גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותחנן שטיינהרט

צונאמי הפנסיות של הבייבי בומרס: הפנסיות של האמריקאים בסכנה (ולא רק שלהם)

השילוב של יותר ויותר מבוגרים באוכלוסיית ארה"ב יחד עם התחייבויות פנסיוניות שאינן בנות קיימא יוביל ל"תספורת" בהכנסות הפנסיונרים ● זה יגרום להם לאכול את חסכונותיהם בהדרגה, יאלץ את משלמי המסים לממן חלק מההתחייבויות, יוריד את כוח הקנייה של כל האמריקאים, ויעורר זעם עצום בקרב עשרות מיליוני מצביעים

עובדי עיריית דטרויט מוחים על הקיצוץ בפנסיות שלהם, 2013   / צילום: רויטרס, Rebecca Cook
עובדי עיריית דטרויט מוחים על הקיצוץ בפנסיות שלהם, 2013 / צילום: רויטרס, Rebecca Cook

הכתובת הזו בולטת מאוד על הקיר, והצונאמי שהיא מתארת כבר בדרך והוא ישטוף איתו לא רק את שוק ההון אלא גם את הפוליטיקה העולמית ואת היציבות הפוליטית המעורערת גם ככה בכל רחבי העולם המפותח.

זה יהיה המשבר הגדול מכולם: משבר הפנסיות.

בשנות השלושים, כאשר נחקק חוק הביטוח הלאומי בארה"ב, נעה תוחלת החיים סביב גיל 64, הבטחה לא רעה לתוכנית שאמורה לגבות מס במשך כל חיי העובדים ולשלם תגמולים מגיל 65. בשנת 2018 עמדה תוחלת החיים על כמעט 80 שנה. גם שיעור המבוגרים באוכלוסייה גדל דרמטית.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה החל תור הזהב של אמריקה, ובהתאם מספר הלידות גדל פלאים. בעוד שבשנות המשבר של שנות השלושים הילודה נפלה לכ-2.2 ילדים למשפחה, הרי בשנת 1946 היא קפצה לכ-3 ילדים למשפחה והמשיכה לטפס לממוצע שנתי של 3.3 ילדים למשפחה עד 1964, מביאה לעולם את הדור הגדול ביותר של אמריקאים, הבייבי בומרס.

היום חיים בארה"ב כ-76 מיליון בייבי בומרס והם מהווים כ-30% מאוכלוסיית אמריקה. הראשונים שבהם הגיעו לגיל 65 בשנת 2011, ומאז כ-10,000 מהם פורשים לפנסיה בכל יום.

הבייבי בומרס הם לא רק הדור הגדול ביותר באמריקה, הם גם הדור העשיר ביותר, שגדל בשנות הפריחה האמיתית והמדומה של המדינה וצבר כ-50% מסך העושר הלאומי. ביחד עם הדור שמעליו, "הדור השקט", אלו שנולדו לפני 1945, הם החזיקו בשנת 2017 כ-80% מסך העושר הלאומי.

מספר האמריקאים בני 65 ויותר

ארבע תוכניות הפרישה של הבייבי בומרס

כדי להתכונן ל"שנות הזהב", כך מכונה משום מה התקופה שבה אדם מאבד בזו אחר זו את כל יכולותיו הפיזיות, השכליות והנפשיות, חסכו הבייבי בומרס בארבעה סוגים של תוכניות פרישה.

הראשונה היא הביטוח הלאומי - במשך כל שנות עבודתם מפרישים העובדים והמעסיקים האמריקאים סכומים של ממש לטובת הביטוח הלאומי. זה מצידו מתחיל לשלם לזכאים תקבולים מגיל 66 בממוצע, אם כי ניתן להתחיל למשוך קודם לכן סכומים מופחתים יותר. הסכום המשולם כקצבה תלוי במשך שנות העבודה והשכר, עד תקרה מסוימת. התשלום המקסימלי בשנת 2018 עמד על 2,788 דולר לחודש לאדם שפרש בשיא הגיל והיה בשיא ההשתכרות, אך התשלום הממוצע היה 1,404 דולר לחודש. הסכומים האלה כמובן גדלים בהתאמה במשפחות שבהן שני בני הזוג עבדו, ולפיכך שניהם זכאים לתשלום הקצבה.

הביטוח הלאומי הוא מקור ההכנסה העיקרי לאמריקאים מבוגרים בעלי הכנסה נמוכה

האם זה סכום גבוה או נמוך? תלוי כמובן בעיני המסתכל. לפי נתוני הביטוח הלאומי האמריקאי, אצל 48% מהזוגות ו-69% מהבודדים מהווה משלום הביטוח הלאומי 50% ויותר מהכנסותיהם, ואצל 21% מהנשואים ו-44% מהבודדים מהווה התשלום 90% ויותר מהכנסותיהם.

מקור שני לקצבאות הוא תוכניות הפנסיה. כאלו כמעט לא קיימות עוד במגזר הפרטי, אלא בחברות ותיקות ולעובדים ותיקים, אבל הן פופולריות מאוד בקרב המועסקים במגזר הציבורי, קרי עובדי הממשלה הפדרלית, המדינות השונות, העיריות והמועצות המקומיות. התוכניות האלו מבוססות על תשלום קצבה קבועה, לפי מפתחות מסוימים, מיום הפרישה ועד אחרי המוות, משהו דומה לפנסיות התקציביות בישראל.

העובדים בחברות הפרטיות חוסכים בסוגים שונים של תוכניות לפרישה עם או בלי השתתפות המעסיקים, תוכניות המעניקות סוגים שונים של הטבות מס כדי לעודד חיסכון כזה.

המקור האחרון לכספי הפרישה הוא שאר סוגי החיסכון והנכסים שנצברו במהלך החיים, כמו מכספים, דרך נדל"ן ועד בית המגורים.

אנשים משנים את מנהגי ההוצאות שלהם במהלך חייהם. טעמים, צרכים ואפשרויות משפיעים וגורמים למשק בית ממוצע להיות בשיא תקופת ההוצאות בין גיל 35 ל-55. מגיל 55 ומעלה ההוצאות הולכות וקטנות ככל שהגיל עולה.

כך למשל, לפי המשרד לסטטיסטיקה משק הבית החציוני בגיל 45-54 הוציא כ-60,500 דולר לשנה, בעוד שמשק הבית החציוני בגילאי 65-74 הוציא כ-46,750 דולר, ירידה של 22%! במקביל שיעור ההשתתפות במעגל העבודה ובהתאם ההכנסות החדשות של קבוצת הגיל שמעל 65 צונחים דרמטית, מכ-65% השתתפות בין גילאי 55-64 לכ-19% השתתפות מעל גיל 65.

המסקנה הפשוטה מכל הנתונים האלו היא זאת: ככל שהאוכלוסייה תתבגר, הביקושים למוצרים כמעט מכל סוג יירדו והשימוש בחסכונות יעלה. במילים אחרות, הבייבי בומרס ימכרו יותר מניות ויקנו פחות מוצרים מהחברות שאת מניותיהן מכרו. ההשפעה של האטה ברכישות בשוק הריאלי בשילוב מכירה מתמשכת של מניות ואיגרות חוב על שוקי ההון ברורה, וזו תהיה מגמה רב שנתית עד שהדור הגדול הבא, המילניאלס, שנולדו בין 1981 ל-1996 ימלאו את החלל הזה, אם בכלל.

גירעון אקטוארי חמור? פשיטת רגל!

עד כאן הכלכלה הפשוטה, אך המציאות מסובכת וקשה פי כמה. ראשית, תוכניות הפנסיה הממשלתיות למיניהן, מהביטוח הלאומי ועד הפנסיות לעובדי המדינות והרשויות המקומיות, נמצאות בגירעון אקטוארי חמור, אם לא לכנות את המציאות בשמה - פשיטת רגל.

כך למשל, לפי הדוח של הביטוח הלאומי האמריקאי, הוא צפוי להגיע ליתרות אפס בקופתו בתוך 13 שנה, מיד לאחר פרישתו לפנסיה של הבייבי בומר האחרון. מכאן ואילך כל מה שיהיה לביטוח הלאומי לשלם לחוסכים הוותיקים הוא כספיהם של החוסכים החדשים, ואפילו אלו לא יכסו אלא כ-70% מהקיצבה המובטחת.

"הונאת פונזי", אגב, הוא שם נרדף למבנה כזה שבו המשקיעים החדשים מממנים את ההבטחות שניתנו למשקיעים הראשונים.

דע עקא, מצבן של קרנות הפנסיה של העובדים במדינות וברשויות חמור פי כמה. על פי מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד ואשר בחן 649 תוכניות פנסיה, אף לא עיר או מדינה אחת שנחקרו הייתה מאוזנת ביחס לחובותיה לקרנות הפנסיה של העובדים. סך הגירעון בקופות הפנסיות של העיריות והמדינות מגיע כדי משהו שבין 4 ל-6 טריליון דולר, ומשקל ההתחייבויות האלו על השירותים לאזרחים ועל רמת המיסוי תלך ותגדל.

בניגוד לממשלה הפדרלית שיכולה להדפיס את חובותיה וכן למסות את אזרחי ארה"ב באשר הם ברחבי הגלובוס, השלטון המקומי לא יכול לעשות אף אחד משני אלה, וכל שנותר לו הוא למסות את הנדל"ן שבשטח שיפוטו ולהטיל מס מכירות (בדומה למע"מ) על העסקאות הקמעוניות שבשטחו.

המיסוי הזה ילך ויגדל בשנים הבאות שעה שהמדינות והעיריות מנסות להתמודד עם החור הענקי שבקרנות הפנסיה שלהן, את המגמה רואים כבר עכשיו. בממוצע, שיעור מסי הרכוש בארה"ב, שהעיקרי בהם הוא מס על דירות ובתי מגורים, עלה בשנת 2017 בכ-6%, לפי אטום דאטה סולושנז (ATTOM Data Solutions ) . אך במדינות ובערים עם חורים גדולים במיוחד, כמו אילינוי, ניו ג'רזי ושיקגו, המספרים היו גדולים פי כמה. באילינוי למשל, גדל מס הרכוש על דירות ובתי מגורים בעשרים השנים האחרונות פי 3.3 ממה שגדלה ההכנסה החציונית של משק בית במדינה. ובג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, עלה המס על הבית הממוצע בשנה שעברה מ-16,500 דולר לשנה לכ-29,000 דולר לשנה בגין הערכה מחדש של ערך הבית שעשתה הרשות המקומית (מס הרכוש נגזר כחלק משווי הבית).

אין צורך לומר כי גידול בשווי הנכס על הנייר אינו מייצר הכנסה, ואילו גידול במס מייצר הוצאה מיידית. כל אלו דוגמאות בולטות אך בשום אופן אינן יוצאות מהכלל.

אגב, הואיל ומדובר במס, ההתייקרויות האלו אינן נכללות בחישוב עליית המדד, קרי האינפלציה, אף שהן כמובן פוגעות בהכנסה הפנויה. וכך הן מותירות את המשך הגידול בחובות משקי הבית, שגדל מכ-2.5 טריליון דולר לכ-4 טריליון דולר בשמונה השנים האחרונות, כדרך הנבחרת, אם לא היחידה הקיימת, לשמירת רמת החיים.

הבור התקציבי העמוק של פאלו אלטו

ההתחייבויות הפנסיוניות והגירעונות העצומים שהן גורמות אינם רק נחלת ערים גדולות כמו שיקגו, אלא גם של עיירה קטנה ועשירה בת 65 אלף תושבים בשם פאלו אלטו היושבת במרכז עמק הסיליקון.

בשיאה של בועה 3.0 ועם גבייה ממוצעת של מס רכוש בגובה של כ-25 אלף דולר לשנה לבית, יש לעירייה, כך על פי חבר המועצה אריק פילסת' (Filseth) "כמעט מיליארד דולר של התחייבויות עבור הפנסיות והביטוח הרפואי של הפנסיונרים של העירייה". החישוב האקטוארי נעשה לפי הנחת החזר שנתי על ההשקעות של 7% למרות שברור שההחזר הרב שנתי נמוך בהרבה, זה של עשר השנים האחרונות היה בממוצע 4.39%. אם במקום 7% יחושב ההחזר לפי 6.2%, כפי שהמליצה חברת הייעוץ ווילשייר אסוסייאטס, יהיה לעירייה הזאת, על פי דיווחיה היא, גירעון תקציבי של 11 מיליון דולר לשנת 2019 וגירעונות דומים בכל אחת מן השנים הבאות. זאת בהנחה כמובן שהבועה תמשיך להתקיים ללא הפרעה ועימה ההכנסות הצפויות ממסים על מכירות קמעונאיות.

בעיריות גדולות המחיר יכול להיות מגוון יותר. בשנתיים שהסתיימו בדצמבר 2016 הפשעים האלימים בלוס אנג'לס גדלו ב-38% בהשוואה לשנים הקודמות. כך כותב אחד העיתונים המקומיים: "אחד ההסברים הוא שבעוד שאוכלוסיית העיר גדלה מספר השוטרים הצטמצם. בעוד שמספר השוטרים שהעיר זקוקה להם הוא כ-12,500, מספרם ירד מתחת ל-10,000. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הפנסיות. אלו כיום אוכלות כ-20% מהתקציב, גידול מ-5% רק לפני 15 שנה".

לוס אנג'לס אינה לבד. גם התשתיות בניו יורק הולכות ומתדרדרות. מערכת הרכבת התחתית למשל סובלת היום מיותר מ-70,000 איחורים בחודש, גידול של פי שלושה לעומת לפני חמש שנים. העובדה הזאת מתכתבת היטב עם העובדה שמאז 2014 העירייה הוציאה יותר על תשלום פנסיות מאשר על בניית בתי ספר, השקעה ברכבת התחתית, פארקים, גשרים ושאר מבני ציבור גם יחד.

המחזה של שוטרים, מורים ושאר עובדי ציבור נלחמים בבעלי הבתים על שיעורי המס ורמת השירותים לא יהיה מלבב, גם לא התספורות שיעשו לבעלי איגרות החוב המוניציפליות ושל המדינות.

בכמה פשיטות רגל מקומיות, שכבר התרחשו, והמכונות צ'פטר 9, איבדו אלו בין 25% ל-90% מכספם. למשל, בפשיטת הרגל של העיר דטרויט, הגדולה מסוגה עד כה בהיסטוריה של אמריקה, איבדו עובדי העירייה כ-18% מזכויותיהם הפנסיוניות, והנושים למיניהם, כולל בעלי איגרות החוב המוניציפליות איבדו בין 25% ל-86% מכספם. בסטוקטון, קליפורניה, איבדו בעלי איגרות החוב המוניציפליות כ-50% מכספם, על פי דיווח של סוכנות הדירוג מודי'ס.

מה יקרה כששוק המניות יירד?

אך הבעיה האמיתית גדולה יותר. ההתחייבויות לפנסיונרים קבועות, אך היכולת לשלמן והנחות ההחזר, העומדות כאמור על 7% לשנה, בנויות על שוק המניות.

כ-58% מנכסי קאלפרס, קרן הפנסיה של עובדי הציבור בקליפורניה, אחת הגדולות שבקרנות הפנסיה באמריקה, מושקעים בשוק המניות, באופן ישיר או בעקיפין. ומה אם שוק המניות יחזור על תבנית התנהגותו במאה הנוכחית של בועות ופיצוצים? מה אם 2019 תהיה דומה יותר ל-2000 ול-2008 מאשר ל-2017? יתר על כן, הגידול הנמשך במספר הפורשים והצורך לשלם להם את ההתחייבויות הפנסיוניות הם לבדם יביאו להיצעים מתמשכים בשוקי ההון.

הבעיה המתוארת אינה אמריקאית בלבד. לפי דוח של סיטיבנק משנת 2016 שסקר את 20 המדינות הגדולות של ה-OECD, יש למדינות האלו גירעון מצטבר של 78 טריליון דולר במימון הפנסיות הציבוריות שלהן. סכום זה הוא כמעט פעמיים כל החוב הממשלתי הרשמי של אותן מדינות.

הקומבינציה של השינוי הדמוגרפי המשמעותי עם התחייבויות פנסיוניות שאינן בנות קיימא, אשר חולקו והובטחו ביד נדיבה לאורך השנים, תביא לירידה נמשכת בכוח הקנייה של כל אמריקאי. זאת בשעה שמשלמי המסים ייאלצו לשלם לפחות חלק מההתחייבויות האלו, ובמקביל הכנסות הפנסיונרים, כמו גם בעלי איגרות החוב, יזכו לתספורת, והכנסותיהם ייפלו באופן משמעותי ממה שהם צופים ומתכננים לקבל.

הזעזוע הפוליטי שתספורת אצל הפנסיונרים תגרום והזעם שיתעורר בקרב עשרות מיליוני מצביעים אינם זקוקים להסבר, גם לא תוצאותיהם. ירידה כזו בכוח הקנייה יחד עם הצמצום הטבעי של הפנסיונרים בהוצאותיהם יביאו כמובן להקטנה נמשכת בהוצאה הצרכנית וממילא ברווחי רוב החברות ובערך מניותיהן.

אם לא די בכך, הפיכת הדור העשיר באמריקה וקרנות הפנסיה שלו מ"נטו חוסכים" לנטו צורכי חיסכון תביא גם היא להיצעים מתמשכים בשוקי ההון, מה שילחץ את הריבית עוד יותר כלפי מעלה ואת מחירי המניות עוד כלפי מטה. התהליך הזה יהפוך ל"סחרחרת מוות" שתזין את עצמה שעה שעוד ועוד חוסכים יבקשו לחלץ ראשונים את כספם, שלו יזדקקו לעצם מחייתם בעת זקנה, מהשוק היורד.

האם מכונת ההדפסה של הפדרל ריזרב תוכל הפעם לעזור? האם הדפסת כסף מסיבית של הממשלה תציל את המצב? תשאלו את החוסכים ביפן, בית האבות של העולם. שם הדפיס הבנק המרכזי מאז קריסת השווקים בסוף 1989 שבה עמד מדד הניקיי על כ- 39,000 נקודות, כ-4.5 טריליון דולר והממשלה הגדילה את חובותיה פי 4 לכ-12 טריליון דולר, מעל 250% מהתמ"ג. ועדיין, כ-30 שנה מאוחר יותר, המדד יושב באזור 22,000 נקודות, כעשרים שנה מתוכן אף מתחת לממוצע של 16,000 נקודות. 

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

האישור התקבל: רמי לוי יתחיל להעניק הלוואות ללקוחות

רמי לוי מתקדם צעד נוסף בדרך לכניסה לשוק האשראי החוץ-בנקאי ● החברה דיווחה הבוקר לבורסה כי החברה-הבת שלה, רמי לוי שיווק השקמה שירותים פיננסיים, קיבלה אתמול רישיון מורחב למתן אשראי מרשות שוק ההון

אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר מנסה לקדם מס חברות מינימלי. מה זה אומר?

כדי למשוך חברות בינלאומיות, מדינות העולם מורידות עוד ועוד את שיעורי המס אצלן • עכשיו יש ניסיונות לשים לזה סוף ● המשרוקית מארחת: המוניטור מבאר מושגים 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת מניות השבבים; הדולר זינק לשיא של 2026

לאחר פתיחה מעורבת, הבורסה עברה לירידות חדות במקביל לפתיחה האדומה בוול סטריט ● מניות השבבים צנחו, ואלפא תאו נפלה למרות תוצאות חיוביות בניסוי ● מנגד, סקטור התוכנה בלט בעליות בהובלת מטריקס ● במוקד הדיווחים: דיבידנד של מעל מיליארד שקל בפועלים, תוכנית פיטורים בישראכרט ומכרז ענק לשיכון ובינוי בארה"ב ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● בשוק המט"ח, הדולר מתחזק ונסחר בשיא שנתי

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי חברת התעופה ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי־אדיב־לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● על פי החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

8.5 מיליארד שקל רווח בריבית יורדת: האם התחזית של הפועלים תתממש?

בתחילת 2025 פרסם הבנק תחזית שאפתנית ובשוק הטילו ספק ביכולת לעמוד בה ● כעת הדוחות מאותתים שהפועלים לא רחוקים מרווח של 8.5 מיליארד שקל השנה, בין השאר בשל קיצוצים

כולן סיימו באדום, מור ואינפיניטי בלמו את הירידות

איך הצליח מור לקפוץ לצמרת התשואות

בחודש של תשואות מאכזבות בגמל ובפנסיה: בלטו בצמרת המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות בתי השקעות, כשחברות הביטוח התמקמו בתחתית, לצד אלטשולר שחם ● מור הוביל בשני המסלולים ● וגם: היום הבודד שפתח פער בטבלת התשואות

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

"הזדמנות מדהימה": האם דווקא עכשיו כדאי לקנות את מניית אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

עופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: סיון פרג'

לקראת הקרב מול ביג: מליסרון מבקשת לפתוח בשבת את הקניון הגדול בפתח תקווה

חברת מליסרון עתרה היום לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שזו תכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויות בשבת בעופר הקניון הגדול ● המהלך מגיע לקראת כניסתה של המתחרה ביג לפתח תקווה, עם הקמתו של אחד ממתחמי המסחר הגדולים בישראל

חיילים אוקראינים מתקיפים עמדה רוסית / צילום: ap, Andrii Marienko

פריצת ענק לנתונים חשפה: מעל 10,000 חיילים רוסים נהרגים מדי חודש במלחמה

האקרים פרו־אוקראינים פרצו למסד נתוני הלמ"ס הרוסי וחשפו שיא בתמותה מאמצע 2025 ● הסיבות: טקטיקות לחימה התקפיות שגובות מחיר כבד ● מומחים מאשרים את אמינות הנתונים שנחשפו וטוענים כי המספר של כ־450 אלף חללים רוסיים בקרבות עד כה לוקה בחסר

גולף / צילום: איל יצהר

גולף תסגור חמש חנויות בקניון עזריאלי הנגב בבאר שבע. זו הסיבה

בדוח הרבעון השלישי של גולף מציינת החברה כי החליטה לצמצם את פעילותה אצל "אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות במשק", אולם היא נמנעת מלנקוב בשם הקבוצה או זהות הקניון ● עפ"י המידע שהגיע לידי גלובס, מדובר בקניון הנגב בבאר שבע, והסיבה לסגירת הסניפים נובעת מסכסוך שהתנהל לאחרונה מאחורי הקלעים

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט מפטרת עשרות עובדים

חברת סלברייט מתכננת לפטר כמה עשרות עובדים בישראל ובעולם, בסבב שני בתוך פחות משנה, למרות שיפור בתוצאותיה הכספיות ● ברבעון השלישי החברה רשמה צמיחה של 18.2% בהכנסות והעלתה את התחזית השנתית ● המהלך מתרחש במקביל לארגון מחדש ולהעברת מקום ההתאגדות של החברה מישראל לארה"ב

ספי מנדלוביץ / צילום: רמי זרנגר

יוצא מתקופת הצינון: ד"ר ספי מנדלוביץ' יהיה המנכ"ל הזמני של משרד הבריאות

שר הבריאות חיים כץ מהליכוד הודיע כי ד"ר ספי מנדלוביץ', ששימש כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות עד יוני האחרון, יחזור למשרד וינהל אותו באופן זמני

עוזי לוי מנכ''ל קבוצת מבנה / צילום: איל תגר

פרויקט הדגל של מבנה בת"א לא מצליח למכור דירות, וחמישית מהמשרדים שלה ריקים

מבנה נדל"ן סיימה את הרבעון השלישי עם מלאי של יותר ממאה דירות לא מכורות בפרויקט הסוללים בתל אביב ● הרווח הנקי לבעלי המניות ירד ב-60% בעיקר בעקבות הפסד חשבונאי מסיום הפעילות בקנדה, אך ההכנסות והרווח הגולמי עלו ● התפוסה במשרדים בבעלותה של מבנה עומד על 81.2% בלבד

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר