גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון התערב - ומתמחים נוספים צפויים לעבור את בחינת הלשכה

שופטי העליון קבעו כי בשאלה 39 בפרק הדין המהותי במבחני לשכת עוה"ד האחרונים תתקבל חלופה נוספת כתשובה נכונה ● השופטים היו חלוקים האם יש לקבל את ערעור הנבחנים בשאלה נוספת, אך ברוב של שני שופטים הוחלט שלא לקבל את הערעור בנקודה זו

נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין / צילום אילוסטרציה: אלון רון
נבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין / צילום אילוסטרציה: אלון רון

בית המשפט העליון התערב בשאלה נוספת במבחני הלשכה האחרונים. בפסק דין שניתן היום (ג'), קבעו שופטי העליון כי בשאלה 39 בפרק הדין המהותי במבחני הלשכה האחרונים תתקבל גם חלופה א' כתשובה נכונה. יצוין, כי לשכת עוה"ד הסכימה לקבל את המלצת בית המשפט לגבי שאלה זו.

שופט העליון היו חלוקים האם יש לקבל את ערעור הנבחנים בשאלה נוספת בפרק הדין המהותי (שאלה 44), אך ברוב של שני שופטים - לצד התנגדות לשכת עוה"ד - החליטו שלא לקבל את הערעור בנקודה זו.

בנוסף, קיבל ביהמ"ש העליון חלקית את ערעור לשכת עוה"ד בכל הנוגע למטלת הכתיבה ובכלל זו: פרסום המחוון המנוקד, מתן הנמקה והחלת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כלל הנבחנים.

"אל לה, למומחיותנו (היחסית) בתחום המשפט, לקלקל את השורה, ולקרבנו אל מושא הביקורת השיפוטית יתר על המידה"

מי שכתב את פסק הדין העיקרי הוא השופט יצחק עמית, שאם כל חוות-דעתו הייתה מתקבלת, התוצאה הייתה כי ביהמ"ש העליון היה מתערב בשתי שאלות בפרק הדין המהותי (שאלות 39 ו-44 כאמור).

אולם, השופטים נעם סולברג ומני מזוז, אשר הצטרפו למרבית חוות-דעתו של השופט עמית, סירבו להצטרף לחוות-דעתו בקשר לשאלה 44, לגביה סבר השופט עמית, כי יש לקבל את תשובות א' ו-ב' הן לאור המצב הפסיקתי הנוכחי והן לאור העובדה שתשובות אלה עולות בקנה אחד עם השכל הישר.

מפסק דינו של השופט סולברג עולה, כי הוא סבור שהשופט עמית בחוות-דעתו "נסחף קמעא". לדבריו של סולברג, אותה חקירה ודרישה שביצע השופט עמית (וניתוח משפטי לשאלה), "זהו בדיוק ה'סחף' שמפניו עלינו להישמר".

"אל לה, למומחיותנו (היחסית) בתחום המשפט, לקלקל את השורה, ולקרבנו אל מושא הביקורת השיפוטית יתר על המידה שבה נעביר תחת שבט ביקורתנו בחינות הסמכה במקצועות הרוקחות, הרפואה, האופטומטריה, השמאות, ההנדסה וכיוצא באלה מקצועות ומלאכות", סבור השופט סולברג.

בהתאם הוא הוסיף, כי ביהמ"ש איננו בא "בנעלי הגוף המקצועי הסטטוטורי המוסמך, ולא נתערב בתחום מומחיותו שעליו הופקד, אלא אם חרג מסמכותו או שנפל פגם משפטי בעשייתו".

משכך קבע השופט סולברג, כי הוא עצמו היה דוחה את הערעור במה שנוגע לשאלה 44, כאשר בשאר העניינים שנדונו בארבעת הערעורים שהוגשו, דעתו היא כדעת השופט יצחק עמית.

השופט מזוז: "על בתי המשפט למשוך ידיהם מעיסוק בתוכנן של שאלות ותשובות בבחינות"

השופט מני מזוז היה יותר נחרץ מהשופט סולברג ונראה, כי הוא מבצע ניסיון להתוות פעם אחת ולתמיד את גבולות הגזרה בנושא עתירות המתמחים בנוגע למבחני הלשכה. "אני סבור כי על בתי המשפט (בית משפט לעניינים מינהליים ובית משפט זה) למשוך ידיהם מעיסוק בתוכנן של שאלות ותשובות בבחינות, ולהימנע מלרדת לזירה זו, ויש לצמצם את הביקורת השיפוטית לטענות בדבר חריגה מסמכות או פגם משפטי אחר שנפל בהחלטות הוועדה הבוחנת לפי כללי הביקורת הרגילים של המשפט המינהלי", אומר נחרצות השופט מזוז.

מני מזוז / צלם: איל יצהר

הנימוק לכך לפי השופט מזוז נעוץ בכך, ש"בחינה פרטנית של שאלות ותשובות בבחינה לגופן על ידי בית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט המינהלי ועם כללי הביקורת השיפוטית". אם לא די בכך, מוסיף השופט מזוז, כי "כחוט השני עובר בפסיקה השיקול שאין גם להעלות על הדעת מצב בו מתקיים מסלול ייחודי של ביקורת שיפוטית הפתוח הלכה למעשה רק בפני נבחנים במקצוע המשפטים, ולא בפני נבחני מקצוע במקצועות אחרים, שהרי באלה אין בידי בית המשפט הכלים לערוך ביקורת על סבירותן של השאלות והאם התשובות שנקבעו כנכונות הן אכן כאלה".

פתרון לדוגמה אינו פתרון בית הספר

בכל הקשור למטלת הכתיבה, החליטו שופטי העליון פה אחד, כי אין מקום לחייב את הוועדה הבוחנת לערוך פתרון לדוגמה, ולשיטת ביהמ"ש אין קבע זאת גם ביהמ"ש המחוזי אשר דן בעתירות המנהליות שהוגשו בנושא.

"הפתרון לדוגמה הוא אך כלי עזר שנועד להקל על חבר הבוחנים שבודקים את המטלה בכתב, אך אין מקום ליצור חובה כאמור", קבע השופט עמית בהסכמת חבריו.

עם זאת, הוסיף ביהמ"ש, כי משמצאה הוועדה הבוחנת כן לערוך פתרון לדוגמה, לא נמצאה סיבה של ממש מדוע להימנע מפרסומו. השופט עמית הוסיף, כי עריכת פתרון רצויה עד מאוד, על מנת להנחות את הבוחנים.

ביהמ"ש הבהיר, שהפתרון איננו מחייב "ואינו פתרון בית הספר היחיד האפשרי", וכך הנבחנים צריכים להבין זאת.

ביהמ"ש קבע בנוסף, כי נמצא טעם בטענת הלשכה, "כי מן הסתם לא יהיה מקום להתערב בניקוד עצמו, וזאת משני טעמים: ראשית, מדובר בעניין מובהק המסור לשיקול דעתה של הוועדה הבוחנת; שנית, במצב הדברים הרגיל, קשה להלום כי בית המשפט יפחית, לדוגמה, ניקוד ברכיב מסוים, מה שידרוש בדיקה חוזרת של כל מטלות הכתיבה של כל הנבחנים בניסיון לאתר את הניקוד שניתן באותו רכיב ולנקדו מחדש".

גם חובת ההנמקה עליה עמדה השופטת המחוזית תמר בזק-רפפורט נדחתה ע"י העליון. זה האחרון קבע, כי "חובת הנמקה בלוח זמנים כה קצר היא ללא ספק מכבידה בהינתן מספר מטלות הכתיבה שיש לבדוק ובהינתן מספר העררים (כ-700 בבחינה הנוכחית)".

ביהמ"ש קבע כי "חובת ההנמקה מאריכה מטבע הדברים את משך זמן הבדיקה של כל מטלת כתיבה וכל ערר, שמא דורשת גם הקצאת משאבים נוספים בדמות הכשרה וגיוס של בוחנים נוספים".

משכך נקבע, כי גם בנקודה זו, של מטלת הכתיבה, "שהיא פרטנית מטבעה", אין להחיל את השינוי על כלל הנבחנים (דהיינו למפרע).

משכך נקבע, כי הערעור לגבי פרסום הפתרון לדוגמה (ככל שייערך פתרון כזה) - נדחה, אך אם כזה ייערך יש לפרסמו. הערעור שהגישה לשכת עוה"ד לגבי פרסום המחוון המנוקד המלא, חובת הנמקה פרטנית לכל ערר, והחלת פסק הדין על כלל הנבחנים, גם אלה שלא הגישו את הערר/עתירה - מתקבל.

לשכת עוה"ד מסרה בתגובה לפסק הדין: "ביהמ"ש העליון דחה היום את ערעורי המתמחים ביחס לבחינת ההסמכה שהתקיימה בקיץ 2018. המתמחים ערערו על 12 שאלות וערעורם נדחה למעט שאלה אחת אשר בהסכמת הוועדה הבוחנת הוספה לה תשובה נוספת. כב' השופט מזוז הבהיר בעניין זה כי בית המשפט צריך "למשוך ידו מהעיסוק בתוכנן של שאלות ותשובות בבחינות ולהימנע מלרדת לזירה זו" שנמצאת בסמכות הוועדה הבוחנת (שכזכור גם היא כוללת שלושה שופטים מכהנים).

"לצד דחיית ערעורי המתמחים קיבל בית המשפט את ערעור הוועדה הבוחנת והלשכה ביחס למטלת הכתיבה, וקבע כי בבדיקת מטלת הכתיבה אין צורך בהנמקה פרטנית לכל בחינה מאחר ואין צורך לבדוק מחדש מטלות כתיבה של נבחנים שלא ערערו על הציון שקיבלו.

"בית המשפט קבע כי לא יבדוק מטלות כתיבה במקום הוועדה, וכי הוועדה אינה צריכה לפרסם את העקרונות שניתנים לבוחנים לניקוד מטלת הכתיבה. את הלשכה והוועדה הבוחנת ייצגו עוה"ד דוד יצחק ומירית שלו ממשרד קסוטו ושות".

עוה"ד ד"ר יחיאל וינרוט, ליאב איינס, ואושר רובינגר ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות' אשר ייצגו חלק מהנבחנים שערערו, מסרו בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על כך שבית המשפט העליון קיבל את הערעור שהגשנו, גם אם באופן חלקי, ובכך אימץ את עמדתנו, בעקבות כך עברו מתמחים נוספים את בחינת ההסמכה. עם זאת, לטעמנו, לנוכח טענות המערערים, היה מקום להתערב בשאלות נוספות, וזאת גם אם מביאים בחשבון שהתערבות בשיקול הדעת של הלשכה אינה דבר שבשגרה". 

לפסק הדין של העליון:

https://supreme.court.gov.il/Pages/SearchJudgments.aspx?&OpenYearDate=null&CaseNumber=null&DateType=1&SearchPeriod=1&COpenDate=null&CEndDate=%20null&freeText=null&Importance=0

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית