גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש העליון במסר מעודד לצרכנים הסובלים מריבוי הודעות ספאם

בפסק הדין קבעו שופטי העליון כי יש לפסוק פיצויים מרתיעים ומשמעותיים נגד משגרי ההודעות והפרסומים האסורים עפ"י החוק, ואין לדחות תביעות אלה רק בשל העובדה שהן "מעמיסות" לכאורה על בתי המשפט, וזאת גם אם הן מוגשות באמצעות חברה המתמחה בהגשת תביעות נגד מפיצי הספאם

השופט מני מזוז / צילום:רפי קוץ
השופט מני מזוז / צילום:רפי קוץ

בית המשפט העליון שיגר אתמול (ג') מסר מעודד וברור לצרכנים הסובלים מריבוי הודעות ספאם המשוגרות אליהם בניגוד לחוק, והבהיר: אתם יכולים להגיש כמה תביעות שצריך, רבות ככל שיהיו, על-מנת למנוע את תופעת הודעות הספאם, ולהיעזר לצורך כך בחברות המתמחות בהגשת תביעות ספאם.

בפסק הדין קבעו שופטי העליון מני מזוז, יעל וילנר ועוזי פוגלמן כי יש לפסוק פיצויים מרתיעים ומשמעותיים נגד משגרי ההודעות והפרסומים האסורים על-פי החוק, ואין לדחות תביעות אלה רק בשל העובדה שהן "מעמיסות" לכאורה על בתי המשפט, וזאת גם אם הן מוגשות באמצעות חברה המתמחה בהגשת תביעות נגד מפיצי הספאם. 

בפסק הדין נמתחה ביקורת על בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, אשר קבעו כי תכליות הליך התביעה הקטנה ותכליות חוק התקשורת מוליכות למסקנה כי תביעות ספאם המוגשות בסיועה של חברה המתמחה בהגשת תביעות מהסוג הזה, הן הליכים שאינם הולמים את תכליתו של חוק התקשורת ואת מטרתם של הליכי בית משפט לתביעות קטנות, בהיותן מובילות להרתעת יתר ולעומס שיפוטי, ועל כן אין לעודדן על דרך של פסיקת פיצוי.

השופט מני מזוז שלל גישה זו של הערכאות הנמוכות יותר וקבע חד-משמעית כי "הקלה בעומס השיפוטי אינה אחת ממטרות חוק התקשורת, ועל כן אין להביאה בחשבון במסגרת קביעת פיצויים בגין הפרת הוראות החוק. המטרה של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת אינה להפחית את מספר התביעות שיוגשו, אלא להפחית את מספר הפרות החוק שיבוצעו".

מזוז אף ציין כי המסקנות של בתי המשפט שדנו בנושא היו אמורות להיות הפוכות בדיוק, והיה מוצדק לקבוע פיצוי גבוה, במקום לשלול את הפיצויים מהתובע בתיק. "לא למותר להוסיף כי מאחר שריבוי תביעות ספאם הוא תוצר של הפרות חוק מרובות, ניתן להעריך שדווקא פסיקת פיצויים מרתיעה בתביעות כאלה תגרום להפחתה במספר הפרות החוק, וממילא הדבר ישפיע גם על מספר התביעות אשר יוגשו לבתי המשפט".

ההכרעה בערעור, שהגיע כל הדרך מבית המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, סבבה סביב שאלת סמכותו וגבולות שיקול-דעתו של בית המשפט לדחות תביעה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), המוכר כ"חוק הספאם", לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין שיגור דבר פרסומת (ספאם) באמצעות מתקן בזק, וזאת בשל הסתייעות התובע בחברה שמתמחה בכך ונהנית מפירות התביעה. השופטים ציינו כי לשאלה זו יש חשיבות עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת.

חוק הספאם אוסר על משלוחי פרסומים במייל ובהודעות טקסט ללא אישור חתום של הנמען או משלוח הודעות בתוך התעלמות מדרישת הצרכנים להסיר את שמם מרשימות התפוצה, והוא קובע פיצוי של עד 1,000 שקל להודעת ספאם. 

ראשיתו של ההליך בתביעה לפי סעיף 30א לחוק הספאם שהגיש יהונתן ארד ביוני 2016 נגד מנקס אונליין טריידינג בע"מ ונגד רועי שגן לבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה נטען כי מנקס אונליין שלחה אליו הודעת פרסומת (ספאם) ללא קבלת הסכמתו מראש ובכתב, ומבלי שניתנה לו אפשרות למשלוח הודעת סירוב בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת. רועי שגן, הנתבע הנוסף, שימש כמנהל מנקס אונליין ובעל המניות העיקרי בה.

תביעתו של ארד הוגשה בסיועה של חברת ספאם אוף טכנולוגיות בע"מ, אשר מזמינה נמענים שקיבלו הודעות ספאם לתבוע בסיועה את משגרי ההודעות. סיועה של ספאם אוף כולל איתור שולח הודעות הספאם, סיוע במילוי כתבי הטענות והגשתם לבית המשפט ועדכון מועדי הדיון. בתמורה לשירותיה מתחייבים התובעים שאם יזכו בתביעתם, ספאם אוף תהיה זכאית ל-20% מהסכום שנפסק או לסך של 100 שקל, לפי הגבוה ביניהם.

מאחר שנגד מנקס אונליין ושגן הוגשו תביעות רבות שעניינן הפרת חוק הספאם, נשיא בית משפט השלום בתל-אביב החליט כי כלל התיקים יאוחדו ויישמעו בפני שופט אחד במסגרת שני ימי דיונים. בית המשפט לתביעות קטנות שמע את תביעותיהם של 60 תובעים, 30 מתוכם תובעים שהסתייעו בשירותיה של ספאם אוף, והכריע בעניינם בפסק דין משותף שניתן באפריל אשתקד.

בהכרעה נקבע כי ביחס לכל 60 התובעים, ובתוכם ארד, ההודעות נשלחו שלא כדין תוך הפרת הוראות החוק; וכי לשגן יש אחריות אישית למשלוח ההודעות.

בנוגע לשיעור הפיצוי, בית משפט השלום פיצל בין שני סוגי תובעים: לתובעים שהגישו תביעתם שלא באמצעות ספאם אוף, פסק פיצוי בסך של 550 שקל לכל הודעה שכללה אפשרות למתן הודעת סירוב וסך של 650 שקל לכל הודעה שלא כללה אפשרות כזו. כמו כן, נקבעה אחריות אישית לשגן, שהוגבלה עד לסך של 10,000 שקל.

לעומת זאת, בית משפט השלום דחה את התביעות של התובעים שתביעתם הוגשה בסיוע ספאם אוף. בית המשפט ציין כי אמנם פעילותה של ספאם אוף אינה מפרה את המגבלה החלה על תאגיד להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות או את המגבלה על הגשת יותר מ-5 תביעות בשנה על-ידי תובע, ואף לא מדובר בהפרת המגבלה על המחאה של זכות התביעה; ואולם לדעת בית המשפט, פעילות ספאם אוף גורמת לגידול משמעותי במספר תביעות הספאם, פוגעת במתדיינים אחרים בכך שהיא גורמת לעיכוב בשמיעתם, וכן לעתים גורמת לקשיים בבירור התביעות, ועל כן אין לעודד תביעות בסיוע ספאם אוף. 

בנוסף ציין בית המשפט כי פעילות ספאם אוף מעלה חשש להסגת גבול ייחוד מקצוע עריכת הדין, אך לא הכריע בעניין. בית המשפט סבר אפוא כי מאחר שתביעות ספאם בסיוע ספאם אוף אינן יעילות, אינן ממלאות אחר מטרת החוק, מובילות להרתעת יתר ולעומס דיונים - יש לדחות את התביעות שהוגשו בסיועה של ספאם אוף ובתוכן את תביעת ארד.

ארד לא השלים עם ההכרעה והגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. 

בית המשפט המחוזי הצטרף למסקנתו של בית המשפט לתביעות קטנות, לפיה תביעות הספאם המוגשות בסיועה של ספאם אוף אינן הולמות את תכליתו של חוק התקשורת, ואין לעודדן בדרך של פסיקת פיצוי.

שופט העליון מזוז, בהסכמת השופטים וילנר ופוגלמן, קבעו כי עמדת בית המשפט לתביעות קטנות ובית המשפט המחוזי אינה מקובלת עליו, וכי "בחינת התכליות של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, שעניינו מאבק בהודעות ספאם, וכן מטרות הליכי התביעה בבית משפט לתביעות קטנות ויישומם במקרה זה, מובילים למסקנה שונה". 

משכך, שופטי העליון הגיעו למסקנה כי הפעילות של ספאם אוף וגופים אחרים בעלי פעילות דומה מסייעת להגשים את התכלית ההרתעתית שבבסיסו של חוק התקשורת על-ידי עידוד הגשת תביעות וטיובן. בהמשך לכך נמתחה בפסק הדין ביקורת על גישתם של בית המשפט לתביעות קטנות והמחוזי בעניין זה, כאשר השופט מזוז כתב, בין היתר, כי לא מקובלת עליו קביעת בתי המשפט, לפיה פעילותה של ספאם אוף מובילה "להרתעת יתר".

לדברי מזוז, "מטרת סעיף 30א לחוק התקשורת היא ליצור הרתעה יעילה מפני הפרת הוראותיו. איני סבור כי דחייה של תביעות ספאם שהוכחו מתיישבת עם תכלית ההרתעה או מקדמת את יעילות האכיפה... קיומן של תביעות רבות בגין הודעות ספאם אינו מעלה חשש להרתעת יתר, כי אם תקווה לאכיפה אפקטיבית".

עוד ציין מזוז כי הוא לא מסכים גם עם קביעת הערכאות כי פעילות חברת ספאם אוף נוגדת את תכליות הליך התביעה הקטנה. "כל עוד פעילות ספאם אוף נעשית בצורה ראויה, אני סבור כי אין בכך כל סתירה לתכליות הליך התביעה הקטנה. אדרבה, תכלית מרכזית של הליך התביעה הקטנה הוא להתגבר על בעיית 'הערך השלילי' של תביעות, היינו תביעות שהתועלת הכספית הצפויה מהן במקרה של זכייה אינה מספיקה בכדי לתמרץ את התובע להגישן. בעיה זו קיימת אף, ואולי בייחוד, בהליכי תביעה קטנה בגין הודעות ספאם מכוח חוק התקשורת, שסכום הפיצוי המקסימלי בגינה אינו גבוה ממילא. הסתייעות התובעים בספאם אוף מקלה כאמור על הכנת התביעה ומתמרצת להגישה". 

את ארד ייצגה בערעור עו"ד ליעד ורצהיזר.

"צעד חשוב במלחמה הסיזיפית במגיפת הספאם" 

חברת ספאם אוף (Spamoff), שעומדת בלב פסק הדין של העליון, היא סטארט-אפ צרכני-חברתי שהוקם בשנת 2015 על-ידי היזמים עידו לוין (מנכ"ל) ואורן שגב (סמנכ"ל), במטרה לצמצם את תופעת הספאם. החברה הציעה סיוע למקבלי ספאם (סמס) בהגשת התביעה באמצעות מערכת און-ליין שאיפשרה להם למלא פרטים בכתבי תביעה ולהגישם לבית המשפט לתביעות קטנות, ובאמצעות סיוע באיתור מקור הספאם והראיות הנדרשות להוכחת מקורו. החברה אינה פעילה כעת, אך בתקופת פעילותה גבתה עבור שרותיה דמי טיפול של 20% מסכום הזכייה.

מנתונים שסיפקה ספאם אוף עולה כי בתקופת פעילותה הוגשו אלפי תביעות ספאם על-ידה, והושב לציבור באמצעות בתי המשפט לתביעות קטנות סכום כולל של כמיליון שקל. עם התרבות התביעות החלו הנתבעים לטעון להשתמש במעורבות ספאם אוף כטיעון מרכזי לדחיית התביעות. כתוצאה, חלק מהשופטים דחו תביעות או הפחיתו פיצוי בשל מעורבות ספאם אוף. בית המשפט העליון שם כץ לטענות הללו.

היזמים עידו לוין ואורן שגב מסרו: "הקמנו את ספאם אוף במטרה להילחם בתופעת הספאם הסלולרי הטורדני והלא חוקי, וליצור הרתעה. אנו שמחים וגאים בכך שפסק הדין התקדימי שהתקבל בבית המשפט העליון מכיר בתרומת ספאם אוף למאבק בספאם, ודוחה טענות שהועלו כנגדינו ושירתו את מפירי חוק הספאם במקום לשרת את החוק עצמו ואת הציבור. בית המשפט הבין את חשיבותם של גופים המסייעים לציבור למצות את זכויותיו בגופי הממשל. במהלך תקופת פעילות החברה הוגשו כ-6,000 תביעות, נפסקו פיצויים בגובה כולל של יותר ממיליון שקל, והתוצאה המשמעותית ביותר שראינו הייתה הרתעת שולחי הספאם".

לדברי עו"ד ליעד ורצהיזר, "מדובר בפסק דין חשוב מאין כמוהו לאזרח הקטן, המבקש לממש את זכותו ולתבוע את נזקו בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט העליון קבע כי סיוע של גופים דוגמת ספאם אוף הוא לא רק מותר כי אם אף רצוי, ועולה בקנה אחד עם מטרות הליך התביעה הקטנה. פסק הדין יביא לעצירת המגמה המסוכנת, של הפחתת או שלילת פיצויים לתובעים רק משום שהסתייעו בגופים חיצוניים בעריכת תביעותיהם, ומהווה צעד נוסף וחשוב במלחמה הסיזיפית במגיפת הספאם הפוגעת בכולנו".

עוד כתבות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום