גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מחיר למשתכן הקפיאה גם את פרסום הנדל"ן"

תוכניות החילוץ של שרי האוצר הקודם יאיר לפיד ושר האוצר הנוכחי משה כחלון למשבר בענף הנדל"ן הכניסו את הפרסום בתחום לקיפאון • ברבעון האחרון המפרסמים מדווחים על עלייה בדרישה לפרסום, אבל יזמיות המגורים יצטרכו בקרוב לחזור להשקיע במיתוג ובבניית תדמית

פרסום חוצות של חברת נדל"ן / צילום: שלומי יוסף
פרסום חוצות של חברת נדל"ן / צילום: שלומי יוסף

עד לפני שלוש שנים, תקציבי הפרסום של חברות הנדל"ן היו יעד נכסף למשרדי הפרסום. לאורך השנים הפרסומות של ענף הנדל"ן אמנם נחשבו לקטגוריה פחות קריאטיבית, אך הגאות של תחום הנדל"ן בעשור האחרון הביא לכך שהחברות התקשרו עם משרדי הפרסום הגדולים, עלו לקמפיינים מסיביים - גם בטלוויזיה - והחלו להשקיע בשיווק קלאסי שמטרתו לייצר מותג עם משמעות לצרכנים. דירות ובתים היו "סחורה חמה", והמלחמה השיווקית הפכה את תקציבי הפרסום של אותן חברות לאחד הקטרים של ענף הפרסום.

הדהרה קדימה נגמרה כשר האוצר דאז יאיר לפיד הגה את תוכנית מע"מ אפס ששמה את כל השוק בהמתנה. אחרי שהתברר שהתוכנית לא תצא לפועל והפרסום בקטגוריה שוב החל להתעורר, התיישב משה כחלון על כיסא שר האוצר, פרסם את תוכנית מחיר למשתכן והשוק נעצר לגמרי. 

לדברי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, נתי יעקובי, "הירידה בהוצאה לפרסום של הקטגוריה בשנים האחרונות היא בהלימה לקיפאון המסתמן בשוק הנדל"ן על רקע תוכנית למשתכן, ודיווחים על ירידה במכירות דירות יד ראשונה לעומת שנה שעברה".

מנכ"ל משרד הפרסום LEAD, רמי יהודיחה, מסביר כי "מחיר למשתכן מייצר מצב שבו יש פחות דירות בשוק החופשי ובהתאמה, ליזמים רבים יש מלאים קטנים יותר של דירות להציע למכירה. על פניו, יש פחות כסף להשקעה בפרסום".

מחיר למשתכן הקפיאה גם את פרסום הנדל"ן / מקור: יפעת בקרת פרסום

לדברי מנכ"לית משרד הפרסום זרמון, אליקה מרחבי, "בשנים האחרונות הפרסום בענף הנדל"ן מתנהל בשמרנות גדולה ונטולת קריאטיביות כמעט לחלוטין. מעלעול בעיתונים או שיטוט באתרים קל לראות שהחברות כמעט כולן זהות והתקשורת שלהן מורכבת מהדמיה ומחיר בלבד - פלקטי לגמרי. המעורבות האמוציונלית והרציונלית בתהליך רכישת דירה נמצאת בשיאה וכנראה שאף אחד מהמשווקים אינו רוצה סיכונים, אלא להעביר את האינפורמציה הבסיסית בלבד.

"המירוץ אחר 'לידים' (פרטים אישיים של צרכנים בעלי עניין במוצר מסוים, שמועברים למשווקים על-מנת שיפנו אליהם באופן ישיר; עב"ל) הוא בשיאו וכל ליד איכותי שווה המון. מזה יוצא שהחברות הגדולות הפסיקו לשווק את עצמן ועברו לשווק פרויקטים בודדים ללא מעטפה שיווקית. קבוצות הרכישה נכנסו למשחק הפרסומי לפני כמה שנים ובעיקר דיברו על השקעה ומחיר".

לדברי טל ריבן, סמנכ"ל קריאטיב באדלר-חומסקי, "רבים מרגישים שפחות מתאים היום לצעוק שיש לך פרויקט יוקרתי עם פינוקים שנותן תחושה של לנפנף בכסף, ויותר שמים דגש על הצד של עסקה משתלמת - השקעה שווה ונכונה. הכל יותר מחושב, יותר מדויק. גם פרויקט מחיר למשתכן שינה את התחום כי הוא לקח את השיח למקום של דיור בר-השגה. זה משנה את הגישה בתחום למקום צנוע יותר".

מחיר למשתכן הקפיאה גם את פרסום הנדל"ן / מקור: יפעת בקרת פרסום

"הדיגיטל הוא המדיום המוביל בקטגוריה"

השינויים בשוק הביאו לכך שבמקום ההשקעות הגדולות בתדמית, החלו רוב החברות להשקיע בפרסום מוטה מכר. זה בא לידי ביטוי בבחירת סוגי המדיה שבהם השתמשו: שילוט חוצות, רדיו ועיתונות מצד אחד והדיגיטל שהלך והתפתח מצד שני.

"הדיגיטל הוא המדיום המוביל בפרסום בקטגוריה", מאשר יעקובי, "עקב יכולת ה'טירגוט' (פנייה לקהל ממוקד; עב"ל) שלו והאפשרות לקבל פרטים נוספים על המתעניינים".

"כמעט כל ענף הנדל"ן נדרש בעשור האחרון בעיקר לקצירת ביקושים", אומר בכיר אחר בענף, "זה ענף שבגלל מחסור אדיר בהיצע הפך מוטה מכר ובמקום כזה הערך של משרד פרסום כבונה מותג פחת. נדרשת עבודת T.O.M (רמת הזכירות של שם החברות בקרב קהל היעד; עב"ל) ואותה ניתן לייצר רק באמצעות כוח במדיה. מכאן הדרך לעבודה פשטנית קצרה - אירועים גדולים, שלטים גדולים, שפה פומפוזית ומדיה גדולות. אני חושב שהמגמה תתהפך בשנים הקרובות בגלל המצוקה המסתמנת בשוק. שחקני הנדל"ן ייאלצו להיערך מחדש".

רמי יהודיחה / צילום: תמר מצפי

בהקשר זה מוסיף יהודיחה כי "היו ניסיונות של חברות להסתפק בהשקעה בעולם קצירת הביקושים במדיה הדיגיטלית, אבל כל מי שעשה את הניסיון הזה נכנס ל'אוקיינוס אדום' (פעולה שיווקית שזהה לפעולות שרוב המשווקים בתחום עושים ולכן עלולה להיות גם פחות אפקטיבית; עב"ל) של אותם קהלי מטרה ואותם לידים והבין שצריך לחזור ולהשקיע קודם כל ביסודות - לבנות מותגי נדל"ן ולייצר ביקושים דרך נחשקות של מותג היזם ומותג הפרויקט, ולא דרך הצעת ערך כלכלית בלבד.

"ברבעון האחרון רואים חזרה לפרסום נדל"ן. בחודש האחרון זה המשיך לעלות ומאותת על התעוררות בשוק. דווקא עכשיו, כשהפרויקטים נמדדים אל מול המחיר הנמוך של מחיר למשתכן, יש צורך קריטי בהצדקת הפרמיה המבוקשת על פרויקטים במחירי השוק. זהו מצב קריטי שבו יש לבנות מותגים נחשקים כדי להשביח את המחיר למטר, ואנחנו רואים השקעה עולה בפרסום לאחרונה כדוגמת פרויקט אור ים בקיסריה, מתחם האלף וכדומה. היום יותר מתמיד, פרויקטים לא 'מוכרים את עצמם'. על-מנת למשוך קהלים איכותיים ולמקסם את הפוטנציאל, חייבים למתג את הפרויקט ולייצר תחושת ביטחון וגאווה בקרב הקונים.

"להשקעה במיתוג פרויקט יש ערך גבוה יותר מ'רק' השבחת הפרויקט עצמו. השקעה בפרויקט משמעה חיזוק מותג היזם שפועל במקביל בכמה פרויקטים בשלבים שונים, וכמובן משקיע בפרויקטים עתידיים.

"בפרויקטים רבים ברחבי הארץ, יש חשיבות למיתוג החברה כדי לייצר העדפה אל מול התחרות בכל מתחם ומתחם, לאורך זמן. חברת דמרי למשל עושה בדיוק את זה עכשיו בקמפיין טלוויזיה שמציג בכל ספוט פרויקט אחר שלה. אני מאמין שיזמים שישקיעו בפרסום דווקא עכשיו ייהנו מיתרון למותג שלהם - דווקא מי שבזמן הזה ישקיע בתפיסת מותג, ייהנה ממכפיל כוח. אנשים מוכנים לשלם פרמיה על מותג גדול ונחשק, ובתקופה שבה חלק מהמפרסמים הורידו את הרגל מהגז, יותר קל להתבלט ולמשוך קהלים".

"היו ביקושים והם נטו לעבודת מכר טקטית שזה בעיקר רעש וצלצולים", אומר שלא לייחוס אחד הבכירים. "כעת השוק שם ברקס בגלל הרגולטור שרוצה לנצח בבחירות על הטיקט הזה. אבל השחקנים יידרשו לחזור לעבודת שיווק, מיתוג ובידול כדי לייצר ביקושים לראשונה מזה הרבה זמן ולכן יידרשו להיערכות מחדש במתודולוגיות השיווק שהם התרגלו אליהן בעשור האחרון".

אליקה מרחבי / צילום: יוסי צווקר

ההאטה משפיעה גם על העסקים הנלווים

גם ניב חורש, מנכ"ל משותף בראובני-פרידן, משדר אופטימיות זהירה. "היזמים נמצאים כרגע בהאטה בגלל מחיר למשתכן וזה משפיע על מעגל גדול של עסקים נלווים כמו חברות ריהוט, מטבחים ודלתות פנים. גם הפרסום מושפע מכך ולכן יש ירידה בהיקף הקמפיינים. מצד שני כשבודקים את רמת הביקוש מצד הצרכנים לא רואים ירידה.

"יד2, לקוח שלנו, השיק כלי בשם YZER שמנתח את הביקושים לפי אזורים ואפשר ללמוד ממנו שהביקוש יציב ובערים מסיימות גם בעלייה. המסקנה היא שהשוק יכול להתאושש במהירות ברגע שיהיו שינויים במדיניות הממשלה. וזה כמובן יגדיל את תקציבי הפרסום של חברות הנדל"ן לרמות שהכרנו בשנים קודמות".

עוד כתבות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: Reuters, Presidency of Somalia

טורקיה שולחת F-16, וסומליה סוגרת מרחב אווירי: המאבק בקרן אפריקה מתעצם

סומליה מעכבת את אישור מעבר מטוסי ארקיע בשמיה ● הרקע: ההכרה הישראלית בסומלילנד וביקור שר החוץ במדינה ● החשש: סגירת המרחב עלולה להאריך את הנתיבים למזרח הרחוק ולהגדיל את העלויות

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף תקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

רפורמת החלב לא פוצלה מחוק ההסדרים

התאחדות יצרני החלב הודיעה אתמול כי העיצומים באספקת החלב יוקפאו באופן זמני "על מנת לאפשר מיצוי הליכים" ● במקביל, בוועדת הכנסת החליטו לא לפצל את הרפורמה, והיא עברה לוועדה למיזמים ציבוריים ● מוקדם יותר הצהיר שר האוצר סמוטריץ' כי יחתום בקרוב על צו לביטול מכסים בשוק החלב לפרק זמן ממושך

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

הנשק הרוסי החדש של איראן שצריך להדאיג את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לפי דיווחים איראן קיבלה מרוסיה מטוסי קרב חדשים, הטיים הקדיש את השער שלו למפגינים באיראן, ובוושינגטון פוסט מפרגנים לתעשיות הביטחוניות הישראליות • כותרות העיתונים בעולם

חברת מלם / צילום: בר - אל

על רקע נפילה במניות ה-IT בת"א: ההפסד הצפוי של מלם תים בשוק הגמל

מניית חברות המחשוב בת"א צללו בשיעור חד על רקע החששות מהשפעות עתידיות של ה-AI על שוק התוכנה ● בד בבד, הודיעה מלם תים כי תפריש 30 מיליון שקל, בעקבות סיומו של מו"מ שניהלה במשך שנתיים עם בנק, לשיתוף פעולה בתחום תפעול קופות גמל וקרנות השתלמות

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום התגלה בקרקע בשדה דב. האם בניית 16 אלף דירות תתעכב?

המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל הודיעו כי בשטח בשדה דב שבו מתוכננות כ־16 אלף דירות נמצאו ממצאים ראשוניים של זיהום במי התהום ובקרקע ● המדינה הודיעה על הרחבת הבדיקות ועל ניהול סיכונים סביבתיים

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות התוכנה מחקו 5.6 מיליארד שקל מהשווי

ת"א 35 ננעל ביציבות, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● מניות התוכנה קרסו בעקבות הירידות וול סטריט אתמול: מג'יק צנחה בכ-20%, לצד מטריקס, וואן טכנולוגיות ומלם תים ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה ●  הזהב מעל 5,000 דולר לאונקייה, למרות רכבת ההרים - הבנקים הגדולים בטוחים שמחירו יזנק מעל ל-6,000 דולר

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

מבוטחי כלל לא יקבלו יותר ניתוחים בהדסה, ויופנו לשערי צדק

פערי מחירים של עד פי 5 שמשלמת חברת הביטוח ביחס לשאר בתי החולים בארץ, הובילו להפסקת ההסדר למתן טיפולים רפואיים פרטיים כמו ניתוחים בין חברת הביטוח לבין הדסה • המטופלים יופנו לשערי צדק

חנוך מילביצקי, הליכוד שמונה אפס אפס, קול ברמה, 28.01.26 / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?

ההתנגדות לרפורמה במשק החלב עולה על טורים גבוהים - ויש מי שמזהירים מפני גורל דומה לזה של החמאה • אבל מה באמת קרה כשפתחו את שוק החמאה ליבוא? • המשרוקית של גלובס

קרן נויבך / צילום: מיכה לובטון

התוכנית שיורדת אחרי 17 שנה: קרן נויבך מסיימת להגיש את "סדר יום" ברשת ב'

העיתונאית קרן נויבך מסיימת את תפקידה כמגישת התוכנית "סדר יום" בכאן חדשות ברשת ב' ● נויבך תמשיך את עבודתה בתאגיד השידור הישראלי ותעמיק ביצירה דוקומנטרית ובהסכת יומי שיעלה בחודשים הקרובים לשידור

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

מחיר הבגידה: הודעת הוואטסאפ שעלתה לגרוש בפנטהאוז

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה במחוזי תל אביב ובמחוזי חיפה מחדדים את גבולות שיתוף הרכוש בין בני זוג ● מתי מסר כתוב ייחשב להתחייבות מחייבת, מתי בן זוג יוכר כ"חלש" לצורך חלוקה לא שוויונית – ומה המשקל שניתן לסיוע כלכלי של הורים

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

ליקויים בדירה / צילום: Shutterstock

מי אחראי לתקן בלאי? תקנות חדשות מסדירות את שוק השכירות של דירות

יוזמה חדשה תנסה לצמצם מחלוקות באמצעות הגדרת כללים למצבים שאינם מפורטים בחוזה השכירות ● בין היתר, נקבעו מנגנון הצמדה למדד במימוש אופציה ולוחות זמנים לתיקון ליקויים

משק חקלאי / צילום: Shutterstock

פסיקה תקדימית עשויה לפתור את סוגיית הבנים הממשיכים במושבים

פסק דין של בג"ץ איפשר לנכד ולדוד לגור באותה נחלה, מבלי שהדבר ייחשב לפיצול זכויות - על אף התנגדות רמ"י ● למעשה, מדובר בפסק תקדימי שעשוי לרשום נקודת מפנה בהתייחסות המוסד לסוגיית הבנים הממשיכים

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"

חלפים לרכב / צילום: Reuters

שוק החלפים רותח: קרן לגאסי רוכשת שליטה במ. פינס בחצי מיליארד שקל

חודש אחרי האקזיט של משפחת כדורי בחברת המאגר חלפים שנמכרה לידי יבואנית הרכב UMI, קרן ההשקעות הפרטיות רוכשת שליטה ביבואנית חלקי החילוף של משפחת פינס – לפי שווי מוערך של כ-700 מיליון שקל ● בעבר התעניינה בש. פינס גם קרן אייפקס של זהבית כהן

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