גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסלות תלויות ומערכות קולנוע ביתי זה כבר פאסה: לאן לקח מחיר למשתכן את סטנדרט הבנייה בישראל

הסטנדרט בבנייה החדשה כבר כולל חלונות עם זיגוג כפול, דימרים בכל חדר ילדים וארונות מטבח עם טריקה שקטה ● מאז שנקבע סטנדרט קבוע ונמוך במחיר למשתכן, בדירות הרגילות מצפים לעוד הרבה יותר ● כמה גבוה אפשר לעלות

מחיר למשתכן ברעננה/צילום: תמר מצפי
מחיר למשתכן ברעננה/צילום: תמר מצפי

אז הפסקתם לחכות למחיר למשתכן ואתם לא רוצים דירה יד שנייה. יצאתם לרכוש דירה יד ראשונה מהניילונים, ישר מהמדף. גייסתם את הכסף, לקחתם משכנתא - ההוצאה הכי גדולה שתוציאו בחיים. עשיתם את כל הצעדים הגדולים הנחוצים וקניתם את הדירה. מעטים מאתנו יעשו בחייהם עסקה יותר גדולה מזו. אבל עכשיו הגיע הזמן לרדת לפרטים הקטנים. כמה קטנים? נגיד, בגודל של דימר בקיר.

התחרות על ליבו וכיסו של הצרכן הישראלי העלתה את סטנדרט הדירות בישראל בשנים האחרונות. זה תהליך לא כל כך חדש אבל נמצא בעלייה מתמדת. הישראלי מצפה היום לקבל מטבח עם הכנה בילט אין לתנור ולמדיח, גם חיווט וחשמל מודרניים, חלונות שיאטמו את הרעשים, דלתות צבעוניות ועוד.

מאיפה הגיע אלינו כל העושר הזה? איך הגענו מדירות שיכון לדירות מדוגמות בסטנדרט בנייה גבוה יחסית גם בבניינים רגילים?

לדברי אברהם שמש, סמנכ"ל שיווק בחברת קרדן נדל"ן, "סין החדירה לפה הרבה מאוד פריטים שלא היו בעבר, במחירים שהקבלנים יכולים לשלם אותם. התחרות בין הספקים היא תחרות גדולה מאוד על היזם, שזה בעקיפין על הלקוח. וזהו - התחרות היא שגרמה לכל הסיפור הזה".

הקיפאון בשוק הנדל"ן משפיע?

"יש לחץ על הספקים, כי יש להם פחות ופחות לקוחות. התחרות על הלקוחות היא הרבה יותר קשה, והם מנסים לשפר כל הזמן סדרות ומוצרים חדשים כדי לקבל אליהם את הלקוחות".

גם אורית גבאי, סמנכ"לית שיווק בקבוצת גבאי, מסכימה שיש תחרות שמביאה להעלאת איכות הדירות. "מאז מחיר למשתכן יש לחץ להעלות את הסטנדרט בדירות הרגילות. תמיד כשיש תחרות מעלים את הסטנדרט. אנחנו גם קבלנים וגם יזמים, ואנחנו עובדים לפי ביקושים".

אדריכל נמרוד איתן, שותף במשרד מייקל שוורץ אדריכלים, מזכיר גורמים נוספים שהביאו לעלייה בסטנדרט ולשינוי בטעמים של הישראלים בדיור. "באופן כללי, היכולת הכלכלית של הישראלים גדלה. הם מטיילים בחו"ל ורואים סטנדרטים ולומדים, הם הרבה יותר מתוחכמים ממה שהיו פעם. גם הסטנדרט של החיים עלה. בנוסף, חלק מהמוצרים גם הפכו לזולים יותר".

וכמה זה משפיע על המחירים?

שמש: "לעלייה בסטנדרט של הדירות יש משמעות כספית לצרכן. זה יכול לנבוע מעלות רגולטורית, כמו החיוב בהתקנת מסנן אב"כ, שעלותו יכולה להגיע ל6,000 שקל. זו רק נקודה אחת, ישנן דרישות נוספות כמו ממ"דים, כיבוי אש שדורש ספרינקלרים בבניינים גבוהים ודרישות של נגישות. כל אלה, והתוספות האחרות, למשל מיזוג אוויר שעולה כ-20 אלף שקל לדירה בפרויקטים רגילים, מביאים לעלויות ביצוע יותר גבוהות שמתגלגלות לעליית המחירים לצרכן".

הבניין

הישראלים רוצים יותר גדול, יותר טוב ויותר יפה, וזה מתחיל בכניסה לבניין - בלובי. הדייר הישראלי מצפה היום וגם לקבל חדרי כניסה מפוארים עם שיש, מראות וריהוט, וגבוה - 5, 6 מטר - כמה שאפשר. המעליות יהיו רחבות ומפוארות, עם אופציה למעלית שבת כמובן ומעלית אחת לשירות.

אם לפני כמה שנים כולם קיבלו אינטרקום עם טלוויזיה, היום היא כבר טלוויזיה צבעונית

חדר דיירים או חדר כושר הם גם הפכו לסטנדרט בבניין. בכל מקרה יהיה חדר נוסף לדיירים. זה יכול להפוך לחדר כושר או לחדר אופניים או עגלות ילדים או לשימוש כל שהוא בבניין לפי טעמם של הדיירים. אם מדובר בזוגות צעירים לעיתים קרובות זה יהפוך לחדר ג'ימבורי לילדים.

בנוסף, ישנם פקדים וחיישנים שנועדו לחסוך בצריכת חשמל. למשל, באזור של חדרי המדרגות המשותפים - אם אין משהו שנמצא באזור אז האור נכבה באופן אוטומטי, או כשמישהו יוצא מהמעלית אז האור נדלק.

חדר כושר / צילום: זאב סגל

גם לפינוי אשפה יש סטנדרט - פיר זבל הפך למקובל מאוד בבניינים גבוהים אולם גבאי מספרת שישראלים לא תמיד מתלהבים מהאופציה הזאת. אולי כי התחזוקה בהמשך חיי הבניין מאתגרת, ואם אינה נעשית כמו שצריך הבניין סובל מריחות רעים. 

גם החניות מתחילות להשתדרג. נכון שבינתיים אנחנו שבדרך כלל הסטנדרט הוא אספלט, אבל מתחילים לראות גם חניות שצבועות באפוקסי, כמו חניונים מסחריים אבל אצלנו בבית. חשוב שהסימונים יהיו ברורים כדי שהשכנים לא יריבו. יתר על כן, באזורים עם מצוקת חניה לעיתים הדירות יבואו עם רובוטים שמשאירים עליהם את הרכב והם מחנים את המכונית. הפתרון הזה לא נפוץ, וקיים בעיקר בפרויקטים של תמ"א 38, שאין בהם אפשרות להוסיף מקום חניה.

הכניסה לדירה

הכניסה תמיד תהיה בדלת ביטחון, אבל בחלק מהפרויקטים מציעים כבר דלתות מעוצבות.

דלתות פנים

מגוון הצבעים רחב מאי פעם. אם פעם דלתות פנימיות היו מגיעות בשני צבעים בלבד - אגוז וחום - הרי שהיום אפשר לקבל את הדירה עם דלתות לבנות או בז', וזאת מהפכה של ממש, ובעצם בכל מיני צבעים אחרים.

ריצוף וחיפוי

פעם הסתפקנו בבלטות של 30 על 30 ס"מ, אח"כ השתכללנו והתחלנו לקבל ריצוף גרניט פורצלן של 60 על 60 ס"מ ועכשיו מרצפות של 80 על 80 ס"מ מתחילות להיות נקודת הפתיחה. עוד השתנה מגוון הצבעים: לדברי שמש, בעבר היו נותנים לבחור בין 3-4 גוונים, היום מציעים לפחות 12- 13 גוונים שונים של ריצוף. "מבחינת המרפסות אנחנו רואים יותר ויותר שימוש בדקים, אבל קיימים גם ריצופים דמויי פרקט", הוא אומר.

מיזוג אוויר

המינימום היום הוא הכנה למזגן מרכזי, עם זאת בפרויקטים רבים גם יציעו לדייר מזגן מותקן.

חדר שינה הורים

תמיד יהיה חדר עם שירותים צמודים, והסטנדרט היום מכוון לחדר ארונות צמוד. לעתים קרובות הריצוף בחדר יהיה פרקט וכמובן מפסק תאורה מתחלף כדי שלא נצטרך לקום מהמיטה בשביל לכבות את האור.

מאז המחיר למשתכן יש לחץ להעלות את הסטנדרט / צילום: shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

מטבח

הסטנדרט הוא של ארונות עליונים ותחתונים 10 מטר, עם טריקה שקטה, ושיש אבן קיסר. לעתים קרובות יש הכנות למכשירי חשמל כמו מדיח, מיקרו או מדיח. כיור בהתקנה שטוחה, כלומר בגובה המשטח, וברזי פרח. אפשר לראות עליית מדרגה באיכות המוצרים, היום אפשר לקבל גם דירות עם מותגים כמו גרואה, דבר שבעבר היה רק בפרויקטי יוקרה.

חשמל ותקשורת

הכנה לטלוויזיה וטלפוניה בכל חדר. בנוסף, נמצא יותר ויותר דימרים או מפסקים מתחלפים גם בחדרי ילדים. השקעים הם של ביטוצ'ינו או גוויס, שנחשבו פעם יוקרתיים. גבאי מספרת שהכנה למערכת קולנוע ביתית, היא בבחינת סטנדרט ישן כבר, וכיום כל חדר בבית כבר מגיע עם מפסקים ושקעים והכנה לטלוויזיה, לטלפון וגם למחשב - מה שפעם היה שמור רק לחדר בודד בבית.

תריסים וחלונות

החלונות יהיו כפולי זיגוג, בעיקר לבודד את הרעשים, אבל חלקם גם מבודדים טוב יותר חום וקור. פעם רק חדר אחד היה מקבל תריסים חשמליים, בדרך כלל חדר ההורים, אבל רואים יותר ויותר תריסים כאלה משתלבים בכל הבית.

אמבטיה ושירותים

האסלות הסטנדרטיות הן עדיין מונובלוק, שנחשבות נוחות לשימוש, אבל רואים גם יותר ויותר אסלות תלויות עם מיכל הדחה סמויים. ארונות אמבטיה זה סטנדרט בדירה חדשה, כולל מראות. האמבטיה עצמה מאקריל.

דיור יוקרה - הסטנדרט של העתיד

דירות יוקרה משמשות לעתים קרובות להכנסה של טכנולוגיות ואמצעים שנראה בדירות סטנדרטיות בעתיד. טכנולוגיות חדשות או חומרים מיוחדים הם יקרים מאוד בתחילת דרכם, אך בהמשך, ככל שגדלות הכמויות, כך יורדים המחירים. דיור יוקרתי מהווה גם כר ניסויים ולא כל המצאה חדשה שורדת.

"קח את כל הנושא של 'בתים חכמים' שהיה מאוד חזק, ודווקא קצת ירד", אומר אדריכל נמרוד איתן. "זאת אומרת, הפך מבתים חכמים ומורכבים לתפעול - לבתים קצת יותר לטיפשים. כלומר התפעול הוא יותר קל".

אנשים גילו שזו לא כזאת מציאה?

"הם לא רוצים משהו מסובך, לא רוצים להתעסק כל היום בטלפון כדי להדליק את האורות. מה שכן תפס זה העניין של השליטה בבית דרך הטלפון, בעיקר מחו"ל. היום זה הפך ליותר פשוט".

תכונה אחרת שאפשר למצוא בבתי יוקרה היא "תסריטים", לפיהם אפשר לתכנת את הבית מראש. אפשר לקרוא לתסריט, נגיד, "בוקר", ובתרחיש כזה הבית מעלה את התריסים, מדליק את הקומקום, מחזק את המזגן ומוריד את הווילונות וממלא את האמבטיה. כך שחלום הבית החכם עוד לא נעלם מאתנו. הוא רק נרגע קצת בינתיים.

לדברי איתן, המטבח הוא דוגמה למפרט היי אנד - איזה אבזור של המטבח, איזה מותגים, איזה גימורים. "זה יותר עניין של תוצרת מאשר המצאות חדשות. לעתים החברה הקבלנית אומרת לך, 'תשמע אדוני, אתה זכאי ללכת לקנות מטבח אצל יצרן X', והוא קובע עם כמה חברות מטבחים. הוא מקבע אתם את הסטנדרט שמגיע לך. יש מקרים שבהם היזם כבר מכניס למכרז את מכשירי החשמל, אף על פי שהוא לא מחויב לזה בחוק המכר, זה סטנדרט אחר".

מבחינת הריצוף, אם בדירות רגילות מדובר על 80X80 ס"מ, בדירות יוקרה מדובר על מטרXמטר".

אופנה שנעלמת מהדיור היוקרתי היא הג'קוזי, שקרנו ירדה בגלל הצורך בשמירה על תחזוקה ועל היגיינה. הכיוון הכללי בחדרי האמבטיה הוא של אמבטיות ומקלחות גדולות, עם שפריצרים או סאונה רטובה. "העניין של 'Well Being', לחיות בספא, הוא מאוד חזק. חדרי אמבטיה גדולים, מרווחים, מאובזרים, אולי זה בא מבתי מלון", אומר איתן.

לקירות האמבטיה יש כבר אריחים בגודל 3 מטר על מטר: "זה ממש ענק. הקירות מחופים ע"י מעט מאוד אריחים, ויש לזה מראה הרבה יותר נקי. אבל צריך להיות תכנון מדוקדק".

גאדג'ט נחמד שיש לאלפיון העליון באמבטיה הוא מפיג אדים במראות של חדרי האמבטיה. ממש כמו במכונית של אנשים רגילים בחורף.

סיבה נוספת לחיים הטובים של האלפיון העליון הוא מערכת המיזוג - מערכות מיזוג אוויר VRF, "שאתה יכול כל חדר בנפרד לחמם או לקרר במקביל. המערכות האלה גם יותר חסכוניות מבחינת צריכת חשמל. זה למשל דבר שיהיה הסטנדרט עוד מעט. באופן כללי מערכות המיזוג מיני מרכזי וכל אלה ייעלמו לאט לאט".

גם בחלונות, ישנם שווים יותר. למשל, פרופיל טרמי שאוטם טוב יותר את הבית. בנוסף, לדברי איתן, ישנם שלל פרופילים מיוחדים כאלה, למשל פרופיל סטרוקטוראלי, שהמשמעות היא שאפשר עם פרופיל דק יחסית להגיע למפתחים מאוד גדולים. ישנו פרופיל וניציאני - חלון שכולל וילון וניציאני בפנים או אתה חלונות עם וילון בד בפנים, שיכול להתקפל.

איזה עוד דברים מגניבים וכיפים יש באלפיון העליון? חומרים מיוחדים?

איתן: "אין סוף, באמת אין סוף".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

"השקענו פה מעל 1.3 מיליארד דולר, ולא עוצרים": ענק ההשקעות שמאמין בישראל

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו