ברקזיט/ צילום: רויטרס
הפחד מהברקזיט, ומהבעיות הכלכליות משחרר את שד האנטישמיות בבריטניה עם האצבע המאשימה של הנהגת הלייבור, כמו לפני 80 שנה, כלפי היהודים. על רקע שחרור הרסן הזה מצטרפים לתופעה מוסלמים רבים שהיגרו לבריטניה בשנים האחרונות. הסקרים האחרונים צריכים להוביל אותנו להיערך לעלייה משמעותית מבריטניה. בריטניה שהכרתי - איננה עוד.
כשהייתי ילד הוריי יצאו לשליחות בבריטניה. גדלתי שם מספר שנים, יצרתי חברים וספגתי מהתרבות והשיח. לימים יצאתי ללימודים אקדמאיים בלונדון. רעייתי עלתה מאנגליה ובני משפחתה עדיין מתגוררים שם. בבריטניה שהכרתי קיבלו את פניי בסבר פנים יפות. אני מתקשה להיזכר בביטויים אנטישמיים שהופנו כלפיי. נדמה שבריטניה ההיא שינתה פניה.
השבוע התפרסמו נתוני סקר שנערך על ידי נציבות האיחוד האירופי. מהסקר עולה ש75% מיהודי בריטניה חשים כי האנטישמיות הפכה לבעיה גדולה ומהותית. שליש מהקהילה היהודית שוקל להגר מבריטניה בעקבות העלייה באנטישמיות.
בשנה האחרונה נתקלנו בלא מעט אמירות אנטישמיות של מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין, זה שפעם נחשב למוקצה, הפך לדמות מרכזית ומשפיעה עד לבחירתו לעמוד בראש מפלגת הלייבור בסוף 2015. כשהשתתף בכנס המרכז לשיבה פלסטינית לא נמנע קורבין מלהשוות את נוכחות ישראל בגדה לכיבוש הנאצי: "הכיבוש הישראלי בגדה המערבית מוכר לנו האירופאים, סבלנו מכיבוש דומה במלחמת העולם השנייה, עם מחסומי דרכים, כליאה והתנהגות לא הגיונית של הצבא והמשטרה". בראיון אחר לטלוויזיה האיראנית טען כי רשת BBC נמצאת "תחת לחץ של ממשלת ישראל".
הבחירה בקורבין ומתן הבמה לאמירותיו, לצד העלייה בתקריות אנטישמיות שמבוצעות על ידי מהגרים מוסלמים, מלמדת כי בבריטניה בעיה כפולה: אנטישמיות קלאסית ישנה יחד עם עלייה במספר המהגרים המוסלמים שמחזיקים בדעות אנטישמיות.
מקרב חברי הלייבור נשמעו מאז בחירתו של קורבין לא מעט אמירות אנטישמיות, כאילו בחירתו התירה את הרסן. אמירות כמו של דאמיאן אנטיקוט, חבר מועצה מקומית מטעם הלייבור, שפרסם בדף הפייסבוק שלו, כי "יהודים נוהגים למצוץ דם" וכי "רק יהודים תלמודיים עושים כך. יהודים תלמודיים הם פרזיטים!". אניקוט ושלושה חברי לייבור אחרים הושעו אומנם מהמפלגה, אבל יש רבים אחרים שם שהתבטאויות שלהם אפילו לא זכו לגינוי. כל אלה מובילים לתנועה של יותר ויותר יהודים לתמוך דווקא במפלגה השמרנית, בניגוד לעשורים האחרונים בהם הקהילה היהודית התפצלה בתמיכתה בשתי המפלגות.
כחלק מתפקידי אני פוגש מידי פעם נציגים בריטים, יהודים ושאינם יהודים. מהשיחות אני מתרשם כי אחד המאיצים הוא החשש מהברקזיט. הפרישה הבריטית מגוש האירו והחששות שמלווים את המהלך, שעדיין לא התגבשה הדרך לבצע אותו. אבל ההיסטוריה מלמדת שכאשר יש משבר כלכלי וצריך למצוא אשמים, קל מאוד להפנות אצבע מאשימה לקהילה היהודית, לאנשי ציבור יהודיים ולאנשי עסקים יהודים. החשש הכלכלי מפני הלא נודע יצר קרקע פורייה לשנאה של קורבין ומתן ליגטימציה מסוימת לתקריות האנטישמיות מצד מהגרים מוסלמים.
ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי הולכת ונחלשת. חלק מחברי הקבינט שלה התפטרו לאחרונה על רקע הניסיון לאשר את תוכניות הפרישה. נדמה שבריטניה מתקרבת לבחירות ולא מן הנמנע שבמהלכן "נזכה" להיחשף לעוד התבטאויות אנטישמיות. ייתכן כי בסופו של יום קורבין יהיה ראש הממשלה. אז יצטרכו היהודים בבריטניה לשקול את צעדיהם - עלייה לישראל או הורדת ראש עד יעבור זעם, יחד עם זאת אני תקווה שהעם הבריטי ישכיל ויתפכח, שלא להיסחף בעלילות הדם.
הכותב הוא ראש מועצה מקומית אפרת ומחזיק תיק החוץ במועצת יש"ע