השופט בדימוס אליקים רובינשטיין / צילום: איל יצהר
בתחילת יולי 2019 יסיים השופט יוסף שפירא את כהונתו כמבקר המדינה, ומאחורי הקלעים כבר מתחילים לצוץ שמות של מועמדים להחליפו בתפקיד החשוב. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", אחד מהאנשים ששמו עלה לאחרונה במערכת הפוליטית כמועמד אפשרי להחליף את שפירא הוא המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין.
עם זאת, לפחות בשלב זה לא מדובר במועמדות רשמית עדיין אלא רק ברעיון שנזרק לחלל האוויר הפוליטי. רובינשטיין עצמו אינו עוסק בנושא, ואילו מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר כי "הידיעה אינה נכונה".
רובינשטיין (71) פרש משיפוט בבית המשפט העליון ביוני 2017, לאחר 13 שנות שיפוט. הקריירה שלו, עד מינויו לעליון, עברה דרך משרות בכירות ומשפיעות בשירות הציבורי - החל בציר ישראל בוושינגטון וכלה ביועץ המשפטי לממשלה - לצדם של ראשי ממשלה ושרי ביטחון מתחלפים.
בין היתר שימש רובינשטיין במהלך הקריירה העשירה שלו כסמנכ"ל לענייני יישום חוזה השלום עם מצרים, כיהן כחבר משלחת ישראל למשא-ומתן קמפ-דיויד וחוזה השלום עם מצרים, כמזכיר הממשלה וכמשנה וממלא-מקום היועץ המשפטי לממשלה. בפברואר 1997 מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר קדנציה סוערת, במאי 2004, מונה כשופט בית המשפט העליון. בינואר 2015 מונה למשנה לנשיאת בית המשפט העליון.
מבקר המדינה הנוכחי, יוסף שפירא, יסיים את תפקידו בחודש יולי הקרוב בתום קדנציה של 7 שנים. לאורך תקופת כהונתו פרסם שפירא דוחות ביקורת חשובים. כך, למשל, בפברואר 2015, שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת העשרים, פרסם שפירא דוח שעסק בהוצאות מעון ראש הממשלה. הדוח העלה כי "הוצאות הכלכלה של ראש הממשלה נתניהו, משפחתו ואורחיו במעון הרשמי בבירה בשנים 2010-2012 לא עלו בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מידתיות, סבירות, חיסכון ויעילות". דוח נוסף שפרסם שפירא באותו עיתוי עסק בעליית מחירי הדיור. עיתוי הפרסום של שני הדוחות הללו, כחודש בלבד לפני הבחירות, עורר ביקורת על שפירא.
תפקיד מבקר המדינה הוא לבקר את הרשות המבצעת, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים נוספים שנקבעו בחוק, ולבחון את חוקיות הפעולות, טוהר המידות והניהול התקין בגופים המבוקרים. מבקר המדינה נבחר על-ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה אחת של 7 שנים.
יוסף שפירא, שהיה שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נבחר ב-14 במאי 2012 למבקר המדינה אחרי דרמה לא קטנה שכללה 3 הצבעות במליאת הכנסת. הוא קיבל 68 מקולות חברי הכנסת, לעומת 40 קולות שקיבל השופט העליון בדימוס, אליעזר ריבלין. שפירא קודם לתפקיד על-ידי קבוצה משותפת לליכוד ולקדימה, שכללה את ראשי הסיעות דאז, דליה איציק (קדימה) וזאב אלקין (ליכוד), ואת חברי הכנסת יריב לוין ורוני בר-און. ראש הממשלה נתניהו תמך במינוי של שפירא למבקר.