גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמרור אזהרה: "לתעשיית ההייטק אין יכולת לצמוח"

מחקר חדש של החוקר גלעד ברנד ממכון טאוב מטיל ספק בתוכניות המדיניות של הממשלה להגדלת שיעור העובדים שמועסקים בתעשיית ההייטק: "בטווח הקצר, פוטנציאל הגידול מוגבל; ההשקעה של העברת עובדים מיומנים לתעשיית ההייטק – לא הכי אפקטיבית"

עובדי הייטק / צילום: Shutterstock
עובדי הייטק / צילום: Shutterstock

בשנה שעברה החלה לפעול תוכנית לאומית להכשרת כוח-אדם מיומן לתעשיית ההייטק, שמטרתה להגדיל את מספר העובדים בתעשייה בעשרות אחוזים. אלא שמחקר חדש של מכון טאוב מביא נתונים מדאיגים: לפי המחקר, רק מעט יותר מאחוז אחד מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה, עשוי להתאים להגדרה של כוח-אדם מיומן שניתן לשלבו בתעשייה באמצעות הצעדים הננקטים בתוכנית. הטענה העולה מן המחקר היא כי פוטנציאל התעסוקה בהייטק קרוב למיצוי לפחות בטווח הקצר, עד שיחול שיפור ברמת המיומנויות של האוכלוסייה.

מדינת ישראל שואפת כי כניסה של עובדים נוספים לתעשיית ההייטק תוביל לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, אך שיעור המועסקים בהייטק לא השתנה מזה כעשור, ועומד על כ-8% מכלל השכירים בישראל. עובדי ההייטק בישראל משתכרים למעלה מפי שניים מהשכר הממוצע במדינה, ואחראים על כרבע מתשלומי מס ההכנסה ולחלק ניכר מהערך המוסף הגלום ביצוא הישראלי. אלא שלמעלה מ-90% מהמשק הישראלי לא נהנים מתנאי השכר הטובים בענף, ולא לוקחים חלק בתרומה הכלכלית שלו למדינה.

זאת, בשילוב עם המחסור בכוח-אדם להייטק שמורגש בעולם כולו, הובילו את מדינת הסטארט-אפ לנקוט בפעולה - בשנה שעברה יצאה לפועל תוכנית בתקציב של מעט יותר ממיליארד שקל, שמטרתה להגדיל בתוך חמש שנים את מספר המהנדסים ובוגרי מקצועות ההייטק ב-40%. זאת באמצעות שיתוף-פעולה הדוק ויוצא דופן בין גופים שונים, בהם משרדי ממשלה, רשות החדשנות והמועצה להשכלה גבוהה.

התוכנית מבוססת על תפיסות מתקדמות של שילוב מיעוטים, תושבי פריפריה ונשים - אוכלוסיות הסובלות מייצוג נמוך בענף, וכן שימוש בכלים חדשניים כמו מחנות תכנות (Coding Bootcamps), שכבר הוכיחו את עצמם בעולם ככלי אפקטיבי לשילוב בוגריהם בתעשייה, אך המענה שהם מספקים הוא בהיקף מצומצם שמגיע לעשרות אלפים ברמה הגלובלית, ולמאות בוגרים בישראל.

כוח עבודה מיומן שניתן לשלבו בהייטק מהווה מעט יותר מאחוז מכלל האוכלוסייה

הבוקר (ד') מרכז טאוב פרסם מחקר של החוקר גלעד ברנד, אשר בדק את היקף הפוטנציאל הטמון בתוכנית זו, באמצעות סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) של ה-OECD. הסקר בוחן את רמת האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בקרב גילאי 65-16. לצד זאת, המחקר בדק את המיומנות של אוכלוסיות אלה בשפה האנגלית, מתוך הנחה כי מדובר במיומנות הכרחית להשתלבות בתחום ההייטק.

ממצאי המחקר מראים כי להייטק הישראלי אין עוד מקום רב לצמוח וכי תחום ההייטק כבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו. הסיבות המובאות בסקר הן שכבר כיום, עובדים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות, המהווים כ-12% מכוח העבודה במשק, משתלבים בשיעורים גבוהים ביחס לעולם בתעשיית ההיי-טק. לעומתם, יתר העובדים במשק הישראלי מתאפיינים ברמת מיומנות נמוכה מאוד אשר לא תואמת את רמת הכישורים הנדרשת בענף ההייטק.

התוצאה היא ששיעור העובדים שסביר להניח שיוכלו להשתלב בהיי-טק עומד על כ-4% בלבד מהאוכלוסייה בגילאי העבודה. מדובר על מי שהם בעלי רמת מיומנות דומה לרמה החציונית בתחום ההייטק, ושאינם מועסקים כיום בתחום.

מתוכם, כשני שליש מועסקים כבר כעת במשרות בשכר גבוה, ורק שליש מהם צפויים לשפר את מצבם בעקבות מעבר להיי-טק. על כן, כשמביאים זאת בחשבון, פוטנציאל ההתרחבות של תחום ההייטק עומד על מעט יותר מאחוז אחד. לדבר ברנד, עורך המחקר, הרוב המכריע מתוך אחוז זה הן נשים.

"היקף ההשפעות החיוביות של ההיי-טק על יתר המשק מוצב בסימן שאלה"

נוסף לאפשרות המוגבלת להרחבת התעסוקה בהייטק, עורכי המחקר מבקשים לבחון את כדאיות המאמצים המושקעים בכך - "לכאורה התרחבות ההייטק עשויה הייתה להשפיע באופן חיובי גם על יתר ענפי המשק (למשל באמצעות זליגת שיטות עבודה מתקדמות)", נכתב במחקר, "אולם בשל ההבדלים הבולטים בכישורים יש תחלופה מעטה בין העובדים בהיי-טק לעובדים בתחומים אחרים, כך שהיקף ההשפעות החיוביות של ההיי-טק על יתר המשק מוצב בסימן שאלה".

ברנד הוסיף כי "חלק ניכר מהעובדים בישראל הם בעלי רמת מיומנות נמוכה, ולפיכך בעלי כושר השתכרות נמוך. זמינות כוח העבודה הזול גורעת מהכדאיות של המעסיקים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ומכבידה על פוטנציאל הצמיחה של המשק". לדבריו, "ייתכן שהתמקדות בשיפור המיומנויות של קבוצת עובדים זו תניב תשואה גבוהה יותר מההשקעה הנדרשת כדי להעביר את העובדים המיומנים יותר, שממילא אינם רבים, לתחום ההיי-טק".

ברנד מצא כי גם בוגרי לימודי מדעים והנדסה, שאינם בעלי מיומנויות גבוהות לפי הסקר, מתקשים להשתלב במקצועות התואמים את תחום לימודיהם. לדבריו, המסקנה העולה מכך היא שהתועלת בשילוב מי שאינם בעלי מיומנויות גבוהות בלימודים בתחומי ההייטק, או הכשרתם בתחום, מוטלת בספק.

ישראל מתאפיינת בריבוי עובדים בעלי מיומנויות נמוכות

לפי המחקר, חוסר התאמה בין המיומנויות של מרבית העובדים במשק הישראלי לאלו הנדרשות בענף ההייטק, נובע מכך שישראל מתאפיינת בריבוי עובדים בעלי מיומנויות נמוכות, המביאות לכושר השתכרות נמוך. רמת המיומנות הממוצעת בקרב עובדים בישראל נמוכה ביחס לממוצע ה-OECD בפער של 28% במונחי סטיית תקן. לעומת זאת, לפי עורכי המחקר, המיומנויות של עובדי ההייטק בישראל דומות לאלו של עמיתיהם במדינות אחרות, וגבוהות מהממוצע הישראלי בפער חריג של כמעט סטיית תקן שלמה.

כך, שיעור העובדים הישראלים שמיומנויותיהן מדורגות בעשירון התחתון של רמת המיומנות ב-OECD, עומד על כ-16% מהאוכלוסייה הבוגרת, ובעשירון השני מלמטה נמצאים 13% מהאוכלוסייה - כלומר, קרוב לשליש מהעובדים הם בעלי רמת מיומנות נמוכה מאוד. בקרב האוכלוסייה הערבית וחרדית מיומנויותיהן נמוכות במיוחד בשל פערים בחינוך. כך למשל, כמחצית האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל ממוקמת בשני העשירונים התחתונים של דירוג המיומנויות של ה-OECD ושיעור זניח בלבד ממוקם בעשירונים הגבוהים.

לצד זאת, עורכי המחקר מציינים כי הנתונים מעידים על מגמת שיפור במיומנות של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ועל שיפור משמעותי אף יותר בקרב האוכלוסייה הערבית. באוכלוסיות אלו, קבוצות הגיל הצעירות עולות על קבוצות הגיל הבוגרות מבחינת הישגיהן בסקר PIAAC ועל כן, הפוטנציאל של אוכלוסיות אלה לתעסוקה במגזר ההייטק עשוי לגדול בשנים הקרובות, אם המגמה תמשיך.

מפספסים את הנשים

המחקר מתייחס לחרדים ולערבים, אך אין בו התייחסות לנשים כאוכלוסייה עם תת ייצוג בהייטק. עם זאת, לפי עורך המחקר, נשים מהוות את מרבית האוכלוסייה אשר מחזיקה בפוטנציאל השתלבות בהייטק.

הסיבה לכך עשויה להיות טמונה בכך שהפערים במיומנויות של חרדים ושל ערבים ביחס למיומנות של כלל האוכלוסייה, יכולים להיות מוסברים על ידי פערים בחינוך. לעומת זאת, נשים וגברים בישראל לומדים באותם מוסדות חינוך וזוכים לאותה רמת השכלה. על כן, למעט פערים מגדריים בתוצאות מבחני PIAAC בכלל מדינות ה-OECD, אין בין נשים וגברים פערים במיומנות, אלא בעיקר ברמת ההשתלבות בענף

האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים ומיעוטים

נעמי קריגר כרמי, מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות, מסרה בתגובה: "אנחנו מופתעים מאוד מהאמירות העולות מדוח מרכז טאוב, מרכז שבעבר קרא למימוש הפוטנציאל הכלכלי הרב הגלום בכל חלקי המשק והחברה. אנחנו מקווים שהממצאים האמתיים אינם תואמים את הכותרות שנמסרו לתקשורת.

האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים (לגביהן אין כמעט התייחסות בדברים) ומיעוטים, בטענה שאין אצלם את המיומנויות הנדרשות להייטק. כיצד חוקרי המרכז מסבירים את העובדה שנשים מהוות פחות מרבע מתעשיית ההייטק, כאשר הן למדו באותן מסגרות ובאותה סביבה כמו הגברים, אם לא מדובר במיומנות גבוהה שמנוצלת בתחומים אחרים?

מה לגבי הגידול העצום שחל בשנים האחרונות במספר הסטודנטים להנדסה ומדעי המחשב בחברה הערבית - כיום 18% מסך הסטודנטים באוניברסיטאות, אך רק 3% מהייטק? האם נוצרו אצלם מיומנויות יש מאין, או שמא הם בחרו בעבר רפואה ורוקחות והיום מתחילים לממש את הפוטנציאל שלהם בהייטק (ובעתיד יהיו שם כמשקלם באוכלוסייה לפחות)?

אמירות כוללניות כגון 'ל-40% מהערבים אין בקיאות באנגלית' הן פוגעניות ובעיקר לא רציניות. אותם 40% אינם הסטודנטים והסטודנטיות בטכניון ובשאר המוסדות שמוכיחים מדי יום את רמת המיומנות הגבוהה שלהם. ולגבי חרדים - נזכיר כי חרדיות לומדות אנגלית ברמה מספקת בהחלט, ולראיה, כ-600 מהן בכל שנה לומדות הנדסאות תוכנה ומשתלבות בתעשייה. האם יש מקום לשפר את רמת הלימודים שלהן כדי שיגיעו רחוק יותר? בוודאי. וניתן לעשות זאת בהשלמות קצרות יחסית שכבר קיימות בשוק. האם צריך למחוק בהינף יד את הפוטנציאל האנושי הגלום בפריפריה, בנשים, במיעוטים וחרדים? אנחנו המומים שחוקר רציני ב-2018 יטען כך.

החזון שלנו מדבר על מיצוי פוטנציאל החדשנות וההייטק בכל חלקי החברה והמשק, יחד עם הרחבת כלכלת החדשנות לכל המגזרים.

חשוב לציין כי גם האוניברסיטאות לא הגדילו במהלך העשור האחרון את מספר הבוגרים בהנדסה ומדעי המחשב, והשנה חל שינוי מגמה שמטרתו להגדיל את מספר הבוגרים. מתוך הבנה כי המחסור העיקרי היו דווקא תשתיות הוראה ומרצים, לא מועמדים טובים ולכן גם כאן קיים פוטנציאל לא מבוטל להגדלה משמעותית. נוסף על כך, מודל ה-coding bootcapms שהשקנו השנה הוא דוגמא לפוטנציאל הגדול להסבת בוגרי תארים מדעיים ואחרים בעלי יכולות גבוהות אל תחום ההייטק.

ומעל הכל, אנו מאמינים שאפשר וצריך להגדיל את התעשייה עתירת הידע מעבר למתכנתים בלבד - גם לתעשיות מוטות חדשנות כמו תעשייה מסורתית ואף חברות שלמות המכילות מגוון מקצועות כמו אנשי שיווק, מנהלי מוצר, גרפיקאים, מנהלי פיתוח עסקי וכדומה. תפיסה כזו תאפשר תעסוקה בפריון גבוה ובשכר גבוה לאנשים נוספים, בעודנו שואפים למצות את הפוטנציאל הגבוה ביותר לחדשנות והייטק בכל חלקי החברה".

עוד כתבות

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

המלחמה האפשרית באיראן מרחיקה את הורדת הריבית בישראל

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר