גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם אין לחם, תאכלו עוגות - אבל מה עושים כששניהם מתייקרים?

בחודשים האחרונים אנו נמצאים בעיצומו של גל התייקרויות שכבר מגיע לכל משק-בית בישראל ● בינתיים, חברות המזון הגדולות מצאו ככל הנראה את הדרכים, בין היתר באמצעות התייעלות, לשמור ואף לשפר את התוצאות שלהן ● פרשנות

עליית מחירים / צילום: SHUTTERSTOCK
עליית מחירים / צילום: SHUTTERSTOCK

אחת הקלישאות המוכרות והשחוקות ביותר בנוגע למחאה ציבורית וחוסר מודעות שלטונית היא "אם אין לחם, תאכלו עוגות". גם אם המשפט המקורי התייחס לבריוש, ואפילו שמחירי העוגות בישראל עלו בחודשים האחרונים, ההודעה על ההתייקרויות הצפויה במחירי הלחם מהווה סימן לכך שאנו נמצאים בעיצומו של גל התייקרויות בישראל שכבר מגיע לכל משק-בית.

קיץ 2011 ייזכר לכולנו בזכות המחאה החברתית שיצאה לדרך על רקע יוקר המחיה בישראל. ההשפעות של המחאה הזו על החברות העסקיות שמייצרות ושמשווקות מזון ועל גורמי הממשל הייתה מוחשית ומורגשת. אבל 7 שנים לאחר מכן, נראה כי ההשפעה הזו מיצתה את עצמה. בחודשים האחרונים אנו עדים לגל התייקרויות ברשימה הולכת ומתארכת של מוצרים, כש-9 מתוך 10 חברות המזון הגדולות כבר הודיעו על העלאת מחירים (שטראוס היא היחידה שהצהירה כי בשלב הזה לא תייקר את מוצריה).

אי-אפשר לנתק את ההתייקרויות האלה מהתייקרויות בענפי משק אחרים, ובראש ההתייקרות הצפויה במחירי החשמל והמים, שמעצם מרכזיותם והתלות של הגורמים העסקיים בהם יובילו כנראה לגל נוסף של עליות מחירים. למה? כי מים, ובעיקר חשמל, הם תקורות הכרחיות בייצור, בקירור ובהפצה של מזון, ולמעשה של כל המוצרים והשירותים. מה שמתחבר לסיבות שגרמו לגל עליות המחירים שאנו חווים כיום, שקורה משתי סיבות עיקריות: התייקרות חומרי הגלם והתשומות הנדרשות, לצד סביבה עסקית תומכת, שכן הגופים שמייקרים את מוצריהם משערים בביטחון רב שגם המתחרים יפעלו כמותם ולא יצאו למלחמת מחירים.

שיעור הרווח הגולמי

אפקט דומינו שגורר הסכמה שבשתיקה 

אבל יש עוד סיבות והן נוגעות לגורמי הרגולציה ולשינויים בענף. גם כשלא מתבצעות עבירות על חוקי ההגבלים העסקיים בדרך של קרטל או תיאום מחירים - דבר שהוא אסור על-פי חוק ההגבלים העסקיים וכבר גרר עונשים חמורים (דוגמת קרטל הלחם) - יש כאן אפקט דומינו "טבעי" שקורה באופן נפרד בכל קטגוריה שגורר הסכמה שבשתיקה. לקח ליצרניות המזון 6 או 7 שנים מאז המחאה החברתית עד שהן אזרו אומץ לשוב לחזית ולייקר, כשברקע העול הכבד של התייקרות שכר העבודה וחומרי הגלם שדחק אותן לכך. עד לאחרונה יצרניות המזון התמקדו בלנסות לפתח עבורנו מוצרי פרימיום, כאלה שמטעמים שונים ומשונים נהיה מוכנים לשלם עליהם יותר (דיאטה ייחודית, נוחות, צריכה על הדרך), אבל עכשיו גם זה לא מספיק, והן רוצות שנשלם יותר על הכול.

ועוד דבר, אפרופו הגבלים עסקיים: העליות הללו לא מגיעות משום מקום. העובדה שהרשות להגבלים עסקיים אפשרה היסטורית לשופרסל לרכוש את קלאבמרקט שקרסה ב-2005 ולהפוך לשחקנית ענק, ובפעם השנייה אישרה ב-2015 לנחום ביתן לרכוש את מגה שבינתיים לא מצליחה להעמיד תחרות, השפיעה באופן מהותי על שיעור הרווח הגולמי של החברות המשווקות, שלרווח שלהן יש חשיבות עליונה לגבי המחירים שהציבור משלם, ושמהוות משקל נגד משמעותי ליצרניות המזון (כשהן רוצות בכך).

עדות לכך ניתן למצוא בדוחות הכספיים של קבוצת שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל. החברה מפרטת בדוח הדירקטוריון ל-2015 כי אחד הגורמים העיקריים שהשפיע על תוצאות החברה הוא ההתפתחויות ברשת מגה, "נסיבות אשר הובילו לזליגת צרכנים לרשתות השיווק האחרות, ובכלל זה לחברה". גם ב-2016 היא מציינת בדוחותיה כי אחד הגורמים העיקריים שהשפיעו על תוצאותיה היה ההתאמה לשינויים בשוק קמעונאות המזון, ו"בכלל זה בקשר עם מכירת רשת מגה".

בכל אופן, נראה כי מהרגע שמגה יצאה מהשוק, הרווח הגולמי של הקמעונאיות הציבוריות החל להשתפר בהדרגה. נציין כי הרווח הגולמי של רשתות המזון מורכב מכמה דברים ולפחות חלק מהשיפור ניתן לייחס להרחבה מסיבית של פעילות המותג הפרטי (בשופרסל ורמי לוי), להתייעלות ולשיפור תנאי הסחר מול הספקים. עם זאת, חלק ממנו מגיע גם ממה שמכונה בענף "עליית מחירים זוחלת".

בשופרסל מדובר על עלייה משיעור רווח גולמי של 23% "בלבד" ב-2014, ועד לשיעור של קרוב ל-26% בסוף 2017. ברבעון השני של 2018 רשמה שופרסל שיעור רווח גולמי של 27%, כשמדובר בעלייה משמעותית, יש מי שיטען "יוצאת דופן", על פני כמעט 4 שנים.

גם ברשת הקמעונאות הציבורית רמי לוי, שהייתה מזוהה עם מבצעי העוף בשקל ומחירי דיסקאונט נרשמה עלייה מסויימת ברווח הגולמי על פני השנים האחרונות, אך מתונה הרבה יותר. אם בסוף 2014 עמד שיעור הרווח הגולמי של רמי לוי על 21.05%, הרי שבסוף 2017 הוא טיפס ל-22%, כשמגמה זו נשמרה בשני הרבעונים הראשונים של השנה. עם זאת, הרווחיות הגולמית ברבעון השלישי של 2018 נשחקה בחזרה ל-20.82%. השחיקה הזו, לפי החברה, נובעת גם מהוזלות ומבצעים בתקופת החגים, אך גם מהפעלת המרכז הלוגיסטי החדש שלה במודיעין שמביא לעלויות גבוהות, שכן הוא מופעל במלואו מבחינת עלויות תפעול, אך טרם נכנס לשימוש באופן מלא.

גם ויקטורי, רשת המזון בניהולו של אייל רביד, שמרה על צמיחה עקבית יחסית בשיעור הרווח הגולמי, כשהצליחה לשפר אותו מ-22.90% בשנת 2014 ועד ל-24.10% בסוף 2017. ברבעון השלישי של 2018 הוא אף טיפס לשיעור של 24.90%.

לצד אלה, שיעור הרווח הגולמי של חברות מזון גדולות דוגמת שטראוס, טמפו ואסם (שנמחקה מהבורסה ב-2016) נע רוב הזמן בין 38% ל-40%, כשבתוך זה ישנן פעילויות בחו"ל ומגזרים רווחיים במיוחד, וישנם כאלה שבהם התחרות עזה, ועל כן הם רווחיים פחות.

ההוצאות עולות, אבל הרווחיות לא נפגעה

כלומר, המגמות ברווחיות של רשתות השיווק מרמזות כי הן חדלו לחסום ייקור מוצרים על-ידי היצרניות, ובטח שכשיש ייקור כזה, הן לא סופגות אותו ומגלגלות אותו הלאה לצרכן. סביר יותר שאם היו עוד כמה רשתות גדולות, אזי המציאות הזאת יכולה הייתה להשתנות.

בשורה התחתונה, נראה כי חברות המזון שמרו לאורך השנים על שיעור של רווח גולמי יציב יחסית, עם שינוי שנע בין עלייה או ירידה של אחוז. בעוד שהצרכנים נדרשים כעת לשלם יותר, החברות הגדולות מצאו ככל הנראה את הדרכים, בין היתר באמצעות התייעלות, לשמור ואף לשפר את התוצאות שלהן. כך שבפועל ההוצאות עולות, אבל הרווחיות לא נפגעה. בעיקר נראה כי היה להן שקט מהצרכנים.

בנוסף להיעלמות של מגה התרחשו עוד כמה שינויים רגולטוריים שהיום נראה כי אפשרו את הסביבה שתומכת בעליית מחירים: חוק המזון שיצר שקיפות בעיקר לרשתות הקמעונאות ולספקים כדי לעקוב באדיקות אחרי מחירי המתחרים, לצד הבטחה לאפליקציות השוואת מחירים שהצרכנים כלל לא משתמשים בהן. כל אלה אפשרו וימשיכו לאפשר לשוק להעלות מחירים ללא הפרעה. 

עוד כתבות

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?