גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוצים את כל הקווים: האם הפכנו מדמוקרטיה למדינת משטרה

הלחץ על אלוביץ "לתת את הראש של ביבי" ופרקטיקות החקירה הבעייתיות צריכות להרעיד את אמות הספים של מערכת אכיפת החוק ● מה שעשתה המשטרה בחודשים האחרונים חצה את הגבולות בין מותר לאסור, עד כדי כך שחייבים לתהות: הפכנו למדינת משטרה שרומסת בדרך גסה את זכויות הפרט? ● פרשנות

המפכ"ל רוני אלשיך / צילום: שלומי יוסף
המפכ"ל רוני אלשיך / צילום: שלומי יוסף

1.

פיקנטריה תמיד מושכת רייטינג, אבל יש לה חיסרון גדול - היא דוחקת הצדה את הדברים החשובים באמת. זה מה שקרה בעת החשיפה של גרסת שאול אלוביץ לתיק 4000 על ידי עמית סגל בחברת החדשות. ההתמקדות הייתה בסיפור הפיקנטי של נפתלי בנט, אשתו ונתניהו, בזמן שהסיפור הגדול הוא אמירה אחרת של אלוביץ. "מרגע שנתניהו הפך החשוד העיקרי", אמר למקורביו, "במשטרה העבירו את המסר: 'תהיה עד מדינה, תן את הראש של ביבי ותחסוך לך את הסבל והמשפט'". לפי אותה חשיפה, החברים והמשפחה אמרו לאלוביץ: "אם עשית משהו תגיד ותגמור עם זה. נגבה אותך", והוא ענה: "אני לא יכול להמציא משהו שלא היה. אם המשטרה רוצה שאהיה עד מדינה, שתיתן לי אישור לשקר ואגיד מה שהם רוצים".

2.

האמירה הזאת, ככל שהיא נכונה, "תן את הראש של ביבי ותחסוך לך את הסבל", צריכה להרעיד את אמות הספים של מערכת אכיפת החוק. החקירות הרי מתועדות ומצולמות, וסופה של האמת, עם מסירת חומרי החקירות לאלוביץ ובאי כוחו, לצאת לאור. מי שעקב אחרי הפרוטוקולים לאורך תקופת מעצרו של אלוביץ, לא צריך להיות מופתע. אמנם לא נאמר שם "תן את הראש של ביבי", אבל רוח הדברים הייתה דומה והמשטרה לא טרחה להכחיש זאת מעולם. היא עשתה הכול מכול, כולל להזמין את אלוביץ לחקירה עשרה ימים בלבד לפני פרסום ההמלצות בתיק 4000, כדי לגייס אותו כעד מדינה. מה שעשתה המשטרה בחודשים האחרונים, בניסיון לגייס את אלוביץ, חצה את הגבולות בין מותר לאסור, בין לגיטימי ללא לגיטימי, עד כדי כך שחייבים לתהות: האם מדובר במדינה דמוקרטית ששומרת על זכויותיהם של חשודים או שהפכנו למדינת משטרה שרומסת בדרך גסה את זכויות הפרט ופורצת את כל הגבולות האנושיים הסבירים.

שיהיה ברור: דבר שנכתב פה לא נועד להקטין את החשדות נגד אלוביץ. אני לא חושב שהוא צדיק כלכלי גדול, וכתבתי זאת לא פעם - בהקשר של הכסף שנשרף בחברת יורוקום דיגיטלית ויורוקם סלולרית ("תעלומת 600 מיליון השקלים של יורוקום", "גלובס", 11.2.2018), בהקשר של עסקת בעלי העניין בזק-yes ("תיק בזק: מה מסתר בדוח yes", "גלובס", 28.9.2017) וגם בהקשר של החטיבה המונופוליסטית של בזק (נייחת ואינטרנט) שעושקת צרכנים. דא עקא, העניין אינו החשדות נגד אלוביץ, אלא בני אדם והיחס המחפיר שהם מקבלים מהמשטרה.

