חוף Anse-Lazio / צילום: רויטל חורש
מחברותיהם של הספנים הפורטוגזים והבריטים שהיטלטלו במאות ה-16 וה-17 על גלי האוקיינוס ההודי לעבר חופי מזרח אפריקה עמוסות בתיאורים נלהבים של סיישל. "האיים מתפתלים בהרים, והם מכוסים באגוזי קוקוס, דקלים ועצי מנגו, ומספקים כמות עצומה של דגים ושל צבים וצבי ים", כתב אחד מיורדי הים, "היער מלא ציפורים... האוויר בריא, המים שופעים וטובים". גם כיום, מאות שנים מאוחר יותר, כבר מהצעד הראשון על החול הסיישלי הזך אין כל ספק: אמא אדמה הייתה נדיבה במיוחד בכל הקשור לאיי סיישל, קבוצה של 115 איי גרניט ואלמוגים הפזורים באוקיינוס ההודי, כ-1,600 ק"מ מחופה המזרחי של אפריקה. רק כ-33 מתוכם מיושבים, ורבים אחרים נותרו כמקדשים של נופי בראשית לא נגועים, שריד כמעט אחרון לעולם הולך ונעלם.
כבר מהמטוס, שממנו נשקפת במלוא הדרה קשת הגוונים הנהדרת המרכיבה את הארכיפלג, אפשר לזהות בקלות את סימני ההיכר שלו: צוקי הגרניט המסתוריים המייחדים אותו מזדקרים מהמים ומכתרים את החופים לצד עצי דקל ויערות עבותים ביופי מעורר השתאות. על-פי אגדה מקומית, הסלעים הללו הם יהלומים שנותרו בידי אלוהים לאחר שסיים לברוא את כדור הארץ, והוא החליט לפזרם בים שממזרח לאפריקה, שם תכנן ליצור "משהו מופלא במיוחד", וכך נולדה סיישל. לגיאולוגים כמובן גרסה שונה, שלפיה, האיים הללו הם שרידי יבשת-על קדומה ששקעה במצולות כתוצאה מתנודות הלוחות הטקטוניים שהפרידו בין היבשות לפני 85 מיליון שנים, אז החל להתעצב העולם כפי שאנו מכירים אותו כיום. תמונת הפרוספקט שטופת השמש שנשקפת כמעט מכל נקודה באיים איננה מסגירה במאום את התקופות האפלות של עידן הפיראטים והעבדות. ההבדל בין גן עדן לגיהינום, כך מתברר, הוא לפעמים רק עניין של תזמון.
תפאורה דרמטית
את החופשה בסיישל פתחנו באי מאהה (Mahé), שהוא שער הכניסה לאיים, והגדול והמיושב שבהם. כאן מצויים נמל התעופה שאליו וממנו מגיעים, ועיר הבירה ויקטוריה, שהיא הבירה הקטנה בעולם. אלה היו ימים נפלאים של טיולים למפלים נסתרים ביערות גשם עבותים ושעות של רביצה בערסלים המשתלשלים מכפות דקלים בחופים שנראו כמו חלקת אלוהים מופלאה שנשכחה על פני האדמה.
כמה מהיפים שבהם הם חופי Anse Royale, Anse Soleil ו-Anse Intendance הממוקמים בצדו הדרומי והפראי יותר של האי, אך את החוויה הבלתי נשכחת מכולן סיפק דווקא חוף קראנה (Carana Beach), פנינה נסתרת בקצהו הצפוני של האי החבויה הרחק ממסלולי התיירות המוכרים. בתחרות על תואר החופים המרהיבים ביותר בסיישל, שבה עוסקים כמעט כל התיירים במקום, החוף הזה, המכותר בתפאורה דרמטית במיוחד של מצוקי גרניט שחורים ויערות טרופיים הגולשים אל מפרץ טורקיז עם החול הכי לבן ומשיי שבו אי פעם דרכו רגליי - מקבל את הקול שלי מיד.
באותו לילה נשארנו ללון במלון הבוטיק Carana Beach Hotel שנפתח לאחרונה על החוף, שמסעדתו עטורת הפרסים הייתה המעולה ביותר שידענו באיים. בנוסף לבריכה של הריזורט, הנראית כזולגת אל הים, לא מעט מהחדרים מאובזרים בבריכה פרטית. אנו הסתפקנו בקצף גלי הים הנשקף ממיטתנו ובחוף המקסים שהיה כולו שלנו בעוד יתר האורחים השתכשכו בבריכותיהם.
עם רדת היום, פסענו לאורך רצועת החוף היפה, אל השוק הלילי בבו-וואלון (Beau Vallon), שהוא התוסס שבחופי האי. ממעל ריחפו עטלפי הפירות, שכמו בריטואל קבוע מגיחים בשעת הדמדומים בלהקות קולניות בין ענפי העצים ופורשים את כנפיהם הענקיות המטילות צללים כהים על החול. במבט מקרוב, ניתן להבחין בראשיהם הדומים לפניו של שועל ובפרוותם הזהובה, שזיכו אותם בכינוי "שועלים מעופפים".
ניחוח מתקתק של ירקות על הגריל ודג שפוגש בחום הגחלים נישא באוויר, נמהל בריח הים והעשן המסתלסל מעשרות הדוכנים שקידמו את פנינו ברחבת השוק. שם, לאור עששיות, נצלים על הגחלים שיפודי בשר וכל שפעת הים שזה עתה העלו הדייגים ברשתם, ובסירים כבדים מתבשלים מאכלים מלאים בטעמים של ים. לצידם מצטופפים דוכנים ססגוניים עמוסי תכשיטים וגילופי עץ מעשה ידיהם של בני המקום, שמנים ריחניים, צעיפים צבעוניים ושאר מזכרות לתיירים. בתווך, סביב המדורה המרצדת, מתקבצים רבים מהמקומיים בריקודי המוטיה (Moutia) והסגה (Sega) המסורתיים, לצלילי מקצבים אפריקניים והלמות התופים, מתנועעים בחושניות מכשפת לצלילי מוזיקה ששורשיה בתפילות העבדים באחת התקופות האפלות ביותר שידע האזור.
צעיר מקומי כהה עם רסטות זהובות צרובות שמש ניגש אליי ומושיט את ידו. הוא רוצה לרקוד. אני חוששת להיות מובכת. הלוואי והיה בי האומץ לנסות ולהשתלב בריקודם.
תחת זאת אני פונה לעבר הדוכנים, מלקטת מאכלים זרים הנמכרים כאן במחירים מגוחכים בהשוואה למחירים המופקעים הנגבים בריזורטים המפוארים, מצרפת אגוז קוקוס שתוכנו המתקתק נלגם ככה, בדיוק כמו שעשה אותו הטבע, היישר מתוך האגוז, ומתיישבת לסעוד לצד המקומיים על גזעי העצים הכרותים שעל החוף. עד עתה אין לי מושג מה בדיוק אכלתי שם, אולם זו הייתה אחת הארוחות הנהדרות ביותר שאכלתי מימיי.
העץ של אדם וחווה
על אף שהיינו שמחים לבלות במאהה עוד ימים רבים, במרחק טיסה קצרצרה ממנו (רבע שעה במטוס קטנטן או שעה הפלגה במעבורת) ממתינים פלאיו של גן עדן אחר: האי השני בגודלו בארכיפלג - פראסלין (Praslin). שמעו יצא למרחקים בשל יער הגשם הפרהיסטורי בעמק מאי (Vallée de Mai) שבטבורו, שבו צומחים אלפי דקלי ענק של קוקוס הים (Coco de mer), אחד מסמליה המובהקים של סיישל, שכמותם לא תפגשו בשום מקום אחר. אגוזי הענק הללו, שמשקלם מגיע עד ל-30 ק"ג והם הזרע הגדול בתבל, התגלו לראשונה בחופי האיים המלדיביים שאליהם נסחפו על גלי הים. במשך מאות בשנים, האמינו רבים שמקורם בעץ תת-מימי קסום ואדיר ממדים הגדל במצולות הים, ומכאן שמם. עד מהרה הם הפכו לאטרקציה עולמית לא רק בשל גודלם העצום ונדירותם, אלא בעיקר בשל מראם האירוטי מעורר ההשתאות. הם גרמו אפילו לראשוני המלחים שמצאו אותם להסמיק לנוכח התפרחות הזכריות הנראות כאיברים פאליים עצומי ממדים שאורכם מגיע למטר שלם והפירות הנקביים הנראים כהעתק מושלם של איבר מין נקבי, ונחשבים כאפרודיזיאק חזק המלהיט יצרים ותשוקה, מה שהעניק להם את הכינוי "קוקו לאמור" (קוקוס האהבה).
בשנת 1881 הכריז הגנרל גורדון, שהגיע לכאן באחד ממסעותיו, שקוקוס הים הוא-הוא פרי עץ הדעת שממנו אכלו אדם וחווה, ופרי עץ הלחם הצומח כאן לצידו הוא פרי עץ החיים, והגיע למסקנה כי עמק זה הוא מקום משכנו של גן העדן המקראי הקדום. לאחר כמה ימים באי, קשה להתווכח עם קביעותיו של הגנרל הנכבד. חופיו הם מהיפים שראינו מעודנו ומיקומו מאפשר לצאת בכל יום בהפלגה קצרצרה למגוון איים מסביב.
אחד המומלצים שבהם הוא האי השכן קוזין (Cousin), המכונה "אי הציפורים", שביערותיו מקננות עשרות אלפי ציפורים נדירות ולצידן משוטטים צבי ענק ומאות אלפי עופות ים, וצבי ים זוחלים אל חופיו להטיל בהם את ביציהם. האי, כשמו כן הוא, שייך לציפורים. רק מספר מוגבל של בני אדם מורשה להגיע אל חופיו לזמן קצוב בשעות מסוימות, על כן חשוב לתאם את ההפלגה מראש. מושבות ציפורים נוספות תמצאו גם באיים Aride, Bird Island ו-Frégate, שמזמנים כולם חוויה בלתי נשכחת בין מאות אלפי ציפורים, רבות מהן אנדמיות רק לאזור זה, שקולותיהן המתערבלים ברחש הגלים מלחינים את הפסקול שמנגן האי.
אי הצבים
אי נוסף המצוי במרחק הפלגה קצרה מחופי פראלין, שמומלץ בחום לא להחמיץ את הביקור בו, הוא "אי-הצבים" Curieuse - ביתם של מאות צבי ענק נדירים מסוג Aldabra, שמשקלם מגיע ל-250 ק"ג, המשוטטים בחופשיות במשעוליו. הצבים הללו, שהם צאצאיו של אב קדמון אשר שוטט על פני יבשת-העל הקדומה לפני כ-200 מיליון שנים, היו חביבים במיוחד על שודדי הים, שנהגו להעמיסם על ספינותיהם, כדי לספק בשר טרי לאורך מסעותיהם הממושכים. שעה ארוכה השתעשענו עם הצבים, שהתגלו כידידותיים במיוחד, בטרם המשכנו לשוטט בג’ונגל הסבוך והנהדר של האי הזה, שפעם היה מושבת מצורעים, ולשכשך במים הצלולים של חופיו, בתוך נוף משכר של יערות ומצוקי גרניט מפוסלים המזדקרים בדרמטיות אל-על.
אל האי המרהיב הזה הגענו בהפלגה ששילבה ביקור חווייתי במיוחד בשני איים נוספים: Felicité ו-Coco, שבנוסף ליופיים הבתולי הם מהאזורים הנהדרים ביותר לשנירקול בארכיפלג כולו. העולם התת מימי העשיר שנחשף כאן לעינינו בכל ירידה למים היה עוצר נשימה. הכוכבים הבלתי מעורערים של האזור הם צבי הים, שיודעים כבר מזמן שהם הדוגמנים המבוקשים מכולם. לצידם נחשף במים הצלולים יקום מקביל שבו מתנהלים בנחת להקות ענק של דגים טרופיים בשלל גוני הקשת שלא נראים כמתרגשים במיוחד מנוכחותנו, כוכבי ים בצבעיהם הזוהרים, ושאר אוצרות.
בין צלילה לצלילה, אנחנו מתפרקדים על הערסלים הנמתחים מעל המים בחרטום הספינה, מתמסרים לשמש הנעימה. המציאות היומיומית שממנה הגענו מעולם לא נראתה רחוקה יותר. מריו, אחד המדריכים שעל סיפון הספינה, מצביע בהתרגשות על להקת דולפינים שהגיחה לפתע מן המים בקפיצות גבוהות. כשהוא שומע שלמחרת בבוקר איאלץ לעזוב את האי מבלי שהספקתי לבקר בחוף Anse Lazio בגלל אילוצי לוח הזמנים, הוא כמעט משתבץ. "לא יכול להיות שמישהו יגיע לסיישל ולא יבקר באנז לאזיו" הוא מכריז.
החוף הזה, שהוכתר שוב ושוב כאחד החופים היפים בעולם, הוא גאוות אנשי המקום. בו ברגע הוא מתנדב לקחת אותי לשם בעצמו ברגע שנשוב לנמל. וכך, כשעתיים מאוחר יותר, אני מוצאת את עצמי לצד בחור מקומי זר עם לב רחב במכוניתו המקרטעת במעלה הדרך המתפתלת בסבך היערות של האי. כמו רבים מבני האי, הוא הקים משפחה עם אהובתו מבלי להינשא לה, תופעה נפוצה ומקובלת בסיישל. גם הוריו לא נישאו מעולם, ומצד אביו יש לו שישה אחים מנשים שונות. אולם לאחרונה, רוחות של שינוי מתחילות לנשב באזור ולסחוף עמן גם את נשות סיישל, וכעת האישה שלו - אישה מודרנית במדינה שמגששת את דרכה בין הישן לחדש - מציבה בפניו אולטימטום: נישואים, או שיעזוב את הבית. עכשיו הוא מתחבט קשות בין אהבתו לבין מורשת החופש של אבותיו.
החוף היפה מכולם
הדרך אל החוף מתפתלת בין יערות עבותים ועצי בניאן וטאקאמאקה בגודל של דינוזאור ממוצע, שביניהם, קשה שלא לחוש כמו גמדים בתוך יער מכושף. "מרבית האנשים שמגיעים לכאן מבלים את כל הזמן שלהם פה בחופים", הוא אומר, "אבל היער הוא המקום שבו מצויים האוצרות הגדולים באמת. אתה רק צריך לדעת איפה לחפש".
ואז, קילומטרים אחדים הלאה משם, נפערת בבת אחת אפלולית היער אל כחול של ים. "אנז לאזיו", מכריז מריו בגאווה, ולעינינו נחשפת אחת מרצועות החוף היפות ביותר, מכותרת משני צדיה בהרים ירוקים ויערות הגולשים ממש עד לקו המים. אור רך של שקיעה מלטף את רצועת החוף הארוכה בוורוד ובכתום. תפאורה מושלמת לשחייה אחרונה.
למחרת, אנו כבר עושים את דרכנו במעבורת שפורקת אותנו מקץ הפלגה קצרה אל הנמל הציורי של האי לה-דיג (La Digue), האי השלישי בגודלו בארכיפלג. סמוך למזח ממוקם הכפר היחיד באי. כל שאר שטחו של האי נשלט בידי יערות טרופיים בראשיתיים וחופים הנחשבים ליפים בתבל. באופן מפתיע, על אף שחופים אלו מככבים כמעט על כל שומר מסך ביתי ברחבי העולם ובפנטזיות של רבים החולמים על חופשה אקזוטית מושלמת, הם נותרו בתוליים כשהיו, חפים מכל מסחור תיירותי.
כאן עדיין פועם הלב הקדמון של האי באין מפריע. למעט רכבים בודדים, שעיקר תפקידם העברת מטענם של אלו הנשארים ללון באי, אין באי כלי רכב ממונעים, ועיקר ההתניידות מתבצעת בעגלות שוורים ובאופניים. משעול עפר מעלה אבק מוליך אותנו בלב צמחייה עבותה, עצי מנגו ופפאיה ומטעי קוקוס ותה אל החוף שהוכתר שוב ושוב כחוף היפה ביותר עלי אדמות: Le Source D’argent. בדרכנו אנו חולפים על פני צבי ענק, השמחים לכרסם בעלי הענפים שאנו מגישים להם, ובית אחוזה קולוניאלי שבו צולם הסרט "עמנואל". לא הרחק משם, שור הרתום לשלשלת כבדה דש במעגלים קוקוס להפקת שמן, ממש כמו בימי קדם. מצוקים דרמטיים סחופי רוח מאותתים שאנו קרבים לחוף. המראה שנגלה לעין עם כל צעד ממלא גם לב של חילונית גמורה כמוני בחרדת קודש כמעט.
למולנו נפרשו מי בדולח צלולים כל-כך, עד כי גם בעומק רב ניתן לראות את קרקעית הים ואת הדגים הססגוניים המשייטים להם בנחת, קרוב-קרוב ללא מורא. צוקי הגרניט המזדקרים מהמים בתצורות סוריאליסטיות נראים כמו גל אבן שקפא במהלך תנועתו. עמוק בתוך המים החמימים, שהרגישו כמו בריכת ענק של אלוהים, בהיתי בקרני השמש המלטפות את חמוקי האבן ונזכרתי בהכרזתו של הגנרל גורדון. הוא כנראה ידע היטב על מה הוא מדבר.
מידע מעשי
הגעה ועלויות: עדיין אין טיסות סדירות בין ישראל וסיישל, ובמרבית ימות השנה נדרשת טיסה ארוכה דרך יעד ביניים. כמה פעמים בשנה, בתקופות החגים והחופשות, מופעלות טיסות ישירות, המקצרות את משך ההגעה לשש שעות בלבד. הטיסות הקרובות יתקיימו בחנוכה ובפסח. עלות חבילה לשבעה לילות - החל מ-1,850 דולר (ספיריט הפקות עולם).
עונה: בסיישל אפשר לנפוש ולטייל לאורך כל השנה. חודשים מוצלחים במיוחד הם מארס-מאי וספטמבר-נובמבר.
טיולים באיים וביניהם: Mason’s Travel היא חברת טיולים ותיקה ומומלצת במיוחד לטיולים מאורגנים ופרטיים בתוך האיים ולטיולי שיט המשלבים ביקור בכמה איים. בין המומלצים שבהם, טיולי השיט המשלבים טיול באי Curieuse עם האיים Cousin ו-St.Pierre או עם Felicité ו-.Coco masonstravel.com.
מקומות לינה מומלצים: באי Mahé: מלון Carana Beach Hotel. 40 חדרי בוטיק יפהפיים המשקיפים אל הים בחוף יפה במיוחד. לרבים מהם בריכות פרטיות. גם אם אינכם לנים במלון, אל תחמיצו ביקור בחוף וארוחה במסעדה שלו, שהיא מהמשובחות ביותר בסיישל Caranabeach.com.
Constance Ephelia Resort - אחד הריזורטים היוקרתיים והמפוארים ביותר בסיישל, שמשתרע על פני שטח עצום בלב צמחייה טרופית ועל חופים יפים. יש גם ספא יפהפה בטבע המתמחה במסורות ריפוי בנות מאות שנים.
האי: Indian Ocean lodge Praslin הוא דוגמה לכך שבסיישל ניתן ללון גם בתקציב שפוי. עבור סכום צנוע יחסית לריזורטים הגדולים (החל מ-193 אירו ללילה) גילינו כאן להפתעתנו פינת חמד אמיתית ושלווה.