גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח: 15 אלף משרות פתוחות בהייטק, אך בוגרי מכללות לא מוצאים עבודה

דוח חדש של רשות החדשנות ועמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל מעלה: עובדי הייטק מחליפים עבודה בשיעור שיא ● המחסור במתכנתים הוביל לכך שרבע מהחברות מחזיקות בפעילות פיתוח בחו"ל, והעובדים הערבים מעדיפים חברות גדולות

עובדי ההייטק / צילום: Shutterstock
עובדי ההייטק / צילום: Shutterstock

כל הסימנים מראים שתחום ההייטק נמצא בצמיחה - השקעות ההון סיכון בחברות הייטק עולות מדי שנה, ונוכחותם של מרכזי מחקר ופיתוח של תאגידים בינלאומיים בישראל נמצאת בשיא של כל הזמנים. עם זאת, שיעור העובדים בהייטק עומד 8% מכלל המועסקים במשק, כפי שהיה לאורך העשור האחרון, ולא צמח בהתאם לצמיחת הענף.

שיעור העובדים אמנם לא גדל, אך בענף ההייטק ישנן 15 אלף משרות לא מאוישות, נכון ליוני 2018, לעומת 12 אלף משרות ב-2017 - כך עולה מדוח חדש שפרסמו הבוקר (א') רשות החדשנות ועמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל. מטרת הדוח שפרסמו שני הגופים הוא לבחון את האתגרים הנוגעים להון אנושי בענף כדי לספק תמונת מצב שיכולה לשמש הן את התעשייה והן את מקבלי ההחלטות.

הדוח מתבסס על סקר שנערך ביוני 2018, בו השתתפו 362 חברות ישראליות המעסיקות 82 אלף עובדים. לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל, אלו מהווים כ-40% מהתעשייה כפי שהיא מוגדרת במאגר העמותה. מדובר על חברות המפתחות מוצרים ושירותים משלהן, ולא על חברות תקשורת או חברות המספקות שירותי פיתוח.

1 מ-4 חברות מחזיקה פעילות פיתוח מחוץ לישראל

חברות ההייטק נאלצות להתמודד עם המחסור בעובדים, על ידי נקיטת צעדים שונים: תאגידים רב לאומיים מציעים הכשרות וקורסים בתכנות; חברות שונות פותחות את שעריהן לסטארט-אפים, ומספקות חללי אירועים או מפעילות מרכזי חדשנות ותוכניות האצה, כדי להתקרב לקהילת היזמים; וכן, יותר ויותר חברות פותחות את שעריהן לעובדים מאוכלוסיות הסובלות מתת ייצוג בענף. כך למשל, שיעור הערבים המועסקים בהייטק עלה מ-1.4% ל-3%, ובתאגידים רב לאומיים שיעורם הגיע ל-8%, לפי הדוח.

אך מעל כל אלה, התופעה הבולטת ביותר שעולה מהמחסור בעובדים היא הקמת פעילות פיתוח בחו"ל. הדוח מציג נתונים לפיהם לרבע מחברות ההייטק הישראליות שהשתתפו בסקר פעילות משמעותית מחוץ לישראל, כאשר מחצית מהן הקימו את הפעילות הזו במהלך השנתיים האחרונות. היעד המרכזי ביותר עבור חברות ישראליות הוא אוקראינה, מדינה שבה עלות העבודה נמוכה במיוחד, מה שמצביע על צורך של התעשייה בכוח אדם זול.

לאור המחסור בעובדים, והעובדה שחברות ישראליות בוחרות להעביר חלקים גדולים יותר ויותר של הפעילות שלהן אל מחוץ לגבולות המדינה, אין זה פלא שהמחסור בהון אנושי בהייטק הוא נושא ברמת חשיבות גבוהה עבור מקבלי ההחלטות. ואכן, בינואר 2017 יצאה לפועל התוכנית הממשלתית להכשרת כוח אדם מיומן להייטק. יעדי התכנית כוללים, בן היתר, הגדלה של הסטודנטים במקצועות ההייטק ב-40% בתוך חמש שנים. זאת לצד קידום השמת נשים, ערבים וחרדים בחברות טכנולוגיה, תמיכה ביזמות של ערבים ושל חרדים, ועידוד הכשרות חוץ אקדמיות מסוגים שונים.

נעמי קריגר-כרמי, מנהלת הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, המעורבת בביצוע התוכנית, אמרה ל"גלובס" כי "הדוח נתן לנו תמונה עדכנית של ההייטק הישראלי, ומראה שהבעיה היא גדולה וכואבת. אנחנו רואים שהמחסור בכוח אדם מיומן ממשיך להיות סוגיה משמעותית ובוערת עבור התעשייה. אנחנו רואים שהתעשייה מצאה פתרונות לנושא הזה בטווח הקצר, בין היתר בצורה של 'אוף שורינג' (מיקור חוץ) ופתיחת מרכזי פיתוח בחו"ל, בכך יש כמובן רכיב של הורדת עלויות. ומאידך אנחנו רואים בתוך המספרים את ניצני השינוי שיגדילו את ההיצע למשק הישראלי בטווח הארוך.

"באוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בהייטק ובעיקר בקרב ערבים, אפשר לראות את השינוי שכבר קורה ואת הפוטנציאל קדימה. כשיוצאים מהאוניברסיטאות 18% ערבים מהסטודנטים במדעי המחשב והנדסה. בנוסף, החברות מעידות על רצון להעסיק אוכלוסיות יותר מגוונות, וגם יש מאמצים, כמו אלו של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), להגדלת מספר הסטודנטיות במקצועות ההנדסה".

בשבוע שעבר התפרסם דוח של מכון טאוב ממנו עולה כי הכשרת כוח אדם מיומן להייטק הישראלי היא מטרה שיהיה קשה להשיג. זאת, משום שהאוכלוסייה בישראל מתאפיינת במיומנות נמוכה במיוחד, וכי ההייטק כבר קלט את מרבית העובדים בעלי המיומנות המתאימה לעבודה בתחום. מסקנת הדוח הייתה של"מדינת ההייטק" אין הרבה יותר לאן לגדול מבחינת עובדים מוכשרים בענף, לפחות בטווח הקצר. ברשות החדשנות שללו את מסקנות הדוח.

"שינוי במאזן הכוחות מהמעסיקים לעובדים"

משום שהביקוש לעובדים עולה על ההיצע, וההיצע הקיים לא עונה על דרישות הענף, העובדים שכן הצליחו להשתלב במשרות הייטק, הפכו בשנים האחרונות לבעלי הכוח מול המעסיקים. המצב הזה, לפי מחברי הדוח, גורם לשלוש תופעות ייחודיות לענף ההייטק במשק הישראלי: ראשית, הדוח מצביע על קצב צמיחה גבוה יותר של משכורות הייטק מאשר של משכורות ממוצעות בכלכלה הישראלית.

שנית, הדוח מצביע על טרנד שנמשך בחמש השנים האחרונות, במסגרתו משכורות של עובדים חדשים במקצועות התכנה, עולות יותר ויותר על המשכורות של עובדים ותיקים במשרות זהות. זאת משום שחברות נוטות להתחרות באגרסיביות על כל עובד חדש שהן מגייסות, ככל שהמחסור בעובדים גדל. ב-2017, הפער הגיע ל-4% בקרב מפתחי תוכנה חדשים ומפתחים קיימים בחברות, ולפי מחברי הדוח הפער צפוי להמשיך ולהעמיק בשנים הקרובות.

שלישית, מעבר הכוח בענף מהמעסיקים לעובדים גרם לכך שב-2017 שיעור הפיטורים של עובדי הייטק הוא הנמוך ביותר שהיה מאז 2009, ועומד על 3.4% בלבד. לעומת זאת, שיעור תחלופת העובדים בעקבות עזיבה נמצא בשיא של 9.2%. "שוק הטכנולוגיה הישראלי הציג באופן מסורתי שיעור נמוך משמעותית של עזיבת עובדים ביחס לנורמות בענפים אחרים. הדבר נחשב יתרון עבור חברות שפתחו סניפים בישראל", כתבו מחברי הדוח.

ואולם לדבריהם, "ככל שהתחרות על אנשי מקצוע טכנולוגיים הפכה למשמעותית והמשכורות עלו, הדפוס התחיל להשתנות. התקופה הנוכחית מאופיינת בשיעור גבוה של עזיבות מרצון, יחד עם ירידה משמעותית בשיעורי הפיטורין. שניהם מדגימים שינוי במאזן הכוחות מהמעסיקים לעובדים".

העלות הגבוהה של עובדים משפיעה בעיקר על סטארט-אפים ועל חברות קטנות שמתקשות להתחרות במשכורות הגבוהות שמציעים תאגידים רב-לאומיים כמו גוגל ואמזון. עם זאת, הגידול המקביל בגיוסי סטארט-אפים, שאנו עדים לו בשנים האחרונות, עשוי לפצות במידה מסוימת על הגידול בעלויות העבודה. כך או כך, ברור שעובדים בענף ההייטק בישראל הולכים ונהיים יקרים יותר ככל שהמחסור מורגש יותר.

אם יצליח, צמצום המחסור בכוח אדם יגרום גם להטיית מאזן הכוחות מהעובדים אל המעסיקים. לדברי קריגר, "הרעיון של הגדלת היצע העובדים נועד גם למתן את העלייה בשכר העובדים. השכר הוא תוצאה של היצע וביקוש, והיום הביקוש עולה על ההיצע. כשאנחנו מדברים היום על מיצוי הפוטנציאל בפריפריה ובמקורות אחרים, יהיו שם יתרונות של עלויות מופחתות. אבל זה בערבון מוגבל - החברות הרב-לאומיות שמגיעות לפה לא עושות את זה בגלל עלות זולה, אלא בגלל יתרון של איכות".

אוכלוסיות עם תת ייצוג

למרות תמונת המצב העגומה המצטיירת מהדוח, ברשות החדשנות מגלים אופטימיות. תת הייצוג של עובדים מהפריפריה, של ערבים, של חרדים ושל נשים, מתפרש ברשות כמקור פוטנציאלי להגדלת כוח האדם להייטק.

"שיעור הנשים המועסקות בהייטק הישראלי עומד על 30% מכלל המועסקים בענף, אולם בתפקידים טכנולוגיים שיעור הנשים עומד על 23% בלבד, ובתפקידי ניהול רק 16%. מספרים אלו מעידים על הפוטנציאל הרב הגלום למשק בשילוב נשים רבות יותר בתעשיית ההייטק", נכתב בהודעת רשות החדשנות. עוד נכתב כי "נשים חרדיות מהוות אף הן פוטנציאל רב. כיום כבר ישנן בכל שנה כ-700 בוגרות בלימודי תוכנה, אולם בוגרות אלו זקוקות להכשרה וסיוע נוסף על מנת להשתלב באופן מלא בליבת תעשיית ההייטק".

המקום בו פוטנציאל הזה מתחיל להתממש הוא בשילוב של ערבים בענף. אחרי שנים בהם סטודנטים ערבים במקצועות ההייטק היוו מיעוט קטן בלבד מהסטודנטים, ברשות החדשנות מספרים כי בשנים האחרונות חל היפוך מגמה משמעותי: "בשנת 2016 בלבד, מספר הסטודנטים הערבים אשר למדו באקדמיה מקצועות הייטק, היה גבוה מזה של כלל הסטודנטים הערבים שלמדו מקצועות אלה ב-30 השנים האחרונות: 2,222 לעומת 1,598 בהתאמה", הם כתבו. כיום, 18% מכלל הסטודנטים למדעי המחשב באוניברסיטאות הם ערבים - שיעור דומה לשיעורם באוכלוסייה הכללית.

למרות זאת, שני שליש מחברות ההייטק הישראליות שהשתתפו בסקר דיווחו שאף אחד מהמועסקים שלהם במקצועות הטכנולוגיים אינו ערבי. המגמה הזאת בלטת במיוחד, לפי מחברי הדוח, בקרב סטארטאפים צעירים המעסיקים פחות מ-50 עובדים. לעומת זאת, בחברות גדולות יותר, חלקן רב-לאומיות, שיעור המועסקים הערבים עומד על כ-8% בממוצע.

בקרב כלל החברות שהשתתפו בסקר, שיעור הערבים הממוצע מתוך מצבת העובדים עומד על כ-3%, נתון יותר מכפול מנתוני השנים האחרונות. שיעור זה התקבל מבלי שנבדק באילו תפקידים השתלבו אותם עובדים והאם הם מועסקים בשכר שווה לעמיתיהם.

