גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האדריכל מיכאל ארד מציע לחשוב גם על מה שקורה בין הבניינים: "מה שחשוב יותר זה המרחב הציבורי"

האדריכל מיכאל ארד, שתכנן את האנדרטה המרהיבה לפיגועי 11 בספטמבר, מאוכזב שההצעה שלו לתכנון מחדש של רחבת הכותל נגנזה, כמו כל ההצעות האחרות ● בראיון ל"גלובס" הוא מסביר למה ניו יורק נוחה יותר לתכנון אבל פריז יפה יותר, ואומר: "כל פרויקט דורש חשיבה אחרת. אין תשובה אסתטית אחת"

האדריכל מיכאל ארד/  צילום: יחצ
האדריכל מיכאל ארד/ צילום: יחצ

בביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה, שהסתיימה בחודש שעבר, הוצגו עשר תוכניות שונות לעיצוב מחדש של אזור הכותל המערבי והר הבית. לא רבים יודעים זאת, אבל מאז 1967 ועד ימינו, כמה מגדולי האדריכלים בארץ ובעולם - ביניהם איסמו נוגוצ'י (שתכנן בין היתר את גן הפסלים הנפלא במוזיאון ישראל בירושלים), לואיס קאהן, משה ספדי ועוד - הקדישו מחשבה רבה והציעו פתרונות תכנוניים שונים לאזור הרגיש כל כך בליבה של ירושלים.

תחת הכותרת "בסטטוס קוו - אדריכלות של מו"מ", הוצגה בביתן תערוכה של מודלים (בגודל אחיד, בהדפסת תלת ממד) שהעלו מגוון רעיונות לשינוי פני השטח, שעשויים להשפיע על היחסים בין באי הכותל ואולי אף לשפר אותם. המודל ה"טרי" מכולם היה דגם מ-2015 של האדריכל מיכאל ארד, שנודע בעולם בזכות תכנון אתר ההנצחה למגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי בניו יורק.

"הופתעתי לפגוש את העבודה שלי בביאנלה", אומר ארד, שהתאכזב וכעס כשהתוכנית נגנזה, לפני כשנה, בלחץ הפלגים החרדיים. בביאנלה ראה את תוכנית הכותל "שלו" בחברה טובה, לצד אלה שקדמו לה ונגנזו כל אחת בתורה.

הנושא של השפעת האדריכלות על הלך הרוח בציבור דווקא קרוב ללבו: "אדריכלות, גם ללא כוונה, לפעמים יוצרת מצבים של מפגש והידברות של אנשים מקבוצות שונות", אומר ארד, שכבר בעבר התגלה כבעל ראייה הומניסטית, שמעורב בפרויקטים בעלי היבט חברתי. "עבדתי כשנה וחצי על הפרויקט של 'עזרת ישראל' בהזמנת משרד ראש הממשלה. המשימה הייתה לתכנן מרחב תפילה שיענה על דרישות של קבוצות שונות - נשות הכותל, התנועה הקונסרבטיבית - במקום שבו נעשו חפירות ארכיאולוגיות והוא למעשה חלק היסטורי מהכותל".

אבל נידח מספיק בשביל שיוכלו להתפלל בו אוכלוסיות מודרות?

"נידח זו מילה מעניינת. פה בארצות הברית יש משקל רב לביטוי - נפרדים אך שווים - זו הייתה אחת הסיסמאות של ההתייחסות לשחורים בארצות הברית בשנות ה-50 וה-60, ובמרבית המקרים היה ברור שמדובר בפיקציה. 'נפרדים' כן, אבל 'שווים' ממש לא. הבקשה פה הייתה לתת למצב כזה תוקף אמיתי. לי זה הציק, כי אני חושב שרחבת הכותל, גם כאתר היסטורי וגם כאתר של תפילה והתעלות רוחנית, צריכה להיות מקום פתוח לכל אדם ולא נתונה תחת סמכות של גופי דת שונים. אבל הסטטוס קוו הוא כפי שהוא, והבנתי שהתנועות הללו דווקא רצו את הפתרון המוצע, ומי אני שאגיד להם שזה לא נכון - אז נעניתי", הוא אומר.

"אבל לא רציתי שזה ירגיש נידח, ומצד שני גם לא עוד רחבת אבן ענקית. שיהיה מקום בעל נוכחות ומשקל בשטח, באופן ויזואלי ושימושי; מקום שיש אליו גישה נוחה ונראות שתמצב אותו כמרחב ציבורי-לאומי. ומכיוון שהחפירות באתר חשפו את הרחוב מתקופת הורדוס, אז לא עבדנו עם המפלס שנוצר ב-1967. הייתה שאלה איך להתמודד עם הבדלי הגובה ובחרנו ליצור טראסות מרחפות, בשלושה מפלסים שמתחברים ביניהם. התוצאה היא סיטואציה פיסולית, רגישה לקונטקסט ולמקורות של המקום הזה - מקום שהוא ציבורי ומזמין לתפילות ולהתכנסות".

הצעתו של ארד לרחבת הכותל / צילום: יח"צ

"אפילו חברי הכנסת הדתיים שמחו"

ארד, בן 49, יגיע לארץ כדובר מרכזי בוועידת הנדל"ן של מרכז הבנייה הישראלי שתיערך השבוע באילת. הוא נולד באנגליה למשפחת דיפלומטים ישראלית וגדל בירושלים ובמדינות שונות בשליחות. אביו משה ארד היה בין השאר שגריר ישראל בוושינגטון. אחרי ששירת בצבא יצא ללמוד בארצות הברית. את לימודי האדריכלות השלים בג'ורג'יה ובסוף שנות ה-90 הגיע לניו יורק, שם הוא חי עם משפחתו ושותף במשרד אדריכלים הניו יורקי הנדל.

למרות המרחק והשנים, שבהן מתנהלים חייו המקצועיים בארצות הברית, ניכר בעברית שבפיו שהוא מחובר לישראל בנימי נפשו. כשהוא מדבר על פרויקט הכותל הוא מתקשה להסתיר את התסכול שהוא חש על עצירת התוכנית. "עשינו את זה והכל היה טוב ויפה. אמנם היה צריך לשכנע אותם (את המזמינים) שזה עונה על מה שהם מבקשים לעשות פה, ולא כמו שרגילים לראות את הרחבה כיום. אני חושב שאפילו חברי הכנסת הדתיים שמחו על כך - כי למעשה הם מעדיפים לראות את הקונסרבטיבים והרפורמים מופרדים. לדעתי מה שמנע את ההתקדמות היא העיתונות החרדית שלחצה עליהם. היו מאמצים שונים לתת לזה עוד תוקף - ואני מקווה שביום מן הימים זה אולי יתקדם".

אני שומעת בין השורות בדבריך את הדגש על כך שזה לא חייב להיות עניין דתי.

"אני חושב שהמקומות הציבוריים שאנחנו חיים בהם מטמיעים בנו ערכים, כמי ששייכים לאיזו קבוצה ואיזו חברה - מאפיינים מי אנחנו. אנחנו בונים את המקומות האלה ובסופו של דבר הם בונים אותנו. אני חושב שחברה שלא יכולה להסכים על המרחב הציבורי זה סימפטום לדברים יותר עמוקים שאין בהם הסכמה. זה מעיד על סכסוך פנימי".

אתה חי במקום הרבה יותר מגוון ובכל זאת מצליח למצוא שפה משותפת לבני קבוצות שונות. אולי ניו יורק באופן מיוחד היא מקום יותר טולרנטי.

"נכון שניו יורק היא יוצאת דופן גם במרחב האמריקאי, אבל גם בארצות הברית אנחנו היום תחת מתקפה על הערכים והשייכות, על כל מה שנתון בקונצנזוס".

ארד היה אדריכל צעיר בראשית דרכו כשההצעה שהגיש גברה על יותר מ-5,000 הצעות מתחרות בתחרות לתכנון אתר הזיכרון לאחר אסון התאומים בניו יורק ב-2001. הטלטלה שאחזה את הקריירה שלו בעקבות הזכייה הובילה אותו לחשיפה גבוהה הן בתקשורת והן בזירה המקצועית.

האתר, שנחנך ב-2011, נחשב לאחד מאתרי הזיכרון המרשימים והמרגשים בעולם, שבין היתר מצליח להעביר את נוכחות הרפאים של המגדלים שעמדו במקום, את החשיבה על האנשים שאכלסו אותם ויותר מכל את הרוח הניו יורקית, הקוסמופוליטית והכלל אנושית, שבזכותה כה רבים מוצאים את מקומם בעיר.

האנדרטה לפיגועי 11 בספטמבר/  צילום: דוברות ההסתדרות

"מה שהניע אותי אז להיענות לקריאה לתחרות הייתה התחושה ברחוב. למדתי בניו המפשייר ובאטלנטה וניו יורק עבורי הייתה עיר שבה ביקרתי, ולא מזמן עברתי לגור בה. אבל אחרי האירוע המכונן הזה הייתי יכול ללכת במקומות ציבוריים, לכמו יוניון סקוור או וושינגטון סקוור, ויכולתי לעמוד בהם לצד זרים גמורים ולהרגיש שאני שייך.

"כאדריכל אני מבלה את רוב זמני בחשיבה על בניינים, אבל מה שחשוב יותר בחשיבה על מהי עיר ומהם החיים בעיר זה המרחב הציבורי, הרחובות, הכיכרות. הבניינים יכולים להיות היום בית ומחר בית משרדים או בית כנסת, אפילו באותו האתר, אבל מה שמקיים את לוח המשחק הזה שהם יושבים עליו זה החוקים שמגדירים את המרחב המשותף - חוקי היסוד שמכוננים את הסדר העירוני, אבל גם מייחדים אותנו כחברה".

זה מעניין בהקשר של ניו יורק, שהיא לכאורה עיר עם חוקיות מאוד מסודרת.

"ניו יורק באמת נוחה כי יש לה גריד ברור. אבל כשחושבים על זה - פריז יותר יפה, היא מעניינת הרבה יותר מבחינה אמנותית, בעקבות התכנון של האוזמן; בוושינגטון התכנון של ל'אנפנט יצר תוכנית מאוד מעניינת עם מגוון מאוד שונה של חוויות במרחב הציבורי. האסתטיקה של התכנון משפיעה על השימוש וזה גם פתוח לשינוי לאורך זמן. אם מסתכלים על עיר כמו רומא - הרחובות הם בני אלפיים שנה והשימושים משתנים עם התקופות".

מתוך דבריו ניתן להבין לא מעט על מה שהוא רואה כבעייתי בישראל. במקום שבו המרחב הציבורי הוא לא פעם כיאוטי, מאולתר, וכשלא ניתן להגיע לקונצנזוס אדריכלי, מה זה אומר עלינו כחברה? לשיטתו של ארד, כפי שהמרחב מעצב את החברה, כך החברה יכולה לאמץ עקרונות שישפרו את המרחב.

איך אפשר לעשות שינוי?

"קודם כל בכך שאנחנו מביאים את העניין לידיעת הציבור. רבים מאיתנו לוקחים את המרחב הבנוי כפשוטו ולא רואים את אלפי ההחלטות שנעשות בדרך. יותר מודעות מביאה אנשים להבין שזה לא בא מהטבע. אלפי החלטות שחוברות יחדיו: חקיקה, תכנון, בחירת חומרים, עיצוב ובנייה - זה לא מובן מאליו וזה לא משהו שאין לנו שליטה עליו כמו מזג האוויר. זה גם לא תמיד רק לטובה - זה לא שתבוא הפיה הטובה ותניף את שרביט הקסמים ויהיה לנו מרחב ציבורי מוצלח. זה יכול להיות גם הכיכר האדומה במוסקבה וכיכר טיינמן בבייג'ינג - הכיכר היא כלי בידיהם של עריצים שרוצים לשלוט. המרחב הציבורי יכול להיות לטוב ולרע, אבל אם אין מרחב ציבורי הדברים הפוזיטיביים לא יוכלו להתממש".

על מה תדבר בהרצאה?

"אני עובד כעת על אתר הנצחה בעיר צ'רלסטון בדרום קרוליינה. נרצחו שם תשעה אנשים שם בכנסייה, בפשע שנאה שביצע אדם לבן שרצה לחולל מלחמת גזעים. זה היה לפני שלוש וחצי שנים (לפני עליית טראמפ). אני רוצה לדבר על זה וגם על הכותל ועל אתר הזיכרון של ניין אילבן כמקומות של התכנסות ציבורית, של שייכות ושל הנצחה. זה לא שלא הייתי שמח לדבר באובססיביות על האסתטיקה של כל אחד מהמקומות הללו, אבל העיצוב והאלמנטים הספציפיים של כל מקום הם לא אבני היסוד של חשיבה על המרחב הציבורי. אני חושב שלשלושת המקומות הללו יש מאפיינים שמדגימים בדיוק את האיכויות החשובות למרחב ציבורי".

אנדרטה לתשעה נרצחים בכנסייה בצ'רלסטון/  צילום: יחצ

כאן אני רוצה לטעון שאולי העקרונות התכנוניים והמקומיים יותר חשובים, אבל ליופי ולאסתטיקה יש כוח משלהם לחינוך הקהל, לייצר שקט והרמוניה שמשפיעים על ההתנהגות במרחב.

"אני מסכים. אני חושב שלכולנו יש רגישות ליופי. אני לא מבין גדול באמנות אבל לאסתטיקה באמנות יש כוח. עוד לא פגשתי מישהו שרואה מכונית יפה ולא יגיד, 'איזו מכונית יפה'. עיצוב טוב ואסתטי יש לו כוח עלינו - הוא גורם לנו להרגיש טוב, אפילו לחוש שמחה - בין אם מדובר בבניין או בכיכר או בנעליים או במכונית. מאחורי כל אחד מהדברים הללו יש שאלות קונסטרוקטיביות והנדסיות, איך התבנית תישא משקל או תענה על דרישות התקציב או התאמה לאקלים - אבל כשהכול חובר יחדיו, אפשר להרגיש שזו התשובה הנכונה ואנשים חשים את זה אינטואיטיבית, בלי לדעת בהכרח מה גורם להם להרגיש טוב".

יש שיטה למצוא את השפה והתשובה הנכונה למקום?

"כל פרויקט דורש חשיבה אחרת. אין לי סט של פרוצדורות בחשיבה לקראת פרויקט. אין תשובה אסתטית אחת. אני עובד במקביל על מספר גדל של פרויקטים וכל אחד מהם דורש חשיבה סייט ספסיפיק".

עוד כתבות

האדריכל מידד גנדלר, משרד V5, / צילום: מוריה כהן

איך משווים את כמות העוסקים בספורט בישראל לרמת שאר העולם?

האדריכל מידד גנדלר ממשרד V5 אדריכלים חושב שצריך להגדיל דרמטית את היצע מתקני הספורט בארץ ● "הנושא של תרבות הפנאי, הספורט והפעילות הגופנית הוא שווה-ערך בעיניי לשעת לימוד של ילד"

מוחמד ג'וואד זריף, שר החוץ האיראני / צילום: shutterstock

שר החוץ האיראני: אם נותקף - תפרוץ מלחמה כוללת

בראיון לרשת CNN אמר שר החוץ של איראן ג'וואד זריף: "האמירה הזו מעידה על כוונותינו להגן על ארצנו, אנחנו לא ניזום מהלך התקפי, אבל לא נהסס לפעול בכל הכוח להגן על אדמתינו"

ערן גפן, / צילום: מנחם רייס

חוצים את הקווים: אנשי הפרסום שעוברים להייטק מגיעים למיטאפ של "גלובס"

המיטאפ ייערך ביום שני הקרוב, 23 בספטמבר ● הפרסומאי ערן גפן עבר עם סוכנות הפרסום שלו לחברת Wix, ואימי עירון מייעצת לחברות הייטק בנוגע לסטוריטלינג ובניית מותג – השניים ישתתפו בשיחה מעניינת על השינוי שעוברת תעשיית ההייטק וההשפעה שלה על ענף הפרסום

רותם סלע בקמפיין קסטרו / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של קסטרו

סקר הפרסומות: קסטרו הכי זכורה השבוע, 9 מיליון הכי אהובה

גיאוקרטוגרפיה: הקמפיין של קסטרו "Do whatever you please", באמצעות אדלר-חומסקי ובכיכובה של רותם סלע, הוא המושקע ביותר מבחינה תקציבית גם השבוע עם כ-1.3 מיליון שקל

אמזון/ צילום:   Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מסתמן: אמזון ישראל תעלה לאוויר בתחילת השבוע

הפרויקטורים של הפעילות הקמעונאית המקומית בישראל בהובלת רולף קימאייר עושים מאמצים אחרונים כדי לבצע את ההשקה הרשמית בתחילת השבוע, על-מנת להצליח לקחת חלק במכירות של ראש השנה שהולך ומתקרב

טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ענקית סחר הרכב האמריקאית COX AUTOMOTIVE נכנסת לפעילות בישראל

החברה, שמובילה את תחום סחר המשומשות בארצות הברית, נכנסת כשותפת השקעה במאיץ האוטו-טק "דרייב" של קבוצת מאיר

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

בני גנץ בישיבה ראשונה: אקים ממשלת אחדות רחבה וליברלית בראשותי

את הדברים אמר גנץ בישיבת הח"כים הראשונה של רשימת כחול לבן לאחר הבחירות לכנסת ה-22 ● לפיד: "נתניהו לא מוכן לקבל את תוצאות הבחירות. בן אדם אחד מונע הקמת ממשלת אחדות ליברלית"

מיכאל בן ארי והפעילים שלו / צילום: אמיר מאירי

כרוניקה של הפסד ידוע מראש: כיצד "עוצמה יהודית" תירצה כל הפסד, מ-2003 ועד לבחירות האחרונות

"הציבור הימני לא יחזור על אותה טעות פעמיים", כך הבטיחו במפלגתו של ברוך מרזל לקראת הבחירות ב-2006 ● אך ההיסטוריה מוכיחה אחרת, ו'עוצמה יהודית' וראשיה הפסידו מערכת בחירות אחת אחר השנייה, בעודם מאשימים את בנט, המפד"ל, ביבי, יהדות התורה - אך רק לא את עצמם

נבחרת ישראל / צלם: שלומי יוסף

רייטינג נמוך ועלויות בשמיים: משדר הספורט שכולנו משלמים עליו

רק 3% מהאוכלוסייה צופים במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל המשודרים בערוץ הציבורי, אך תאגיד השידור ממשיך לשלם כ-850 אלף שקל לכל משחק ● הגיע הזמן שמדינת ישראל תתקדם ותאפשר שידורי של משחקי הנבחרת בערוצים המסחריים ● פרשנות

ג'וזף לובין, מייסד ומנכ"ל חברת הבלוקצ'יין Consensys / צילום: יח"צ, Zaza Weissgerber

מייסד ConsenSys ג'ו לובין: "בלוקצ'יין תהיה תשתית האמון של העולם"

בפאנל שעסק בבלוקצ'יין ומטבעות קריפטו בכנס ג'רני של EY ישראל ו"גלובס" אמר חיים פינטו מבנק הפועלים: "אנו צריכים לעבוד מול פקידי מדינה שמבינים בטכנולוגיה ובכלכלה" ● עמרי בן דוד, ויולה ונצ'רס: "נתחיל לראות קריפטו משמש לתשלומים וסחר, ולא משנה אם דרך ליברה של פייסבוק או מטבע קריפטו סיני"

הפגנה נגד הבניה המואצת בפתח תקווה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

תוכנית הבנייה המסיבית באזור סירקין תשנה את פתח תקווה לתמיד, והתושבים מתרעמים

תושבי פ"ת וכפר סירקין יצאו למאבק נגד הבנייה הנרחבת הצפויה באזור ● הטענות שהם מעלים מצטרפות לטענות שנשמעות בכל מקום שבו מתוכננות דירות רבות בבת אחת: אין תשתיות, יש פקקים, חבל על השטחים הפתוחים האחרונים ● ברקע עומדת גם השאלה איך תתמודד העיר עם תוספת התושבים

קבוצות רכישה / צילום: Shutterstock

החלת חוק מכר דירות על קבוצות רכישה – לא נכון ולא חוקי

הממונה על חוק המכר שואף להחיל את החובות שבחוק המכר על מארגני קבוצות רכישה, אולם הצעת החוק בעניין הקבוצות מעלה מנגנון נכון וצודק יותר ● דעה

ג'ו לובין, מייסד Consensys  / צילום: שלומי יוסף

לווויתן הבלוקצ'יין לא מתרגש מ"חורף הקריפטו" ובטוח שפיצח הנוסחה להנפקות מבוססת מטבעות דיגיטליים

ג'ו לובין, ממייסדי פלטפורמת המטבע הדיגיטלי את'ריום, המוביל את חברת Consensys, חזר לביקור בישראל, הפעם במסגרת שבוע הבלוקצ'יין בתל אביב ● בראיון מיוחד ל"גלובס" הוא מספר על התובנות שלו מ"חורף הקריפטו" ועל האסטרטגיה שלו להובלת תעשיית הבלוקצ'יין העולמית

גיל דון, מנכ”ל ספליטיט / צילום:  כדיה לוי

"גיל עשה עבודה מצוינת": מייסד חברת הפינטק ספליטיט יעזוב את תפקיד המנכ"ל

מניית ספליטיט עלתה ב-153% מאז הונפקה באוסטרליה בתחילת השנה ● המנג"ל הפורש גיל דון ימונה למנהל אזור

שלטי המפלגות, בחירות 2019, מועד ב' / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הדיווח, התדרוך וההצהרה: שלושה אירועים שלא קרו בבחירות - אבל אמרו לכם שכן

הדיווחים שלא היו, התדרוך שלא התקיים וההצהרה של ראש הממשלה שלא קרתה ● בדקנו לעומק ● המשרוקית של גלובס

יו"רית ימינה, איילת שקד / צילום: ליאב פלד

איילת שקד תשבור את הבלוק? "רעיון מעניין, אבל לא סגור"

יו"רית ימינה אמרה בראיון לרשת ב': "גוש הימין של נתניהו הוא רעיון מעניין, אבל עוד לא סגור. נצטרך לוודא שהאינטרסים שלנו מיוצגים"

רונן משה יועץ תקשורת / צילום: יחצ

ביהמ"ש אישר את הסדר הטיעון עם יועץ התקשורת רונן משה

(עדכון) - משה הואשם בפרשת משנה של תיק ישראל ביתנו ● לפי ההסדר, הוא ירצה 9 חודשי עבודות שירות ויורשע בסעיף של סיוע להפרת אמונים

בניין ה-OECD בפריז / צילום: עמירם ברקת

ה-OECD פסימי: צופה האטה נוספת בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית

ארגון המדינות המפותחות צופה התכווצות בסחר העולמי ברבעון השלישי של השנה, לראשונה מאז 2016 ● מזהיר: מלחמת הסחר בין ארה"ב ובין סין גרמה עצירה בגידול בייצור ובהשקעות

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

סגירה חיובית בבורסה; ישראל קנדה זינקה ביותר מ-7%

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב עלו בעד 0.5% ● מניית אופקו צנחה ב-6%, אמות ובזן עלו ב-3.9% ו-3.55% בהתאמה, שופרסל ואלוני חץ עלו ביותר מ-2% ● בריינסווי הודיעה על כוונתה למנות מנכ"ל אמריקאי במקום מר יעקב מיכלין שפורש

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

מנכ"ל מליסרון הגדיל החזקותיו בלהב אל.אר לכ-15%: רכש מניות ואופציות בכ-6 מיליון שקל

מימוש האופציות יגדיל את החזקותיו של אבי לוי לכ-19% מההון של חברת הנדל"ן המניב, שני רק לבעל השליטה אלי להב ● מניית להב אל.אר, שעיקר פעילותה בתחום הנדל"ן המניב בגרמניה, הגיבה לדיווח בעלייה של 2% היום, לשווי חברה של כ-115 מיליון שקל, והשלימה התקדמות של כ-20% בשנה האחרונה