ראובן קפלן / צילום: איל יצהר
כמה צריכה לחכות היום משפחה ברשימת המתנה, שזכאית לדיור ציבורי, בשביל לקבל דירה באזורי הביקוש?
"זה תלוי איפה. אם פעם משפחות חיכו 10 שנים, 12 שנים, היום זה כבר פחות. נרכשו בכל זאת 3,000 דירות בארבע השנים האחרונות. היום אני מניח שמדובר בשנתיים-שלוש בממוצע. בוא לא נשכח שבזמן שהיא מחכה לדירה היא מקבלת סיוע בשכר דירה. באזורי ביקוש הסיוע כבר מגיע ל-3,900 שקל. זה לכל זמן ההמתנה מהרגע שנכנסים לרשימה ועד שמקבלים דירה. בחלק מהמקומות יותר קשה להסתדר עם 4,000 שקל, אבל בחלק מהמקומות אנשים מסתדרים.
"אני גאה להגיד שאם פעם דיברו על משפחות שחיכו עשרות שנים, זה כבר לא המצב".
מה המצב בפריפריה? בעבר היו דירות שעמדו ריקות. עדיין יש דירות שעומדות ומחכות לזכאים?
"לא. איפה שיש דירות שמחכות לזכאים אנחנו פשוט מגמישים את הקריטריונים. אם היום לפי הקריטריונים כדי להיות זכאי אתה צריך להיות זוג עם שלושה ילדים, אז היום בפריפריה אתה יכול להיות גם זוג עם ילד אחד, אם יש דירות שאין להן ביקוש. בדימונה קיבלו גם חד הוריות עם ילד אחד או שניים. בבאר שבע עשינו לדירות קטנות הגמשת קריטריונים".
בעבר ראינו דירות מאוד עלובות של עמידר. האם עדיין יש דירות רבות כאלה?
"אני לא אומר שאין דירות כאלה. צריך להבין שדירות הדיור הציבורי נבנו בשנות ה-40, ה-50 וה-60, חלקן דירות מאוד מאוד ישנות. וצריך להשקיע הרבה כסף בתחזוקה שלהן. בארבע השנים האחרונות הושקע מעל חצי מיליארד שקל בשיפוץ הדירות ובתחזוקה. זה סכום חסר תקדים יחסית לדיור הציבורי. אפשר להשקיע הרבה יותר, אבל זה פער מאוד גדול שניסינו לסגור.
"אני לא יכול להגיד שאין עוד דירות שזקוקות לשיפוץ. שיפצנו בערך מחצית מהמלאי שהיה זקוק לשיפוץ. אני מקווה מאוד שהתקציבים ימשיכו להגיע ונצליח להגיע לכל הדירות".
כמה זמן מחכים לשיפוץ? נניח דייר שמרגיש שהוא גר במקום עלוב.
"דייר יכול להרגיש שהוא גם במקום עלוב גם אם הדירה שלו בסדר, ודייר אחר יכול לא להתלונן בכלל, ונראה את המצב של הדירה שלו רק בביקור בית. אז אנחנו מתעדפים את השיפוצים לפי המצב האמיתי של הדירות".
מה התקציב לשיפוצים?
"התקציב השנתי הוא מעל 100 מיליון שקל. יותר מ-100 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות מכספי עמידר, וחלק מכספי משרד האוצר ומשרד השיכון והבינוי. אם זה ימשיך בקצב הזה אנחנו יכולים לתחזק את הדיור הציבורי במצב סביר".
"כמה שקונים, זה אף פעם לא מספיק"
כמה דירות יש בכלל לעמידר לטובת דיור ציבורי?
"עמידר מחזיקה 40 אלף, ובסה"כ בדיור הציבורי יש קצת יותר מ-50 אלף דירות, כולל של עמיגור ושל חברות משכנות אחרות".
בשנה־שנתיים האחרונות גייסתם מיליארד שקל בשוק ההון. קניתם 700 דירות. זה מספיק?
"זה אף פעם לא מספיק. אל זה 700 יותר מאפס, ובסך הכל 3,000 דירות שנרכשו בשנים האחרונות. אם אתה שואל אותי, צריך להשקיע כל שנה מיליארד שקל נוספים כדי להדביק את הקצב".
למה צריך כל הזמן לרכוש?
"כי כל הזמן זכאים רוכשים מאיתנו דירות, שזו זכותם לפי החוק שנחקק ב-1998. זכאי שגר בדירת עמידר יותר מחמש שנים זכאי לרכוש את הדירה שהוא גר בה בתנאים מועדפים. ככל שהוא גר בה יותר שנים ההנחה יותר גדולה. בכל שנה נמכרות יותר מ-1,000 דירות לזכאים, כך שבכל שנה צריך לקנות 1,000 דירות רק בשביל להישאר באותו מקום. כלומר אנחנו עדיין קטנים וזכאים חדשים מצטרפים כל הזמן.
"אני חושב שצריך להשקיע בכל שנה ברכש לדיור הציבורי סכומים גדולים, כמו שמשקיעים בדברים אחרים. אגב, מכירה של דירות לזכאים היא לא מקובלת בעולם, זה דבר די ייחודי לישראל. אם יחליטו להפסיק למכור אז אולי המלאי לא יירד, וכל מה שירכשו יהיה תוספת. אני מאחל למדינה שיצליחו להדביק את הקצב. הציבור זקוק לזה".
מה עמדת קובעי המדיניות במשרד השיכון והאוצר?
"שר האוצר ושר השיכון, שניהם שרים חברתיים שמה שהם עשו בארבע השנים האחרונות לא יסולא בפז. צריך לזכור שבעשרים השנה האחרונות לא נעשה הרבה כך שהפער מאוד גדול. המדיניות של האוצר היא יותר סוציאלית היום. יש רצון שיהיה דיור ציבורי ושהוא יהיה איכותי. אבל אלה סדרי העדיפויות בישראל - הנה יש מלחמה בצפון הבוקר (הראיון התקיים ביום ג' שעבר, ג.ל).
"אני כאזרח במדינה חושב שאנחנו צריכים לשאוף שיהיה יותר דיור ציבורי. יש היום 2%, וצריך לשאוף להגיע מתישהו ל-5%, ולהשקיע בזה כסף. לא רק לקנות אלא גם לבנות. המדינה ידעה לעשות את זה בעבר ולקלוט מאות אלפי עולים".
איך אנחנו ביחס למדינות OECD מבחינת היקף הדיור הציבורי?
"פחות מחצי. רוב מדינות ה-OECD נמצאות בין 5% ל-10% דיור ציבורי. אני לא מדבר על הקיצוניות של הולנד ששם יש 30% דיור ציבורי. אני מדבר על הממוצע".
איזה בעיות מחכות ליורש שלך?
"לגייס עוד תקציבים לדיור הציבורי. צריך להסביר את החשיבות במשרד האוצר".