בתחילת 2016 החליט עומר כילף שהוא רוצה להקים סטארט־אפ משלו. את תחום ההייטק הוא הכיר היטב אחרי קריירה בצה"ל ובשלוש חברות קודמות, אבל הפעם הוא רצה להקים את הדבר שלו. "הרגשתי שזה הזמן שלי, ממש בער בי ללכת לנסות משהו חדש שלי", הוא משחזר. "אמרתי לאשתי: 'אני הולך לשנה של כאילו חופשה ללא תשלום. נניח שעכשיו שנה אני לא עובד ובואי נראה מה קורה'".

נדרש לו שבוע לגייס את מיליון הדולר הראשונים. שבועיים לאחר מכן הוא גייס עוד 8 מיליון דולר. והאמת היא שמאז, אינוויז (Innoviz), הבייבי החדש שלו, רק צוברת תאוצה כמו רכב חדשני ואלגנטי שעלה על מסלול מהיר נטול מהמורות או פקקים. השיא עד כה הוא ללא ספק ההחלטה של ענקית הרכב BMW להשתמש בטכנולוגיה של אינוויז במכוניות האוטונומיות שלה. זה קרה השנה, אבל גם לאחר מכן כילף ואנשיו לא עצרו.

אינוויז הודיעה על כניסה לשוק הסיני בשיתוף פעולה עם ספקית ציוד הרכב הסינית HiRain; עוד קבוצה של חברות ענק כמו סמסונג וסופטבנק הקוריאנית, ספקית חלפי הרכב דלפי, דלק מוטורס הישראלית ושורה של קרנות הון סיכון החליטו להשקיע בחברה סכום שהגיע יחד ל-73 מיליון דולר; מספר העובדים בחברה הוכפל בשנה האחרונה, וכמוהו גם מספר הסניפים; הטכנולוגיה של החברה זכתה באות "Best of Innovation" של כנס CES הנחשב, ובקרוב צפויה הכרזה על שיתוף פעולה עם ענקית אלקטרוניקה נוספת. בין לבין, כילף משתתף בכנסים, מתראיין לכלי התקשורת ומדינת ישראל שולחת אותו לפגישות עם מנהיגים בעולם כנציג אומת הסטארט-אפ.

כל הנקודות האלה מתחברות לתמונה אחת גדולה. כזו שבה חברה קטנה מישראל מצליחה להיות מרכיב מוביל בתעשיית ענק עולמית שצומחת בשנים האחרונות בקצב מסחרר וצפויה לשנות את חיינו מקצה לקצה.

מצלמה מסוג חדש

אז מה בעצם עושה אינוויז? החברה שהקים כילף יחד עם עמית שטיינברג, אורן רוזנצוויג ואורן בוסקילה, מפתחת מערכת חישה למכוניות אוטונומיות שמבוססת על טכנולוגיית LiDAR - רדאר אור, שסורק באמצעות קרן לייזר את סביבתו של הרכב. אינוויז אינה הראשונה בתחום הזה - שהוא בעל חשיבות גדולה בעולם הרכב האוטונומי - אבל הרעיון החדשני של כילף היה מצלמה מסוג חדש, שמאפשרת סריקה בתלת ממד ומפענחת את כל המידע בזמן אמת כדי להנחות את המכונית. חוץ מזה, הפיתוח של החברה הוא גם קטן יותר וזול יותר משל המתחרים. שיתוף הפעולה עם BMW היה, כאמור, פריצת הדרך המשמעותית. זה התחיל בניסוי של הטכנולוגיה והמשיך בהחלטה לשלב אותה במכוניות של החברה בתוך שלוש שנים.

"אם אתה לא עולה על הפלטפורמה הזו, אז איבדת את התעשייה"

"זה פרויקט מאוד-מאוד גדול", אומר כילף, "ואנחנו עובדים קשה כדי לעמוד בו. מדובר בחוזה עצום, אבל הוא רק החוזה הראשון שיש לנו. יש עוד הרבה חברות בתעשיית הרכב שאנחנו מדברים איתן ולמעשה נמצאים איתן בתהליך דומה לזה שהיה לנו עם BMW".

מתי תתחילו לראות הכנסות מהעסקאות האלה?

"התחלנו לשלוח מערכות לניסויים ובשנה הבאה נתחיל לראות חברות שעושות אינטגרציה של המוצר. BMW תתחיל למכור מכוניות עם הטכנולוגיה ביולי 2021. השוק של הלידרים הוא בגודל של עשרות מיליארדי דולרים, ואנחנו מאמינים שנחזיק נתח יפה מהשוק הזה. יש בתעשיית הרכב התכנסות של ספקים ואנחנו מאמינים שלא יהיו יותר משלושה-ארבעה שחקנים. אני יודע להגיד די בבטחה שאנחנו נהיה חלק מהמשחק, והתקווה היא שנהיה חלק גדול".

איפה בעצם אתם הצלחתם לעומת מתחרות אחרות?

"פתרנו בעיה שהרבה חברות ניסו לפתור במשך הרבה שנים, אבל בצורה לא נכונה. זה מגיע מיכולות אישיות של הרבה אנשים מאוד טובים שהצלחנו לאסוף. אנחנו לא חברה שמייצרת חיישן - אנחנו מפתחים מערכת גדולה שכוללת רכיבי אלקטרוניקה ואופטיקה, עיבוד תמונה וראיית מכונה, ותוכנה שתומכת בהחלטות הנהיגה. חוץ מזה, יש לנו גם מוסך גדול עם הרבה כלי רכב שעושים עליהם ניסויים. אנחנו עושים משהו כייפי".

כילף מדבר ברבים, מרבה להזכיר את צוות העובדים שרבים מהם הכיר בצבא או בחברות קודמות, אבל הוא האיש האחראי להחלטות העסקיות שהזניקו את אינוויז קדימה. "גדלנו מאוד מהר כי ראינו את ההזדמנות בתעשייה", הוא מספר, "ידענו שהרבה חברות רכב מתחילות לקבל החלטות איך ייראה הרכב שלהן לפחות ארבע שנים לפני כן, ואתה מבין שאם אתה לא מביא את הטכנולוגיה בזמן ובבשלות הנכונה, אתה מפספס את המחזור.

"החלטה כמו זו שקיבלה BMW נועלת את הפלטפורמה שלה לשש שנים בערך, ואם אתה לא עולה על הפלטפורמה הזו, אז איבדת את התעשייה. אם מישהו אחר היה זוכה בפרויקט הזה, זה היה מאוד מקשה עלינו לזכות בפרויקטים אחרים".

מוטיבציה שמקורה בטראומה

אם מחפשים את המקור לעניין של כילף, 39, בתחום ולמוטיבציה האדירה שלו לשנות את עולם התחבורה, אפשר אולי להגיע לסיפור אישי וכואב שהוא סוחב איתו. בילדותו עברה אחותו תאונת דרכים קשה, והדרך שלו להתמודד עם הטלטלה הייתה להפוך לעצמאי ככל שניתן. מגיל 12 הוא התחיל לעבוד במקביל ללימודים ועשה כל מאמץ להיות עצמאי ומנותק מתלות. הוא לא מרבה לדבר על השנים ההן, אבל יכול להיות שהאפשרות לצמצם באמצעים טכנולוגיים את מספר תאונות הדרכים בעולם קשורה גם למסע האישי שלו.

הקריירה המקצועית שלו החלה כשלאחר לימודי הנדסת חשמל בעתודה הוא התגייס לאחת היחידות היוקרתיות של חיל המודיעין. "מה שמאוד אהבתי ביחידה היה שניתן שם מקום לכל אחד להביע דעה בלי קשר להיררכיה הצבאית", הוא מספר. "בסוף מקשיבים למי שמבין ולא למי שיש לו דרגה". במשך שבע שנים בצה"ל הוא השתתף והוביל פרויקטים מרכזיים שאותם הוא מגדיר "משמעותיים לביטחון המדינה". "אלה היו שנים של התמכרות לעשייה", לדבריו. "אתה קם בבוקר ורק רוצה שמה שאתה עושה יצליח".

אחרי השחרור עבר בשלושה סטארט-אפים טכנולוגיים והיום אפשר למצוא באינוויז רבים מהשותפים שלו לעבודה בחברות האלה וביחידת המודיעין שבה שירת.

מה הניע אותך כשיצאת לדרך עם אינוויז?

"היה לי חשוב לי שבסטארט-אפ שאני אעשה תהיה לי המון תשוקה. רציתי לעשות משהו שלא רק מביא את חמשת האנשים הראשונים, אלא שגם כשיגיע העובד ה-200 הדבר הזה יהיה משמעותי. זה באמת כבוד אדיר, סיפוק אדיר, לדעת שאתה הולך לפתור את אחת הבעיות הכי קשות בעולם. אני יודע שזה יכול להישמע כמו הגזמה, אבל באמת הבאנו אנשים מאוד מיוחדים מהרבה תחומים. לקחנו אתגר טכנולוגי מאוד גדול ואנחנו עובדים מאוד קשה, ואני אומר לך שמה שמניע אותנו זה שאנחנו מאמינים שאם אנחנו לא נעשה את זה, לא יהיה פתרון לרכב האוטונומי".

כתב: טל שחף / צילום: איל יצהר