נרנדרה מודי/ צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun
הצהרות הניצחון של האופוזיציה היו מאופקות, אבל מעמיקות. נשיא מפלגת הקונגרס, ראהול גאנדהי, יורש העצר של השושלת המשפחתית, הסתפק בחיווי, "ארצנו שלחה מסר, שאין היא מאושרת מהתנהלותם של ראש הממשלה ושל מפלגתו".
אחד המיוחסים שבזקני המפלגה, פארוק עבדוללה, לשעבר ראש הממשלה של מדינת קשמיר (היחידה בהודו עם רוב מוסלמי), הכריז: "היום השתנה מצב רוחה של ארצנו".
ראש הממשלה של מדינת מערב בנגל, מאמאטה באנרג'י (Banerji), השייכת למפלגה מקומית, דיברה בבנגאלית, אבל השתמשה בשתי מלים באנגלית, "התחלת הסוף", זאת אומרת התחלת סוף שלטונו של נארנדרה מודי.
זו לפי שעה רק משאלת לב, לא עובדה; אבל לאחר חילופי הברכות עם בנימין נתניהו בעברית לרגל חג החנוכה, ראש ממשלת הודו קיווה לפך שמן קצת יותר מלא. אתמול התברר, שמפלגת העם ההודית (BJP), שהוא עומד בראשה, איבדה את השלטון לפחות בשתי מדינות, אולי בשלוש. בעוד ארבעה חודשים בערך (התאריך עדיין לא נקבע) יהיו בהודו בחירות ל'לוק סאבהא', בית הנבחרים הפדרלי. הבחירות שתוצאותיהן נודעו אתמול, בחמש מדינות בצפון הודו ובמרכזה, היו חזרה כללית. ל-BJP לא היו ניחומים.
בבת עינה
אלה תוצאות הצריכות לעניין את העולם החיצון; בוודאי צריכות לעניין את ישראל. מודי היה בשנה שעברה ראש הממשלה ההודי הראשון שביקר בארץ, בהפגנה של ידידות ושל רצון טוב. נתניהו הוזמן זמן קצר אחר כך לביקור גומלין, הראשון של ראש ממשלה ישראלי בהודו זה 15 שנה.
מודי אמנם לא היה אדריכל היחסים עם הודו; התחילה אותם מפלגת הקונגרס של משפחת גאנדהי לפני רבע מאה ויותר. אבל הוא הוציא אותם מן הארון. בלשון ההלצה הדיפלומטית, "ישראל חדלה להיות פילגש והפכה לאשה חוקית". היקף היחסים הוא פנומנלי, והם נופלים בחשיבותם רק מן היחסים עם ארה"ב. אפשר להגיד עליהם ללא הפרזה, שהם בבת עינה של מדיניות החוץ הישראלית.
מודי עלה לשלטון בקול תרועה גדולה לפני ארבע שנים וחצי. הוא הוביל את מפלגתו לניצחון בחירות מסיבי. היא קיבלה רוב מוחלט של המושבים בפרלמנט, עניין נדיר בהודו. שום מפלגה לא השיגה רוב כזה במשך שלושים שנה. הוא ניהל מסע בחירות אפקטיבי להפליא, שהוא, הוא והוא עמדו במרכזו. אלה היו הבחירות הנשיאותיות ביותר בתולדות הודו, אשר ירשה את משטרה הפרלמנטרי מבריטניה ב-1947.
"לאומן הינדואי"
מפלגת העם של הודו יצאה מחלציה של תנועה הינדואית דתית ולאומנית, שהתנגדה לאופי החילוני, שמפלגת הקונגרס ניסתה לשוות להודו. כאשר שאלו את מודי אם הוא חושב את עצמו ללאומן הינדואי, הוא השיב, "אני לאומן ואני הינדואי; ממילא אני לאומן הינדואי". אבל זו לא הייתה התשובה ההכרחית. הוא יכול היה לתאר את עצמו, באופן מכליל יותר, כ"לאומן הודי". ההינדו הם אמנם הרוב הגדול של האוכלוסייה, אבל בהודו יש לפחות 172 מיליון מוסלמים, 27 מיליון נוצרים (נתוני 2011), ועוד דתות, כתות ושבטים שלא היו מתארים את עצמם כ"הינדו".
שתי המגמות העיקריות של ממשלת מודי היו החשת הצמיחה הכלכלית וחיזוק היסוד ההינדואי.
נתוני הצמיחה בהודו תמיד מרשימים, כאשר משווים אותם לשאר העולם. מי לא היה רוצה חמישה, ששה או שבעה אחוזי צמיחה בשנה? אבל צמיחה מהירה לעולם אינה מהירה מספיק בשביל ארץ הצריכה לקלוט 12 מיליון עובדים חדשים מדי שנה בשנה.
הבעיה של BJP, מאז עלתה ברצינות על המפה הפוליטית בערך לפני 40 שנה, הייתה עירוניותה. הודו הייתה ועודנה מדינה חקלאית וכפרית. שני שלישים של 1.3 מיליארד תושביה מתגוררים בכפרים (נתוני הבנק העולמי). התרחבותו המרשימה מאוד של מעמד בינוני עירוני אינה נוגעת להם, אלא בעקיפין ובמידה מוגבלת.
אשר למערכת ההינדואיזציה, היא חצתה גבולות, ולא פעם לבשה אופי קיצוני, למשל בהרחבת האיסור על צריכת בשר בקר, עד כדי התנכלות פיזית, אפילו מעשי לינץ' של מוסלמים. התחילה מערכה למחיקת רמזים לעבר המוסלמי ממפת הודו. תוקנו ספרי לימוד כדי לחזק את התודעה ההינדואית. נזיר הינדואי קנאי התמנה לראש הממשלה של הגדולה במדינות הודו, אוטאר-פראדש (גדולה כברזיל).
מחלק התה והנסיך
ב-2004, ממשלה קודמת של BJP, שעמד בראשה משורר נעים הליכות וידיד ישראל, הייתה משוכנעת לחלוטין שהיא תחזור ותיבחר בזכות הצלחותיה הכלכליות. סיסמת הבחירות שלה הייתה "הודו הזוהרת". היא הפסידה, בהפרש קטן, מפני שהחמיצה מעיקרה את הטרגדיה הנמשכת של הודו הקודרת, הודו המופקרת והנעזבת, זו המתגוררת בכפרים.
אחר כך, BJP נדדה בישימון האופוזיציה עשר שנים. ממשלת הקונגרס חזרה ונבחרה ב-2009, בקלות יחסית. אבל חמש השנים הבאות שלה עמדו בסימן האטה כלכלית וגילויי שחיתות מבעיתים. ב-2014 היא נחלה תבוסה מהממת, איבדה ארבע חמישיות של מושביה בפרלמנט, וירדה מתחת למינימום הנדרש כדי שהמפלגה תוכר כאופוזיציה רשמית.
במסע הבחירות שלו, מודי, שבנעוריו היה מחלק תה פשוט, צלף ללא רחם במשפחת נהרו-גאנדהי המיוחסת (נהרו, Nehru, הוא האב, ראש הממשלה הראשון של הודו העצמאית; 'גאנדהי' אינו המהטמה, אלא שם משפחת בעלה של אינדירה, בתו של נהרו, ראש הממשלה השלישית של הודו. האיות 'גאנדהי', קרוב יותר אל הפונטיקה ההינדית. ה-H ב- Gandhi נהגית במקור). הוא לא רק לעג למנהיג המיועד של המפלגה, ראהול ("הנסיך", הוא קרא לנינו של נהרו), אלא התחייב "לנקות" את הודו ממפלגת הקונגרס. זאת אומרת, לא סתם להביס אותה בבחירות, אלא למחות אותה מעל פני האדמה.
ליחה לא נס
צריך להגיד שלאחר תבוסת 2014, סיכויי הצלחתו נראו ניכרים מאוד. בהדרגה, המפלגה איבדה כמעט את כל מאחזיה הפוליטיים. היא הוכתה שוק על ירך במדינות הגדולות ביותר של הודו. בהיעדר בסיס פוליטי ובהיעדר כוח הפטרונות לא הייתה כל סיבה להניח שיש לה עתיד.
אבל אתמול למדנו, שליחה של המטוטלת הפוליטית בהודו לא נס. היא "הדמוקרטיה הגדולה בעולם", בין השאר מפני שבוחריה מסוגלים לשנות את דעתם. כמה מן התוצאות של אתמול מדהימות למדי. BJP הפסידה כמובן בכפרים, אבל במדינת רג'סטן היא נחלה מפלה כבדה גם בערים.
חריפותו הפוליטית של מודי, שעוררה הערצה מסויגת גם מצד מבקריו, קולפה מציפוי הטפלון שלה. רופאי הספין של המפלגה ניסו לנתק אתמול את מודי מתבוסת מפלגתו. אבל הוא, ממש כמו דונלד טראמפ בבחירות של אמצע הקדנציה בארה"ב, מתקשה להתנתק: הוא השתתף ללא לאות, הופיע בעשרות עצרות, תקף אישית את יריביו, התפאר ברקורד שלו. סטירת הלחי היא אפוא על פרצופו, לא פחות ממה שהיא על פרצוף מפלגתו.
אין זה אומר שהוא עכשיו שה המובל לטבח בבחירות הכלליות המתקרבות. אבל חיוך הביטחון והיהירות נמחה מפניו. המשחק רחוק מלהסתיים.
_שימות קודמות ב- yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes
ציוצים (באנגלית) ב- twitter.com/YoavKarny