גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הגדילה הרפורמה בביטוחי הבריאות את הרווחיות של חברות הביטוח

לא מסתפק ברפורמה של סלינגר: ברקת רומז שרפורמת ביטוחי הבריאות לא הועילה מספיק לצרכנים וצריכה לעבור שינויים ● מאז כניסתו לתפקיד, ברקת מאותת לכל שוק הביטוח והפיננסים: אני לא סלינגר, ואני לא מתכוון לנקוט את המדיניות של סלינגר ● בסופו של דבר, המטרה היא אחת ויחידה: לשרת את הצרכנים ● פרשנות

"הדרך שהותוותה בעבר ברשות שוק ההון - ואני מברך עליה - שבה יש מוצרים אחידים, הייתה נכונה אבל היא לא יכולה להיות דרך בלעדית. זאת אומרת שאנחנו היום ברשות חושבים שצריכים להיות מוצרים בסיסיים שהם נגישים לציבור הרחב, אבל צריכה להיות גם יצירתיות וגם התאמת צרכים. לכן המוצר הבסיסי ישמש כ'בנצ'מרק' בלבד ועליו יהיה אפשר להוסיף רבדים. אני חושב שחלק מתחרות היא גם יצירתיות ובמקרים מסוימים אם הלקוח מבין והסוכן מסביר לו כמו שצריך, הלקוח יכול להוריד מהמוצר הבסיסי ובמקרים מסוימים להוסיף לפי צרכיו". את הדברים האלה אמר ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בוועידת 'עדיף' של סוכני הביטוח שהתקיימה ביום שני האחרון.

הבעיות ברפורמת ביטוחי הבריאות של דורית סלינגר

1. מאז כניסתו לתפקיד, ברקת מאותת לכל שוק הביטוח והפיננסים: אני לא סלינגר, ואני לא מתכוון לנקוט את המדיניות של סלינגר, הן בסגנון והן במהות. האם זה טוב או רע? התקשורת שברובה סגדה לסלינגר והפכה אותה לאלוהי הרגולציה, חושבת כמובן שזה רע. סלינגר, לפחות לפי תדמיתה לא היססה להיכנס למאבק, ובמיוחד בסוכני הביטוח. אני דווקא חושב שהסגנון החדש שמביא איתו ברקת הוא שינוי מרענן ולטובה. בסופו של דבר, שלא יהיה ספק, המטרה היא אחת ויחידה: לשרת את הצרכנים, להעניק להם את השירותים הכי טובים במחירים הכי טובים, שתהיה תחרות, שיהיה גיוון של מוצרים - בקיצור, שהכלכלה תעבוד.

כשברקת מדבר על מוצרים אחידים אני מניח שהוא מדבר בעיקר על רפורמת פוליסות הבריאות האחידות שיזמה סלינגר. הכוונה הייתה טובה: לטפל בכשל השוק של ביטוחי הבריאות הפרטיים, המחירים הגבוהים בו וכמובן שיעורי הרווחיות הגבוהים בו. הרפורמה לא ממש התרוממה וכפי שהקלישאה קובעת, הדרך לגיהינום רצופה בכוונת טובות. לא צריך להגזים, זה לא גיהינום, אבל המטרה לא ממש הושגה.

ככלל, מוצר אחיד בתחום מסוים מנוגד לכל התיאוריות הכלכליות של תחרות וגיוון מוצרים. כמו שיש לחם אחיד ולחמים אחרים מסוגים שונים - וכל אחד ירכוש מה שהוא רוצה. כמובן ששוק הלחם הוא לא שוק הביטוח שהמורכבות שלו גבוהה לעין שיעור, אבל עקרונות הבסיס דומות והסכנות דומות.

2. המלחמה של סלינגר בסוכני הביטוח אולי שירתה אותה תדמיתית, אבל לא ממש שירתה את הצרכנים. המחשבה שמקומם של המתווכים בתחום הפיננסי הולך ומתייתר עם השנים, כמו בכל תחום, היא מחשבה הגיונית. אלא שסלינגר לא ממש ייתרה את הסוכנים, היא פשוט העבירה אותם סטטוס.

בפועל היא חיזקה מאוד את סוכנויות הביטוח הגדולות, שבבעלות חברות הביטוח עצמן, והחלישה מאוד את סוכני הביטוח העצמאיים. התוצאה לא שירתה את הצרכנים, היא שירתה בעיקר את חברות הביטוח. שימו לב: לאורך כל הקדנציה של סלינגר ראשי חברות הביטוח העדיפו למלא את פיהם מים ולהסתכל מהצד על המאבק שלה בסוכנים. הם ידעו למה, המאבק הזה רק חיזק אותם.

אם תציצו על הגרפים של כל מניות חברות הביטוח הגדולות - הראל, הפניקס, מגדל, מנורה וכלל ביטוח - תראו שמתחילת 2016 לערך ועד לאחרונה יש עלייה משמעותית של ערך המניות שלהן. מדובר בעלייה של עשרות אחוזים רבים ואף למעלה מכך, ורק חלק מהעלייה ניתן להסביר גם במגמת העלייה הכללית של מניות חברות שעוסקות בפיננסים. סלינגר אולי עשתה הרבה רעש בתקשורת כמי שנלחמת בגדולים, בחברות הביטוח, אבל המניות הראו אחרת לגמרי: שזו בעיקר מלחמה תקשורתית.

3. אלוהים תמיד נמצא בפרטים הקטנים של כל רפורמה, ומכאן בתמצית מגיע הכישלון של רפורמת ביטוחי הבריאות, אף שסלינגר הציגה כאותה כהצלחה בפרסומי רשות שוק ההון והביטוח.

האחידות מייצרת אמנם יתרון מאוד גדול: בהירות, במיוחד בהכרת הכיסויים והזכאות בפוליסה, אבל בדרך לבהירות הזו הלך לאיבוד אחד היתרונות החשובים לצרכנים של הפוליסות הישנות: חופש הבחירה הכמעט מוחלט לבחור כל מנתח שהם רוצים. זאת בגלל שיש רשימות סגורות של מנתחים - רשימות שמשתנות מחברה לחברה. כלומר, במקרה שניתוחים יתבצעו על ידי מנתח שאינו בהסדר הם לא יזכו את הצרכן כלל במימון עבור ביצועו.

השורה התחתונה היא שצרכנים רוכשים ביטוח בפוליסות החדשות עם חופש מוגבל לבחירת מנתחים וספק אם הם מודעים לכך בכלל. כמובן שהפגיעה בצרכנים מחריפה בעיקר בחברות בהן מספר רופאי ההסכם הינו נמוך באופן יחסי. יתירה מזו: במקטע הזה גם לא נוצרה תחרות בריאה בין חברות הביטוח - למשל האפשרות בתקנות להכניס 50 רופאים כוכבים שלא בהסכם שלא יושמה - כך שחופש הבחירה של הצרכנים הוגבל בפועל.

אם הצרכנים מוגבלים, אז יש מי שמרוויח מכך - זהו הכלל - ואלו כמובן חברות הביטוח. ברגע שנוצרו רשימות סגורות של מנתחים על ידי חברות הביטוח, אז המוטיבציה שלהן היא לא להכניס לרשימות רופאים איכותיים ואז לא לשלם, במקרה שהצרכן בחר ללכת לרופא שאיננו בהסדר. או שהוא בוחר בלית ברירה לא את מי שהוא באמת רוצה, אלא את מי שהוא חייב לבחור מתוך רשימה שנכפתה עליו.

גם הקביעות של סלינגר שהרפורמה הוזילה את המחיר לצרכן רחוקות מלהיות מדויקות - נהפוך הוא היא עלולה להיות אף יותר יקרה במשך כל חיי הפוליסה. ראשית, לחברות הביטוח ניתנה אפשרות להעלות את הפרמיות כל שנתיים, כך שניתן להן למעשה מנגנון של עליית מחירים אוטומטית. שנית, מחירי הביטוח הרי נקבעים לפי קבוצת גיל ועולים עם השנים. אם נניח שמבוטח נכנס במחיר זול לחברת ביטוח מסוימת לפי מחירוני ההשוואה של רשות שוק ההון, הוא יגלה שהמחיר קופץ לאורך השנים ואפילו זהה למחיר של לפני הרפורמה. וגרוע מזה: אם צרכנים ירצו לנצל את ההוזלה בקבוצת גיל מסוימת ולהתנייד בין חברות הביטוח הם יגלו שהרפורמה לא דאגה לשמר מצב בריאות בהתניידות - כלומר יש צורך בהצהרת בריאות - כך שאין אפשרות מעשית לזכות בהנחה.

חיסרון נוסף הוא הביטול הגורף של כתבי השירות, אותם נספחים לפוליסות שאיפשרו שירותים שונים כמו ייעוץ פסיכולוגי או הזמנת רופא הביתה בעלות נמוכה של 20 שקל לעומת עד 90 שקל בקופות חולים. בסך הכל מדובר אמנם בשירותים נלווים אבל גם הם נשללו מהמבוטחים.

4. כל הסיבות שמניתי מסבירות את השקט המוחלט מצד חברות הביטוח כשרפורמת הפוליסות האחידות יצאה לדרך. לא היה שם בכי ונהי, הייתה שם שמחה גדולה. הם הגדילו מכירות של שנים קדימה לקראת סוף 2015 - הרפורמה יצאה לדרך בתחילת 2016 - והבטיחו זרם רווחים לשנים הבאות.

את התוצאות אפשר היה לראות בדוחות השנתיים של רשות שוק ההון והביטוח בעצמה. ב-2017 ניתן היה לראות, כמו בשנים הקודמות, ש-56% מהפרמיות שאתם משלמים לחברות הביטוח בביטוחי הבריאות הפרטיים נותרו כרווח גולמי לחברות. בכסף זו בוננזה אדירה בתחום ההוצאות הרפואיות: הצרכנים השאירו אצל חברות הביטוח רווח גולמי - הכוונה היא כמה מתשלומי המבוטחים לא מנוצלים לפני הוצאות - בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, והוא עולה מדי שנה. כך שהרפורמה, בהיבט הפיננסי של רווחי הביטוח, נכשלה. היא למעשה הגדילה את רווחי חברות הביטוח, לא שירתה את הצרכנים, לא הוזילה מחירים וביחס עלות תועלת לצרכנים - נזקה עלה על תועלתה.

5. השאלה היא מה הלאה? באופן כללי רגולציה חייבת להיות דינמית, כלומר אם היא מבחינה שרפורמה שיצאה ברעש גדול לא עושה את שלה, היא חייבת לעשות חושבים ולא להתקבע מחשבתית שזו הרפורמה ואין בילתה.

הגישה הבולשביקית שניסתה פוליסות אחידות עם חוסר גיוון וחוסר בחירה לא עשתה את שלה ובמקום להועיל לצרכנים הועילה בעיקר לחברות הביטוח. זה חייב לעבור שינוי, ואם השינוי יהיה באפשרות שרמז עליה ברקת בנאומו לפני יומיים, אז קדימה. שיהיה באמת בנצ'מרק אבל הוא לא יהיה האחד והיחיד.

אפשר יהיה להוסיף לו רבדים וגם יהיה אפשר להחסיר לו רבדים, בהתאם לרצונו של הלקוח. זה נכון שביטוחי בריאות זה עניין של פסיכולוגיה, זה נכון גם שיש די והותר שאנשים שתורתם היא לדחוף מוצרים מיותרים ויקרים לצרכנים, וזה נכון שמרבית האנשים לא צוללים לתוך הפרטים קטנים. אבל, גיוון ושפע של מוצרים תמיד עזר בכל תחום לצרכנים ושפע המידע הקיים ושיתופו ברשתות החברתיות תמיד עוזרים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם