גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ישראל בדרך להפסיד במרוץ הטכנולוגי": מנכ"ל רשות החדשנות מזהיר - ההייטק שלנו בסכנה

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, מזהיר בראיון ל"גלובס" כי "בעוד עשר שנים נגלה שצרפת וקנדה הרבה לפנינו", מסביר מה עושים נכון בעוטף עזה ("הם מחברים בין תעשייה, אקדמיה וחקלאות"), ומתייחס גם למיעוט הנשים בתעשיית ההייטק ("אנחנו לא מבינים את החסמים עד הסוף")

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר
מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

אם שואלים את מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון, מצב ההייטק הישראלי הוא טוב: הוא תורם 43% ליצוא ומביא הרבה גאווה לישראל. ב-2017 הוקמו 700 חברות סטארט-אפ והיו אקזיטים בהיקף 24 מיליארד דולר. ב-2018 יירשמו בסיכום שנתי פחות סטארט-אפים חדשים, אך סך האקזיטים יהיה דומה. גם היקף ההשקעה של רשות החדשנות במחקר ופיתוח נשאר דומה - 1.66 מיליארד שקל, וכמוהו היקפי ההשקעה במו"פ (מחקר ופיתוח) מדעי ובתעסוקת עובדים. החיים זורמים במסלולם.

אבל זהו, שהחיים לא צריכים לזרום במסלולם. ההייטק הישראלי צריך לפרוץ והמדינה, שמציגה את ההייטק כמשאב היחיד והמצליח שלה, צריכה להשקיע בו סכומים הולכים וגדלים, לפרוץ מחסומי שפה, מגדר ותרבות כדי להביא פנימה כל עובד ועובדת שיכולים ליהנות מהתעשייה המשגשגת. 

מכל העולם מגיעים ללמוד מהי הנוסחה של התעשייה המקומית. הבעיה היא שהתמונה שהאורחים רואים אינה בהכרח התמונה האמיתית. תמונה מעודכנת יותר תראה שהתקציבים שמעניקה הממשלה לעידוד החדשנות נמצאים בקיפאון כבר שנים ארוכות, וכדי לשמור אותם ברמתם הריאלית המקורית הם היו צריכים לגדול במיליארדי שקלים. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, וגם נפתלי בנט שקדם לו וגם אלה שקדמו להם, היו צריכים להיות המנוע לדחיפת הרשות החדשנות בסל ההוצאות הממשלתי - ונכשלו. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמכיר בחשיבות ההייטק היה צריך להיות על המשמר.

תקציב המענקים של רשות החדשנות לא צומח

"בתחום מחשוב קוונטי איחרנו את הרכבת"

אהרון מכיר היטב את עולם ההייטק הישראלי, חברות ישראליות וזרות גם יחד. יוצא יחידה 8200, תואר שני בהנדסת חשמל מהטכניון, מנהל המו"פ ב-IBM ישראל, סמנכ"ל חברת השבבים צורן ואחר כך מנכ"ל חברת סיברידג', שפיתחה תוכנות לתקשורת רחבת פס. לאחר מכן שימש כמנכ"ל הראשון של אפל בישראל וסגן נשיא עולמי לטכנולוגיות חומרה של אפל. לתפקידו הנוכחי מונה לפני כשנתיים.

התקציב של רשות החדשנות נמצא בקיפאון. מצד אחד ממשלת ישראל מפארת את ההייטק הישראלי, ומצד שני לא מגדילה את ההשקעה בו 

"הבעיה העיקרית היא ההשוואה להשקעות שנעשות בעולם בהייטק, והן מנצחות את ישראל. בישראל אוהבים לציין את הנתון של ההשקעה הלאומית במו"פ אזרחי, בגודל של 4.3% מהתוצר, ומזכירים שזה מקום ראשון בעולם. אבל זו בעיקר השקעה פרטית, כסף של קרנות הון סיכון וחברות בינלאומיות שמשקיעות כאן במו"פ. בתקציבים הממשלתיים מדינת ישראל יורדת בהשקעה שלה לאורך שנים, מ-25% מהיקף ההשקעה הכוללת במו"פ ל-3.5% בלבד כיום.

"הדבר היותר משמעותי הוא שמדינות העולם תפסו את הטריק. לאחר שנים ארוכות שבעולם לא השקיעו בשוק הפרטי, היום המדינות כן משקיעות וזה מביא להן ערך הרבה יותר גבוה מהערך אצלנו. מספיק להסתכל בצד האבסולוטי - גם סין וגם ישראל משקיעות 3.5% במו"פ אבל בסין 3.5% הם הרבה יותר כסף. כך גם בארה"ב, בקנדה, בצרפת ועוד".

אפשר להעריך את ההפסד למדינת ישראל?

"אם מסתכלים על הטכנולוגיות שיבואו בעתיד, הרבה מהאפליקציות יהיו מבוססות על בינה מלאכותית. אז סוגיה אחת היא השקעה בתשתית, וסוגיה שנייה היא ההשקעה באפליקציות שמבוססות על התשתית. מדינות העולם משקיעות סכומים דמיוניים בתשתית, עשרות מיליארדי דולרים. ומה אנחנו משקיעים? 30 מיליון שקל בסדנאות תכנות?

"ניקח לדוגמה נושא שיש לו חשיבות לאומית בישראל: הקוונטום. בסין הקימו מערכת תקשורת קוונטית מבייג'ין לשנחאי - בנושא זה הם המתקדמים ביותר בעולם. בארה"ב ובאירופה יש השקעות מאסיביות, של ממשלות, חברות ענק ומשקיעים. מול השקעות של 20-30 מיליארד דולר בכל מדינה, לנו אין את החלופה. אז אולי לא צריך להיכנס לכל תחום, אבל יש תחומים מסוימים שיש להם חשיבות לאומית, כמו הסנסורים הקוונטיים, וכאן התקציב שלנו מוגבל יחסית".

מה הצרכים הנוכחיים של מדינת ישראל בתחום ההשקעה בחדשנות כדי לשמר את המשאב הלאומי שלנו?

"צריך להניע את השוק ולצאת כשהשוק הפרטי לוקח את העבודה, אבל השוק לא מונע. ההשקעה הממשלתית במו"פ הולכת וקטנה באופן דרמטי. כדי לשמור על השיעור מתוך התוצר שהוקדש בעבר למו"פ, המדינה הייתה צריכה להשקיע היום 10 מיליארד שקלים בשנה, לעומת 1.7 מיליארד שקלים שהוא התקציב השנתי של הרשות לחדשנות. עבור הפעולות השוטפות של הרשות אנחנו צריכים עוד חצי מיליארד שקל - רק כדי לתמוך בכל הפרויקטים הטובים מתוך אלה שמוגשים לנו, וזה עוד לפני שמדברים על ההשקעות בטכנולוגיות העתיד. אם רוצים להתחיל להתחרות בחלק מהנישות בעולמות הבינה המלאכותית והקוונטום, צריך לדבר במיליארדי שקלים. 

"להתנהלות השוטפת בלבד צריכים תקציב גדול הרבה יותר, וכדי לפעול בתחומים חדשים צריך השקעות ממשלתיות מאסיביות שכרגע אינן. אם לא נתעשת ונעשה את זה עכשיו, נוותר על ההובלה ונגלה שבעוד עשר שנים סין, צרפת וקנדה יהיו בפער גדול לפנינו.

"כל המדינות האחרות רצות קדימה ואנחנו מסכנים את הדבר המרכזי שיש לנו, ההייטק. אם בתחום הקוונטום יש לנו עדיין יתרון יחסי בזכות העבודה שנעשית במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) בתחום הסנסורים, הרי שבמחשוב קוונטי איחרנו את הרכבת וכך גם בתקשורת קוונטית, כי ההשקעות שם הן של עשרות מיליארדי דולרים. עם כל הכבוד לדוד מול גוליית, דוד ניצח פעם אחת את גוליית - בכל יתר הפעמים גוליית ניצח, אבל על זה לא כתבו בתנ"ך".

"באגף התקציבים במשרד האוצר ערניים לנושאים של הרשות ומקדמים אותנו בהרבה תחומים, מעלים את התקציב ברמת המיקרו איפה שאפשר, ועל כך אנחנו מודים להם. השר שצריך להיות הספונסר שלנו הוא שר הכלכלה, שאנחנו תחת ניהולו, והוא סביר. אני חושב שבסך הכל יש לנו ערוץ פתוח למשרד ראש הממשלה ולמשרד האוצר וגם למשרד הכלכלה בתחומים שמעניינים את המשרד".

אהרון אהרון: תעודת זהות

הפריפריה בצמיחה, אסור להזניח אותה

בחודש שעבר פורסם ב"גלובס" כי רשות החדשנות מבצע שינוי במדיניות ההשקעות שלה ומסיטה את תקציביה לחברות בשלבי צמיחה שיש להן פוטנציאל גדול יותר להישאר חברות עצמאיות ומבוססות.

השמיכה התקציבית שלכם קצרה מדי, והתוצאה היא שלא ניתן לתמוך בכולם ואתם מסיטים תקציבים מחברות סטארט-אפ קטנות ומחברות הייטק ותיקות לחברות צמיחה.

"אם אתה שואל אם יש הסטת תקציבים מחברה א' לחברה ב' התשובה היא לא, זה לא המצב. אבל ברגע שיש הרבה יותר חברות שמתחרות על אותו משאב, אחת התוצאות היא שאיכות הפרויקטים שמגיעים אלינו גדלה, כך שהפרויקטים הפחות טובים לא מקבלים אישור, וחברות גדולות שהיו רגילות לקבל תקציבים גדולים יחסית מסתפקות עתה בתקציבים יותר נמוכים. אנחנו משקפים את מה שקורה בשוק. כיוון שרואים יותר ויותר חברות צמיחה בישראל, באופן טבעי גם חלק גדול יותר מהתקציבים הולך אליהן".

ניסו להפעיל עליכם לחצים לשנות את המדיניות הזאת?

"לפני שנה היו ביקורות קשות מאוד מצד החברות הגדולות. השנה ישבתי עם שרים והסברתי להם מה הרציונל, וזה התקבל".

האם המדינה צריכה לתמוך בחברות הייטק ותיקות וחזקות?

"שאלה מעניינת. למרבית החברות הוותיקות יש תוכניות מו"פ בסיכון גבוה, האינטרס שלנו הוא שיהיו להן יותר תוכניות כאלה כי הן יכולות להוות גם עבורן פריצת דרך. אנחנו משתדלים להעביר את החברות האלה למסלול תמיכה גנרי שאומר שנותנים להן צ'ופר ומקל: הצ'ופר הוא שזה מסלול ללא תמלוגים, המקל הוא שמדובר בסכומים יותר קטנים. אנחנו אומרים לחברה 'תנו לנו את המו"פ המאוד מסוכן שלכם, ולא את ההנדסה - אנחנו מעוניינים בדברים שלא תהיו מסוגלים לעשות ללא תקצוב'. צריך לזכור שאנחנו לא תומכים בחברות אלא בפרויקטים, וכשחברה כמו אלביט מערכות באה עם פרויקט עם סיכון מאוד גבוה, פורץ דרך ובעל חדשנות גבוהה, הנושא הזה נדון פה".

עניין אחר שנחשף ב"גלובס" היה הכוונה, המוסתרת בינתיים, של האיחוד האירופי לצמצם את התקציבים שישראל נהנית מהם במסגרת פרוייקט הורייזון 2021 המתוכנן. האם אנחנו צריכים לחשוש?

"אני חושב שהשינוי העיקרי שהם מתכננים הגיוני ויאפשר לשלוט בגובה התקציבים. כיום ישראל מקבלת 10% יותר מהתשלומים שהיא מעבירה לפרויקט, שזה כביכול טוב, אבל לא טוב מספיק כי הנטייה של התוכניות היא להשקיע במחקר אקדמי. בתוכנית הבאה זה יהיה סכום אפס: תיתן X ותקבל X, עם היתרון הגדול שאתה שולט על הברז. מה שקרה עד כה, שהתשלומים הישראלים גדלו בצורה דרמטית - כמעט 50% יותר מתחילת התוכנית - כי התוצר הישראלי צמח וגם שער החליפין מול האירו עבד נגדנו. זה אומר שהתרומה שלנו גדלה בצורה לא ליניארית ומתחילים לשלם הרבה כסף. אנחנו, וגם הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, מתמודדים עם תשלומים מאוד כבדים שאין דרך לעצור. בתוכנית החדשה נוכל להחליט שמקציבים נניח 500 מיליון שקל, ואז כל הבקשות מעבר לזה נדחות. שינוי פחות טוב יהיה שחברה ישראלית בודדת לא תוכל לבקש מענק מהתוכנית אלא רק במסגרת קונסורציום עם חברות אירופאיות".

בראיון לכלכליסט אמרת שהחברות הבינלאומיות גונבות עובדים בישראל, וגרמת לעובדים בכמה חברות להיעלב מאוד. אתה חוזר בך מההתבטאות הזו?

"אסביר מה אמרתי ואני חושב שזה עדיין תקף במלואו: אמרתי שכממשלה אנחנו עובדים מול כשלי שוק, ואם אין כשל שוק אין צורך לממן שום דבר. בשנתיים האחרונות, לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל, הגיעו כ-60 חברות בינלאומיות לישראל בתחומים שונים ולכן אין פה כשל שוק ואין סיבה לכסף ממשלתי כדי לדרבן חברות כאלה להגיע לישראל. אז האם צריך לתמוך באובר אם ירצו להגיע לישראל? לא, כי כל מה שזה יעשה - כיוון שיש לנו מחסור בעובדים - זה שהם יגנבו עובדים מחברה אחת לחברה שניה. בסופו של דבר הם צריכים 40 איש והם מוכנים לשלם להם סכומים גבוהים. אבל גם אמרתי הרבה פעמים, שבתעשיית מדעי החיים היינו רוצים לראות חברות שבאות לישראל וכרגע לא נמצאות כאן, ולכן כן נשקיע בחברות שמוסיפות לאקו-סיסטם".

תוכנית התמיכה בהייטק בפריפריה, שפרסמה לשכת שר הכלכלה לפני כמה ימים, זכתה לזלזול בתעשייה. האם הממשלה צריכה בכלל להתערב? אם חברות הייטק רוצות לעבוד ברדיוס 5 ק"מ מכיכר הבימה, מה זה משנה?

"אנחנו מסתכלים על הפריפריה בהיבט של ההון האנושי, לא בהקשר של 'לעשות טוב לפריפריה', זו לא המטרה. בהיבט ההון האנושי בהייטק, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם אנחנו באמת מנצלים את ההון האנושי שקיים בישראל. 78% מההון האנושי בהייטק כיום מרוכז במרכז. 80% ממנו הם עובדים גברים, יהודים, לא חרדיים, עד גיל 45. האם יש הון אנושי נוסף, שהיה אפשר להכניס אותו להייטק?

"בהקשר של נשים יש משפך שאנחנו לא מבינים עד הסוף, שבשלב לימודי 5 יחידות מתמטיקה הן מהוות 50% ולבסוף במקצועות הטכנולוגיים הן מהוות רק 17%. באוכלוסיה הערבית הם בהחלט מתאימים לעבודה בהייטק, לומדים את המקצועות הרלוונטיים, והשאלה למה הם לא משתתפים בשיעור שלהם באוכלוסיה - היום מדובר ב-3% מהעובדים בהייטק. חלק מהם לא משתתף כי הוא רוצה לעבוד קרוב למקום המגורים, אז אנחנו עושים עכשיו תהליך באיזור התעשייה בר-לב ליד כרמיאל, עם 1,400 מועמדים ונגיע ל-2,000. אם נניח שיחס הקבלה שלהם יהיה 1 ל-10, אז לחברת הייטק שיש לה מחסור בעובדים במרכז, יש מקום לפתוח סניף משמעותי בצפון.

"באזורים אחרים צריך תוכניות אחרות. דוגמה קלאסית היא אזור עוטף עזה. האנשים שם פיצחו את הקוד של מה המקום יודע לעשות: תעשייה קיבוצית, חקלאות, אקדמיה והרבה סטארט-אפיסטים שלא רוצים לנסוע כל יום לתל אביב. ולכן הם מקימים האב דרומי, ואנחנו שותפים איתם, במטרה למצות את הפוטנציאל של שלושת הדברים ולבנות אקו-סיסטים סביב המקום. יש לנו תוכנית שנקראת 'חממות יזמות בפריפריה', אנחנו עוד לומדים את המודלים ונעזור לחברות לצמוח".

אפשר להגיד שזה קונספט הפוך מבאר שבע למשל, שהחליטו להקים מרכז סייבר ללא סיבה?

"אני חושב שיש את המרכז של תל אביב, שמצדיק את עצמו: במדינה כמו ישראל אין מקום ליותר מאשר מטרופולין אחד גדול. יש מרכזים נוספים מעבר לתל אביב, שיש להם הצדקה כלכלית ברורה מאוד: באר שבע, ירושלים, חיפה. אנשים שם היו רוצים לעבוד באותם אזורים ולא לנסוע לתל אביב. בבאר שבע היתה תוכנית שלמה, שהתבססה על מעבר של יחידות צה"ל מתוחכמות, מה שעדיין לא קרה. אבל אני חושב שאסור להזניח אותם כי זה צומח לאורך שנים".

אתם מודדים את האפקטיביות של התוכניות שלכם, למשל של תוכנית החממות? 

"יש לנו ביחידת האסטרטגיה חוליה שתפקידה לעשות באופן שוטף אנליזות של תוכניות. אנחנו בודקים באופן כללי וגילינו שההחזר לכלכלה - לא לחברה - הוא החזר טוב. על כל דבר שאנחנו עושים יש החזר של פי 5 עד פי 8, וזה נמצא במחקר חיצוני.

"בתוכנית החממות מצאנו שחלק מהדברים היו פחות טובים, הוסקו מסקנות ולפני שלוש שנים כבר עשינו שינויים. קרן המו"פ היא תוכנית שרצה כבר הרבה שנים, והיא עשתה תשואות מדהימות למשק הישראלי - לא תשואה פיננסית אלא תשואות למשק. במדעי החיים - ציוד רפואי, פרמהצבטיקה ובריאות דיגיטלית - התשואה היא בערך שליש: אנחנו משלמים 500 מיליון שקל בשנה, כשכמעט כל החברות עוברות דרכנו, ורואים התפתחות מאוד יפה של התחום. ואני שואל: אם לא היינו תומכים, האם כל זה היה קורה? התשובה שלי היא מוחלטת - לא". 

עוד כתבות

חזי עובדיה/ צילום: איל יצהר

ISS ישראל תסעיד את עובדי התעשייה האווירית בכחצי מיליארד שקל

קבוצת ISS ישראל זכתה בחוזה ענק לאספקת שירותי הסעדה ● במסגרת החוזה החברה תספק לעובדי החברה הביטחונית שבבעלות הממשלה כ 10,000 מנות מזון מדי יום, שיכללו סוגי בשר, סלטים, קינוחים ועוד ● חזי עובדיה, מנכ"ל קבוצת ISS: "הוכחה לרמת השירות הגבוהה ולשביעות רצון הסועדים"

ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל / צילום: תמר מצפי

התזמון המוצלח של אבי יוחנן: בעלי רשת "זול ובגדול" השקיע במאפיות אנג'ל והמניה זינקה 40% בחודשיים

בשבועות האחרונים הפך אבי יוחנן לאחד מבעלי המניות הבולטים בחברת המאפיות הירושלמית, ובהשקעה של כ-10 מיליון שקל הגיע להחזקה של כ-8% ● הקפיצה במניה מייצרת לו רווח "על הנייר" של כ-5 מיליון שקל תוך פחות מחודשיים

צ'אד דיקרסון, לשעבר מנכ"ל חברת Etsy יום הנפקת החברה ב-2015  / צילום: רויטרס, Mike Segar

חרדות, דיכאון והפרעות אכילה: יזמים בתעשיית ההייטק קורסים תחת הלחץ

יזמים ובכירים בחברות סטארט־אפ צריכים לשדר רוגע וביטחון למשקיעים ולעובדים, אך הלחץ להצליח מוביל רבים מהם להתמודד עם הפרעות נפשיות • יזמים רבים עזבו את החברות ושינו אורח חיים, ויש כאלו שלא הצליחו להתאושש • כך נראה הצד הסמוי של עולם היזמות

אזור המלונות באילת / צילום: שלומי יוסף

אפקט שדה דב? הביקוש לנופש באילת בחודש יולי יורד. ארקיע מציעה לישראלים לנפוש בעקבה

ירידה חדה של 40% במחירים ששילמו ישראלים על הזמנת מלונות וחדרי נופש באילת לעומת השנה שעברה ● אבל יש תקווה: חודש אוגוסט צפוי להיות חזק יותר עבור המלונאים באילת, בעיקר בשבועיים האחרונים שלו

אייל לפידות / צילום: תמר מצפי

אייל לפידות רק נכנס לתפקיד מנכ"ל שיכון ובינוי וכבר מניף את הגרזן: התייעלות אגרסיבית ופיטורים

בימים האחרונים החלה החברה בצמצום רוחבי בתשלומים לספקים, פיטורי עובדים וחיסכון בהוצאות התקשורת ● מניית שו"ב, שזינקה ב-65% מאז שדיווחה החברה על המינוי הצפוי של לפידות למנכ"ל, צפויה להיכנס למדד ת"א-35

חנות איי דיגיטל / צילום: יח"צ

מנפלאות השירות: מסר סמאטרפון להחלפת סוללה באיידיגיטל וקיבל לידיו חזרה מכשיר "מת"

הסמארטפון נמסר לחנות בראשון לציון ● כשבא לקחת את המכשיר חזרה, ניסו להחתים אותו על מסמך שכלל תקלות ש"התווספו" למכשיר ● תגובת החנות: "כשהמכשיר הגיע למעבדה הוא כבר לא עבד ולא קיבל מתח"

לוגו מפלגת נעם / צילום: צילום מסך מיוטיוב

מפלגת ימין חדשה נגד ההכרה במשפחות חד מיניות

שמה של המפלגה החדשה הוא "נעם – עם נורמלי בארצנו", ומקימיה הם ברובם תלמידי הרב צבי טאו מישיבת הר המור ● במפלגה מדגישים את המאבק נגד הכרה במשפחות חד מיניות: ""מדובר על עתיד ילדנו כבעלי משפחות נורמליות, מדובר על יהדותם של נכדינו ומדובר על היכולת להיות עם נורמלי בארצנו"

דוד אדרי / צילום: תמר מצפי

העליון הותיר את ההרשעה בהרצת האג"ח בפסגות על כנה; הפחית מעונשי המאסר של בכירי החברה לשעבר

(עדכונים): הערעורים של אדרי ובן דוד על גזר הדין התקבלו חלקית: עונש המאסר שנגזר על אדרי יופחת מ-54 חודשים ל-42 חודשי מאסר בפועל, ועונש המאסר שנגזר על בן דוד יעמוד על 22 חודשי מאסר בפועל במקום 30 חודשים ● חקירת הפרשה התפוצצה ב-2010, אז התברר כי רשות ניירות ערך חוקרת חשד לתרמית חמורה שביצעו בכירי פסגות לשעבר בבית ההשקעות הגדול במדינה

בני דרייפוס / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מנכ"ל משרד הבינוי ללמ"ס: נתוני המכירות שפירסמתם לא מציאותיים

בתחילת השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) כי בין החודשים מרץ למאי השנה נמכרו 5,310 דירות חדשות בלבד ● במכתב שהעביר המנכ"ל בני דרייפוס ללמ"ס נכתב כי לפי נתונים שבידו בתקופה זו נמכרו 9,600 דירות חדשות

מתחם מלון עדן אין. "להשתחרר מההסכם כדי להגן על האינטרס הציבורי" / צילום: בר אל

היזם גילה: החתימה של ראש המועצה לא מבטיחה שהתוכנית תצא לפועל

יזם פרטי קידם תוכנית לבנייה למגורים בזכרון יעקב במקום מלון עדן אין ● בית המשפט העליון קבע שההסכם שחתם עם המועצה אינו חוקי משום שלא ניתן אישור של מליאת המועצה, אלא רק חתימה של ראש המועצה - והוועדה המחוזית ביטלה את התוכנית

גיא גיסין / צילום: מתן פורטנוי

עד 200 אלף שקל לחודש לעורך דין: כמה עולה הסדר החוב של אי.די.בי? התעריפון נחשף

הסדר החוב המסתמן בקבוצת אי.די.בי כבר מושך אליו שורה של מומחים המבקשים לגבות סכומי עתק עבור שירותיהם ● ההצעות לייעוץ משפטי שהתקבלו ממשרדי גיא גיסין ורון ברקמן, וההצעה לייעוץ כלכלי שהגיש פרופסור אהרון עפר, גבוהות בעשרות אחוזים מהרף המקסימלי שאותו מביא הנאמן לאישור מחזיקי האג"ח

נתי כהן מנכל משרד התקשורת / צילום: איל יצהר

האם מכרז הדור החמישי יעצור את הדימום ויספק חבל הצלה להשקעות בשוק הסלולר

המכרז שפרסם השבוע משרד התקשורת מסמן שינוי כיוון במדיניות כלפי חברות הסלולר המדשדשות, החל מוויתור על אגרות ועד ליצירת ודאות לטווח הרחוק ● בשוק תוהים האם זה מה שיעודד השקעה בתשתיות ומה החורים שעדיין נותרו ● חמש הערות על מכרז דור העתיד של ענף הסלולר

איריס שטרק/ צילום: שלומי יוסף

רואי החשבון נגד עורכי הדין: הקרב על כרטיס הכניסה למגרש המשחקים החדש

המהפכה בתחום מינוי שוויוני של בעלי תפקידים בתיקי חדלות פירעון תידחה לשנה הבאה ● בינתיים, נשיאת לשכת רו"ח מנסה לשנות את המצב המפלה, שלפיו הזירה נשלטה בידי עורכי דין ● בפאנל בסוגיה בכנס הלשכה, תמכו השופטים במינוי עמיתיהם עורכי הדין, בעוד הרו"חים סברו ההיפך ● האם המציאות תשתנה?

תלונה לוועדת האתיקה אינה לשון הרע / צילום: shutterstock

"שפל מדרגה מוסרי": עורכת דין מונתה כאפוטרופוסית וגנבה מהחסויים את כספם

השופט ציון קאפח קבע כי עו"ד תמר בן אלי תפצה את המתלוננים בסך 553 אלף שקל – היקף הכספים הכולל שגזלה מהם ● כמו כן גזר עליה שלוש וחצי שנות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ● "אין מדובר ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות"

נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ

המשרד ל"פערים חברתיים": נתוני התקציב חושפים את ההסללה של התלמידים הערבים

נתוני התקצוב האחרונים של משרד החינוך שנחשפו השבוע לא מותירים ספק: התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד ● אמנם ביסודי הפער מהיהודים הצטמצם בזכות צעדים של המשרד, אך בחטיבות ובתיכונים ההבדלים משמעותיים

אורי לוין / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

איך ממשיכים את המומנטום ומה עושים עם כאל: האתגרים של מנכ"ל דיסקונט החדש, אורי לוין

מנכ"ל דיסקונט הנכנס, שמינויו הוכרז היום, יקבל לידיו בנק חזק בהרבה משקיבלה קודמתו לילך אשר-טופילסקי ● ההצלחה שלה בחילוץ דיסקונט מדשדוש היא גם האתגר שלו: הוא יידרש לשמור על הצמיחה המואצת, להוביל התייעלות נוספת, לחמוק מהפסדים באשראי אחרי צמיחה מואצת, להחליט אם למכור את כאל ולפצח את שוק אפליקציות התשלומים ● ועוד לפני כן, הוא צריך לבנות הנהלה חדשה

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

וול סטריט ננעלה בשיא חדש: מניית טבע צנחה 7.7%; מנוצ'ין הפיל את הביטקוין

שר האוצר האמריקאי מנוצ'ין המשיך את קו ההתנגדות של הבכירים בארה"ב נגד הליברה של פייסבוק ● בורסות אירופה ננעלו בעליות בהובלת הדאקס הגרמני ● טבע סופגת הורדת המלצה מצד מורגן סטנלי, שחתך בנוסף את מחיר היעד ל-6 דולרים ● סימנטק דוחה את ההצעה של ברודקום לרכישתה, ומנייתה צנחה

דיוויד סידרנסקי (מימין), עידו צעירי ויובל קבילי, IBF. "לא נשאף רק לאקזיטים" / צילום: יח"צ

קרן ההשקעות IBF ביצעה סגירה ראשונה של קרן שנייה

היקף הסגירה והיקף הקרן לא נמסרו, אולם ככל הנראה תהיה זו קרן בסדר גודל דומה לזה של הקרן הראשונה של IBF, שגייסה 70 מיליון דולר ● בין המשקיעים בקרן השנייה: הראל ביטוח וקרן CBG

אנדריי אוזן / צילום: תמר מצפי, גלובס

הפרקליטות סגרה את תיק אנדריי אוזן מחוסר ראיות

אוזן נחקר בחשד לחריגות במהלך בניית מבנה המועצה התעשייתית נאות חובב בראשה עמד ● אוזן פוטר ב-2017 על ידי שר הפנים דרעו, שמצידו טען כי המניע לפיטוריו הוא פוליטי ● אוזן: "אני לא מאחל לאף אדם לעבור את מה שעברתי בתקופה זו"

 

רשת מזון /צילום:  Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב

מעלות מחירים או לא: בכל מקרה ספקיות המזון ממשיכות לצמוח

שוק המזון והמשקאות מסכם את המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה מתונה במכירות הכספיות, שחלקה הושג בזכות העלאה במחירי המוצרים • תנובה ומחלבות גד הצטיינו, ואסם־נסטלה עדיין ממתינה להזדמנות להעלאת מחירים