בכנס העשור למועצה הישראלית לבנייה ירוקה, שנערך לפני כשבועיים, השתתפו כ-1,600 בני אדם. אבל הילה ביניש, מנכ"לית המועצה, נאחזת באופטימיות זהירה: "יש תהליכים, אבל הם לוקחים זמן".
התקן הישראלי לבנייה ירוקה אינו תקן מחייב, ולכן רק מי שאימץ אותו באופן וולונטרי בונה כיום באופן ירוק. פורום 15 הערים העצמאיות אימץ את התקן, אולם אחת המזמינות הגדולות ביותר של מבנים - המדינה - לא אימצה, גם לא בפרויקט מחיר למשתכן, שהוא המסה הקריטית של הנבנות בשנים האחרונות, ושם הדגש הוא על המחיר הנמוך ביותר למ"ר בנוי.
מה באמת קורה עם מחיר למשתכן?
ביניש: "במחיר למשתכן משרד השיכון לקח חמישה אלמנטים קטנים, שזה ממש בסיסי ולא מספיק, למשל להתקין בדירות מונה אנרגיה, זיגוג כפול בחלונות, שימוש בצבעים בריאים, צמחייה חסכונית. עם יד על הלב זה לא מספק בעליל. לא היה קשב בשלוש שנים האחרונות להכניס שום דבר למחיר למשתכן. באנו למשרד האוצר יחד עם התאחדות בוני הארץ, ואמרנו בואו תתנו עוד 10% דירות במחירי שוק למי שיעמוד בבנייה ירוקה. אם לא לחייב, לפחות לתת גזר. אבל זה לא קרה בינתיים.
"כרגע נוצר מצב אבסורדי שבגליל ים בהרצליה זה קורה, כי היא בפורום ה-15 של הערים העצמאיות שאימצו את זה, ובקרית גת ובראש העין זה לא קורה".
ובמבט קדימה?
"יש יותר ויותר רשויות שמכניסות את זה. ובתב"עות שמאושרות קדימה יש כבר 25 רשויות, ויותר מ-60 אלף יחידות דיור שייבנו בשנים הקרובות. זה הדבר היחיד שעושה אותי אופטימית - אנחנו כבר לא באלפים בודדים אלא במסה יותר גדולה. יש כבר שוק, יש מאות יועצים שמכירים בנייה ירוקה, יש קבלנים. מצד שני, כרגע רוב השוק הולך לרמה הבנייה הירוקה הבסיסית ולא מאתגר את עצמו. חוץ מבניין אחד של שיכון ובינוי בפתח תקווה. וכוכב אחד מבחינתנו זה סטנדרט".
ומה עם מבני ציבור? גם כאן המדינה מזמינה הרבה.
"הצוות של דרור לוינגר (מנהל אגף תקנון תכנון ובנייה, במינהל התכנון שבמשרד האוצר) בחן לאחרונה בצורה אינטנסיבית איך להכניס את הבנייה הירוקה בתקנות בצורה הדרגתית אבל משמעותית בכל הארץ. אם אני צריכה לשים אצבע, זה תהליך בשלב מתקדם.
"למשל בתי הספר, שהם בין הדברים הכי חשובים - ילדים נמצאים בו כל היום. בנייה ירוקה של בית ספר זה גם חינוכי, גם מבטיח איכות אוויר יותר טובה שמשפיעה על מחלות, גם חיסכון בחשמל שזה טוב לרשויות המקומיות. נבנות כ-3,300 כיתות בשנה, כלומר בין 150 ל-170 בתי ספר, וכרגע 10-15 בתי ספר בשנה מתוכם נבנים בבנייה ירוקה.
מה אתם עושים בעניין תחבורה? הרי בנייה ירוקה אמיתית לא נשארת בגבולות הבניין הבודד.
"הולך לצאת קול קורא לרשויות גדולות של יותר מ-50 אלף תושבים, לקחת אזור ולהוריד בו את הנסועה. אם על ידי סגירה למכוניות או עידוד רכיבה והליכה ברגל. כשהשכונה בנויה נוח, שיש מכולת וקופת חולים, אז אנשים משתמשים הרבה פחות באוטו שלהם מלכתחילה.
השנה היינו באינספור רשויות ועשינו סדנאות לתכנון נכון יותר של שכונות. ניסינו גם בוותמ"ל. הוא קיבל חשיפה ל-600-700 אנשי מקצוע.
"יש פער בין השיח שמתקיים למה שרואים במציאות. כפר סבא הירוקה תוכננה לפני כמעט 18 שנה. את התוצאות של העשייה עכשיו נראה בשכונות שמתוכננות עכשיו. זה נכנס למיינסטרים של אנשי המקצוע לפחות. גם במשרדי הממשלה יש דור חדש עם ראש פתוח לאיכות התכנון".
בגזרה הציבורית יש לכם הרבה עבודה: אנשים רוצים שתי חניות ליד הבית ושלא יהיו פקקים, ושלא יגידו להם לנסוע בתחבורה ציבורית כשאין נת"צים, האוטובוסים מאחרים והרכבת מפוצצת.
"בהחלט. ראינו את זה בבחירות לרשויות המקומיות. ראיתי שהשיח של התושבים על הנת"צים הוא שלילי לגמרי. לא מבינים שבלעדיהם עוד כמה שנים אי אפשר יהיה להזיז את האוטו. צריך לעשות שינוי תודעה אמיתי, ולממשלה יש אחריות לכך. כל משרדי הממשלה צריכים להסביר את האלטרנטיבות. למשל לדבר על יתרונות הגז על פני תחנה פחמית".
שזה יחייב כל בית חולים. בית החולים החדש בעפולה יהיה ירוק.
אז במגורים יש לאן לשאוף, במבני ציבור יש התקדמות, איפה אנחנו במשרדים?
"במשרדים באזור המרכז בנייה ירוקה הפכה להיות הבנצ'מרק. למשל, TOHA, הבניין החדש של אמות וגב ים, וגם עזריאלי שרונה. מנכ"ל אמות אמר אצלנו בכנס שהוא מבין היום שזה חלק מהאיכות שהוא מוכר, מנקודת מבט עסקית.
"אבל בשורה התחתונה, השיח של איכות חיים פה הוא לא מספיק חזק. זה חלק מהתרבות שלנו של הישרדות ומהר, אבל צריך לבחון איזו איכות חיים אנחנו רוצים. הייתי רוצה לראות בנייה ירוקה בכל הארץ, גם בפריפריה, אין סיבה שנראה את הפערים האלה. הערים החזקות מושכות קדימה וזה מעולה, אבל במצב היום אין סיבה לא לדחוף את זה הלאה".
