בנימין נתניהו/צילום:אלכס קולומויסקי
בשעה שראש הממשלה בנימין נתניהו מתחמש בעוד-ועוד עורכי דין שיגנו עליו בשלל הפרשיות הפליליות המרחפות מעל ראשו (תיק 1000, 2000 ו-4000), מתברר, כי נתניהו לא יוכל להיעזר במקורביו על מנת לממן את הגנתו המשפטית היקרה בעליל: הוועדה למתן היתרים שפועלת ליד מבקר המדינה, דחתה את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו להתיר לו להסתייע לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות בספנסר פרטרידג' ובבן דודו, נתן מיליקובסקי, שניהם בעלי הון, תושבי חוץ.
נתניהו כבר הבהיר באמצעות סנגוריו כי אינו מתכוון לוותר ובכוונתו להגיש בקשה חדשה, מפורטת ומנומקת, לוועדה, לצורך אישור מימון הוצאותיו.
נתניהו מתמודד בימים אלה עם ממצאיהן של שלוש חקירות פליליות שהועברו לפרקליטות, עם המלצה להעמידו לדין - תיק 2000, שסובב סביב השיחות בין מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס לנתניהו; תיק 1000 שסובב סביב טענות לשוחד שקיבל מבעלי הון בין היתר בדמות מתנות יקרות; ותיק 4000 שהועבר השבוע לפרקליטות וכלל טענות לשוחד בתמורה לפרסומים חיוביים באתר וואלה.
על רקע סיום החקירה בתיק 4000 (המוכר גם כפרשת "בזק"), וכן על רקע פטירתו של עו"ד-ד"ר יעקב וינרוט באוקטובר האחרון, הודיע נתניהו כי הוא מעבה את צוות ההגנה שלו, ומגייס בין היתר את עו"ד נבות תל צור לעמוד בראש הצוות.
קודם לכן, לפני כעשרה חודשים, פנה ראש הממשלה נתניהו ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, בבקשה כי תבחן את האפשרות שיקבל כספים ממיליקובסקי ופרטרידג' לצורך מימון הוצאות הקשורות בחקירותיו. זאת על רקע המגבלות החלות על קבלת כספים נובעות מתפקידו של ראש הממשלה כעובד ציבור, ומעוגנות בחוק שירות הציבור (מתנות), הקובע איסור על עובד הציבור לקבל מתנה "באשר הוא עובד הציבור" (חוק המתנות); וכן במסגרת הכללים למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים (כללי אשר).
על רקע הפרטים שהתקבלו אודות אופיים וטיבם של מערכות היחסים בין ראש הממשלה לבין מיליקובסקי ופרטרידג', ומכלול הנסיבות, החליטו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כי לא ניתן לקבוע שהמתנה - מימון ההגנה המשפטית - תינתן לראש הממשלה "באשר הוא עובד ציבור". אולם, גם אם הוראות חוק המתנות אינן חלות על קבלת המימון בנסיבות העניין, עדיין חלים "כללי אשר", לפיהם "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה". שר המבקש לחרוג מהאיסורים הקבועים בהם, רשאי לפנות לוועדת ההיתרים לבחינת בקשתו.
בנסיבות, הודיעה עו"ד ברנע-פרגו לראש הממשלה, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, כי ככל שהוא מבקש לקבל אישור לקבלת המימון, נוכח האיסור הקבוע בכללי אשר, עליו לפנות בבקשה לוועדת ההיתרים, אשר הוקמה מכוח כללים אלה, כדי שתבחן ותחליט אם מוצדק בנסיבות העניין להתיר חריגה מהכללים, ולהתיר את קבלת המימון המבוקש.
ביולי האחרון פנה היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה במכתב למבקר המדינה והדגיש, כי ועדת ההיתרים היא זו שתקבע אם מתן ההיתר הוא "מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית" (כלשון כללי אשר).
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קבע כי מימון ההגנה המשפטית של ראש הממשלה באמצעות מקורביו טעונה אישור של ועדת ההיתרים. היועמ"ש הציע כי הוועדה אף תקבע מגבלות שיבטיחו כי הכספים שיועברו לנתניהו ישמשו אך ורק לצורך מימון ההוצאות המשפטיות בלבד; מינוי נאמן שיוסמך לפעול למטרה זו בלבד; קביעת מגבלה ביחס לסכום המימון שראש הממשלה יקבל למטרה זו; מתן האישור לפרק זמן מוגדר ומוגבל ועוד.
במכתב התייחס היועץ המשפטי לממשלה לתנאים אותם מוצע כי הוועדה תשקול, אם תמצא לנכון לתת את ההיתר, שתכליתם תהיה להבטיח כי הכספים ישמשו אך ורק לצרכים שלשמם ההיתר התבקש. בין היתר כללו התנאים המוצעים, קביעת מגבלה לפיה הכספים יועברו לשם מימון ההוצאות המשפטיות בלבד; מינוי נאמן שיוסמך לפעול למטרה זו בלבד; קביעת מגבלה ביחס לסכום המימון שראש הממשלה יקבל למטרה זו; מתן האישור לפרק זמן מוגדר ומוגבל; קביעת מנגנוני דיווח ושקיפות ביחס לכספים המועברים; וקביעת מנגנון בקרה על העמידה בהתניות האמורות.
בצד זאת, הנחה היועץ המשפטי לממשלה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), עו"ד דינה זילבר, לגבש - בשיתוף עם יועמ"ש משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית-ברנע, חוות-דעת למניעת ניגוד עניינים, אשר תתייחס לקשריו של ראש הממשלה עם מיליקובסקי ועם פרטרידג', ותבטיח כי לא יוכל לעסוק בעניינים אשר נוגעים במישרין להם או לעסקיהם.
הבקשה של נתניהו להתיר את מימון הוצאותיו על ידי מקורביו, אשר הוגשה באמצעות ד"ר-עו"ד יעקב וינרוט המנוח ומשרדו, נסבה, רובה ככולה, על הטענה כי הוועדה אינה מוסמכת לדון בעניין זה. הבקשה נדונה על ידי הרכב בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי (בדימוס) ד"ר עוני חבש; ובהשתתפות היועצת המשפטית לשעבר למבקר המדינה עו"ד נורית ישראלי ומנהל נציבות תלונות הציבור לשעבר עו"ד אביגדור רביד - אשר דחו את בקשתו של ראש הממשלה.
בהחלטה שנתנו ב-21 באוקטובר דחו חברי הוועדה את הטענה המרכזית של נתניהו בדבר חוסר סמכותם לדון בבקשה. בהחלטה זו הוזכרו, בין היתר, מקרים קודמים שבהם דחתה הוועדה בקשות של שרים לקבל היתר אישי לחריגה מהכללים לצורך קבלת מימון להליכים משפטיים.
לאחר שקיבלו את ההחלטות האמורות, שיגרו באי-כוח ראש הממשלה, לוועדה את ההודעה הבאה: "לאחר מחשבה, אנו סבורים כי אין מקום לכנס פעם נוספת את הוועדה. נבקש שהוועדה תקבל החלטה בבקשתו של ראש הממשלה על בסיס המסמכים שהוגשו לה עד כה". הודעה זו מטעם באי-כוח ראש הממשלה הוגשה לוועדה בטרם הוגשו לה פרטים כלשהם. לפיכך, בפני הוועדה לא היו תשובות לשאלות בסיסיות כגון מהו הסכום הכללי שאותו מבקש ראש הממשלה לגייס מהתורמים? מהו הסכום אותו מוכן לתרום כל אחד משני התורמים? לגבי איזה תיקים מבקש ראש הממשלה לקבל תרומות ומהו שכר הטרחה שכבר הצטבר בכל תיק?
ואולם, גם בהיעדר הפרטים, ולאור ההודעה, מסרו חברי הוועדה לנתניהו את החלטת על דחיית בקשתו להתיר את הוצאות המימון. בהחלטת חברי הוועדה צוין, כי בהתבסס על החלטות הוועדה שניתנו בעבר - כבר בשנת 1990 - נקבע לגבי בקשת ראש הממשלה שמימון הוצאות משפט איננו מסוג העניינים שבהם מוצדק לתת היתר אישי לחריגה מ"הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים". חברי הוועדה ציינו, כי כפי שנקבע בעבר, נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות משקל ביותר כדי לחרוג מכך - אך נסיבות כאלה כלל לא הוצגו בפני הוועדה.
הוועדה קבעה עוד כי, מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון. חברי הוועדה ציטטו בענייו זה את החלטת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ממאי 2000, בעניין נשיא המדינה עזר ויצמן במסגרתה נקבע, כי "מצב של גביר המשלם כספים לנושא משרה ציבורית, יש להימנע ממנו הן מהותית והן בשל מראית העין". לדעת חברי הוועדה, מימון כזה עלול לפגוע באמון הציבור בשלטון בהקשר של טוהר המידות. עוד צוין בהחלטה, כי "מתן היתר אישי לאי קיום הכללים בנסיבות העניין אינו מוצדק ואינו ראוי מבחינה ציבורית".
ההחלטה ניתנה ב-29 בנובמבר, ובמסגרתה נקבע כי היא מותרת לפרסום מאחר שנסיבות הבקשה של נתניהו אינן מצדיקות הימנעות מפרסום. לפני יומיים פנה עו"ד נבות תל-צור, שעומד עתה בראש צוות ההגנה של רוה"מ נתניהו, לוועדה בדרישה לדחיית הפרסום היות והתגבשו נסיבות חדשות שמצדיקות פנייה מחודשת ומתוקנת לוועדה.
פנייתו של עו"ד תל-צור לעכב את הפרסום הועברה לעיון הוועדה, שהחליטה לדחותה ולפרסם את החלטה לאלתר.
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע בכל עבירה באף אחת מהחקירות המתנהלות נגדו, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. חוקרי החקירה בפרשות 1000,2000 ו-4,000 מצויות על שולחן הפרקליטות, אשר אמורה להכריע האם יש להעמידו לדין או לא. יש לזכור כי חשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.
תגובות
פרקליטיו של ראש הממשלה נתניהו, מסרו בתגובה, כי "לאור שילוב הנסיבות של פטירתו של עו״ד יעקב וינרוט ז״ל והאירועים הביטחוניים שראש הממשלה נתניהו ניהל בעת האחרונה, לא עלה בידו לענות לשאלות הוועדה במועד שהיא קבעה.
"צוות הפרקליטים החדש של רה״מ בראשות עו״ד נבות תל-צור, כבר פנה לוועדה והבהיר כי בימים הקרובים יועברו כל הנימוקים לבקשה שהופנתה לוועדה ובכלל זה תקדימים בהם ניתנו אישורים לנבחרי ציבור למימון הגנתם.
"לפיכך יש להמתין להחלטה הסופית של הוועדה לאחר שתשמע את הנימוקים המלאים שיוגשו בפניה".
דובר משרד המשפטים מסר בתגובה: "לפני כעשרה חודשים, פנה ראש הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע למימון הוצאות ההגנה המשפטית שלו ע"י שניים ממקורביו. לאחר בחינת הדברים, מצא היועץ המשפטי לממשלה כי בנסיבות העניין, חוק המתנות איננו חל, אולם, על ראש הממשלה לפנות לוועדה למתן היתרים לפי "כללי אשר", הפועלת במשרד מבקר המדינה, על מנת שתבחן אם יש מקום להתיר את קבלת המימון כמבוקש. בדיקת הוועדה נדרשה משום שכללי אשר בוחנים נקודת מבט רחבה יותר מהאמור בחוק המתנות, המתייחסת גם להיבטים ציבוריים ואחרים.
"החלטת הוועדה מאשרת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה בנסיבות העניין, חוק המתנות איננו חל, וכי הוועדה למתן היתרים היא הפורום המתאים והמוסמך לדון בבקשת ראש הממשלה. החלטת הוועדה מדברת בעד עצמה, והיא אף מתווה כללים חשובים ליישום כללי אשר בסוגיות מעין אלה בעתיד".