גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש: מעתה על הפרקליטות להקליט את ראיון ההכנה שנערך לעדים לפני עדותם

עד כה לא הייתה קיימת חובה להקליט את הראיונות שעורכת הפרקליטות לעדים לפני עלייתם לדוכן, כדי לרענן את זיכרונם ● השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה את הכלל החדש בפרשת מי אביבים והסבירה כי בלי ההקלטה, לא יהיה מנוס מלקבל את טענות ההגנה ש"העדות זוהמה"

השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: שלומי יוסף
השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: שלומי יוסף

מעתה ואילך על הפרקליטות להקליט ראיונות שהיא עורכת עם עדים לפני העדתם במשפט - כך קבעה אתמול (א') שופטת בית המשפט המחוזי, ד"ר מיכל אגמון-גונן, בהחלטה שנתנה בפרשת מי אביבים. במסגרת הפרשה מואשמים שורת עובדי ציבור וקבלני מים במעורבות במסכת שחיתות שלטונית ועבריינית שהתרחשה לכאורה בתאגיד המים של תל-אביב, מי אביבים, בין השנים 2010-2013, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

השופטת ציינה בהחלטתה כי "כפי שבמסגרת חקירה נקבעה חובת הקלטה, יש לקבוע חובה כזו גם בראיון עד, שאחרת אין מנוס מקבלת טענות ההגנה, שלפיהן בהיעדר הקלטה כאמור, וכאשר ישנה אינדיקציה כי לעד הוצגו מסמכים ושאלות החורגים מעדותו במשטרה, קשה לדעת איך הגיב העד והאם זוהמה עדותו".

עוד הוסיפה השופטת כי "המצב שבו שלב החקירה מוסדר לפרטי-פרטים, לרבות אופן תיעוד החקירות, כמו גם החקירה של העד בבית המשפט, ובתווך ישנו שלב חשוב שלא מוסדר כלל, אינה ראויה ועלולה להביא לתקלות, גם אם אלה נגרמות בתום-לב, ואין כל סיבה להניח אחרת".

הבניית זיכרון ולא ריענונו

פרשת מי אביבים התפוצצה ברעש גדול בדצמבר 2013 עם מעצרם של עובדים בתאגיד המים, בהם בכירים בתאגיד וכן עובדים של חברות קבלניות המועסקות על-ידי התאגיד. כתבי האישום בפרשה מגוללים מערכת מושחתת ומסואבת לכאורה, שבמסגרתה שורה ארוכה של עובדי ציבור במי אביבים, שלכאורה ביקשו וקיבלו שוחד, בהיקף של מיליוני שקלים, באופן קבוע, הן מדי חודש והן כנגזרת מסכום החשבון שהוגש למי אביבים על-ידי הזוכות במכרזים של התאגיד. במקביל, מתוארת בכתב האישום מסכת עבריינית שבמסגרתה השתלטו לכאורה קבלני מים על עבודות הביוב והתיעול שבוצעו בעיר תל-אביב, באמצעות פעולות מרמה חמורות שביצעו. בין הנאשמים עובדי עירייה ועובדים בכירים במי אביבים וכן בעלי ונושאי משרה בחברות קבלניות מבצעות עבור מי אביבים.

לאחר הגשת כתבי האישום, גויס אחד הנאשמים בפרשה כעד מדינה. החלטתה של השופטת אגמון-גונן ניתנה על רקע בקשה שהגישו סנגוריהם של שניים מהנאשמים בפרשה שלא להעיד את עד המדינה, המכונה "ש.ש", בשל פגמים שנפלו, לטענתם, בראיון שקיימו עמו הפרקליטים בתיק.

באי-כוח הנאשמים טענו כי בראיונות שקיימה הפרקליטות לעד, בסמוך למועד ההוכחות שבו היה אמור ש.ש להעיד, ביצעה הפרקליטות מעין "השלמות חקירה" או "סגירת חורים", כהגדרתם, כך שבראיון הובנה זיכרונו של העד, ולא רק רוענן זיכרונו. לטענתם, הוצגו ל-ש.ש מסמכים שאליהם הוא לא התבקש להתייחס בחקירותיו במשטרה, והוא נשאל שאלות שלא נשאל במשטרה. זאת, לדבריהם, כדי ליישב סתירות שנפלו בין הודעות העד במשטרה לבין ראיות אחרות בתיק החקירה. כך, לטענת באי-כוח הנאשמים, עדות העד "זוהמה" באופן כזה שאינו מאפשר את העדתו.

השופטת אגמון-גונן ציינה כי לא ניתן היה להתרשם אם הפרקליטות עמדה בכללים לגבי ראיון העד ש.ש, מאחר שהראיון לא הוקלט. אולם למרות זאת היא דחתה את הבקשה לשלול את עדותו. זאת, בין היתר, מהטעם שבעת עריכת הראיונות לא הייתה מוטלת חובה על הפרקליטות להקליט את הראיונות. השופטת הבהירה כי ככל שיהיו טענות כנגד הדרכת העד - אלה יועלו בשלב הכרעת הדין לצורך שקילת משקל עדותו. 

"ביצוע ראיונות במחשכים"

אולם בכך לא תם העיסוק של השופטת בשאלה שעל הפרק - אופן קיום ראיונות עדים. השופטת אגמון-גונן ניצלה את ההזדמנות לדון בהרחבה באופן שבו על הפרקליטות לפעול בעת הכנת עדים למשפטם, תוך שהיא קובעת כאמור כי הפרקליטים חייבים להקליט מעתה כל ראיון עד.

העד ש.ש, שהיה אחד הנאשמים בפרשה, חתם על הסכם עד מדינה לאחר הגשת כתב האישום נגדו. הוא הודה בביצוע עבירות של מתן שוחד, הלבנת הון, גניבה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מס שונות, כמי שהיה חלק מבעלי החברות הזוכות, הסכים לשמש עד מדינה ונשלח למאסר של 24 חודשים.

בחקירותיו במשטרה, טרם החתימה על ההסדר, שמר ש.ש על זכות השתיקה או שכפר במיוחס לו, אולם לאחר החתימה על ההסדר מסר 6 עדויות נוספות במשטרה. בהמשך הוא הוזמן על-ידי הפרקליטות ל"ראיון עד" לקראת העדתו במשפט, ב-4 הזדמנויות שונות - וסיכומי הראיונות הועברו לסנגורים.

לטענת הסנגורים, סיכום הראיונות מהווה פרשנות של הפרקליטות לדברים שנאמרו, ואין בכך שיקוף אובייקטיבי של הליך הראיון. לטענתם, הפרקליטות מבצעת את הראיונות "במחשכים", ואין יכולת לעקוב אחר מה שנעשה בהם. עוד הפנו הסנגורים להמלצת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שבמסגרת דוח לשנת 2017 פנה אל פרקליט המדינה והמליץ על תיעוד ראיונות עדים באופן דיגיטלי באמצעות הקלטה. 

מנגד טענה הפרקליטות כי כיון שחקירותיו של ש.ש במשטרה (לאחר חתימת הסכם עד המדינה) הסתיימו לפני יותר משנה, היה מקום לשבת אתו, להציג לו את הדברים ולרענן את זיכרונ; וכי לאור ההיקף העצום של חומרי חקירה, נדרשו לכך מספר ישיבות ריענון, שבוצעו לפי כל הכללים. אשר להמלצת הנציב, הפרקליטות הבהירה כי נכון להיום אין שינוי בנהלים של הפרקליטות לגבי ראיונות עדים, ולא נקבעה חובה להקליט את הראיונות.

ריענון זיכרון מגמתי

השופטת אגמון-גונן ציינה תחילה כי ראיונות עדים מהווים כלי עבודה משמעותי בידי התביעה במסגרת ההליך הפלילי, אך הוסיפה כי החשש המרכזי הוא שהראיון יהווה מעין השלמת חקירה או "חקירה פרק ב'", וכי במסגרת הראיון יישאל העד שאלות שלא נשאל במשטרה, כך שלא בית המשפט הוא שיתרשם מתגובתו לשאלות אלה, אלא הפרקליט המראיין את העד. "החשש הוא מהבניית זיכרון - להבדיל מ'ריענון זיכרון' וכן מ'זיהום העדות'", כתבה.

באשר להנחית פרקליט המדינה לעניין ראיונות עדים, שבמסגרתה מורה פרקליט המדינה לנציגי המדינה "להישמר פן יתממשו החששות", כותבת אגמון-גונן כי "לבד מאזהרות כלליות לעמוד בכללים שנקבעו, ההנחיה אינה מספקת הדרכה כיצד למנוע מהחששות להתממש".

עוד מוסיפה השופטת כי אין מחלוקת על הצורך בראיון עד ומטרתו המרכזית - ריענון זיכרונו של העד - אך הדרך בה נעשים אותם ראיונות כיום אינה מקובלת עליה. "לא מצאתי מזור לחשש כי הראיון עלול לגלוש, ולו מבלי משים, לריענון זיכרון סלקטיבי או מגמתי, בבחינת יצירת או הבניית זיכרון יותר מאשר ריענון זיכרון", כותבת השופטת בהחלטה. לדבריה, "מוסד הראיון נעדר מנגנוני איזון ובקרה הקיימים הן כשמדובר בשלבי החקירה ברשות החוקרת, הן בשלב החקירה בבית המשפט".

לדברי השופטת, קיים פער משמעותי בין "המצוי" ל"רצוי" בנוגע לאופן תיעוד ראיונות עדים. כיום, מתארת השופטת, הראיון מתועד רק בתרשומת המהווה סיכום של הפרקליט המטפל בתיק, ככל שהפרקליט סבור כי בראיון עלה עניין חדש או עניין מהותי; וזאת לאחר שלא אומצה המלצת הנציב לבצע הקלטה. על כך כותבת השופטת כי "ללא תיעוד אובייקטיבי דיגיטלי, אין כל דרך לדעת אם אכן מדובר בראיון שבוצע על-פי הכללים, אם לאו".

עוד לדבריה, "עם התפתחות הטכנולוגיה, והקלות בה ניתן לבצע הקלטות (ולו קוליות), אין כל סיבה שלא יהיה תיעוד אמין ואובייקטיבי שימנע ויכוחים בעניין זה, שמתעוררים חדשות לבקרים".

עם זאת, כאמור, כיוון שהנחיית פרקליט המדינה מאפשרת כיום ראיונות עדים ללא הקלטה, התירה השופטת אגמון-גונן לחקור את ש.ש.(החל מיום רביעי הקרוב). במקביל הבהירה השופטת כי ראיונות שייערכו לעדים נוספים בתיק זה - יוקלטו.

"יציאה מהחושך אל האור"

עורכי הדין ינון סרטל, ציון סהראי וניר לזר, המייצגים שניים מהנאשמים בתיק מי אביבים, מסרו בתגובה: "השופטת אגמון-גונן מתווה בהחלטתה, לראשונה, את הכללים שעל המדינה להקפיד עליהם במסגרת ראיונות עדים. בהחלטתו, פוסל בית המשפט את הדרך שבה נהגה הפרקליטות עד כה, של ראיונות עדים בלתי מתועדים וללא כל בקרה ופיקוח.

"בהחלטת השופטת אגמון-גונן נוצקים יסודות איתנים להבטחת ההליך ההוגן לנאשם וליכולתו של בית המשפט להגיע לממצאי אמת. הגיעה העת שגם הפרקליטות תנהג בשקיפות, וראיונות העד יצאו מן החושך אל האור". 

*** חזקת החפות: הנאשמים בפרשת מי אביבים לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. יש לזכור כי נאשמים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; מדד הקלינטק נופל ב-3.5%, הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● עדכונים שוטפים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?