גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארנונה שונה לדיירים באותו רחוב? לא בלי קריטריונים ברורים לקביעת התעריף

מועצת מבשרת ציון החליטה כי חשבון הארנונה של הדיירים ברחוב השושנה ממספר 30 ומעלה יהיה גבוה ב-27% מהדיירים עד מספר 30 ● הסיבה: לטענת המועצה, בבתים אלה גרים זוגות צעירים ודיירים מועטי יכולת ● ביהמ"ש העליון קבע כי צו הארנונה במתכונתו הנוכחית אינו משקף את המציאות העדכנית בשטח

מבשרת ציון / צילום: רפי קוץ
מבשרת ציון / צילום: רפי קוץ

איך הייתם מרגישים אם יום אחד הייתם מגלים, במסגרת שיחת חולין עם שכן, כי אתם וחצי מתושבי הרחוב שבו אתם מתגוררים משלמים לעירייה חיוב ארנונה גבוה בכ-30% מהחצי השני של תושבי הרחוב וכן מיתר תושבי השכונה?

מקרה בדיוק כזה קרה לבני הזוג שמואל ואילנה ברקוביץ' ממבשרת ציון. השניים מתגוררים בבית צמוד קרקע במועצה המקומית מבשרת מאז 2005. במרץ 2014 נודע להם במקרה מפי שכנתם לרחוב כי הבתים שמספרם 30-57 ברחוב השושנה מחויבים בשיעור ארנונה גבוה יותר בכ-27% מאשר הבתים בחלקו השני של הרחוב, שמספרם 1-29. 

אם לא די בכך, במסגרת השיחה הסתבר לבני הזוג ברקוביץ' כי תשלום היתר שלהם ושל שכניהם הוא חריג בשכונה כולה.

ביתם של בני הזוג ברקוביץ / צילום: רפי קוץ

לאחר הגילוי המרעיש פנו בני הזוג למועצה המקומית ודרשו כי תתקן את המצב. המועצה המקומית סירבה וטענה כי אבחנה שנעשית בין אזורי החיוב השונים ברחוב השושנה מעוגנת כדין בצווי הארנונה של המועצה, וכי היא מבוססת על טעמים חברתיים. בכל הקשור לטעמים אלה, צוין כי מדובר בבתים של "זוגות צעירים" או של "אוכלוסייה מעוטת יכולת", ומכאן הפער בחיוב.

ראש מועצת מבשרת ציון יורם שמעון/ צילום: ליאור מזרחי

תובענה ייצוגית שהוגשה בנושא נמחקה

ב-2015 הגישו שני שכנים של בני הזוג באמצעות שמואל ברקוביץ' - שהוא עורך דין - בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המועצה בעניין חיובי הארנונה. הליך זה נמחק בסופו של דבר במאי 2016, בהסכמת הצדדים.

הזוג ברקוביץ', אשר סבר כי החיוב בארנונה מפלה ולכן בלתי חוקי, לא ויתר והגיש ב-2016 עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתה ביקש כמה סעדים, ובהם השבה של הסכומים שנגבו ביתר וכן תיקון צו הארנונה באופן כזה שהחיוב המופחת יחול גם עליהם.

עתירת בני הזוג נדחתה, אולם בשולי פסק הדין הבהיר שופט המחוזי עודד שחם כי אין להבין את האמור בפסק הדין כמתן גושפנקה למצב דברים שבו תושבים שונים באותו רחוב משלמים שיעורי ארנונה שונים, מבלי שניתנת לכך הצדקה המניחה את הדעת. לכן קבע שופט המחוזי כי מן הראוי שהמועצה תיתן את דעתה לכך בהקדם ותבצע את הפעולות הדרושות לתיקון המצב. בני הזוג לא הסתפקו בהערת בית המשפט המחוזי והגישו ערעור לבית המשפט העליון.

העליון: ספקות באשר להצדקת האבחנה

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין בעליון, קבעה כי אף שככלל ניתן לחלק את שטח השיפוט של הרשות המקומית לכמה אזורים ולהטיל על הנכסים שבכל אזור (למעט קרקע חקלאית) תעריף שונה, יש לקבל את ערעור בני הזוג בחלקו ולקבוע כי צו הארנונה במתכונתו הנוכחית אינו משקף את המציאות העדכנית בשטח.

העליון הוסיף כי תשובות המועצה המקומית שניתנו לאורך השנים לגבי האבחנה הנעשית ברחוב השושנה לא הניחו את הדעת, מכיוון שלכאורה לא היו סדורות ונטענו בלשון רפה. 

בית המשפט הזכיר כי בעת שרשות מקומית מבצעת אבחנה שכזו, עליה לקבוע קריטריונים ברורים לסיווג נכסים המצויים בקווי התפר בין אזורים שונים, ולשמור על העיקרון של חלוקה לאזורי חיוב שונים בהתבסס על שיקולים של תועלת כלכלית שונה.

לצד זאת קבע העליון כי בני הזוג כשלו בניסיונם להניח תשתית עובדתית מספקת למסקנה לפיה אף אם האבחנה שביצעה המועצה היא בלתי סבירה ולכן מפלה, הרי שתיקונה צריך להיות על דרך הענקת סעד חיובי, של מתן ההטבה להם ולשכניהם. וזאת - להבדיל מסעד שלילי שיתבטא בנסיבות המקרה בהעלאת שיעור הארנונה שיושת על אחרים או סעד ביניים כקביעת שיעורי ארנונה חדשים, ואולי חלוקה אזורית מחודשת בתחומי המועצה.

בנסיבות אלה סברו שופטי העליון כי הסעד לו זכאים בני הזוג ברקוביץ' ויתר תושבי רחוב השושנה שמשלמים חיוב ארנונה גבוה יותר משכניהם, "אמור להיות ממוקד בחובתה של המועצה לבחון את צו הארנונה שלה בהקדם, אך זאת באופן יותר החלטי מאשר ההמלצה העקרונית שחתמה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין זה".

השופטת ברק-ארז ציינה כי על המועצה המקומית "לפעול לבחינת הצורך בעדכונו של הצו, תוך התייחסות ספציפית לאבחנה בין נכסים שונים ברחוב מגוריהם של המערערים, כבר לקראת גיבושו של צו הארנונה לשנת 2019".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "פסקי הדין נוגעים למדיניות גביית הארנונה של רשויות מקומיות. המשרד כרגולטור גם בתחום הארנונה ילמד את פסקי הדין". 

פרשנות: מהפכת השקיפות ברשויות המקומיות דילגה על הארנונה

פסק הדין בעניין ברקוביץ' אינו מהווה תקדים מחייב, ונראה כי כל שהוא עושה זה להנחות את המועצה המקומית מבשרת ציון לתקן טעות שנפלה בצו הארנונה. אולם בפסק הדין עולה פעם נוספת בעיה חוזרת ונשנית הקשורה לקביעת תעריפים בצו הארנונה, לפי חלוקה המבוצעת לאזורי חיוב שוני - חלוקה המובילה לעתים לאפליה פסולה בין תושבי הרשות.

העיריות מתגאות לא פעם במהפכת השקיפות שהן עברו, אך נראה כי מהפכה זו דילגה על נושא הארנונה, אשר אינו מוסדר דיו, כך שנכון לעכשיו לא קיים מנגנון שיימנע את פסק דין ברקוביץ' הבא.

כך, רק לפני כחודש פרסמנו ב"גלובס" על מקרה דומה עם תוצאה זהה בעניין "חרחס". שם הורה בית המשפט העליון לעיריית תל-אביב לפעול בהקדם, ובמסגרת גיבוש צו הארנונה ל-2019 לתיקון אפליה שהנהיגה בין תושבי העיר, במסגרתה נהנו בעלי הווילות היוקרתיות מהנחת ארנונה על המרתפים בבעלותם בסך 25%, בעוד בעלי המרתפים בבתים משותפים לא נהנו מכל הטבה.

בדומה לפסק הדין בעניין ברקוביץ', בית המשפט השאיר את שיקול-הדעת כיצד לתקן את האפליה בידי העירייה, אשר יכולה לפעול כעת באחת משתי דרכים: מתן הטבה גורפת לכל בעלי המרתפים בעיר או שלילת ההטבה שניתנת כיום לבעלי הווילות.

נוכח ריבוי המקרים והישנותם, עולה השאלה המתבקשת - האם לא הגיע הזמן שחיוב הארנונה של הנכסים ברשויות המקומיות יהיה שקוף לציבור, לכל הפחות בצורה כזו שתגביר את אמון הציבור בעיריות ובאופן שיבהיר מעבר לכל ספק, שהרשויות לא עושות קומבינות מאחורי גבם של התושבים?.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך