יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: שלומי יוסף
בשבועות האחרונים דובר רבות על הדוח החמור, כך כפי שהוא הוגדר על-ידי משרד התקשורת, שהוביל להדחתה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מתפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה. היום (א') חושף "גלובס" כי אותו דוח "חמור" הוא למעשה מסמך בן עמוד וחצי שבו לא מוצגת כל אינפורמציה חדשה בנוגע להתנהלותה של שמאלוב-ברקוביץ' שלא פורסמה לפני כן בתקשורת.
הבסיס לדוח החמור היו שיחות שניהל מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, עם שלושה אנשים בלבד - יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים; טל שורר, יו"ר ועד העיתונאים של ערוץ עשר; ושמאלוב-ברקוביץ' עצמה.
ההאשמות בנוגע לשמאלוב-ברקוביץ' קובעות כי היא גיבשה דעתה על המיזוג עוד בטרם החל ההליך ולא חשפה דוחות שהיו בידיה.
"יושבת-ראש מועצת הרשות השנייה גיבשה באופן עצמאי את עמדתה על המיזוג עוד טרם קיום הליך סדור הכולל שימוע וטרם קבלת החומרים מרשת ומערוץ עשר" - כך כותב מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, לשר התקשורת, איוב קרא. אותו דוח, נזכיר, הוביל את שר התקשורת להדיח את יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מתפקידה, שבועות ספורים לאחר שהודיע כי בכוונתו להמליץ עליה לכהונה נוספת.
הבסיס להחלטה שלא להאריך את כהונתה של שמאלוב-ברקוביץ' היה כאמור הדוח שכתב כהן בנוגע לתפקודה בעקבות תלונה של ארגון העיתונאים. בכל אותה עת הוגדר הדוח כ"חמור", אך במשרד התקשורת סירבו לחשוף אותו בטענה כי מדובר בצנעת הפרט ותוך התיימרות לשמור על כבודה של שמאלוב-ברקוביץ'. למעשה, במשרד הקפידו כל כך על כבודה של שמאלוב-ברקוביץ, עד שהיא עצמה - כך נודע ל"גלובס" - לא קיבלה את הדוח לידיה.
"פעלה לסכסך בין הגורמים השונים"
מהדוח שהגיע לידי "גלובס" ונחשף כעת עולה כי התנהלותה של שמאלוב-ברקוביץ' כיו"ר הרשות השנייה נבחנה רק בהקשר של המיזוג. כהן ערך בירור עם יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים; עם טל שורר, יו"ר ועד עיתונאי ערוץ עשר; ועם שמאלוב-ברקוביץ' עצמה. לפי הדוח, לא התנהלה בדיקה מול גורמים נוספים שהייתה להם נגיעה לשאלת המיזוג.
"אלה העובדות שפירטה יו"ר הרשות השנייה בעצמה: היו"ר גיבשה באופן עצמאי את עמדתה על המיזוג עוד טרם קיום הליך סדור הכולל שימוע וטרם קבלת החומרים מערוץ רשת וערוץ עשר", כותב מנכ"ל משרד התקשורת בדוח, ומוסיף כי "היו"ר ציינה כי יש בידה חוות-דעת משפטיות המבססות את עמדתה". עם זאת, "חרף בקשותיי", טוען כהן, "יושבת-ראש הראשות השנייה לא מסרה לידי עותק של חוות-הדעת המשפטיות עליהן התבססה".
עוד כותב כהן כי במהלך הליך הבירור נטען בפניו כי שמאלוב-ברקוביץ' "פעלה לסכסך בין הגורמים השונים"; וכי "תוצאת הליך בחינת המיזוג על-ידי יושבת-ראש המועצה נקבע עוד בטרם החל".
כהן מציין בדוח כי "בחודשים האחרונים של עבודתנו המשותפת, ובפרט בחודשים האחרונים לאחר בקשת מיזוג הערוצים, הביעה היו"ר חוסר אמון בממונה על ההגבלים העסקיים, בחוות-הדעת המקצועית של אגף התקציבים ובלשכה המשפטית של משרד התקשורת. בנוסף, לא הייתה נכונה לקצוב לוחות זמנים לסיום ההליכים, כאשר מנגד עומדת מצוקתם של העובדים וחוסר הוודאות לבעלי המניות בערוצים, שהביעו בפניי ובפניך מספר פעמים את חוסר האונים שלהם בתהליך המתמשך".
לסיכום כותב כהן לשר התקשורת קרא כי "דעתי היא כי מהאמור לעיל עולים ספקות ותהיות של ממש מדברי הגברת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' עצמה וכן מהבירורים הנוספים שערכתי. עוד אני בדעה כי אלה נוגעים לאופן מילוי תפקידה של הנ"ל ובהכרח רלוונטיות כמידע, אותו יש לשקול בכובד-ראש בקשר לשאלת מועמדותה לתפקיד יו"ר הרשות השנייה".
הביקורת הייתה גלויה וידועה
נזכיר כי ההחלטה שלא להאריך את מינויה של שמאלוב-ברקוביץ' נפלה על השוק כרעם ביום בהיר ופורסמה יום בלבד לפני שמועצת הרשות השנייה אמורה הייתה להכריע בשאלת המיזוג. האופן שבו היא ניהלה את הליך בדיקת המיזוג בין רשת וערוץ עשר קומם רבים בשוק, ובענף, כמו גם ברשתות החברתיות, התפרסמו האשמות לגבי הסיבות שמניעות אותה להאריך את ההליך יתר על המידה. הביקורת הייתה גלויה וידועה גם כשהשר קרא הודיע כי בכוונתו להמליץ על הארכת כהונתה.
ימים ספורים לאחר שמועצת הרשות השנייה החליטה בסופו של דבר לאשר את המיזוג ברוב קולות, שלחה שמאלוב-ברקוביץ' מכתב באמצעות משרד עורכי הדין בן שחר-לקנר ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בדרישה למנות אותה לכהונה נוספת כיו"ר הרשות השנייה. שמאלוב-ברקוביץ' טענה כי נפלו פגמים בהליך ביטול ההמלצה של השר ואף דרשה שיועברו לידיה הדוח האישי שנכתב בעניינה וכן מסמכים נוספים.
בתגובה נשלח ממשרד המשפטים מכתב המגבה את החלטתו של השר, ובו נקבע כי אין לאדם זכות קנויה להתמנות לתפקיד בכיר של שר או חבר מועצה. עוד נקבע כי לשמאלוב-ברקוביץ' ניתנה הזדמנות לענות לטענות נגדה אגב הליך הבירור. "לא ראינו פגם בהתנהלותו של השר במסגרת הליך המינוי", קבע אז משרד המשפטים.
נציין כי בעוד ימים ספורים צפויה מועמדותה של קרן אוזן לעלות לדיון בוועדת גילאור, שאמורה לאשר אותה כיו"ר מועצת הרשות שנייה. זאת, לאחר שהשר קרא המליץ עליה לוועדה כמחליפתה של שמאלוב-ברקוביץ'.
שמאלוב-ברקוביץ': "לא דוח ובטח שלא חמור"
משמאלוב-ברקוביץ' נמסר בתגובה: "סוף-סוף האמת יוצאת לאור, וכולם יראו מה נעשה פה, ושבכל הסיפורים והטענות בענייני אין שום דבר, רק אינטרסים. רק היום ורק אחרי פניות ליועץ המשפטי קיבלתי את מה שכולם התייחסו אליו בתור 'דוח מנכ"ל' בענייני. מה שזכה לכותרות בתור דוח חמור, הוא לא דוח ובטח שלא חמור. מדובר במכתב של עמוד וקצת של המנכ"ל, שלצערי מסלף באופן מוחלט פגישה שהייתה לי איתו. אני זומנתי על-ידו במכתב ברור לפגישה בעניין התנהלות הרשות השנייה, ובסוף הוא הוציא מכתב שעוסק בי אישית ומלא בסילופים. אני עדיין מחכה לראות החלטה כתובה ומנומקת של השר. כל הזמן הם אומרים שהשר אימץ את המסקנות. איפה ההחלטה? איפה הנימוקים?
"אמשיך לפעול עד שגם זה יצא לאור, וכולם ייראו את מה שאני יודעת: השר, שאמר בעצמו שאין ראויה ממני, שינה את החלטתו מתוך אינטרסים זרים, רק כי עשיתי בדיוק את מה שמינו אותי בשבילו - לפעול במקצועיות ועל-פי שיקול-דעתי".