הטענות על פרקטיקות החקירה הפסולות של המשטרה הרימו ראש בתקופתו של רוני אלשיך. לא מדובר רק באלוביץ; העניין צץ בחקירות רבות אחרות. גם זה לא צריך להפתיע: אלשיך הגיע מהשב"כ, גוף שבו יש פרקטיקות חקירה אחרות, פחות מעודנות בלשון המעטה, והוא כנראה ייבא אותן למשטרה. בפרקטיקה הזאת, זכויות אדם הן עניין לפרשנות קיצונית של החוקרים. לזה נוסף הלחץ הכלכלי: אפשר לנפח את שווי העבירה (כמו מיליארד השקלים במקרה של בזק) כדי לחלט כמה שיותר רכוש, ומוטב את כל הרכוש, של החשודים. כך נוצר שילוב דורסני: לחץ נפשי מסיבי, חריג ולא אנושי לצד לחץ כלכלי, שהוא למעשה מצור כלכלי לכל עניין ודבר. ייתכן שזה מוציא את האמת מאנשים. לעתים זה עלול לגרום להם להודות בכל דבר ולעגל פינות, ובלבד שיעזבו אותם לנפשם.

3.

הנה כמה ציטוטים מהפרוטוקולים של הארכות המעצר של אלוביץ ואשתו, במחצית הראשונה של 2018. שפטו בעצמכם:

אלוביץ: "אני מרגיש שכל החקירה הזאת הייתה בצל הניסיונות החוזרים ונשנים לפגוע בנשמתי, לשבור את רוחי. כל ערב חזרתי ממעצר בלילה, ישבתי אצל החובש, מדידת לחץ דם שנייה, שלישית. מנסים לנצל את המעצר לשבור אותי, כדי שאני אודה בדבר שלא עשיתי מעולם. אמרתי לחוקרים שלא אשקר לעולם ואני לא אודה במה שלא עשיתי וגם אם אקבל התקף לב אני לא אודה. הם כל הזמן מכניסים לי לראש ואומרים רק 'תודה', 'תודה', ותעבור הלאה. הם יחסלו אותי נפשית ובריאותית". 

פרקליטו ז'ק חן: "כל מה שהם עושים זה ניסיון לעשות שימוש בדברים אלה לשבור את רוחו. פעם אחר פעם אחר פעם החוקרים מטיחים בו 'תשנה פאזה'. אתה תסיים את חייך בבית הסוהר ואם לא תשתחרר ותהיה שומר בסופרמרקט. החוקר ציין בפניי שהוא אמר את זה והכול מוקלט והוא אפילו לא מבין שזה לא לגיטימי... עשרות שאלות, מאות שאלות, חוקר אחר חוקר, ראש צוות החקירה, וזה שמעליו ומעליו... הוא אומר להם תניחו לי, אתם מבקשים ממני לשקר ואני לא יכול לשקר. מי שומע את הצעקה שלו?" 

פרקליטו: "אדם בן 70 שנמצא כבר חמישה ימים במעצר יישב עוד חמישה ימים במעצר, סך הכול עשרה ימים במעצר, בתנאים קשים מאוד, כאשר הוא לא ישן בבית המעצר, כי הוא מגיע ב-01:30 לבית המעצר, מעירים אותו ב-04:00 ולאחר מכן חוקרים אותו במשך 11 שעות רצופות, זה חלק מה'קווסט', עד שאנשים מוכנים להיות עדי מדינה ולהגיד דברים כדי שיעזבו אותם... הם כמו ברווזים במטווח, יורים עליהם מכל הכיוונים, מספרים להם שהחיים שלהם נהרסו... אם יש לנו מדיניות מעצרים כל כך ליברלית, אנחנו צריכים להיערך כמדינה לקיים אותה ולשמור על צלם אנוש".

4.

השלב הבא הוא, כאמור, לחץ כלכלי אדיר וחילוט רכוש. עשרות תמונות, תכשיטים, אפילו את טבעת הנישואים של אלוביץ לקחו, ומאשתו איריס ביקשו להוריד את עגיליה. העניין התגלגל עד לפתחו של בית המשפט העליון, שמתח על המשטרה ביקורת קשה וחריפה. כך אמר השופט יצחק עמית: "תפיסת חפצי האמנות והתכשיטים לקתה בפגם כפול: התפיסה נעשתה מלכתחילה שלא כדין, תוך חריגה מצו התפיסה שניתן על ידי בית המשפט לבקשת המשטרה, ולמרות שהמשטרה התכוונה והתכוננה מראש לתפוס את חפצי האמנות. גם בדיעבד, המשטרה לא חזרה לבית המשפט בבקשה לקבל הוראות לגבי המשך החזקת חפצי האמנות והתכשיטים שנתפסו... התכשיטים שנתפסו יוחזרו לאלתר. זאת, בהינתן שאי חוקיות התפיסה של חלק מהתכשיטים אף הייתה כרוכה בממד נוסף של השפלה, וגובלת בחיפוש על הגוף ללא צו. קשה להלום כי בית המשפט היה מתיר בצו, במסגרת חקירה, חילוט של תכשיטים אישיים ושעונים".

המשטרה צפצפה על צווים, צפצפה על החוק וצפצפה על אנשים. אכן, מדינת משטרה.

5.

גם פרשת המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לחוקר רשות ני"ע עו"ד ערן שחם-שביט המחישה את העוצמה המסוכנת של המשטרה. חטאם לא היה התיאום ביניהם, כפי שחושבים. ה"בעיה" הייתה שהם היו אנושיים מדי ורצו להקל את מעצרם של החשודים, בניגוד לעמדת המשטרה:

שחם-שביט: "זה עלה לי בדם. כמעט הרביצו לי או עצרו אותי בלהב".

פוזננסקי-כץ: "נדמה לי שאין דבר מפחיד כמעצר בלהב".

שחם-שביט: "ממש. אני בטראומה מזה".

פוזננסקי-כץ: "אני מתארת לעצמי".

זה מה שחושבים שופטת בישראל וחוקר רשות ני"ע על להב 433. לא מדובר באינטרסנטים, אלא באנשי מערכת. זה אומר דרשני.

6.

הפניתי את השאלות הבאות למשטרת ישראל:

■ האם משטרת ישראל ניסתה לגייס את שאול אלוביץ כעד מדינה תוך אמירות, מפורשות או עקיפות, בסגנון "תן את הראש של ביבי ותחסוך לך את הסבל והמשפט"? 
■ האם כדי לגייס את אלוביץ בכל מחיר כעד מדינה הפעילה עליו המשטרה לחץ כלכלי ולחץ נפשי בלתי אנושי, הכולל חילוט כל רכושו ללא יוצא מן הכלל, צעקות ואיומים בחדרי החקירות - וזאת בניגוד לכל סטנדרטים של חקירה הוגנת? 
■ מדוע היה צורך בחילוט טבעת הנישואים של אלוביץ ובדרישה מאשתו להוריד את עגיליה? 
■ האם חקירתו של שאול אלוביץ ב-22.11 במשטרה, עשרה ימים בלבד לפני הגשת ההמלצות בתיק 4000, נועדה כדי לנסות שוב לגייסו כעד מדינה? 
■ מדוע היה צורך בכלל לגייס את שאול אלוביץ כעד מדינה, במיוחד אחרי גיוסם של ניר חפץ ושלמה פילבר, ועל אחת כמה וכמה לאור הטענות החוזרות של המשטרה בהדלפותיה שמדובר ב"תיק סגור"?

ממשטרת ישראל נמסר: "אנו דוחים את הטענות, שכן כלל החקירות שהתנהלו ועודן מתנהלות בלהב 433 מתנהלות במקצועיות ובניקיון כפיים.

"למעלה מן הצורך נציין כי החקירה נשוא פנייתך, בדומה לשאר החקירות, התבצעה על ידי מיטב החוקרים באופן סדור ומקצועי לעילא ולעילא, וכל בר דעת מבין שמדובר אך ורק בניסיון גמלוני ומגוחך להשחיר את פניה של מערכת אכיפת החוק.

"למותר לציין כי כל פעולות החקירה בתיק התבצעו, ללא יוצא מן הכלל, בליווי פרקליטות המדינה ובפיקוח היועץ המשפטי לממשלה.

"משטרת ישראל תמשיך להקפיד לשמור על טוהר החקירה ועל כן לא נתייחס לשום נושא הנמצא במרכזה של החקירה שהסתיימה זה מכבר". 

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון