אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
במשרד האוצר בוחנים בימים האחרונים תוכנית למניעת העלייה בתעריף החשמל בשיעור של עד 8.1% - בהנחייתו של שר האוצר משה כחלון. התוכנית מבוססת על המודל שהופעל בהצלחה בעת משבר הגז המצרי ב-2012 ומבוססת על העמדת ערבויות מדינה לצורך מימון ביניים ועל ויתור זמני של המדינה על גביית הבלו מהדלקים שחברת החשמל רוכשת לצורך ייצור החשמל. בדרך זו ניתן יהיה לפרוס את התייקרות התעריף או לדחות אותה.
הנימוק ה"מקצועי" למהלך הוא שהתייקרות החשמל בשיעור כה חד עלולה לגרום לגל התייקרויות משניות במשק, למרות שלכל השותפים ברור שהמניע למהלך הוא לא רק מקצועי אלא גם פוליטי. יצוין כי הרעיון עדיין נמצא בדיונים ולא סוכם על הצדדים - בין היתר לאור הסתייגות באוצר מהפגיעה בהכנסות המדינה, על רקע בעיית הגירעון שצפויה להחריף עוד יותר ב-2019.
כזכור, ב-2012 הופסקה הזרמת הגז המצרי מסיני וחברת החשמל נאלצה לגייס בתוך זמן קצר 12 מיליארד שקל - עלות הדלק החלופי לגז (בעיקר סולר). כדי להימנע מהעלאה מיידית של תעריף החשמל ב-50% גיבש מנכ"ל האוצר דאז דורון כהן, תוכנית חילוץ שהתבססה על ההנחה שמדובר במשבר זמני, עד לתחילת הזרמת הגז ממאגר תמר במארס 2013. ההנחה הפעם היא שהתייקרות הדלקים הנוכחית, שתרמה 5.9% להתייקרות תעריף החשמל - גם היא זמנית משום שב-2020 צפוי מחיר הגז הטבעי לרדת בעקבות עדכון ההסכם עם "תמר". התייקרות הגז הטבעי מ"תמר" אחראית לכשליש מההתייקרות הכוללת בסעיף הדלקים, כשלשאר ההתייקרות אחראים הפחם והתחזקות הדולר מול השקל. גם כניסתם של מתקני ייצור חשמל סולארי תרמה להתייקרות התעריף.
במסגרת תוכנית החילוץ העמידה המדינה לחברת החשמל ערבויות לגיוס כ-9 מיליארד שקל וויתרה על גביית בלו מהדלקים שחברת החשמל רכשה לצורך ייצור החשמל. שני צעדים אלה ונוספים אפשרו לצמצם את עליית תעריף החשמל ולעשותה באופן מדורג, כך שהגיעה בשיא ל-30%. יחד עם זאת משך הייקור של תעריפי החשמל התארך והם חזרו לרמתם המקורית זמן רב לאחר שהחלה הזרמת הגז מ"תמר".