גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמרור אזהרה: "לתעשיית ההייטק אין יכולת לצמוח"

מחקר חדש של החוקר גלעד ברנד ממכון טאוב מטיל ספק בתוכניות המדיניות של הממשלה להגדלת שיעור העובדים שמועסקים בתעשיית ההייטק: "בטווח הקצר, פוטנציאל הגידול מוגבל; ההשקעה של העברת עובדים מיומנים לתעשיית ההייטק – לא הכי אפקטיבית"

עובדי הייטק / צילום: Shutterstock
עובדי הייטק / צילום: Shutterstock

בשנה שעברה החלה לפעול תוכנית לאומית להכשרת כוח-אדם מיומן לתעשיית ההייטק, שמטרתה להגדיל את מספר העובדים בתעשייה בעשרות אחוזים. אלא שמחקר חדש של מכון טאוב מביא נתונים מדאיגים: לפי המחקר, רק מעט יותר מאחוז אחד מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה, עשוי להתאים להגדרה של כוח-אדם מיומן שניתן לשלבו בתעשייה באמצעות הצעדים הננקטים בתוכנית. הטענה העולה מן המחקר היא כי פוטנציאל התעסוקה בהייטק קרוב למיצוי לפחות בטווח הקצר, עד שיחול שיפור ברמת המיומנויות של האוכלוסייה.

מדינת ישראל שואפת כי כניסה של עובדים נוספים לתעשיית ההייטק תוביל לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, אך שיעור המועסקים בהייטק לא השתנה מזה כעשור, ועומד על כ-8% מכלל השכירים בישראל. עובדי ההייטק בישראל משתכרים למעלה מפי שניים מהשכר הממוצע במדינה, ואחראים על כרבע מתשלומי מס ההכנסה ולחלק ניכר מהערך המוסף הגלום ביצוא הישראלי. אלא שלמעלה מ-90% מהמשק הישראלי לא נהנים מתנאי השכר הטובים בענף, ולא לוקחים חלק בתרומה הכלכלית שלו למדינה.

זאת, בשילוב עם המחסור בכוח-אדם להייטק שמורגש בעולם כולו, הובילו את מדינת הסטארט-אפ לנקוט בפעולה - בשנה שעברה יצאה לפועל תוכנית בתקציב של מעט יותר ממיליארד שקל, שמטרתה להגדיל בתוך חמש שנים את מספר המהנדסים ובוגרי מקצועות ההייטק ב-40%. זאת באמצעות שיתוף-פעולה הדוק ויוצא דופן בין גופים שונים, בהם משרדי ממשלה, רשות החדשנות והמועצה להשכלה גבוהה.

התוכנית מבוססת על תפיסות מתקדמות של שילוב מיעוטים, תושבי פריפריה ונשים - אוכלוסיות הסובלות מייצוג נמוך בענף, וכן שימוש בכלים חדשניים כמו מחנות תכנות (Coding Bootcamps), שכבר הוכיחו את עצמם בעולם ככלי אפקטיבי לשילוב בוגריהם בתעשייה, אך המענה שהם מספקים הוא בהיקף מצומצם שמגיע לעשרות אלפים ברמה הגלובלית, ולמאות בוגרים בישראל.

כוח עבודה מיומן שניתן לשלבו בהייטק מהווה מעט יותר מאחוז מכלל האוכלוסייה

הבוקר (ד') מרכז טאוב פרסם מחקר של החוקר גלעד ברנד, אשר בדק את היקף הפוטנציאל הטמון בתוכנית זו, באמצעות סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) של ה-OECD. הסקר בוחן את רמת האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בקרב גילאי 65-16. לצד זאת, המחקר בדק את המיומנות של אוכלוסיות אלה בשפה האנגלית, מתוך הנחה כי מדובר במיומנות הכרחית להשתלבות בתחום ההייטק.

ממצאי המחקר מראים כי להייטק הישראלי אין עוד מקום רב לצמוח וכי תחום ההייטק כבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו. הסיבות המובאות בסקר הן שכבר כיום, עובדים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות, המהווים כ-12% מכוח העבודה במשק, משתלבים בשיעורים גבוהים ביחס לעולם בתעשיית ההיי-טק. לעומתם, יתר העובדים במשק הישראלי מתאפיינים ברמת מיומנות נמוכה מאוד אשר לא תואמת את רמת הכישורים הנדרשת בענף ההייטק.

התוצאה היא ששיעור העובדים שסביר להניח שיוכלו להשתלב בהיי-טק עומד על כ-4% בלבד מהאוכלוסייה בגילאי העבודה. מדובר על מי שהם בעלי רמת מיומנות דומה לרמה החציונית בתחום ההייטק, ושאינם מועסקים כיום בתחום.

מתוכם, כשני שליש מועסקים כבר כעת במשרות בשכר גבוה, ורק שליש מהם צפויים לשפר את מצבם בעקבות מעבר להיי-טק. על כן, כשמביאים זאת בחשבון, פוטנציאל ההתרחבות של תחום ההייטק עומד על מעט יותר מאחוז אחד. לדבר ברנד, עורך המחקר, הרוב המכריע מתוך אחוז זה הן נשים.

"היקף ההשפעות החיוביות של ההיי-טק על יתר המשק מוצב בסימן שאלה"

נוסף לאפשרות המוגבלת להרחבת התעסוקה בהייטק, עורכי המחקר מבקשים לבחון את כדאיות המאמצים המושקעים בכך - "לכאורה התרחבות ההייטק עשויה הייתה להשפיע באופן חיובי גם על יתר ענפי המשק (למשל באמצעות זליגת שיטות עבודה מתקדמות)", נכתב במחקר, "אולם בשל ההבדלים הבולטים בכישורים יש תחלופה מעטה בין העובדים בהיי-טק לעובדים בתחומים אחרים, כך שהיקף ההשפעות החיוביות של ההיי-טק על יתר המשק מוצב בסימן שאלה".

ברנד הוסיף כי "חלק ניכר מהעובדים בישראל הם בעלי רמת מיומנות נמוכה, ולפיכך בעלי כושר השתכרות נמוך. זמינות כוח העבודה הזול גורעת מהכדאיות של המעסיקים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ומכבידה על פוטנציאל הצמיחה של המשק". לדבריו, "ייתכן שהתמקדות בשיפור המיומנויות של קבוצת עובדים זו תניב תשואה גבוהה יותר מההשקעה הנדרשת כדי להעביר את העובדים המיומנים יותר, שממילא אינם רבים, לתחום ההיי-טק".

ברנד מצא כי גם בוגרי לימודי מדעים והנדסה, שאינם בעלי מיומנויות גבוהות לפי הסקר, מתקשים להשתלב במקצועות התואמים את תחום לימודיהם. לדבריו, המסקנה העולה מכך היא שהתועלת בשילוב מי שאינם בעלי מיומנויות גבוהות בלימודים בתחומי ההייטק, או הכשרתם בתחום, מוטלת בספק.

ישראל מתאפיינת בריבוי עובדים בעלי מיומנויות נמוכות

לפי המחקר, חוסר התאמה בין המיומנויות של מרבית העובדים במשק הישראלי לאלו הנדרשות בענף ההייטק, נובע מכך שישראל מתאפיינת בריבוי עובדים בעלי מיומנויות נמוכות, המביאות לכושר השתכרות נמוך. רמת המיומנות הממוצעת בקרב עובדים בישראל נמוכה ביחס לממוצע ה-OECD בפער של 28% במונחי סטיית תקן. לעומת זאת, לפי עורכי המחקר, המיומנויות של עובדי ההייטק בישראל דומות לאלו של עמיתיהם במדינות אחרות, וגבוהות מהממוצע הישראלי בפער חריג של כמעט סטיית תקן שלמה.

כך, שיעור העובדים הישראלים שמיומנויותיהן מדורגות בעשירון התחתון של רמת המיומנות ב-OECD, עומד על כ-16% מהאוכלוסייה הבוגרת, ובעשירון השני מלמטה נמצאים 13% מהאוכלוסייה - כלומר, קרוב לשליש מהעובדים הם בעלי רמת מיומנות נמוכה מאוד. בקרב האוכלוסייה הערבית וחרדית מיומנויותיהן נמוכות במיוחד בשל פערים בחינוך. כך למשל, כמחצית האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל ממוקמת בשני העשירונים התחתונים של דירוג המיומנויות של ה-OECD ושיעור זניח בלבד ממוקם בעשירונים הגבוהים.

לצד זאת, עורכי המחקר מציינים כי הנתונים מעידים על מגמת שיפור במיומנות של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, ועל שיפור משמעותי אף יותר בקרב האוכלוסייה הערבית. באוכלוסיות אלו, קבוצות הגיל הצעירות עולות על קבוצות הגיל הבוגרות מבחינת הישגיהן בסקר PIAAC ועל כן, הפוטנציאל של אוכלוסיות אלה לתעסוקה במגזר ההייטק עשוי לגדול בשנים הקרובות, אם המגמה תמשיך.

מפספסים את הנשים

המחקר מתייחס לחרדים ולערבים, אך אין בו התייחסות לנשים כאוכלוסייה עם תת ייצוג בהייטק. עם זאת, לפי עורך המחקר, נשים מהוות את מרבית האוכלוסייה אשר מחזיקה בפוטנציאל השתלבות בהייטק.

הסיבה לכך עשויה להיות טמונה בכך שהפערים במיומנויות של חרדים ושל ערבים ביחס למיומנות של כלל האוכלוסייה, יכולים להיות מוסברים על ידי פערים בחינוך. לעומת זאת, נשים וגברים בישראל לומדים באותם מוסדות חינוך וזוכים לאותה רמת השכלה. על כן, למעט פערים מגדריים בתוצאות מבחני PIAAC בכלל מדינות ה-OECD, אין בין נשים וגברים פערים במיומנות, אלא בעיקר ברמת ההשתלבות בענף

האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים ומיעוטים

נעמי קריגר כרמי, מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות, מסרה בתגובה: "אנחנו מופתעים מאוד מהאמירות העולות מדוח מרכז טאוב, מרכז שבעבר קרא למימוש הפוטנציאל הכלכלי הרב הגלום בכל חלקי המשק והחברה. אנחנו מקווים שהממצאים האמתיים אינם תואמים את הכותרות שנמסרו לתקשורת.

האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים (לגביהן אין כמעט התייחסות בדברים) ומיעוטים, בטענה שאין אצלם את המיומנויות הנדרשות להייטק. כיצד חוקרי המרכז מסבירים את העובדה שנשים מהוות פחות מרבע מתעשיית ההייטק, כאשר הן למדו באותן מסגרות ובאותה סביבה כמו הגברים, אם לא מדובר במיומנות גבוהה שמנוצלת בתחומים אחרים?

מה לגבי הגידול העצום שחל בשנים האחרונות במספר הסטודנטים להנדסה ומדעי המחשב בחברה הערבית - כיום 18% מסך הסטודנטים באוניברסיטאות, אך רק 3% מהייטק? האם נוצרו אצלם מיומנויות יש מאין, או שמא הם בחרו בעבר רפואה ורוקחות והיום מתחילים לממש את הפוטנציאל שלהם בהייטק (ובעתיד יהיו שם כמשקלם באוכלוסייה לפחות)?

אמירות כוללניות כגון 'ל-40% מהערבים אין בקיאות באנגלית' הן פוגעניות ובעיקר לא רציניות. אותם 40% אינם הסטודנטים והסטודנטיות בטכניון ובשאר המוסדות שמוכיחים מדי יום את רמת המיומנות הגבוהה שלהם. ולגבי חרדים - נזכיר כי חרדיות לומדות אנגלית ברמה מספקת בהחלט, ולראיה, כ-600 מהן בכל שנה לומדות הנדסאות תוכנה ומשתלבות בתעשייה. האם יש מקום לשפר את רמת הלימודים שלהן כדי שיגיעו רחוק יותר? בוודאי. וניתן לעשות זאת בהשלמות קצרות יחסית שכבר קיימות בשוק. האם צריך למחוק בהינף יד את הפוטנציאל האנושי הגלום בפריפריה, בנשים, במיעוטים וחרדים? אנחנו המומים שחוקר רציני ב-2018 יטען כך.

החזון שלנו מדבר על מיצוי פוטנציאל החדשנות וההייטק בכל חלקי החברה והמשק, יחד עם הרחבת כלכלת החדשנות לכל המגזרים.

חשוב לציין כי גם האוניברסיטאות לא הגדילו במהלך העשור האחרון את מספר הבוגרים בהנדסה ומדעי המחשב, והשנה חל שינוי מגמה שמטרתו להגדיל את מספר הבוגרים. מתוך הבנה כי המחסור העיקרי היו דווקא תשתיות הוראה ומרצים, לא מועמדים טובים ולכן גם כאן קיים פוטנציאל לא מבוטל להגדלה משמעותית. נוסף על כך, מודל ה-coding bootcapms שהשקנו השנה הוא דוגמא לפוטנציאל הגדול להסבת בוגרי תארים מדעיים ואחרים בעלי יכולות גבוהות אל תחום ההייטק.

ומעל הכל, אנו מאמינים שאפשר וצריך להגדיל את התעשייה עתירת הידע מעבר למתכנתים בלבד - גם לתעשיות מוטות חדשנות כמו תעשייה מסורתית ואף חברות שלמות המכילות מגוון מקצועות כמו אנשי שיווק, מנהלי מוצר, גרפיקאים, מנהלי פיתוח עסקי וכדומה. תפיסה כזו תאפשר תעסוקה בפריון גבוה ובשכר גבוה לאנשים נוספים, בעודנו שואפים למצות את הפוטנציאל הגבוה ביותר לחדשנות והייטק בכל חלקי החברה".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא התחתית" ו-"שנת הסטארט-אפ": באינטל רוצים ש-2024 כבר תסתיים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון