גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק הפורנו: כן, לצנזר!

במקרה זה נדרשת הכרעה מוסרית בין צנזורה לבין הנצחת ניצול קורבנות תעשיית הפורנו

חבר הכנסת מיקי זוהר / צילום: דוברות הכנסת
חבר הכנסת מיקי זוהר / צילום: דוברות הכנסת

בשבועות האחרונים התפתח דיון, ולא בפעם הראשונה, סביב הצעת החוק לצנזר תכנים פורנוגרפיים ברשת - הרוחות סערו, המתרסים נבנו והנשקים נשלפו. אלא שמקומן של הקורבנות העיקריות מתעשיית הפורנו - כמה לא מפתיע - נפקד לגמרי מהוויכוח.

הגרסה האחרונה של הצעת החוק - למעשה תיקון לחוק התקשורת - שהגישו ביום שישי חברי הכנסת שולי מועלם מהבית היהודי ומיקי זוהר מהליכוד, מבקשת לחייב את ספקיות האינטרנט להציע ללקוחותיה חסימה של תכנים פורנוגרפיים. לטובת מימוש טכנולוגי של ההצעה הוקצה סכום של 60 מיליון שקל מתקציב המדינה. בגרסה מוקדמת יותר, ביקשו הח"כים לשלול לחלוטין את אפשרות הגישה לפורנו מכלל הציבור, דבר שהביא עליהם עליהום ציבורי לא קטן וגרם לחברי הכנסת איתן כבל מהמחנה ציוני, מירב בן-ארי מכולנו ועליזה לביא מיש עתיד להסיר את תמיכתם מההצעה.

בעוד שמדובר בדיון חשוב מאוד, הוא נפל לתוך קטגוריות מבולבלות ומבלבלות של חופש, התערבות יתר של המדינה, צנזורה ברשת, שלום הילד, תועלתנות ועלויות כלכליות. הליברלים טוענים ל'פגיעה בחופש'; המצדדים בחוק מבקשים ל'שמור על נפשם' של הצעירים; וברקע אנשי טכנולוגיה שטוענים ובצדק שמדובר בבזבוז כספי ציבור שלא יביא תוצאות בשטח. כולם צודקים.

אני מבקש להרחיב את הדיון על ידי הפניית זרקור לפינה האפלה ביותר של סוגיה זו. בתוך כל הוויכוח נעלם קולם החלש, הבלתי-נשמע של פועלות ופועלי תעשיית הפורנו שנמצאים מהעבר השני של המסך. זו שחיה מחוץ לעולם הפנטזיה של הצרכן. זו שהגיעה לקצה ומוכרת את גופה לעבדות 'מרצון' כדי לסגור את האוברדרפט, לממן את הלימודים או סתם כדי לשרוד. לעתים היא מוצאת את עצמה מככבת על המסך הקטנטן רק כי נקלעה למקום הלא נכון, בזמן הלא נכון עם הטורף התורן.

שולי מועלם / צילום: תמר מצפי

ההימנעות מדיון על הקורבנות אינה מקרית

"הפנטזיה הפורנוגרפית הופכת את מושא התשוקה למוצר צריכה, ומחליפה את האהבה בחוקי השוק הקפיטליסטי. זה השחרור הסופי של העולם האנושי מאשליות. כשמין הופך מצורך למצרך, המקדש החשוב ביותר של האידיאלים האנושיים הופך לשוק, וערך יורד לדרגת מחיר", כתב הפילוסוף סר רוג'ר סקרוטון בשנות ה-90.

תפקידה של הפורנוגרפיה היא יצירת והענקת דימוי ממשי לתחום הפנטזיה. תפקידה של הפנטזיה הפורנוגרפית הוא לשווק סיפוק מהיר בדמות אנושית, תוך העלמת העוול שכרוך בקיומה של תעשייה שבמרכזה נשים שמוכרות את גופן ואת נשמתן בעבור סיפוק רגעי של מיליונים מהצד השני של המסך. הפורנוגרפיה הופכת את מושא הפנטזיה מעצם מהותה ללא אנושית, ל'חפץ' חד-פעמי שניתן להעלים בסוף השימוש. כך, הם לא צריכים להסתכל על הריק שניבט לעתים מעיניהם של קורבנותיהם.

ההימנעות מדיון על הקורבנות - 'השחקניות', איזו מלה מכובסת - של תעשיית הפורנו אינה מקרית. הזרות, מנגנוני הניתוק הרגשי ובעיקר המרחק הפיזי מכוכבנית הפורנו התורנית, יכולים להביא את האנשים הכי מוסריים להתנהג כמו מפקדי מחנות ריכוז במלחמת העולם השנייה. "הבהמי הופך לאנושי והאנושי לבהמי", כתב קרל מרקס לפני כמאתיים שנה.

רחוק מהעין, רחוק מהלב

בתוך כל אדם קיים מערך נפשי שלם, שתפקידו למנוע מאיתנו ליצור זיקה בין זוועות שאנחנו גורמים להן בעקיפין או במישרין, לבין האחריות שלנו עליהן. ישנם מספר מנגנונים נפשיים כאלה כאשר המרכזיים שבהם הם מנגנוני הדחקה והכחשה, שמאפשרים לאדם למסך אלמנטים מחיי היומיום, שהכרה בהם יכולה למוטט את הנפש; ומנגנון הניכור, שבהקשר הנוכחי, מאפשר לאדם לנתק בין מעשיו לבין השפעתן על מצבו של אדם אחר, שנמצא במרחק של מאות או אלפי קילומטרים ממנו ומנוצל כתוצאה ישירה מהביקוש שהוא ואחרים יוצרים בשוק.

בהשאלה, עד שהציבור במערב לא קרא או ראה תמונות של ילדים ב'מפעלי יזע' - עבדות מודרנית בחסות הקפיטליזם החזירי - של חברות כגון נייק ואחרות, הוא לא הבין את הסבל שמגולם בכל צעד שהוא עושה בנעליו הממותגות. מכאן, ועד לחקיקה והתקוממות נגד תאגידים אלה הדרך הייתה קצרה יותר.

כשנכנסים לעומק הוויכוח הנוכחי ברשתות ובאמצעי התקשורת הממוסדים, די מדהים להיווכח איך כל כך הרבה אנשים נאורים כביכול מגנים על 'הזכות לחופש צפייה בפורנו' כאילו מדובר במלחמת עצמאות נגד דיקטטורה אימתנית או עמידה נגד הפשיזם. באותו הזמן הם שוכחים ומשכיחים את האמת היחידה החשובה בוויכוח הזה: תעשיית הפורנו היא מפעל יזע בינלאומי, שפועליו מוכרים את גופם כסחורה כדי לספק ביקוש שנוצר על ידי מיליוני אנשים שנהנים מכך שהניצול מתקיים רחוק מהעין ורחוק מהלב.

וזו האמת הנוראה מכל: ההיגיון הקר היחיד שמאפשר את קיומה של תעשיית הפורנו הנצלנית הוא כלכלי. המנוע שלה הוא האדישות של האנושות וההסכמה בשתיקה לקיומה. הדלק שלה הם הצופים שאפילו לא נדרשים להכניס יד לכיס, אלא רק להקליק והפרסומות שמזרימות את כסף לתעשייה הזו כבר מגיעות מעצמן.

מירב בן ארי / צילום: שלומי יוסף

מפעל יזע בינלאומי רחב היקף

למרות כל זאת, מתנגדים רבים לחסימת האתרים טוענים שמדובר בעניין עקרוני שנוגע להתערבות המדינה בחייו של האזרח הפרטי. במלים אחרות, היום אתרי פורנו, מחר אתרי זכויות אדם, מחרתיים יצירת אמנות או הצגה בתאטרון ובשבוע הבא ארגונים שלא באים טוב בעין לשלטון. יש מידה לא קטנה של צדק בחשש הזה. יחד עם זאת, לחברה יש חובה לסמן קווים אדומים ולדאוג לחלשים קודם כל.

בסופו של דבר זה - כמה פוליטי - שיח על גבולות. אם צפייה בפורנו היא זכותו האזרחית של אדם בחברה דמוקרטית, שכן הוא ריבון ויכול להחליט החלטות מושכלות בתוך ביתו, מאיפה הטאבו על חסימה וצנזור של סרטוני אונס וניצול מיני שעולים לרשת? לפי אותו היגיון, גם במקרים אלה יחליט האדם בינו לבין עצמו אם לצפות או לא, לשתף מכרים בקבוצות ווטסאפ וכך הלאה.

אני מודה שהפתרון כאן לא פשוט ודעתי מאוד לא נוחה מכך שנבחרי הציבור מחוקקים ומקדמים חוקים אנטי-דמוקרטיים או כאלה שלכל הפחות מאתגרים את הדמוקרטיה על ידי הצעות חוק אוויליות. אלא שהדיון בעומק שלו לא יכול להישאר חד-ממדי כלכלי או בי-פולארי - חופש או צנזורה. הוא חייב להיות מקיף יותר ומורכב יותר וציריו צריכים להיות רחבים יותר: בין חמלה אנושית לבין אדישות לעוול, בין אמפתיה לבין ניכור ועבדות מודרנית, בין חינוך לבין בורות, בין עושר לעוני וכו.

לעתים צריך להכריע בין שני ערכים שמתנגשים האחד בשני. במקרה הזה נדרשת הכרעה בסוגיה מוסרית ממשית כאשר על כף אחת של המאזניים מונחת הצנזורה ועל הכף השנייה מונחת הנצחת החיפצון וניצול קורבנות תעשיית הפורנו.

אף שהצנזורה היא על פי רוב אויבת מושבעת של רוח הדמוקרטיה, ישנם מקרים ספציפיים כמו במקרה הזה, כאשר היא יכולה לתפקד כמגינת החלשים. בכך, הצנזורה תבטא את מהותו של המשטר הדמוקרטי, שתפקידו לא רק להגן על החלשים מפני עריצות הרוב והשלטון, אלא גם מפני לחצים חברתיים, כלכליים ופוליטיים או אפילו סתם מפני 'נאורות מדומה' שדורשת חופש בלתי-מוגבל - יהא המחיר אשר יהא.

בדבר אחד אני בטוח, מול עוול אנושי של אדם אחד כלפי אחר, גם אם הוא בלתי-נראה ונמצא במרחק של אלפי קילומטרים, צריך לעצור ולומר: די! No pasarán.

איתן כבל / צלם: תמר מצפי

עוד כתבות

ירון יצהרי / צילום: ענבל מרמרי

מדטרוניק ממשיכה בהסתערות: תפיץ את מוצרי חברת Viz.AI

זהו הסכם השיווק הרביעי השנה עליו חותמת ענקית המכשור הרפואי עם חברה ישראלית ● Viz.AI מייצרת טכנולוגיה העושה שימוש בבינה מלאכותית כדי לנתח במהירות ובדייקנות סריקות CT לשם אבחון מהיר ומדויק של שבץ

בוריס ג’ונסון. מעולם לא היה תומך ברקזיט אדוק / צילום: רויטרס

בוריס ג׳ונסון יחליף את תרזה מיי בראשות ממשלת בריטניה

מחר צפויה ראשת הממשלה המכהנת תרזה מיי להגיש את התפטרותה למלכת אנגליה, וג'ונסון צפוי להיכנס לתפקיד ● ג'ונסון זכה ב-92 אלף קולות מתוך 140 אלף הקולות בתוך המפלגה השמרנית. שר החוץ ג'רמי האנט, שהתמודד מולו, קיבל 46 אלף קולות בלבד ● גל התפטרויות שרים צפוי להתרחש בשעות הקרובות

טל גלבוע / MAD 2019 / צילום: תמר מצפי, גלובס

טל גלבוע: "ישראל הפכה להיות המדינה הכי טבעונית בעולם"

גלבוע, שמכהנת היום כיועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים, דיברה הערב בוועידת MAD 2019 של "גלובס" ● "אנחנו לא דת. מה שמקשר את הטבעונים, זו החמלה וההבנה שאת הסבל ניתן לסיים כאן ועכשיו"

ראשי נובוקיור עם המנכל אסף דנציגר  /צילום:נאסדק

נובוקיור קיבלה שיפוי ביטוחי למוצר לטיפול בסרטן המוח

החברה הישראלית כבר נסחרת לפי שווי של 6.7 מיליארד דולר

אריה דרעי / צילום: רפי קוץ

שר הפנים בבקשה ליו”ר ועדת הבחירות: להחריג את העובדים הזרים מיום השבתון בבחירות לכנסת

יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר פנה בעקבות בקשתו של השר אריה דרעי לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנושא ● יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש: "כשהחליטו על מתן יום שבתון בבחירות, לא לקחו בחשבון מציאות של עובדים זרים רבים שאינם בעלי זכות הצבעה"

עבודות במיזם הסיבים אנלימיטד / צילום: איל יצהר

זכרו שפעם היה דבר כזה: קצב הגלישה הסימטרי על גבי תשתיות IBC ייעלם בהדרגה

סלקום החליטה שלא לספק קצב גלישה סימטרי ב-IBC ● השינוי הטכנולוגי הצפוי של IBC לכאורה כן יאפשר קצב סימטרי, אך בעולם רוב המפעילים מספקים קצבים לא סימטריים, וזה מה שיקרה גם בישראל

תורים ב משרד הרישוי בחולון / צילום: דרור פויר

התקלה במחשב המרכזי תוקנה: משרד התחבורה שב לפעילות

(עדכון) - תקלה במחשב המרכזי של משרד התחבורה השביתה הבוקר את השירותים בכל סניפי משרד הרישוי ברחבי הארץ, ולא ניתן היה לבצע פעולות בכל העמדות האוטומטיות וגם בשירותים המקוונים

אינטק פארמה / צילום: איל יצהר

התגובה לכישלון החרוץ: מניית אינטק התקפלה כמו אקורדיון, האנליסטים ניחמו את מנהליה

החברה שפיתחה את "גלולת האקורדיון" הודיעה אתמול על כישלון מלא של הניסוי לפרקינסון - והמניה צללה 81%, לשווי חברה של כ-20 מיליון דולר בלבד

תמיר דגן, ועידת ישראל לנדלן / צילום: איל יצהר

לפידות נכנס, ומנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן תמיר דגן פורש מתפקידו

דגן, שהגיע חברה לפני 11 שנים, עוזב על רקע כניסתו לתפקיד בחודשים האחרונים של אייל לפידות ● תגובת החברה: "מאחלים לו הצלחה המשך הדרך"

פאנל "רב, כומר, קאדי ונזיר נפגשים לדבר על שיווק ומיתוג" / צילום: תמר מצפי, גלובס

"יהודים טובים בשיווק אבל לא בשיווק היהדות, כי עובדה שנותרנו מעטים"

כך אמר הרב נפתלי רוטנברג בפאנל  "רב, כומר, קאדי ונזיר נפגשים לדבר על שיווק ומיתוג" בוועידת 2019 MAD של "גלובס" ● ד"ר איאד זחאלקה: "אנחנו חיים בעידן המודרני, כשהכל פתוח ונגיש, אין לנו מטען פנימי, הכל חיצוני, אין לנו עוגן בחיים האלה, לכן הדת היא העוגן"

חיים הורוביץ / צילום: אביב חופי

למרות התרסקות של 50% מהשיא: חג'ג' והורוביץ משקיעים עוד 3 מיליון שקל ביוניבו

איש העסקים עידו חג'ג' מעמיק את ההשקעה בתחום הקנאביס יחד עם משקיעים נוספים, בהם חיים הורביץ' ● סקטור הקנאביס רשם ירידות של עד 80% מהשיא למרות האישור ליצוא מישראל, שלא קורה בפועל על רקע מספר מכשולים, בהם תקנים מהיק"ר ופערים בין התקנים בישראל מול זה האירופי

אמי פלמור / צילום: יונתן בלום

האם הדחת מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור היא חלק ממהלך למינוי פרקליט מדינה נוח יותר לנתניהו?

מחליפו של שי ניצן בתפקיד פרקליט המדינה יהיה אחראי על ניהול התיקים נגד רה"מ נתניהו ● בוועדת האיתור לפרקליט המדינה הבא יהיה חבר גם מנכ"ל משרד המשפטים ● האם השר אמיר אוחנה רוצה לראות בוועדת האיתור מנכ"ל נוח יותר למחנה שלו מאשר אמי פלמור? פרשנות

וינסנט צ'נגוויז/ צילום: Christopher Ratcliffe

וינסנט צ'נגוויז משקיע 8 מיליון דולר בטרנדליינס: "רואים בחברה אפיק לסינגפור"

ליברה הולדינגס של המיליארדר הבריטי תחזיק 14.5% מחברת ההשקעות בתחומי המכשור הרפואי והטכנולוגיות החקלאיות בישראל, הנסחרת בבורסה של סינגפור ● מאז הונפקה ב-2015 איבדה טרנדליינס כ-71% מערכה והיא נסחרת לפי שווי של 40 מיליון דולר ● מנייתה עלתה 16.6% בעקבות הדיווח

איילת שקד בטקס הפרידה ממשרד המשפטים / צילום: רפי קוץ

התקדמות במו"מ לאיחוד הימין: שקד בראש, פרץ במקום השני

עדיין אין הסכמות לגבי איך תיראה העשירייה הראשונה של איחוד מפלגות הימין ● הימין החדש רוצה חמישה מקומות לנציגו בעשירייה, אך פרץ וסמוטריץ' לא מוכנים ליותר משלושה

טים קוק, מנכ"ל אפל /  צילום: רויטרס Thomas Peter

אפל במגעים מתקדמים לרכוש מאינטל פעילות שבבים לסמארטפון

העסקה, שנאמדת בכמיליארד דולר וייתכן שתושג כבר בשבוע הבא, תספק ליצרנית האייפון גישה לפעילות הפיתוח של אינטל ועשויה לחסוך לה שנים של עבודה ● זאת לאחר שהמו"מ בין שתי הענקיות קרס לפני כמה חודשים, כשאפל חתמה על חוזה עם קוואלקום

אסנת לבציון קורח/ צילום: איל יצהר

הקפאת תקנים ב"אסף הרופא": משרד הבריאות אוסר על ביה"ח לגייס עובדים במקום אלה שפורשים

בית החולים אסף הרופא מצטרף ל"רשימה השחורה" שבה מופיעים גם רמב"ם ונהריה ● ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה: המטופלים נפגעים

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

וול סטריט ננעלה בעליות על רקע ציפייה לחידוש השיחות עם סין

הדאו ג'ונס עלה ב-0.65% ו-S&P 500 ב-0.67% והנאסד"ק טיפס ב-0.58% ● העליות נתמכו באופטימיות לאחר דיווח של בלומברג ולפיו שיחות הסחר בין ארה"ב לסין צפויות להתחדש בדרג בכיר בשבוע הבא ● מחיר הנפט עלה ב-1% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות - מדד דאקס זינק ב-1.65%, מדד פוטסי 100 הבריטי הוסיף 0.51% ומדד קאק 40 הצרפתי עלה ב-0.92% ● מדד סטוקס 600 הכלל אירופי עלה ביותר מ-1%

צביקה שווימר, מנכ"ל אמ"צ / צילום: יחצ

אלקטרה צריכה תציע חבילות בתשלום לעסקים שרוצים להקים חנות מקוונת באמזון

במסגרת זו, אלקטרה צריכה תחבור לעסקים קטנים ובינוניים ותציע להם שירות שכולל ייעוץ, הקמת חנות, שיווק, אחסון לוגיסטי ומערך משלוחים ● בנוסף, החברה נמצאת במו"מ מול בנק הפועלים על-מנת לכלול בתוכנית גם הצעה למימון באמצעות הלוואה לאותם עסקים

אבי פישר, סאמר חאג' יחיא ויורם יאיר / צילום: סיון פרג

חיזקו ואימצו: מי הוזמנו והגיעו בשעת ערב לקריה בתל אביב

את הקריה בתל אביב פקדו אמש נציגי ונציגות המגזר העסקי לצד חברי וחברות פורום מטכ"ל לכבוד אירוע ההוקרה השנתי של פרויקט "אמץ לוחם" של המלכ"ר "יחד למען החייל"

ארנק דיגיטלי / צילום: shutterstock

בנק ישראל: אפליקציות התשלומים וארנקים דיגיטליים משמשים לתשלום של 1% מההוצאה היומית של הציבור

אפליקציות התשלומים, כגון ביט, פיי ופייבוקס, וארנקים דיגיטליים, כגון אלה של ענקיות הביגטק הבינלאומיות ואפליקציות מקומיות אחרות, היוו בסוף 2018 רק 1% בבחינת "התפלגות שווי ההוצאה היומית באחוזים עפ"י אמצעי תשלום", כך עפ"י נתונים שנכללו ב"קטע מתוך הסקירה השנתית של מחלקת המטבע שתפורסם בקרוב" של בנק ישראל