גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הגדילה הרפורמה בביטוחי הבריאות את הרווחיות של חברות הביטוח

לא מסתפק ברפורמה של סלינגר: ברקת רומז שרפורמת ביטוחי הבריאות לא הועילה מספיק לצרכנים וצריכה לעבור שינויים ● מאז כניסתו לתפקיד, ברקת מאותת לכל שוק הביטוח והפיננסים: אני לא סלינגר, ואני לא מתכוון לנקוט את המדיניות של סלינגר ● בסופו של דבר, המטרה היא אחת ויחידה: לשרת את הצרכנים ● פרשנות

"הדרך שהותוותה בעבר ברשות שוק ההון - ואני מברך עליה - שבה יש מוצרים אחידים, הייתה נכונה אבל היא לא יכולה להיות דרך בלעדית. זאת אומרת שאנחנו היום ברשות חושבים שצריכים להיות מוצרים בסיסיים שהם נגישים לציבור הרחב, אבל צריכה להיות גם יצירתיות וגם התאמת צרכים. לכן המוצר הבסיסי ישמש כ'בנצ'מרק' בלבד ועליו יהיה אפשר להוסיף רבדים. אני חושב שחלק מתחרות היא גם יצירתיות ובמקרים מסוימים אם הלקוח מבין והסוכן מסביר לו כמו שצריך, הלקוח יכול להוריד מהמוצר הבסיסי ובמקרים מסוימים להוסיף לפי צרכיו". את הדברים האלה אמר ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בוועידת 'עדיף' של סוכני הביטוח שהתקיימה ביום שני האחרון.

הבעיות ברפורמת ביטוחי הבריאות של דורית סלינגר

1. מאז כניסתו לתפקיד, ברקת מאותת לכל שוק הביטוח והפיננסים: אני לא סלינגר, ואני לא מתכוון לנקוט את המדיניות של סלינגר, הן בסגנון והן במהות. האם זה טוב או רע? התקשורת שברובה סגדה לסלינגר והפכה אותה לאלוהי הרגולציה, חושבת כמובן שזה רע. סלינגר, לפחות לפי תדמיתה לא היססה להיכנס למאבק, ובמיוחד בסוכני הביטוח. אני דווקא חושב שהסגנון החדש שמביא איתו ברקת הוא שינוי מרענן ולטובה. בסופו של דבר, שלא יהיה ספק, המטרה היא אחת ויחידה: לשרת את הצרכנים, להעניק להם את השירותים הכי טובים במחירים הכי טובים, שתהיה תחרות, שיהיה גיוון של מוצרים - בקיצור, שהכלכלה תעבוד.

כשברקת מדבר על מוצרים אחידים אני מניח שהוא מדבר בעיקר על רפורמת פוליסות הבריאות האחידות שיזמה סלינגר. הכוונה הייתה טובה: לטפל בכשל השוק של ביטוחי הבריאות הפרטיים, המחירים הגבוהים בו וכמובן שיעורי הרווחיות הגבוהים בו. הרפורמה לא ממש התרוממה וכפי שהקלישאה קובעת, הדרך לגיהינום רצופה בכוונת טובות. לא צריך להגזים, זה לא גיהינום, אבל המטרה לא ממש הושגה.

ככלל, מוצר אחיד בתחום מסוים מנוגד לכל התיאוריות הכלכליות של תחרות וגיוון מוצרים. כמו שיש לחם אחיד ולחמים אחרים מסוגים שונים - וכל אחד ירכוש מה שהוא רוצה. כמובן ששוק הלחם הוא לא שוק הביטוח שהמורכבות שלו גבוהה לעין שיעור, אבל עקרונות הבסיס דומות והסכנות דומות.

2. המלחמה של סלינגר בסוכני הביטוח אולי שירתה אותה תדמיתית, אבל לא ממש שירתה את הצרכנים. המחשבה שמקומם של המתווכים בתחום הפיננסי הולך ומתייתר עם השנים, כמו בכל תחום, היא מחשבה הגיונית. אלא שסלינגר לא ממש ייתרה את הסוכנים, היא פשוט העבירה אותם סטטוס.

בפועל היא חיזקה מאוד את סוכנויות הביטוח הגדולות, שבבעלות חברות הביטוח עצמן, והחלישה מאוד את סוכני הביטוח העצמאיים. התוצאה לא שירתה את הצרכנים, היא שירתה בעיקר את חברות הביטוח. שימו לב: לאורך כל הקדנציה של סלינגר ראשי חברות הביטוח העדיפו למלא את פיהם מים ולהסתכל מהצד על המאבק שלה בסוכנים. הם ידעו למה, המאבק הזה רק חיזק אותם.

אם תציצו על הגרפים של כל מניות חברות הביטוח הגדולות - הראל, הפניקס, מגדל, מנורה וכלל ביטוח - תראו שמתחילת 2016 לערך ועד לאחרונה יש עלייה משמעותית של ערך המניות שלהן. מדובר בעלייה של עשרות אחוזים רבים ואף למעלה מכך, ורק חלק מהעלייה ניתן להסביר גם במגמת העלייה הכללית של מניות חברות שעוסקות בפיננסים. סלינגר אולי עשתה הרבה רעש בתקשורת כמי שנלחמת בגדולים, בחברות הביטוח, אבל המניות הראו אחרת לגמרי: שזו בעיקר מלחמה תקשורתית.

3. אלוהים תמיד נמצא בפרטים הקטנים של כל רפורמה, ומכאן בתמצית מגיע הכישלון של רפורמת ביטוחי הבריאות, אף שסלינגר הציגה כאותה כהצלחה בפרסומי רשות שוק ההון והביטוח.

האחידות מייצרת אמנם יתרון מאוד גדול: בהירות, במיוחד בהכרת הכיסויים והזכאות בפוליסה, אבל בדרך לבהירות הזו הלך לאיבוד אחד היתרונות החשובים לצרכנים של הפוליסות הישנות: חופש הבחירה הכמעט מוחלט לבחור כל מנתח שהם רוצים. זאת בגלל שיש רשימות סגורות של מנתחים - רשימות שמשתנות מחברה לחברה. כלומר, במקרה שניתוחים יתבצעו על ידי מנתח שאינו בהסדר הם לא יזכו את הצרכן כלל במימון עבור ביצועו.

השורה התחתונה היא שצרכנים רוכשים ביטוח בפוליסות החדשות עם חופש מוגבל לבחירת מנתחים וספק אם הם מודעים לכך בכלל. כמובן שהפגיעה בצרכנים מחריפה בעיקר בחברות בהן מספר רופאי ההסכם הינו נמוך באופן יחסי. יתירה מזו: במקטע הזה גם לא נוצרה תחרות בריאה בין חברות הביטוח - למשל האפשרות בתקנות להכניס 50 רופאים כוכבים שלא בהסכם שלא יושמה - כך שחופש הבחירה של הצרכנים הוגבל בפועל.

אם הצרכנים מוגבלים, אז יש מי שמרוויח מכך - זהו הכלל - ואלו כמובן חברות הביטוח. ברגע שנוצרו רשימות סגורות של מנתחים על ידי חברות הביטוח, אז המוטיבציה שלהן היא לא להכניס לרשימות רופאים איכותיים ואז לא לשלם, במקרה שהצרכן בחר ללכת לרופא שאיננו בהסדר. או שהוא בוחר בלית ברירה לא את מי שהוא באמת רוצה, אלא את מי שהוא חייב לבחור מתוך רשימה שנכפתה עליו.

גם הקביעות של סלינגר שהרפורמה הוזילה את המחיר לצרכן רחוקות מלהיות מדויקות - נהפוך הוא היא עלולה להיות אף יותר יקרה במשך כל חיי הפוליסה. ראשית, לחברות הביטוח ניתנה אפשרות להעלות את הפרמיות כל שנתיים, כך שניתן להן למעשה מנגנון של עליית מחירים אוטומטית. שנית, מחירי הביטוח הרי נקבעים לפי קבוצת גיל ועולים עם השנים. אם נניח שמבוטח נכנס במחיר זול לחברת ביטוח מסוימת לפי מחירוני ההשוואה של רשות שוק ההון, הוא יגלה שהמחיר קופץ לאורך השנים ואפילו זהה למחיר של לפני הרפורמה. וגרוע מזה: אם צרכנים ירצו לנצל את ההוזלה בקבוצת גיל מסוימת ולהתנייד בין חברות הביטוח הם יגלו שהרפורמה לא דאגה לשמר מצב בריאות בהתניידות - כלומר יש צורך בהצהרת בריאות - כך שאין אפשרות מעשית לזכות בהנחה.

חיסרון נוסף הוא הביטול הגורף של כתבי השירות, אותם נספחים לפוליסות שאיפשרו שירותים שונים כמו ייעוץ פסיכולוגי או הזמנת רופא הביתה בעלות נמוכה של 20 שקל לעומת עד 90 שקל בקופות חולים. בסך הכל מדובר אמנם בשירותים נלווים אבל גם הם נשללו מהמבוטחים.

4. כל הסיבות שמניתי מסבירות את השקט המוחלט מצד חברות הביטוח כשרפורמת הפוליסות האחידות יצאה לדרך. לא היה שם בכי ונהי, הייתה שם שמחה גדולה. הם הגדילו מכירות של שנים קדימה לקראת סוף 2015 - הרפורמה יצאה לדרך בתחילת 2016 - והבטיחו זרם רווחים לשנים הבאות.

את התוצאות אפשר היה לראות בדוחות השנתיים של רשות שוק ההון והביטוח בעצמה. ב-2017 ניתן היה לראות, כמו בשנים הקודמות, ש-56% מהפרמיות שאתם משלמים לחברות הביטוח בביטוחי הבריאות הפרטיים נותרו כרווח גולמי לחברות. בכסף זו בוננזה אדירה בתחום ההוצאות הרפואיות: הצרכנים השאירו אצל חברות הביטוח רווח גולמי - הכוונה היא כמה מתשלומי המבוטחים לא מנוצלים לפני הוצאות - בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, והוא עולה מדי שנה. כך שהרפורמה, בהיבט הפיננסי של רווחי הביטוח, נכשלה. היא למעשה הגדילה את רווחי חברות הביטוח, לא שירתה את הצרכנים, לא הוזילה מחירים וביחס עלות תועלת לצרכנים - נזקה עלה על תועלתה.

5. השאלה היא מה הלאה? באופן כללי רגולציה חייבת להיות דינמית, כלומר אם היא מבחינה שרפורמה שיצאה ברעש גדול לא עושה את שלה, היא חייבת לעשות חושבים ולא להתקבע מחשבתית שזו הרפורמה ואין בילתה.

הגישה הבולשביקית שניסתה פוליסות אחידות עם חוסר גיוון וחוסר בחירה לא עשתה את שלה ובמקום להועיל לצרכנים הועילה בעיקר לחברות הביטוח. זה חייב לעבור שינוי, ואם השינוי יהיה באפשרות שרמז עליה ברקת בנאומו לפני יומיים, אז קדימה. שיהיה באמת בנצ'מרק אבל הוא לא יהיה האחד והיחיד.

אפשר יהיה להוסיף לו רבדים וגם יהיה אפשר להחסיר לו רבדים, בהתאם לרצונו של הלקוח. זה נכון שביטוחי בריאות זה עניין של פסיכולוגיה, זה נכון גם שיש די והותר שאנשים שתורתם היא לדחוף מוצרים מיותרים ויקרים לצרכנים, וזה נכון שמרבית האנשים לא צוללים לתוך הפרטים קטנים. אבל, גיוון ושפע של מוצרים תמיד עזר בכל תחום לצרכנים ושפע המידע הקיים ושיתופו ברשתות החברתיות תמיד עוזרים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. 

עוד כתבות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן