רצועת עזה / צילום: רויטרס
כניסתו של השליח הקטארי מוחמד אל עמאדי לרצועת עזה ובאמתחתו עוד 15 מיליון דולר, מעידה על הצלחה ראשונית של פיילוט המזומן. חמאס קיבל עד כה את התשלום השני כלומר 30 מליון דולר, וגם סולר בכמות מספקת ל-10-12 שעות חשמל, לוקסוס אמיתי לתושבי הרצועה.
ההסכמה הישראלית שהפתיעה רבים מהעוסקים בסוגיה דורשת הסבר. ראש הממשלה נתניהו כיוון אליו בדבריו היום "אבו מאזן החליט לבצע ניתוק מהרצועה, ההחלטה היא שלו". כלומר ישראל בפועל מחלקת את מדיניותה מול הפלסטינים לשני כיוונים. מול הרשות בנפרד ומול הרצועה וחמאס בנפרד. ולצד זה, ישראל שוברת בכך את המבוי הסתום שנקלעה אליו מול הרצועה בשל עיצומי אבו מאזן נגד חמאס והפסקת תשלומי המשכורות. המשבר הכלכלי (גם אם לא באופן בלעדי) שיצר אבו מאזן איים להבעיר את הגבול ולחדש את העימות הכולל לראשונה מאז קיץ 2014, ישראל מצאה את הפתרון למנוע אותו.
ההסדר עם קטאר אשר נולד בשיחה בשולי ועידת המדינות התורמות בארצות הברית בספטמבר, נועד למטרה אחת עיקרית. למנוע את קריסתה הכלכלית מלאה של הרצועה, ואת האסון ההומניטרי הנלווה אליה, אבל מספיק רק כדי לשמר את אפה של הרצועה מעל פני המים ותו לא. לצד זה ההתניה המרכזית היא שקט, הן ברמת הרקטות והן בהפגנות הגדר. אלה אמנם ממשיכות להתקיים אבל בעצימות נמוכה בהרבה וכמעט ללא ניסיונות פריצה, או התגרות קרובה מדי בחיילי צהל.
ההתניה השנייה היא מנגנונית. ישראל ביקשה מהקטארים ערבויות לכך שהכסף המזומן לא יופנה לכוחות החמושים של חמאס או לפעילות צבאית כלשהיא אלא למשכורות לשלושים אלף עובדי הממשל האזרחיים, 10 מיליון דולר בחודש לערך. הקטארים הסכימו אך ביקשו להוסיף 5 מיליון לנזקקים, 100 דולר למשפחה. וכאן מנגנון הבדיקה מורכב יותר. עובדי הממשל מקבלים את הכסף בסניפי בנק הדואר העזתי לאחר הצגת תעודת זהות, טביעת אצבע וחתימה. המסמכים המצולמים הועברו למנהלת התיאום והקישור לבדיקה. גורם המעורב במהלכים אישר כי עד כה לא נמצאו אי סדרים מהותיים לפחות לא בסוגיית המשכורות. החלוקה לנזקקים בעייתית יותר, הם נקבעו רשמית לפי נתוני משרד הסעד הפלסטיני, אולם ברצועה נשמעו טענות רבות על כך שמי שקיבל את הכסף היו בעיקר משפחות פעילי חמאס ותומכיהם. ועם זה לפחות לפי הנתונים שהגיעו לישראל, הכסף לא הועבר למשפחות נפגעים בהפגנות, אלא אם אלה הוגדרו כנזקקות בכל מקרה. חמאס יוצא מגדרו להראות שהוא עומד בתנאים ואף החזיר כ 100 אלף דולרים עודף שנותר מתשלום המשכורות.
ואיפה המילכוד? ראשית אין ערובה מלאה לכך שמקצת הסכומים עברו בכל זאת למימון של הזרועות הצבאיות, והעברת הכסף במזומן מקשה מאוד על פיקוח מלא. שנית, ישראל עוקפת בעצם האישור להעברת הכספים את דרישתה שלה להחרים את חמאס כארגון טרור ולהטיל עליו עיצומים כלכליים בינלאומיים, כפי שאכן נעשה. בעצם מעין הכרה דה פקטו בחמאס. שלישית, מעמדו האזרחי של חמאס ברצועה מתחזק, כמי שיכול בכל זאת לדאוג לרווחת התושבים, גם אם חלקית, ויותר מכל מחזק אותו מול הרשות הפלשתינית, שהעומד בראשה אבו מאזן הפך לאחד מהאישים השנואים ביותר ברצועה. וכך גם סיכויי הפיוס בין שתי הישויות הללו מתרחקים והולכים.
אז מה נכון? דומה שהיתרונות המיידיים של המהלך הזה עבור ישראל הם בולטים. האינטרס של חמאס הוא לשמור על השקט, וזה מושג בדולרים ולא במחיר חיי חיילי צה"ל. העימות עם חמאס ברצועה, נדחה, בינתיים. הרשות הפלשתינית תהיה חייבת לגבש מדיניות חדשה שאולי תשנה את המשוואה בדרך לפתרונות נוחים יותר מבחינת ישראל. ארצות הברית מעורבת עמוק בנעשה, ומעניקה גיבוי מלא לנתניהו. המודל של קטאר מראה לפלסטינים ובכלל שאולי בסיוע הכסף מהמפרץ אפשר יהיה להשאיר את התכניות הצבאיות ומדיניות ה"התנגדות" במגירה, ובינתיים לשפר מעט את רמת החיים.