיסים, אמר שלטראמפ יש גישה "כאוטית ובלתי צפויה" לסוגיות של סחר, גישה שמתנהלת "ללא קצב או היגיון" ושכפופה לגחמות הנשיא.
"יד אחת אינה יודעת מה עושה היד האחרת", אמר המחוקק. "אם המשקיעים, הציבור הרחב או אפילו המחוקקים אינם יודעים מה הממשל עושה, תנודות כמו אלה שנרשמו אתמול בבורסה אינן יכולות להיות מפתיעות. כאוס מוליד כאוס".
המשקיעים מבינים היטב שלא מדובר רק במלחמת סחר בין ארה"ב לסין. מלחמה מתמשכת כזו בשלב זה עלולה להאט את הצמיחה הגלובלית, בדיוק כאשר כמה מהכלכלות הגדולות ביותר בתבל רושמות סימני האטה. על פי תחזיות קרן המטבע, גם בכלכלת ארה"ב צפויה להסתמן האטה. על רקע זה, אין להתפלא שהמילה מיתון מתחילה להישמע. מנכ"ל ג'.פ. מורגן צ'ייס, ג'יימי דיימון, אמר אתמול, כי ההערכה הכללית היא שתהיה האטה בצמיחה במשק האמריקאי, אם כי הוא אינו צופה מיתון בעתיד הקרוב. בכל זאת, הוא ציין שפדרל ריזרב מנסה עתה לגמול את המשק בארה"ב משיעורי הריבית הזעומים שהיו נהוגים בו מאז המשבר הפיננסי הגדול, ואיש אינו יודע כיצד יצליח תהליך הגמילה. "ייתכן שזה לא יהיה כל כך חלק", הזהיר דיימון.