גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רעידת אדמה בהייטק: יוגדל המס על מימוש אופציות לעובדים בעת אקזיט או הנפקה

רשות המסים הבהירה, בחוזר חדש שהגיע לידי "גלובס", כי לא יחול יותר שיעור מס של 25% על אופציות לעובדים הניתנות למימוש רק באקזיט או בהנפקה ● מעתה ההכנסות ממימוש האופציות ייחשבו כהכנסת עבודה שתמוסה לפי המס השולי של העובד - שעלול לטפס עד 50%, זאת גם לגבי אופציות שכבר הוענקו

ערן יעקב/ צילום: רפי קוץ
ערן יעקב/ צילום: רפי קוץ

האם רשות המסים בהנהלת ערן יעקב החליטה לשים את האופציות והתמריצים לעובדים בחברות היי-טק כמטרה וכמקור להעשרת קופת המדינה? חוזר חדש שפרסמה הרשות ושהגיע לידי "גלובס", המשנה את מדיניות מיסוי האופציות המחולקות לעובדים, מצליח לטלטל את חברות הטכנולוגיה. מדובר בחוזר שפרסמה רשות המסים החודש תחת הכותרת "תגמול מבוסס הון שהבשלתו תלוית-ביצועים", ואשר השורה התחתונה שלו היא: מעתה עובדים לא יוכלו ליהנות משיעורי מס נמוכים בעת מימוש אופציות שהוענקו להם למימוש רק במקרה של אקזיט או של הנפקה.

בעקבות החוזר, במקום שיעור מס על רווח הוני בגובה 25% שחל על האופציות המותנות הללו עד היום, ההכנסות מהמימוש ייחשבו כהכנסת עבודה ולכן חיוב המס עלול לעלות לכדי 50% באותן נסיבות. מומחי מס מגדירים את השינוי כרעידת אדמה, פגיעה וכפל מס פוטנציאלי לעובדים וכן צמצום משמעותי בשיקול-הדעת של דירקטוריונים החברה בנוגע לאופן תמרוץ עובדים.

החוזר החדש מתפרסם זמן קצר לאחר שנחשפה ב"גלובס" החלטה חדשה של הרשות ששינתה את מדיניות מיסוי הרווחים של ישראלים שיצאו ל"רילוקיישן" בגין מכירת אופציות שניתנו להם בתקופת עבודתם בחו"ל, ומעורר את השאלה המתבקשת - האם רשות המסים סימנה את עובדי ההיי-טק

המהפך במיסוי

תקופת הבשלה של תגמול הוני

חוזר מס ההכנסה החדש משנה את מדיניות המס שהייתה נהוגה עד לאחרונה בנוגע לתגמול מבוסס הון שהבשלתו תלוית-ביצועים. בחוזר קובעת רשות המסים אמות מידה ביחס להענקת אופציות לעובדים במסלול הוני (בשיעור מס מופחת של 25%) אשר "הבשלתן" (מועד אפשרות המימוש שלהן) תלויה ביצועים של העובד, וכן ביחס למועד הענקתן. השינוי המשמעותי טמון בקביעה שמעגנת רשות המסים בחוזר באופן רשמי, שלפיה "הבשלה" שתלויה באירוע הנפקה או באקזיט בחברה לא תתאפשר תחת מסלול הוני ותחשב כהכנסת עבודה שתמוסה לפי המס השולי של העובד - שעלול לטפס עד 50%.

נסביר. החוזר סובב סביב הוראותיו של סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, שקובע מסלול הוני למיסוי אופציות לעובדים (בשיעור 25%). כידוע, חברות נוהגות לתמרץ את עובדיהן באמצעות תגמול מבוסס הון (אופציות, מניות ויחידות השתתפות). אחת ממטרותיו של התגמול ההוני היא שימור העובדים לטווח הארוך. מטרה זאת, מתאפשרת ומושגת על-ידי כך שחברות נוהגות לקבוע תקופות עבודה, שבמהלכן נצמחת לעובד הזכאות להפוך לבעל מניות, בכפוף להתקיימותם של תנאים מוגדרים וברורים - תקופות אלה נקראות "תקופות הבשלה".

רשות המסים מבהירה, כי הרציונל בסעיף 102 לפקודה, הוא לתגמל את העובדים שנשארים בחברה זמן ארוך. ככל שהעובד יחזיק את התגמול ההוני שהוקצה לו למשך זמן ארוך וייקח על עצמו את הסיכון וחוסר הוודאות במימוש הזכות שהוקצתה לו בתגמול ההוני עד להגעה ל"חלום האקזיט", תנפיק החברה לעובד, עם מימוש הזכות, מניות מימוש שיקנו לו את הזכויות הצמודות במניות כיתר בעלי המניות הרגילות, בד-בבד עם דילול החזקותיהם של יתר בעלי המניות הקיימים בחברה. זאת, כאשר העובד מצדו, במועד המימוש, יוכל ליהנות משיעור מס מוטב של 25%.

לפי החוק, החברה המעבידה רשאית לקבוע תנאי הבשלה לפי שיקול-דעתה. המחוקק קבע תקופה מינימלית של שנתיים, שהחל מתחילתה ועד סופה של תקופה זו התגמול ההוני צריך להיות מופקד בידי נאמן. זאת, על-מנת שהעובד יוכל ליהנות משיעור המס המוטב ביחס למניות המימוש.

בדרך-כלל, נהוג כי תקופת ההבשלה של התגמול ההוני המוענק לעובדים, תלויה בתקופת עבודתו של העובד בחברה, והיא מתפרסת על-פני תקופה מסוימת, כאשר בסיום כל אחד מחלקי התקופה (חודש, רבעון, שנה וכדומה), אותו חלק מהתגמול ההוני שהוקצה ומיוחס לתקופה זו מבשיל, והופך להיות קניינו הבלעדי של העובד.

אולם לעתים תנאי ההבשלה אינם מותנים רק בתקופת זמן, אלא גם או רק בהתקיימותם של יעדים מסוימים הנסמכים על יעדי ביצוע או תנאי שוק. רק בהתקיימם של תנאים אלה יבשיל התגמול ההוני והזכויות המוקצות יהפכו לקניינו של העובד, וכך תיקבע כמות מניות המימוש המוקצות לעובד.

הרשות שיגרה מסרים לשוק

מטרת החוזר החדש, כפי שהגדירה אותה רשות המסים, היא לקבוע לגבי זכויות לעובדים שהבשלתן תלוית-ביצועים את התנאים ואת מועד ההקצאה לעניין סעיף 102, שלפיהם תיחשב ההקצאה כעומדת בתנאי הסעיף ומזכה בשיעור המס הנמוך. בפועל, הבהירה הרשות בעיקר, כי בכוונתה לשלול את שיעור המס הנמוך כאשר תנאי ההבשלה הם אקזיט או הנפקה של החברה, והיא תראה בתמורה ממימוש המניות כסף-מזומן שקיבל העובד מעבודתו - היינו הכנסה פירותית משכר עבודה.

עד לפני כחצי שנה כל חברה הייתה רשאית לקבוע תוכנית אופציות הכוללת הוראה, שלפיה תנאי למימוש האופציות הוא אירוע אקזיט או הנפקה של החברה בבורסה. חברות למעשה העניקו אופציות לעובדים, אך לא ניתן היה לממשן עד אקזיט או הנפקה.

בחודשים האחרונים החלה רשות המסים לשגר לשוק מסרים שלפיהם המציאות הזאת עתידה להשתנות. אולם רק החודש, עם פרסום החוזר נקבע לראשונה באופן רשמי, כי מתן אופציות עם התניה לאירוע אקזיט או הנפקה אינה אפשרית תחת סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, ולא ניתן להינות עוד ממסלול מס רווח הון בשיעור 25%. הרשות קובעת בחוזר, כי היא תראה את ההכנסה שהתקבלה ממכירת אופציות שהותנו באירוע אקזיט או הנפקה כתגמול מזומן שימוסה כהכנסת עבודה לפי המס השולי של אותו עובד, שעשוי, כאמור, להגיע ל-50%. 

מומחי מס: "החברות יצטרכו לחשוב על מנגנונים אחרים לתגמול עובדים"

החוזר שפורסם החודש לא הפתיע את רוב מומחי המס העוסקים בתחום ההייטק ובמיסוי תמריצים לעובדים. זאת, מאחר שבחודשים האחרונים טפטפה רשות המסים את עמדתה החדשה בנוגע למימוש אופציות באקזיטים והנפקות. אז למה זה דרמטי?

לדברי עו"ד דניאל לורבר, ראש תחום התמריצים ההוניים במשרד ברנע, מדובר בשינוי דרמטי שישפיע בעיקר על חברות ההיי-טק, אך זולג גם לחברות נוספות, ושמובהר לראשונה באופן רשמי. "אין ספק כי מדובר ברעידת אדמה עבור חברות שהעניקו לאורך השנים אופציות לעובדים לפי תוכניות שכעת לא עומדות בהוראות החוזר החדש של רשות המסים", הוא אומר. לדבריו, "אותן חברות צריכות תוך 180 יום מפרסום החוזר להסדיר מול רשות המסים את תוכניות האופציות שלהן ואת הענקות האופציות שבוצעו מכוחן לעובדיהן. אם הן לא יעשו זאת, עובדיהן יהיו חשופים למיסוי כפול מזה שהובטח להם בזמנו על-ידי החברה".

עו"ד לורבר מסביר, כי יש פה חשש לפגיעה משני כיוונים - העובדים והחברה. "המדיניות החדשה עשויה לפגוע בעובדים, כי יכול להיות שחלק מהאופציות לא יהיו תחת מסלול הוני ואז יחול על זה מס; ומהצד השני, חברות שלא יסדירו את הנושא יהיו חשופות לתביעות מצד עובדים, דבר אשר עשוי להקשות על חברות בשלב ניהול המו"מ מול רוכשים פוטנציאליים או מול חתמים לפני הנפקה".

בחוזר החדש עושה רשות המסים הבחנה בין אופציות אשר תקופת ההבשלה שלהן הסתיימה לבין כאלה שטרם הבשילו. איך זה יעבוד בפועל? לורבר: "ביחס לעובד שקיבל 100 אופציות שמבשילות על בסיס שנתי על פני 4 שנים, ואשר חלפה שנה מיום קבלת האופציות (קרי, 25 אופציות כבר הבשילו), החברה המעבידה תצטרך להגיש לרשות המסים רולינג פרטני ביחס לאותן אופציות שהבשילו, וביחס ל- 75 שטרם הבשילו, החברה תצטרך לשנות את תנאי ההבשלה של אותן אופציות, כך שיעמדו בתנאי החוזר (לבטל את ההתניה באירוע אקזיט או הנפקה), ולפנות לרשות בהודעה על אימוץ 'הסדר מס להענקה חדשה' על גבי הנספח שצירפה הרשות לחוזר.

"לגבי החלק שטרם הבשיל, רשות המסים תראה בו כהענקה חדשה, אשר לגביה תחל מחדש תקופת החסימה בת השנתיים הקבועה בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה. משמע, גם אם חלפו שנתיים ממועד ההענקה המקורי, על-מנת שאותו עובד יוכל ליהנות ממיסוי רווח הון, יראו את מועד ההענקה כיום בו הוגש הסדר המס המתוקן לרשות, ומאותו יום תחל מחדש תקופת החסימה בת השנתיים".

מצום שיקול-הדעת של הדירקטוריון

ד"ר איל שנהב, ראש מחלקת ההיי-טק במשרד גרוס, מוסיף אף הוא כי החוזר החדש בעל חשיבות רבה לכל העוסקים בתחום ההיי-טק. לדבריו, "בחוזר הבהירה הרשות את עמדתה ביחס לאופציות מבוססות ביצועים, תוך צמצום שיקול-הדעת של דירקטוריון החברה". לדברי שנהב, המסר של החוזר הוא: "עובד/דירקטור ראה הוזהרת: האופציות שלך מבשילות באירוע אקזיט? תחויב במס בשיעור 50%".

והוא מסביר: "חברות רבות בחרו לסטות מכללי ההבשלה על-פני תקופת זמן וליצור קשר ישיר יותר בין הבשלת האופציות והביצועים של החברה או העובד הספציפי. קשר ישיר זה היה בנשמת אפו של התגמול ההוני שנועד ליצור זהות אינטרסים בין העובד לבין החברה ולקשור את תגמול העובד לביצועי החברה. לרוב התגמול שאינו מבוסס על זמן אלא על ביצועים הוחל על עובדים בתפקידים בכירים ודירקטורים.

