קואופשופ / צילום:: בר אל
לפני זמן קצר (ד') הגישה חברה שרכשה את אחד מסניפי רשת קואופ בירושלים בחודש אוקטובר 2018, כחודש לפני שנכנס לתוקפו צו הקפאת ההליכים בעניינה של הרשת, בקשה שהוגדרה על-ידה כ"בהולה". במסגרת הבקשה, התבקש בית המשפט המחוזי בירושלים להורות על המשך הוצאתה לפועל של העסקה.
נסיבותיה של העסקה, שנכרתה כאמור בסמוך למועד כניסת הרשת להקפאת הליכים, עלולות לעורר תמיהה. בבסיס העסקה, התחייבה רשת הקואופ למכור את הסניף שלה בנוה יעקב לחברת "נוף יעקב (2018) בע"מ" (נוף יעקב). מנגד, נוף יעקב התחייבה במסגרת העסקה לשלם לקואופ 27 מיליון שקל בתוספת מע"מ.
אלא שבמקביל לכך, נטלה על עצמה נוף יעקב התחייבות שגרתית קצת פחות - להשכיר את הנכס באופן מיידי בחזרה לרשת, לתקופה של 24 שנים ו-11 חודשים, וכל זאת על-מנת שזו תוכל להמשיך להפעיל את הסניף.
נסיבות העסקה אינן שגרתיות גם בשל זהותה של אותה "נוף יעקוב". חברת נוף יעקב הוקמה באותו היום שבו נכרתה העסקה, ובעל המניות היחיד של, ומי שמשמש גם כדירקטור היחיד בה, הוא מר איזק אבלס, אזרח אוסטרלי. מי שחתם על העסקה עם קואופ בשם נוף יעקב הוא משה יוחנן כץ. במסגרת העסקה, "ירשה" נוף יעקב גם שיעבוד על הנכס שקיים לבנק דיסקונט, בשווי של 9 מיליון שקלים ונטלה ממנו הלוואה על-סך 16 מיליון שקל לצורך מימון העסקה.
עד למועד בקשת הקפאת ההליכים של הקואופ, שילמה חברת נוף יעקב לרשת מעל ל-10 מיליון שקלים.
הדין בישראל אוסר על חברות שנקלעו לקשיים כלכליים לבצע פעולות שונות העלולות להתפרש כניסיון להברחת נכסים. כך, למשל, פקודת פשיטת הרגל מאפשרת לנאמני הרשת לנבור בעברו של החייב 10 שנים אחורה במסגרת הסעיף העוסק ב"הענקת מרמה", ולבטל את כל אותן הענקות שביצע החייב ללא תמורה נאותה.
בנוסף, פקודת פשיטת הרגל מגדירה מהי "העדפת מרמה" של נושה, וקובעת כי פעולה שבוצעה על-ידי החייב בשעה שלא היה בידיו לפרוע את חובותיו, בתוך התקופה של שלושת החודשים קודם להגשת בקשה לפשיטת הרגל ועל-מנת ליתן העדפה לנושה מסוים על-פני נושה אחר - נחשבת לבטלה.
יודגש, כי בשלב זה אין בידי "גלובס" כל מידע ממנו ניתן להסיק כי העסקה בין קואופ לנוף יעקב נגועה באי חוקיות כלשהי.
לטענת חברת נוף יעקב בבקשה, לא נפל כל דופי בעסקה או בנסיבות קשירתה. עוד נטען בבקשה על-ידי נוף יעקב, כי בינה ובין קואופ "לא היו כל יחסים עסקיים ו/או אחרים עובר למועד חתימת הסכמי העסקה", וכי היא "אינה בעלת עניין במשיבות (קואופ, מ.ב.)".
בנוסף, טוענת נוף יעקב כי היא "או בעלי השליטה בה, לא היו נושה של המשיבות או מי מהן." וכי היא "התקשרה בהסכמי העסקה כקונה מרצון עם מוכר ורכשה את הנכס בתום לב ולפי שווי שוק הוגן ומקובל".
עוד במסגרת הבקשה שהגישה נוף יעקב, התבקש בית המשפט להתערב בחוזים העומדים בבסיס העסקה למכירת והשכרת הסניף, ולהורת על הארכת המועדים שנקבעו בהם. לפי חוזים אלה, השלמת העסקה אמורה להתבצע בעוד 5 ימים (10 בדצמבר 2018).
נוף יעקב מבקשת כאמור מבית המשפט להתערב באופן בהול במה שנקבע בחוזים, על-מנת להותיר את העסקה בחיים. בין היתר, מבקשת נוף יעקב להורות על הארכת המועד להשלמת העסקה, וכן להורות על הארכת תוקפו של מכתב הכוונות שהוציא בנק דיסקונט לנוף יעקב, במסגרתו התחייב להעביר את השעבוד שהיה נחלתה של הרשת ולהעניק מימון לנוף יעקב לצורך רכישת הסניף.
לטענת חברת נוף יעקב, מאז החלו הליכי הקפאת ההליכים של הקו אופ היא פעלה נמרצות מול נאמני הרשת, על-מנת להשלים את הוצאתה לפועל של העסקה והשלמתה במועד המקורי - בעוד 5 ימים, אך ללא הועיל. לטענת נוף יעקב, הנאמנים מסרו לה כי בימים הקרובים יגישו בקשה למתן הוראות לגבי עסקה זו ועסקאות נוספות של הרשת.
נזכיר, כי אתמול הודיעו נאמני קואופ, עו"ד שלמה נס ורו"ח חן ברדיצ'ב, על פיטוריו של מנכ"ל החברה, עופר פיינשטיין, שניהל את הרשת בשבע השנים האחרונות. בנוסף, שלשום אישר בית המשפט המחוזי בירושלים מימון ביניים לקואופ בהיקף של 15 מיליון שקל לתקופה של חצי שנה.
כל זאת, על רקע החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים משבוע שעבר שאישר את בקשת קואופ והוציא צו הקפאת הליכים זמני לרשת הקמעונאות למשך תקופה של 45 יום. מבקשת ההקפאה שהגישה קואופ עולה כי חובות החברה מגיעים לסכום של כ-200 מיליון שקל, וכי היא נקלעה לקושי תזרימי שבגינו החלו ספקיות המזון הגדולות לדרוש ממנה תשלום במזומן.