גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמיד חוזרים לבעיה הבסיסית - אין תחרות

מותר לחברות למקסם רווחים, אסור לרגולטורים להתרשל בתפקידם וליצור תחרות בין יצרני המזון

דוכן בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי
דוכן בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

לפני כשבוע פרסם האו"ם שמדד מחירי המזון הבינלאומי (FAO Food Price Index) ירד בנובמבר לרמה הנמוכה ביותר מאז מאי 2016. בסך-הכול ירד המדד בשנה האחרונה ב-8.5%. הירידה במדד נבעה בעיקר מהירידה במחירי שמן צמחי, מוצרי חלב ודגנים. גם מחירי הבשר ירדו במעט, בעוד שמחירי הסוכר נשארו יציבים. הירידה נובעת מהוזלת מחירי הסחורות החקלאיות בעולם כגון החיטה, הסויה והתירס בשיעורים ניכרים. בסך-הכול מדד הסחורות החקלאיות של בלומברג ירד ב-3 השנים האחרונות בכ-20%.

אולם בישראל אנו עדים לנרטיב שונה, לפיו היצרנים נחנקים תחת עול העלויות ונאלצים לעלות מחירים. הסיבות שמציגים היצרנים לציבור כוללות את התייקרות החשמל, המים, פיחות השקל, עליית השכר ועוד גורמים שונים.

עם זאת, לאחר שמתעמקים בנתונים, התמונה שמתגלה נראית מעט שונה.

ראשית, התשומות העיקריות לתעשיות המזון שמחיריהן נקבעים בחלקם הגדול בשווקים הבינלאומיים - ירדו. האם שמעתם בשנים האחרונות הודעות של היצרנים שבעקבות הוזלת מחירי החיטה או הסוכר הם מורידים את המחיר לצרכנים? כנראה שלא.

כעת הוחלט כי מחירי החשמל עומדים לעלות ב-6%-8% בתחילת השנה החדשה. ואכן, היצרנים והמשווקים כבר מזדרזים להודיע כי העלאה זאת מחייבת בעליית המחירים של תוצרתם. עם זאת, כדאי לזכור שגם אם התעריף יעלה ב-8%, הוא עדיין יהיה נמוך בכ-8% מהתעריף מלפני 3 שנים. תעריפי החשמל ירדו בחדות בשנים האחרונות, ולא התבשרנו על יצרנים שמכריזים בגאווה כי בעקבות הוזלת החשמל, המחיר לצרכן יפחת גם כן.

נוסף על כך, מסבירים לציבור כי פיחות השקל, שהסתכם כבר בכ-8% ביחס לדולר האמריקאי מתחילת השנה, מחייב את כל העסקים שמייבאים מוצרים או תשומות מחו"ל להעלות מחירים. הנתון ששוכחים לציין הוא שפיחות השקל מגיע לאחר התחזקותו הדרמטית בשנים האחרונות. שערו הממוצע של השקל ביחס לדולר בשנים 2015-2016 היה גבוה בכ-3% מאשר רמתו היום. בשנת 2017 לבדה התחזק השקל ב-10%. גם כאן, תופתעו, לא שמענו הכרזות מפי היצרנים על הורדות מחירים.

זאת ועוד, טענות לגבי עליית השכר עשויות להיות לגיטימיות לגמרי על-מנת להצדיק עליית מחירים. לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סך תשלומי השכר בתעשיית המזון עלה בשנה האחרונה בכ-5%. אולם אנו עדים לגידול יחסית דומה גם במכירות. לכן, עליית השכר לא אמורה בהכרח להוביל לעלייה אוטומטית במחירים בשיעור דומה. תשלומי השכר במשק נמצאים בעלייה מתמדת וגדולה יותר משיעור עליית המחירים מהסיבה הפשוטה שהחברות מתייעלות, הפריון עולה, והתחרות גדלה.

יש עוד נתון מעניין שיכול להאיר מזווית אחרת את מחירי המזון בישראל. יצרני המזון הישראליים מוכרים את תוצרתם לא רק לשוק המקומי, אלא גם ליצוא. הלמ"ס מפרסמת מדד של מחירי יצוא תעשיית המזון. מנתונים אלה ניתן ללמוד כי מחירי המזון ליצוא ירדו בין השנים 2015-2017 במונחים שקליים בכ-15%. לעומת זאת, מחירי המזון בישראל ירדו בתקופה זו רק בכ-1.3%. מסתבר כי היצרנים מסתפקים במחירים נמוכים יותר בחו"ל מאשר בישראל - הסיבה הנעוצה בכך שבחו"ל התחרות אגרסיבית וחזקה.

לפי כל הסימנים, היעדר תחרות זו בדיוק נקודת התורפה של השוק המקומי ואחת הסיבות העיקריות ליוקר המחיה בישראל. אם תהיה תחרות אמיתית, היצרנים והמשווקים לא יוכלו לגרוף לכיסם רווחים עודפים, כאשר מחירי התשומות ירדו או כאשר השקל יתחזק. הם לא יוכלו לקום בוקר בהיר אחד ולהודיע על העלאת רוב מחירי המוצרים, ככה סתם כי הם יכולים. הודעה על העלאה רוחבית של המחירים פשוט לא עובדת בשוק תחרותי - ואין כאן תחרות מספקת.

אין מה לבוא בטענות לחברות. עיסוקן הוא לנסות ולגדיל את שורת הרווח. הרגולטור הוא האחראי על תחרות. רק עם תחרות חזקה, ישראל תפסיק להיות אחת המדינות היקרות במערב.

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות

­­­­­

עוד כתבות

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים

אחרי הנאום שחולל סערה, רה"מ בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור ואת השווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים - לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר, צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

דונלד טראמפ ומנכ''ל אינטל ליפ בו טאן / צילום: אינטל

בתוך פחות מחודש: התשואה הבלתי נתפסת של ממשל טראמפ באינטל

מעט לאחר שדונלד טראמפ קרא להדחת מנכ"ל אינטל, ממשלת ארה"ב רכשה כ-10% ממניותיה בכ-20 דולר למניה ● היום, לאחר השקעתה של אנבידיה בחברת השבבים החבוטה, רושם הממשל רווח של כ-5 מיליארד דולר, על הנייר

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט שוברת שיאים; מניית אינטל מזנקת ב-26%

אנבידיה תרכוש מניות אינטל בשווי 5 מיליארד דולר - המפסידים והמרוויחים מהעסקה ● רוש רוכשת את 89bio בעסקה של עד 3.5 מיליארד דולר, הנרכשת מזנקת ב-90% ● מספר תביעות האבטלה הראשונות ירד בשבוע שעבר ל-231 אלף, לעומת 264 אלף בשבוע שעבר ● הדולר מזנק בשוק המט"ח בעקבות סגירה של פוזיציות שורט על המטבע האמריקאי

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים