"הדרך שהותוותה בעבר ברשות שוק ההון - ואני מברך עליה - שבה יש מוצרים אחידים, הייתה נכונה אבל היא לא יכולה להיות דרך בלעדית. זאת אומרת שאנחנו היום ברשות חושבים שצריכים להיות מוצרים בסיסיים שהם נגישים לציבור הרחב, אבל צריכה להיות גם יצירתיות וגם התאמת צרכים. לכן המוצר הבסיסי ישמש כ'בנצ'מרק' בלבד ועליו יהיה אפשר להוסיף רבדים. אני חושב שחלק מתחרות היא גם יצירתיות ובמקרים מסוימים אם הלקוח מבין והסוכן מסביר לו כמו שצריך, הלקוח יכול להוריד מהמוצר הבסיסי ובמקרים מסוימים להוסיף לפי צרכיו". את הדברים האלה אמר ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בוועידת 'עדיף' של סוכני הביטוח שהתקיימה ביום שני האחרון.
1. מאז כניסתו לתפקיד, ברקת מאותת לכל שוק הביטוח והפיננסים: אני לא סלינגר, ואני לא מתכוון לנקוט את המדיניות של סלינגר, הן בסגנון והן במהות. האם זה טוב או רע? התקשורת שברובה סגדה לסלינגר והפכה אותה לאלוהי הרגולציה, חושבת כמובן שזה רע. סלינגר, לפחות לפי תדמיתה לא היססה להיכנס למאבק, ובמיוחד בסוכני הביטוח. אני דווקא חושב שהסגנון החדש שמביא איתו ברקת הוא שינוי מרענן ולטובה. בסופו של דבר, שלא יהיה ספק, המטרה היא אחת ויחידה: לשרת את הצרכנים, להעניק להם את השירותים הכי טובים במחירים הכי טובים, שתהיה תחרות, שיהיה גיוון של מוצרים - בקיצור, שהכלכלה תעבוד.
כשברקת מדבר על מוצרים אחידים אני מניח שהוא מדבר בעיקר על רפורמת פוליסות הבריאות האחידות שיזמה סלינגר. הכוונה הייתה טובה: לטפל בכשל השוק של ביטוחי הבריאות הפרטיים, המחירים הגבוהים בו וכמובן שיעורי הרווחיות הגבוהים בו. הרפורמה לא ממש התרוממה וכפי שהקלישאה קובעת, הדרך לגיהינום רצופה בכוונת טובות. לא צריך להגזים, זה לא גיהינום, אבל המטרה לא ממש הושגה.
ככלל, מוצר אחיד בתחום מסוים מנוגד לכל התיאוריות הכלכליות של תחרות וגיוון מוצרים. כמו שיש לחם אחיד ולחמים אחרים מסוגים שונים - וכל אחד ירכוש מה שהוא רוצה. כמובן ששוק הלחם הוא לא שוק הביטוח שהמורכבות שלו גבוהה לעין שיעור, אבל עקרונות הבסיס דומות והסכנות דומות.
2. המלחמה של סלינגר בסוכני הביטוח אולי שירתה אותה תדמיתית, אבל לא ממש שירתה את הצרכנים. המחשבה שמקומם של המתווכים בתחום הפיננסי הולך ומתייתר עם השנים, כמו בכל תחום, היא מחשבה הגיונית. אלא שסלינגר לא ממש ייתרה את הסוכנים, היא פשוט העבירה אותם סטטוס.
בפועל היא חיזקה מאוד את סוכנויות הביטוח הגדולות, שבבעלות חברות הביטוח עצמן, והחלישה מאוד את סוכני הביטוח העצמאיים. התוצאה לא שירתה את הצרכנים, היא שירתה בעיקר את חברות הביטוח. שימו לב: לאורך כל הקדנציה של סלינגר ראשי חברות הביטוח העדיפו למלא את פיהם מים ולהסתכל מהצד על המאבק שלה בסוכנים. הם ידעו למה, המאבק הזה רק חיזק אותם.
אם תציצו על הגרפים של כל מניות חברות הביטוח הגדולות - הראל, הפניקס, מגדל, מנורה וכלל ביטוח - תראו שמתחילת 2016 לערך ועד לאחרונה יש עלייה משמעותית של ערך המניות שלהן. מדובר בעלייה של עשרות אחוזים רבים ואף למעלה מכך, ורק חלק מהעלייה ניתן להסביר גם במגמת העלייה הכללית של מניות חברות שעוסקות בפיננסים. סלינגר אולי עשתה הרבה רעש בתקשורת כמי שנלחמת בגדולים, בחברות הביטוח, אבל המניות הראו אחרת לגמרי: שזו בעיקר מלחמה תקשורתית.
3. אלוהים תמיד נמצא בפרטים הקטנים של כל רפורמה, ומכאן בתמצית מגיע הכישלון של רפורמת ביטוחי הבריאות, אף שסלינגר הציגה כאותה כהצלחה בפרסומי רשות שוק ההון והביטוח.
האחידות מייצרת אמנם יתרון מאוד גדול: בהירות, במיוחד בהכרת הכיסויים והזכאות בפוליסה, אבל בדרך לבהירות הזו הלך לאיבוד אחד היתרונות החשובים לצרכנים של הפוליסות הישנות: חופש הבחירה הכמעט מוחלט לבחור כל מנתח שהם רוצים. זאת בגלל שיש רשימות סגורות של מנתחים - רשימות שמשתנות מחברה לחברה. כלומר, במקרה שניתוחים יתבצעו על ידי מנתח שאינו בהסדר הם לא יזכו את הצרכן כלל במימון עבור ביצועו.
השורה התחתונה היא שצרכנים רוכשים ביטוח בפוליסות החדשות עם חופש מוגבל לבחירת מנתחים וספק אם הם מודעים לכך בכלל. כמובן שהפגיעה בצרכנים מחריפה בעיקר בחברות בהן מספר רופאי ההסכם הינו נמוך באופן יחסי. יתירה מזו: במקטע הזה גם לא נוצרה תחרות בריאה בין חברות הביטוח - למשל האפשרות בתקנות להכניס 50 רופאים כוכבים שלא בהסכם שלא יושמה - כך שחופש הבחירה של הצרכנים הוגבל בפועל.
אם הצרכנים מוגבלים, אז יש מי שמרוויח מכך - זהו הכלל - ואלו כמובן חברות הביטוח. ברגע שנוצרו רשימות סגורות של מנתחים על ידי חברות הביטוח, אז המוטיבציה שלהן היא לא להכניס לרשימות רופאים איכותיים ואז לא לשלם, במקרה שהצרכן בחר ללכת לרופא שאיננו בהסדר. או שהוא בוחר בלית ברירה לא את מי שהוא באמת רוצה, אלא את מי שהוא חייב לבחור מתוך רשימה שנכפתה עליו.
גם הקביעות של סלינגר שהרפורמה הוזילה את המחיר לצרכן רחוקות מלהיות מדויקות - נהפוך הוא היא עלולה להיות אף יותר יקרה במשך כל חיי הפוליסה. ראשית, לחברות הביטוח ניתנה אפשרות להעלות את הפרמיות כל שנתיים, כך שניתן להן למעשה מנגנון של עליית מחירים אוטומטית. שנית, מחירי הביטוח הרי נקבעים לפי קבוצת גיל ועולים עם השנים. אם נניח שמבוטח נכנס במחיר זול לחברת ביטוח מסוימת לפי מחירוני ההשוואה של רשות שוק ההון, הוא יגלה שהמחיר קופץ לאורך השנים ואפילו זהה למחיר של לפני הרפורמה. וגרוע מזה: אם צרכנים ירצו לנצל את ההוזלה בקבוצת גיל מסוימת ולהתנייד בין חברות הביטוח הם יגלו שהרפורמה לא דאגה לשמר מצב בריאות בהתניידות - כלומר יש צורך בהצהרת בריאות - כך שאין אפשרות מעשית לזכות בהנחה.
חיסרון נוסף הוא הביטול הגורף של כתבי השירות, אותם נספחים לפוליסות שאיפשרו שירותים שונים כמו ייעוץ פסיכולוגי או הזמנת רופא הביתה בעלות נמוכה של 20 שקל לעומת עד 90 שקל בקופות חולים. בסך הכל מדובר אמנם בשירותים נלווים אבל גם הם נשללו מהמבוטחים.
4. כל הסיבות שמניתי מסבירות את השקט המוחלט מצד חברות הביטוח כשרפורמת הפוליסות האחידות יצאה לדרך. לא היה שם בכי ונהי, הייתה שם שמחה גדולה. הם הגדילו מכירות של שנים קדימה לקראת סוף 2015 - הרפורמה יצאה לדרך בתחילת 2016 - והבטיחו זרם רווחים לשנים הבאות.
את התוצאות אפשר היה לראות בדוחות השנתיים של רשות שוק ההון והביטוח בעצמה. ב-2017 ניתן היה לראות, כמו בשנים הקודמות, ש-56% מהפרמיות שאתם משלמים לחברות הביטוח בביטוחי הבריאות הפרטיים נותרו כרווח גולמי לחברות. בכסף זו בוננזה אדירה בתחום ההוצאות הרפואיות: הצרכנים השאירו אצל חברות הביטוח רווח גולמי - הכוונה היא כמה מתשלומי המבוטחים לא מנוצלים לפני הוצאות - בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, והוא עולה מדי שנה. כך שהרפורמה, בהיבט הפיננסי של רווחי הביטוח, נכשלה. היא למעשה הגדילה את רווחי חברות הביטוח, לא שירתה את הצרכנים, לא הוזילה מחירים וביחס עלות תועלת לצרכנים - נזקה עלה על תועלתה.
5. השאלה היא מה הלאה? באופן כללי רגולציה חייבת להיות דינמית, כלומר אם היא מבחינה שרפורמה שיצאה ברעש גדול לא עושה את שלה, היא חייבת לעשות חושבים ולא להתקבע מחשבתית שזו הרפורמה ואין בילתה.
הגישה הבולשביקית שניסתה פוליסות אחידות עם חוסר גיוון וחוסר בחירה לא עשתה את שלה ובמקום להועיל לצרכנים הועילה בעיקר לחברות הביטוח. זה חייב לעבור שינוי, ואם השינוי יהיה באפשרות שרמז עליה ברקת בנאומו לפני יומיים, אז קדימה. שיהיה באמת בנצ'מרק אבל הוא לא יהיה האחד והיחיד.
אפשר יהיה להוסיף לו רבדים וגם יהיה אפשר להחסיר לו רבדים, בהתאם לרצונו של הלקוח. זה נכון שביטוחי בריאות זה עניין של פסיכולוגיה, זה נכון גם שיש די והותר שאנשים שתורתם היא לדחוף מוצרים מיותרים ויקרים לצרכנים, וזה נכון שמרבית האנשים לא צוללים לתוך הפרטים קטנים. אבל, גיוון ושפע של מוצרים תמיד עזר בכל תחום לצרכנים ושפע המידע הקיים ושיתופו ברשתות החברתיות תמיד עוזרים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר.