הכנסה והוצאה / צילום: שאטרסטוק
ההוצאה החודשית הממוצעת (ללא דיור) של משק-בית בישראל עמדה על 13.1 אלף שקל ב-2017 - כך עולה מסקר הוצאות משק-הבית שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עם דיור, ההוצאה עלה ל-16.3 אלף שקל בחודש - עלייה ריאלית של 2.7% לעומת 2016. שכר הדירה זו ההוצאה הגדולה ביותר של משק-בית (24.4%), ההוצאה השנייה בגדולה זו ההוצאה על תחבורה ותקשורת (20.2%), ולאחר מכן ההוצאה על מזון (16.9%).
ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו עמדה ב-2017 על 20 אלף שקל למשק-בית - עלייה ריאלית של 4.5% לעומת שנה שעברה. ההוצאה החודשית הממוצעת (ללא דיור) היוותה 79% מההכנסה של משק-הבית.
הפערים בין העשירים לעניים המשיכו להצטמצם גם ב-2017. כך, מדד ג'יני למדידת אי-שוויון ירד ל-0.351 נקודות. ערכי המדד נעים בין 0 לציון שוויון מלא - לבין 1 לציון אי-שוויון מלא. עם זאת, עדיין מדובר בפערים גדולים: העשירון העליון מכניס פי 7.4 מהעשירון התחתון ומוציא פי 2.3 ממנו.
יותר מרבע מסך ההוצאות של החמישון התחתון היה על מזון, הלבשה והנעלה, זאת בהשוואה לפחות מחמישית (17.2%) בחמישון העליון.
ל-97.3% ממשקי-הבית בישראל יש לפחות טלפון נייד אחד, ל-78% יש מחשב, ל-38.6% יש טאבלט, ו-74.1% מחוברים לאינטרנט. רק ל-7.7% ממשקי-הבית יש אופניים חשמליים. ל-71.9% מכלל משקי-הבית יש לפחות מכונית אחת. ל-49.3% ממשקי-הבית בעשירון העליון יש שתי מכוניות לפחות, אך רק ל-4.9% ממשקי-הבית בעשירון התחתון יש שתי מכוניות או יותר.
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, התייחס לנתוני הלמ"ס על הירידה במדד הג'יני ואמר כי "הירידה המתמשכת במדדי אי-השוויון, לצד העלייה העקבית בשכר הריאלי במשק, נותנות תוקף נוסף לחשיבות המהלכים שהובילה ההסתדרות ב-4 השנים האחרונות. המהלך להעלאת שכר המינימום, אשר הביא לשיפור במצבם של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצד מהלכים נוספים שהובלנו לצמצום פערים חברתיים כגון המתווה להגדלת קצבאות הנכות, אחראיים להפחתת חוסר השוויון בחברה הישראלית".
ניסנקורן הדגיש: "על אף שהנתונים מראים כי מהלכי ההסתדרות העלו את המשק בכיוון הנכון, חשוב לזכור כי רמת אי-השוויון בארץ היא עדיין חריגה, ויש עוד עבודה רבה. ההסתדרות תמשיך להיאבק למען צמצום הפערים ותוביל לכך שבשנים הבאות המגמה תימשך, וחוסר השוויון בחברה הישראלית ימשיך להצטמצם".