גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חסר בית ישן על מדרכה / צילום: shutterstock

77.4% מהמשפחות נתמכות הסיוע יש לפחות מפרנס אחד, בחמישית (19.7%) יש שני מפרנסים או יותר, כך עולה מדוח העוני האלטרנטיבי שמפרסם הבוקר ארגון "לתת". מהדוח עולה כי בדומה לשנה שעברה גם השנה אחד מכל שלושה ילדים הוא עני ואחד מכל ארבעה ישראלים - עני. יחד עם זאת חשוב לציין כי ההגדרות של "לתת" לעוני שונות מאלו של דוח העוני הרשמי של הביטוח הלאומי ומתבססות על גישת מדידה רב-ממדית. המדד הרב-ממדי אומד את מידת המחסור של משפחה, בחמישה ממדים המשקפים צרכים חיוניים לקיום בכבוד בישראל: דיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת לעמוד ביוקר המחיה. משפחה שמדווחת על מחסור בשלושה מבין חמשת המדדים לפחות מסווגת כענייה. המודל הייחודי של "לתת" מגדיל את מספר העניים בישראל בכחצי מיליון ישראלים יותר מהגדרות הביטוח הלאומי ומביא את מספר לכ-2.5 מיליון. מספר המשפחות העניות בישראל, לפי הגדרות "לתת" עומד על כ-533 אלף. על-פי סקרי העומק שערך הארגון 34.1% מהציבור תופס את בעיית העוני והפערים החברתיים כנושא הדחוף ביותר לטיפול על ידי ממשלת ישראל, כאשר ביטחון המדינה ממוקם רק במקום השני עם 33.3%. כשבודקים מהו הנושא הדחוף לטיפול במקום הראשון והשני יחד, ההבדל מובהק יותר: 66% תופסים את העוני והפערים החברתיים כדחוף ביותר, בהשוואה ל-51.4% שחושבים כך לגבי הביטחון.

הבשורות החיוביות בדוח הן משמעותיות. ב-2018 חלה עלייה ניכרת של כמעט 25% בשכר החודשי הממוצע של נתמכי הסיוע: זה עמד השנה על 4,176 שקל בחודש, בהשוואה ל-3,348 שקל בשנה שעברה. ב"לתת" מייחסים חלק ניכר מעלייה זו לעלייה בשכר המינימום אשר עומד כעת על 5,300 שקל. כמו כן, מציינים בלתת כי "אנו עדים לשיפור בתחושת הביטחון התעסוקתי בשנה הנוכחית", כאשר חמישית (19.9%) מנתמכי הסיוע מעידים כי ישנו סיכוי גבוה או גבוה מאוד שיאבדו את מקום עבודתם הנוכחי, זוהי ירידה משמעותית בהשוואה לשנה שעברה (33.1%).

ואולם נראה כי הציבור אינו מעניק קרדיט לממשלה על תוצאות אלה. 75.6% מהציבור סבורים כי הממשלה היא הגורם האחראי לצמצום העוני, יותר מכל גורם אחר. עם זאת, רק כרבע (24.4%) מהציבור חושבים שהממשלה היא זו שאכן מטפלת בפועל בבעיה. 36.9% מהציבור הרחב סבורים כי הממשלה נמנעת מהצבת יעדים לצמצום העוני, מפני שתוצאות לטווח הרחוק אינן מעניינות פוליטיקאים. רוב הציבור (72%) מאמין כי הטיפול בבעיית העוני נמצא בסדר עדיפויות נמוך או כלל אינו נמצא בסדר העדיפויות הלאומי.

לדברי ז'יל דרמון, יו"ר לתת וערן וינטרוב, מנכ"ל לתת " כשיש יותר מחצי מיליון משפחות עניות ויותר ממיליון ילדים עניים, אי אפשר פשוט להתרגל למצב ולהשלים אתו. ייתכן שממשלות ישראל התרגלו לכך שיש כל כך הרבה עניים, אבל הילדים העניים לא יתרגלו לעולם, ובעזרת מדיניות מתאימה אפשר לתת להם תקווה לעתיד טוב יותר". דרמון ווינטראוב ציינו כי "על אף צעדים חלקיים שעשתה המדינה באמצעות יישום חלקי של דו"ח ועדת אלאלוף, בתחום הדיור או על ידי העלאת שכר המינימום, עדיין לא ניכר שינוי מגמה מהותי בשיעורי העוני, שנותרים גבוהים ויציבים. ישראל נכנסת לשנת בחירות, ולציבור הרחב ניתנת הזדמנות נוספת להחליט האם שוב יהיו אלה בחירות על נושאים צבאיים או שהפעם - גם הפערים החברתיים והנושאים הכלכליים יהוו רכיב משמעותי בקבלת ההחלטה - עובדה שתאלץ את המפלגות מכל הקשת הפוליטית להתחייב לתכנית לאומית לצמצום העוני".

בין הממצאים הנוספים שעולים מדוח העוני האלטרנטיבי: 94% מהקשישים הנתמכים מעידים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם או מאפשרת להם באופן חלקי בלבד למלא את צרכיהם הבסיסיים למחיה בכבוד, בדומה לשנה שעברה (92.2%). 66.7% מהקשישים הנתמכים מעידים כי אינם מצליחים לשמור על בריאות תקינה בעקבות המצב הכלכלי 89.8% מהקשישים נתמכי הסיוע אינם יכולים לעמוד בתשלומים עבור סיעוד, בדומה ל-2017 (85.7%). 70.9% מנתמכי הסיוע שקועים בחובות, פי 2.1 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (34.1%) אך ירידה בשיעור 8.4% בהשוואה לשנה שעברה (77.4%). 48.9% מנתמכי הסיוע חוו חסימה או עיקול של חשבון הבנק עקב חובות, הליך הוצאה לפועל או תביעות משפטיות, בהשוואה ל-8.4% בלבד באוכלוסייה הכללית. 50.7% מנתמכי הסיוע מעידים כי אין להם מזגן או אמצעי חימום תקין בבית, או שאינם יכולים להרשות לעצמם להפעילו כלל. 11.5% מנתמכי הסיוע ניסו או תכננו לשים קץ לחייהם בשנה האחרונה בעקבות המצוקה הכלכלית. קיימת ירידה בשיעור הנתמכים המעידים על כך בשנים האחרונות, כאשר ב-2015 נתון זה עמד על 18%.