עד גיל 8 גדלה נעמה גלעדי בשכונת מאה שערים בירושלים. "לא היינו חלק מהחברה החרדית, אבל חיינו בקרבם", היא מספרת. היא התחנכה בבית ספר דתי, אבל אז, בגיל 12, חשה צורך לכתוב לרב שלה: "אין אלוהים, זו המצאה של בני האדם שמחפשים קהילה".
"הרב דווקא קיבל את זה יפה", היא מספרת, ובגיל 15 היא עברה לבית ספר חילוני, אף שגם שם הכינוי "הדתייה" המשיך לדבוק בה. דווקא תקופת המעבר הזאת הייתה תקופה מעצבת אישיות עבור גלעדי. "אני חושבת שלמדתי ליהנות מהעולם הערכי והעמוק של הדת, ומהליברליות של החילוניות, וגם מהיכולת להבין את המורכבות והיופי ברב-תרבותיות".
אפשר להניח שהתקופה ההיא והתובנות שספגה אז מלווים את גלעדי גם באחת המטלות המאתגרות שמוטלות עליה כעת, בשלוחה הישראלית של תאגיד הענק פרוקטר אנד גמבל. גלעדי, חברת הנהלה, אחראית בין היתר על תוכניות האחריות התאגידית של מותגי פרוקטר אנד גמבל, ובמסגרת זו היא הנהיגה שינוי משמעותי בארגון, בהיבט של גיוון תעסוקתי. "כאשר בחנו את מצבת כוח האדם, הבנו שכל העובדים בפרוקטר אנד גמבל בישראל באים מרקע הומוגני, ולאורך 15 שנות פעילות בישראל לא העסקנו עובדים מהחברה הערבית, החרדית או האתיופית. התחלתי להוביל תוכנית לשילוב אוכלוסיות מרוחקות, והגדלתי את מספרם בכוח העבודה הניהולי ל-15%, כאשר הממוצע במשק עומד על 2%".
איך עושים את זה? גלעדי מסבירה שכדי להצליח בגיוון תעסוקתי יש שתי סוגיות קריטיות שחברות עסקיות נדרשות להתמודד איתן. הראשונה היא "ניקוי ההטיות" מתהליך הגיוס של העובדים. "צריך להגיע למוסדות לימוד שלא מגיעים אליהם בדרך כלל, לפרסם בערבית, להעביר את המראיינים בחברה סדנת ראיון רב-תרבותי, ולקשור קשרים עם עמותות שמתמחות בהשמה של אוכלוסיות מודרות". לדבריה, "כל אלה דורשים מהחברה המון מאמץ וזמן, ולרוב מהווים נטל עבור מחלקת משאבי אנוש".
הנקודה השנייה היא הגדרת תפיסת הרוב. "האם אנחנו הולכים לפי ה’רוב’ וכל השאר צריכים להתאים את עצמם, או שאנחנו דווקא כ’רוב’ רוצים לעשות צעדים כדי לאפשר למיעוט להרגיש מוכל. זה טנגו מורכב למדי שעוד לא למדנו את הצעדים שלו. למשל, ברמה פשטנית. האם יום כיף בחברה חייב להיות על שפת הים והבריכה, או שאנחנו יכולים למצוא חלופה שתכיל גם קהלים חרדים?".
למה בעצם צריך להתאמץ כדי ליצור גיוון תעסוקתי?
"בשוק הישראלי, הנושא של גיוון תעסוקתי משמעותי במיוחד כי קיימת הפרדה מובנית בין החברה החרדית, החברה הערבית ושאר הציבור. היום אתה לא פוגש ערבי לשיחה מעמיקה, אולי חוץ מאיזה מפגש שיוזמים בתיכון. בשוק העבודה נוצרים המפגשים הראשונים המעניינים וזו הזדמנות אדירה להסיר חסמים. יש פה גם אינטרס דחוף ובוער של הכלכלה הישראלית בכללותה - שילוב של האוכלוסיות הללו יניע את גלגלי הכלכלה מאוד מהר ואנו צריכים למצוא את הדרך לשלב אותם".
ומי שאמור להוביל את השינוי הזה הוא המגזר העסקי?
"כשהמפרסם הגדול בעולם מחליט שאחריות תאגידית וגיוון הם אחד המניעים המרכזיים להצלחה עסקית, זו החלטה שמהדהדת לא רק בקרב עובדי החברה ובעלי העניין של החברה אלא בקרב הקהילייה העסקית כולה.
"אני מאמינה בשיתופי פעולה בין המגזר העסקי למגזר הפרטי על מנת לייצר אימפקט חיובי לא רק בהיבט העסקי אלא גם בזה החברתי. לרוב, אנשי עסקים שמסמנים מטרה, ממוקדים בחתירה כלפיה ומגיעים אליה, ולכן ברגע שסוגיות בוערות בחברה הישראלית כגון שילוב של אוכלוסיות מרוחקות, תוגדרנה כמשימות ומטרות עסקיות, תיסלל הדרך לשינוי מהיר בחברה הישראלית".
"האישי הוא גם הפוליטי"
פרוקטר אנד גמבל הוא אחד מתאגידי מוצרי הצריכה הגדולים בעולם. הוא מייצר מוצרים בתחומי כביסה וניקיון, נייר, טיפוח יופי, מזון ומשקאות ועוד, ועם מותגיו המוכרים נמנים מותגי השיער הד אנד שולדרס ופאנטן, אבקות הכביסה אריאל וטייד, סבון הכלים פיירי וחיתולי פמפרס. החברה נסחרת בארה"ב לפי שווי של 228 מיליארד דולר ושולטת בלא מעט תחומי מכירה. "בסקר שערכנו בארץ מצאנו כי ב-97% ממשקי הבית בישראל יש לפחות מוצר אחד המיוצר על-ידי פרוקטר אנד גמבל, כולל המגזר החרדי והמגזר הערבי", מציינת גלעדי.
גלעדי החלה את דרכה בנציגות הישראלית של הקונצרן הרב-לאומי בגיל 28, וכיום היא משמשת מנהלת קשרי חוץ, דוברות ואחריות תאגידית וכאמור חברה בהנהלת השלוחה הישראלית. לצד האחריות התאגידית וקשרי החוץ, היא מנהלת בשלוש השנים האחרונות את פעילות מותג מברשות השיניים החשמליות של פרוקטר, אוראל בי, שכולל 11 עובדים ותקציבים של כ-8 מיליון שקל. מהלך גדול שיזמה והובילה בישראל והעלה את המכירות ב-21% בשנה, והוטמע גם בהולנד - אחד משני השווקים הגדולים של אוראל בי באירופה.
"שינינו את אופן העבודה ויצרנו ערוץ שיווק חדש שיצר פריצת דרך בשימוש של ישראלים במברשות חשמליות", היא מספרת. "אלה מספרים עצומים שמחוללים מהפכה ונסעתי להטמיע את המודל גם בהולנד - שוק המברשות החשמליות הגדול של פרוקטר אנד גמבל באירופה. יש לי תחושת שליחות עצומה - אני יודעת היום שילד או מבוגר שבוחר לצחצח במברשת חשמלית ירוויח פחות מחלות חניכיים, פחות רגישויות בשיניים, פחות מחלות שקשורות בבריאות הפה, וגם שיניים יפות יותר".
תחום מעניין נוסף שגלעדי אחראית עליו הוא החיבור בין משימות חברתיות למותגים השונים של החברה. "אנחנו רוצים שלכל מותג של פרוקטר אנד גמבל תהיה משימה חברתית מדידה, מספרית, קבועה". כך, למשל, אחד מפרויקטי הדגל של החברה בשנים האחרונות היה לחבר בין המותג פאנטן לבין קידום פאות חינם לחולות סרטן שאיבדו את שערן - חיבור שמגדיל מכירות ומייצר ערך למותג. כיום, 25% מתקציבי פאנטן מוקדשים לקידום חלוקת הפאות. "זו הוכחה שיכולה להתקיים סינרגיה בין צרכים עסקיים וצורכי הקהילה", מסכמת גלעדי.
דיברנו על גיוון שנוגע לשילוב אוכלוסיות כמו חרדים וערבים. מה לגבי שילוב של יותר נשים?
"לפני כמה שנים, התמונה של אנגלה מרקל לצד חדר מלא גברים העוסקים בחדשנות, לא הייתה מייצרת כל-כך הרבה רעש כמו היום, כי היום ברור לנו שזו תמונה שלא משקפת את המציאות. יש התקדמות עצומה בארץ של נשים בפוזיציות ניהוליות, במרבית המגזרים העסקיים בארץ, והגיע הזמן להפסיק לדרוש מנשים להתאים את עצמן לתרבות שעוצבה לפני מאות שנים על-פי קודים פטריארכליים".
מה את מאחלת לעצמך עשור מהיום?
"האישי הוא גם הפוליטי. בעוד 10 שנים הבן שלי מתגייס לצה"ל. אני מאחלת לעצמי ולכל עם ישראל שנצליח לייצר שיח בין יחידים, קבוצות ועמים".
כתבה: שני מוזס / צילום: איל יצהר