בנימין נתניהו/צילום:אלכס קולומויסקי
תגליות נתניהו. יום ד' שאחרי מחאת הנשים. אחרי שהוא מבטיח לממש את התוכנית למניעת אלימות נגד נשים, הוא אומר כך: "אני מבין שיש תקציבים יותר ממה שחשבתי, אבל הם אינם מנוצלים. הרושם שלי הוא שהמערכות שלנו במידה רבה משותקות ואינן עושות". אאוריקה! קרא ארכימדס ונתניהו אחריו. תגלית עולמית! חשיפה לאומית! כל מי שחי פה יודע שהמערכות הציבוריות משותקות. משטרה, רכבת, רווחה, חינוך, מים, גז טבעי, חשמל, בריאות, רופאים, אחיות, חיסונים, טיפול בקשישים, ילדים בסיכון, גירעון, המערכת המוניציפלית, עוני, חקלאות, לא עונים לטלפון בביטוח לאומי אבל עטים עליו במס הכנסה. בעוד שלושה חודשים ימלאו עשר שנים לבחירת נתניהו לראש ממשלה (3.3.2009). איפה היית עד עכשיו? ומה תעשה מעכשיו?
משה אדרי OUT. 27 שנים שוטר. ניצב. בן דמותה ויציר כפיה של משטרת ישראל. סידורים אפלים לחברים, זלזול בתלונות ופגישות סמויות לא ממש צחות - כך חונך, על זה גדל, את זה הביא לביטוי, וזה מה שהפיל אותו. זו הדרך לניקיון ציבורי. הבעיה היא שהתמונה מפחידה הרבה יותר. עוד לפני שיצאה ההודעה על מינוי אדרי והרבה יותר בימים שאחריה, כיוונו-לחצו-פעלו גורמים שונים, קציני משטרה בדימוס, פוליטיקאים ובכירי תקשורת לבחירתו של שוטר אחר. ניצב אחר. כל מי שדיבר בעד אדרי זכה לנימת זלזול, מי שהביע תמיהה איך קורה שהשר לא בחר את ההוא, הראוי, המוכתר - נהנה מנימת אהדה. המניפולציות הגיעו השבוע לשיא. פוליטיקאי-שוטר אמר על המועדף עליו: "הוא איננו נוח, הוא קשוח, איכותי, ישר דרך, מה לעשות שאי-אפשר לעצב אותו כמו פלסטלינה", וכך רצה לאסוף לחץ ציבורי גובר לבחירתו. מי שרצה לחסל אותו, את השוטר השני, ולהנמיך עוד יותר את התומכים בו גיחך: "ברחוב בלפור רוצים לראות אותו מפכ"ל", משמע נתניהו ורעייתו רוצים אותו כדי שיסגור להם תיקים. הפחד: אם ייבחר, וגם אם הוא הכי טוב שיש, או הכי טוב בכלל, תהיה תחושה שהוא חייב להחזיר טובה לאלה שטיפחו את בחירתו. רק שאז לא נדע על זה, זה בטוח לא ייצא החוצה.
PM 19:41. יום א' בערב. בהיחבא, שלא נרגיש, כאילו דרך אגב, 19 דקות לפני נאום ראש הממשלה בפריים טיים, בשיאן של 10 שעות הסערה על המלצת המשטרה לכתב אישום נגדו בתיק 4000, העבירה רשות החשמל מייל: "רשות החשמל מפרסמת השבוע לשימוע ציבורי עדכון שנתי לתעריף החשמל שבמסגרתו צפוי תעריף החשמל לעלות בממוצע לצרכן הביתי בכ-6%". כמה התפלפלות-מריחה במשפט אחד: "שימוע ציבורי", "צפוי", "עדכון שנתי", "לעלות בממוצע", ואחרי זה מיני סיבות ועילות. ואז, בסוף, הופיע משפט מפתח בודד: "יודגש כי לרפורמה שאושרה השנה במשק החשמל לא הייתה כל השפעה על עליית התעריף". נעז ונשאל: על ראש הגנב בוער הכובע?
לא נרשמתם ברבנות? שנתיים מאסר. לא ידעתם? רק בעלי אינטרסים מכירים את סעיף 7 לפקודת הנישואים והגירושים, הקובע שמי שלא נרשם לנישואים או לגירושים ברבנות נחשב, נחשבת, לעבריין, עבריינית, ועלולים לשבת במאסר שנתיים. ההוראה חלה על כל זוג שנישא באופן פרטי - גם על ידי רב מוכר אבל שאיננו ברשימת ההעדפה של הרבנות, גם על הרב המחתן וגם על עורך הטקס הפרטי. באה ח"כ עליזה לביא מ"יש עתיד" (שרק השבוע, אחרי שלוש שנים, התחילו לדבר נכבדות בהצעת החוק שלה לחובת אזיק אלקטרוני לגבר שבית המשפט הוציא לו צו הרחקה מהאישה שהוא מתעלל בה או מאיים על חייה) והגישה הצעת חוק לתיקון הפקודה ומחיקת איום העונש הרבני. "זה אחד החוקים המבישים ביותר שיש לנו בספר החוקים", אמרה לח"כים לפני כשבוע. "אני כאישה אורתודוקסית אומרת לכם שזאת לא הדרך להביא סדר בנושא. לא הדרך להאהיב את היהדות". ההצעה נפלה בקריאה טרומית. 58 מתנגדים, 51 תומכים.
לצחוק או לבכות. השבוע התפרסמו שני מדדי אמון ציבור. המכון לדמוקרטיה פרסם את מדד הדמוקרטיה הישראלית 2018. חוקריו בדקו, מצאו ובחרו לתת פרסום למשפט הבא: "בשנה האחרונה חלה עלייה באמון במשטרה, כאשר 46.5% מהישראלים נותנים בה אמון לעומת 40% בשנה שעברה" (בפירוט הדוח נמצאו 52% נותני אמון יהודים ב-2018 לעומת 42% נותני אמון יהודים ב-2017. בעוד שבקרב האזרחים הערבים יש ירידת אמון מ-27% ב-2017 ל-18% ב-2018). ואז מגיעה ההודעה מאוניברסיטת חיפה שאומרת כך: "המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה לשנת 2018: ירידה משמעותית באמון הציבור במשטרת ישראל" (המדגם מייצג את כל האוכלוסייה). אז מה אתם רוצים לומר שניכם? זה הרי לא עניין של סטטיסטיקה, אלא הרבה יותר של בחירה מה להדגיש.