מה קורה בפגישות בין רופאים לתועמלנים? /צילום:shutterstock
בג"צ דחה אתמול (ד') את עתירת "פארמה ישראל" - ארגון גג של 21 מחברות פארמה בינלאומיות הפועלות בישראל - לביטול נהלים חדשים של משרד הבריאות לעניין מפגשי רופאים-תועמלנים. העתירה הוגשה לפני כחודש בתגובה לחוזר מנכ"ל שהוציא משרד הבריאות, שבו סעיף עיקרי אחד שקומם עליו את חברות הפארמה, כמו גם את ההסתדרות הרפואית (הר"י), ארגון העובדים של הרופאים. הסעיף אוסר על מפגשים בארבע עיניים בין אנשי השיווק של חברות התרופות (תועמלנים) לבין רופאים, אלא אם התקבל אישור לכך ממנהל (בקבוצות רופאים המפגשים מותרים). מטרת האיסור היא לשלול אפשרות לשיקולים זרים במרחב קבלת ההחלטות של הרופאים.
בפסק הדין סוכם שמשרד הבריאות יבחן את יישום החוזר ושני הצדדים יבחנו את הוראותיו לאורך זמן. בנוגע לסעיף בחוזר המחייב תועמלנים לעבור קורס באתיקה, סוכם שהחיוב יהפוך להמלצה. "דחיית העתירה היא ניצחון חשוב של האינטרס הציבורי על פני הכסף הגדול של חברות התרופות", אמרה עו"ד נועה זלצמן, מ"לובי 99", שהצטרף לעתירה כידיד בית המשפט. גם במשרד הבריאות הביעו סיפוק מהדחייה.
תחקיר "המקור" עם רביב דרוקר, מינואר 2018, המחיש כיצד רופאים מתחייבים לרשום תרופות מסוימות למטופלים בתמורה למתנות, וכפי שמורה אחת העדויות בתחקיר, מפיה של תועמלנית המתייחסת לדברים שאמרה לה אחות בבית חולים: "אין מתנה - אין הזמנה". עוד תועדה שיחה בין תועמלנית לרופא בכיר, שבה הסכימו לגבי פעולת המנגנון: "ההוא נתן לי את הטיול - אני ארשום לו".
פוטנציאל להטיה בשיקול הדעת
ב"פארמה ישראל" ובהר"י טענו כי המפגשים האישיים שנאסרו הם צינור חשב להעברת ידע מקצועי לרופאים, לצד פגיעה בחופש העיסוק של הרופאים, כמו גם של התועמלנים. במשרד הבריאות אמרו מנגד, שלאור האינטרס הברור של חברות התרופות לשווק את תרופותיהן ולהגדיל רווחיהן, המפגשים הבינאישיים טומנים בחובם פוטנציאל להטיה בשיקול הדעת. "זה יכול להיות אפילו, להגיד, או להעביר מסר לרופא - 'יש כנס גדול שאנחנו עושים, אולי תשתתף, אולי תבוא להרצות?'. אלה הרצאות שיכולות להיות בתשלום" - הסביר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בשיחה עם "גלובס".
יו"ר הר"י, פרופ' ציון חגי, אמר מנגד ש: "מצדי שיבטלו את המפגשים עם התועמלנים. אבל שלא יגידו לי שאני לא יכול להיפגש עם אנשים. אין דבר כזה בשום מדינה בעולם. תארי לעצמך שיאמרו לך עם מי את יכולה או לא יכולה להיפגש". עוד סעיף שהרגיז מאוד את הר"י והרופאים, קובע שלראשונה רופאים יצטרכו לקבל אישור מהנהלת המוסד הרפואי עבור "כל עבודה (ממושכת או חד-פעמית) של עובד מוסד רפואי בחברה חיצונית". המשמעות היא, שרופאים יצטרכו כעת לקבל אישור כזה גם עבור הרצאות בתשלום בחברות תרופות. הסעיף הזה לפי חגי נוגד את יכולתם של הרופאים להשתכר מעבודה פרטית, כפי שמסוכם בהסכמים הקיבוציים. "לא יכול להיות שרופא יצטרך לקבל אישור כדי לתת הרצאה".
במשרד הבריאות ובהר"י מקיימים דיונים סביב החוזר בשבועות האחרונים, כדי לנסות ולהגיע להסכמות לגביו. מאחר שאלה טרם הושגו, חגי שלח השבוע מכתב רשמי לכלל הרופאים, שבו הורה להם שלא לקיים את החוזר. לפני כחודש, הר"י אף הכריזה על סכסוך עבודה, אך הקפיאה את כוונתה לשבות כל עוד מתקיים משא ומתן מול משרד הבריאות. על החוזר כותב כעת חגי כי הדרישה לקבל דיווחים אודות פעילות הרופאים תואמת "התנהלות של משטרים אפלים ומטילה דופי בציבור שלם של רופאים". לכן כותב חגי: "סכסוך העבודה שהוכרז בושא בעינו עומד ואין לקיים את הוראות חוזר המנכ"ל, כל עוד לא יגיעו הצדדים להסכמות".
לא מוסיפים מיטות אשפוז
השבוע דחה בג"צ עתירה נוספות בתחום הבריאות. הפעם מדובר בעתירה של הר"י לעניין הצורך להוסיף עוד 350 מיטות אשפוז בשנה לבתי החולים בישראל, אל מול תוספת של כ-200 מיטות בלבד שעליה מדברים משרדי הבריאות והאוצר. התוספת הנוכחית תצליח, במקרה הטוב, רק להותיר על כנו את השיעור הנמוך של מיטות בישראל יחסית לאוכלוסיה - 1.8 מיטות ל-1,000 איש, הרחק מהשיעור הממוצע ב-OECD, שהוא 3.6 מיטות. עם זאת, בבג"צ אמרו שהם אינם יודעים להתערב בענייני תקציב, וכי אין מדובר בפגיעה של זכות יסוד. במשרדי הבריאות והאוצר טענו כי שיעור המיטות בישראל יחסית לאוכלוסיה צפוי עוד לרדת, אך ששיעור זה "אינו חזות הכל". זאת, לדבריהם, מכיוןן שהמגמה בישראל ובעולם הוא להרחיק מטופלים - בוודאי קשישים - מבתי חולים ככל האפשר. לכן מאמצים ותקציבים רבים מושקעים בקידום רפואת הקהילה דווקא. הצעדים שבהם מדובר לפי התשובה: "תוספת תקני רופאים, חלופות ותחליפים לאשפוז; פיתוח שירותים בקהילה; תמיכה בהקמת מוקדי רפואה דחופה; תוספת מתמחים ברפואת הקהילה ועוד".