דרישות גבוהות, מעטים מתקבלים

למרות המחסור בעובדים מוכשרים, נראה שגם בעלי הכשרה מתאימה, אך ללא ניסיון קודם בענף ההייטק, מתקשים להתקבל למקומות עבודה. לפי הדוח, חברות ההייטק מפגינות סלקטיביות בגיוס כוח אדם ומעדיפות באופן ברור עובדים בעלי ניסיון. גיוס של עובדים ללא ניסיון קודם מהווים כ-30% מכלל הגיוסים החדשים בחציון הראשון של 2018 בלבד. 40% מהחברות ששכרו עובדים חדשים בחציון הראשון של 2018 לא שכרו מהנדסים זוטרים כלל.

ההעדפה לעובדים עם ניסיון בולטת בעיקר בחברות סטארט-אפ קטנות, אשר גיוסי עובדים ללא ניסיון מהווים רק רבע מגיוסי כח האדם שלהן. לעומתן, חברות של 500 עובדים ומעלה מגייסות עובדים חסרי ניסיון בשיעור של 38%. לעומתם, הביקוש לעובדים בעלי ניסיון הוא גבוה במיוחד.

מתוך העובדים חסרי הניסיון שכן התקבלו לעבודה בחברות הייטק, הדוח מראה העדפה ברורה לבוגרי אוניברסיטאות: אלה היוו 75% מהגיוסים של עובדים זוטרים בחציון הראשון של 2018, בעוד שרק 22% מהמועסקים הזוטרים היו בוגרי מכללות. גיוס של עובדים בהתבסס על הניסיון שצברו במהלך שירותם הצבאי הוא זניח, ועומד על 3% מהגיוסים בלבד.

לפי הדוח, ב-2017 כ-5,000 סטודנטים למדו את מקצועות ההייטק, כמחצית מתוכם באוניברסיטאות וכמחציתם במכללות. התלמידים במכללות מתקשים למצוא עבודה, ואילו תלמידי האוניברסיטאות מתקשים לסיים את לימודיהם: רק 70% מתוכם, המהווים 1,750 תלמידים, זכאים בסופו של דבר לתואר בתחומי ההייטק. לפי משרד הכלכלה, מתוך אלה, 75% בלבד משתלבים בשוק העבודה בתחום לימודיהם.


"מאחר שמספר בוגרי המכללות שווה לזה של בוגרי האוניברסיטאות, המשמעות היא שקיימת העדפה משמעותית לבוגרי אוניברסיטאות", כתבו מחברי הדוח, והוסיפו כי "הממצא הזה תואם את העובדה שבוגרי מכללות הם בעלי סיכוי גבוה יותר למצוא עבודה בחברות וארגונים מחוץ לסקטור ההייטק".

אחד ההסברים לכך שבוגרי מכללות מתקשים להשתלב במשרות הייטק, נוגע לאופי הבלתי-מעשי של הלימודים בהן. לפי קריגר, העובדה הזאת, בשילוב עם רמת לימודים נמוכה בחלק מהמכללות, יכול להסביר את הדרישה הנמוכה לבוגריהן.

לאור הנתונים הללו, במסגרת התוכנית להכשרת כח אדם להייטק הופנו 700 מיליון שקלים לצורך הגדלת כמות התלמידים במסלולי ההייטק באוניברסיטאות, תוך שימת דגש על קבוצות מוחלשות. לצד זאת, הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות מקדמת מסלולי הכשרה חלופיים כמו סיירות תכנות (Coding Bootcamps), עם דגש על הכשרת אוכלוסיות עם תת ייצוג בענף, וקורסים ללימוד תכנות לנשים בשיתוף עמותת She Codes.

קשה לדעת אם אלה שיוכשרו במסגרות אלה יצליחו להתחרות בבוגרי האוניברסיטאות על ההיצע המצומצם של משרות לחסרי ניסיון - או שגורלם יהיה דומה לאלה של בוגרי המכללות. למרות שהתוכנית צעירה מכדי לבחון את תוצאותיה, קריגר אופטימית: "כמו במכללות, גם בסיירות יש רמות שונות, אבל הטובות שבהן מביאות הכשרה מאוד טובה ומאוד מעשית. לכן, בוגרי סיירות התכנות יכולים להיות תחליף שווה ערך לבוגר אוניברסיטה, יותר מאשר בוגר מכללה חלשה".

עוד כתבות

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר העצום של מנכ"ל נייס נחשף

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"