משרדי הטאבו בתל אביב / צילום: תמר מצפי
לשכת רישום המקרקעין (הטאבו) תפצה בעלי קרקע ב-275 אלף שקל, כך פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בתום הליך משפטי ארוך שנים. זאת לאחר שבית המשפט מצא כי עובד מטעמם התרשל, ומחק הערה שמעידה על כך שחלק מקרקע שרכשו בכלל הופקעה לפני עשרות שנים. מדובר בפסיקה משמעותית וחריגה, המפנה אחריות ואשמה על הרשויות שאמונות על סיפוק מידע אמין לציבור.
מדובר בחטיבת קרקע בת 4.5 דונם בשכונת ח-500 בחולון, שאי שם בשנות ה-60 הפקיעה עיריית חולון 3 דונם ממנה, לטובת תוכנית שכוללת הקמת שטחים ציבוריים. בטאבו נרשמה הערה על ההפקעה, אך ב-1991, אז עבר הטאבו מרישום ידני לרישום ממוחשב, חלה טעות אנוש, וההערה נמחקה. ב-2002 נרכשה הקרקע מבלי שהקונים ידעו שחלק ניכר ממנה הופקע. אלא ששנתיים לאחר מכן בשנת 2004 גילו בטאבו את הטעות, והחזירו את ההערה בדבר ההפקעה. משגילו על כך הרוכשים בשנת 2005, הם פנו לעיריית חולון בבקשה למחוק את ההערה, בנימוק שהם רכשו את הקרקע נקייה מהערות. בעירייה סירבו ובעלי הקרקע הגישו נגדם ונגד הטאבו ב-2007 תביעה כספית בגובה 2.5 מיליון שקל בגין רשלנות. לטענת התובעים שיוצגו על ידי עוה"ד איתן ארז ויואב רז ממשרד איתן ארז, לאורך כל הדרך המידע שהוצג לא כלל בשום שלב רמז כלשהו לכך שחלק הארי של הקרקע הופקע. לטענתם, על סמך המצגים שהוצגו להם, הם רכשו את הקרקע בידיעה שהיא נקייה משעבודים או הפקעות, ורק כשביקשו למכור אותה ב-2005, התגלה להם במקרה על פי רישום הקרקע, כי מרביתה הופקעה.
בעיריית חולון טענו להגנתם, כי אם הייתה טעות, מקורה ברשלנות של הטאבו. מנגד טענו בלשכת רישום המקרקעין כי מדובר בטעות טכנית שנובעת מהמעבר מרישום ידני לרישום ממוחשב, ולא ברשלנות המצדיקה פיצוי.
השופט חיים טובי מצא כי העירייה מסרה מידע שגוי ומטעה. עם זאת הוא קבע שהעירייה אינה נושאת באחריות לנזק, שנגרם לדבריו באחריות לשכת רישום המקרקעין - הטאבו, שהתרשל. "הגם שעסקינן בטעות אנוש מצערת, ברי כי עסקינן ברשלנות חמורה" קבע טובי, שהוסיף כי על רשם המקרקעין מוטלת החובה במסגרת תפקידו כממונה על המרשם "לפקח ולבדוק בשבע עיניים כי המרשם משקף נכונה את הזכויות של נכס מקרקעין. זאת נוכח ההשלכות החמורות העלולות להיגרם לציבור בדמות הכשלת קונה תמים של נכס מקרקעין, כפי שאמנם אירע למרבה הצער, בעניינו".
כן קבע טובי כי "פקידי הרישום התרשלו רשלנות חמורה בהשמטת הערת האזהרה במרשם הממוחשב בדבר ההפקעה כך שלשכת רישום המקרקעין נושאת באחריות לנזק" קבע טובי, שפסק כי בטאבו יפצו את התובעים בשווי הקרקע שהופקעה נכון ל-2007, בשווי 250 אלף שקל. כן השית עליהם הוצאות משפט בגובה 25 אלף שקל. בנוסף פסק טובי כי המוכרים שמכרו את הקרקע לתובעים, וקיבלו פיצוי על ההפקעה מבלי ליידע את הקונים על עצם ההפקעה, ישלמו סך של 100 אלף שקל ללשכת רישום המקרקעין.
"ההסתמכות של הציבור על הטאבו נובעת מהתפיסה כי "רשום בטאבו - חקוק בסלע", אולם ישנם אלפי נכסים הרשומים בפנקס הבתים המשותפים, באופן שאינו תואם את היתרי הבנייה ועוד רישומים שגויים אחרים" אומר שמאי המקרקעין והמשפטן רונן וגנר. "השופט סבר כי מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה בינוניות ממסדית והצביע על רשם המקרקעין כמי שהכשיל את הקונה ובכך חושף את האגף לרישום מקרקעין (הטאבו) שבמשרד המשפטים לאלפי תביעות אם לא עשרות אלפי תביעות בגין רישום שגוי בטאבו".
עו"ד יואב רז ממשרד איתן ארז שייצג את התובעים מסר כי "בית המשפט קבע כי לשכת רישום המקרקעין אחראית לאמיתות המרשם אותו היא מנהלת וכי במקרים בהם התרשלה היא תשפה בגין הנזקים שנגרמו לבעלי הזכויות. מדובר בקביעה חשובה עם השלכות רוחביות אשר נועדה להגברת הביטחון בקרב ציבור בעלי זכויות מקרקעין וניהול תקין של המרשם אשר ישקף את אמיתות תוכנו. בפס " ד נקבע כי עיריית חולון מסרה מידע תכנוני שגוי ובכך התרשלה והפרה את חובת הזהירות שלה כלפי הציבור".