"הפרקטיקה שנהגה במשך שנים ארוכות הייתה שאופציות שמבשילות באירוע אקזיט חוסות בגדרו של סעיף 102 במסלול ההוני, ולכן עובד (או דירקטור) שקיבל אופציות מבוססות אקזיט נהנה ממס של 25%. כעת עולה, כי עובדים ודירקטורים אלה ישלמו מס של עד 50% ובנוסף ביטוח לאומי.

לדבריו, תוכנית שבה הבשלת האופציה היא רק באירוע אקזיט היא כלי ראשון במעלה לשמר עובדים או דירקטורים בחברה, שכן עם עזיבתם הם מפסידים את כל האופציות שקיבלו. "חברות היי-טק יצטרכו כעת לחשוב על מנגנונים אחרים לתגמול עובדים בכירים ודירקטורים שאינם מבוססי זמן מחד, אבל גם אינם קשורים ישירות לאקזיט מאידך".

לדברי שנהב, יש לזכור כי החוזר קובע שאופציות מבוססות ביצועים כאשר היעד הוא ברור, מדיד וסופי תוכלנה ליהנות מהמס המופחת של סעיף 102. "בעקבות פרסום החוזר מוטל כעת נטל גבוה יותר על הדירקטוריון של החברה לאמץ מסלולי הבשלה שעומדים בכללי החוזר. כמו כן, החוזר גורם לצמצום משמעותי בשיקול-הדעת העתידי של הדירקטוריון לאפשר הבשלה של אופציות". 

רשות המסים: "לא נאפשר ניצול לרעה של שיעורי המס"

בחודש שעבר נחשפה ב"גלובס" החלטת מיסוי חדשה, שלפיה אופציות שהתקבלו בחו"ל בידי ישראלי שעשה רילוקיישן וחזר לישראל (תוך פחות מ-6 שנים), יהיו חייבות במס מלא בישראל, גם אם כל תקופת ההבשלה והזכאות לאותן אופציות הייתה בחו"ל. כעת מתפרסם גם החוזר החדש בנוגע לשיעורי המס שיחולו על אופציות שהותנו בתנאי אקזיט או הנפקה. על הרקע הזה, ועל רקע קולות נוספים שעולים ממסדרונות רשות המסים בנוגע למיסוי אופציות, תוהים מומחי המס האם רשות המסים "סימנה" את האופציות של העובדים.

רשות המסים מצידה שוללת לחלוטין את הטענות בנוגע לחוזר החדש, וכן מבקשת לגדוע באיבם כל תיאוריות קונספירציה בתחום מיסוי האופציות. מהרשות: "החוזר החדש מפרסם את עמדת הרשות, כפי שהובאה לידי ביטוי פעמים רבות בשנים האחרונות, וקובע טיפול מיסויי זהה בין העובדים במשק שמקבלים בונוסים כספיים בשל אירועים אקזיט לבין עובדים אשר האופציות שלהן מבשילות באירוע אקזיט ומקבלים את התמורה עליהן.

"ככלל, חוזר מס הכנסה שכותרתו 'תגמול מבוסס הון שהבשלתו תלוית-ביצועים', אינו משנה כהוא זה את מדיניות הרשות בנושא הענקות אשר הבשלתן תלויה באירוע אקזיט בלבד, אלא מפרסם אותה בצורה רשמית. עמדת הרשות בנושא זה, אינה מאפשרת ניצול לרעה בהוראות סעיף 102 לפקודה, וזאת בסיטואציה שבה חברות הקצו אופציות לעובדים אשר לכאורה הן מסווגות כ"הוניות", אך בפועל עוקרו מתוכן, שכן ניתן לממשן למניה רק בקרות אירוע אקזיט. קרי, עד אירוע האקזיט העובד אינו בעל מניות בחברה וגם באירוע האקזיט לא יהיה - דהיינו מדובר בתגמול שכל מטרתו אינו להפוך את העובד לשותף בחברה אלא לתת בונוס בעת אירוע אקזיט לעובדי החברה.

עם זאת, רשות המסים הלכה צעד נוסף לקראת החברות ואפשרה להן לשנות את תנאיה ההבשלה של האופציות, על-מנת שאלה ישקפו שותפות אמיתית של העובד בהון ולא רצון בלבד לזכות בבונוס אקזיט בשיעור מופחת, והכול ללא כל סנקציה מהותית ובתנאי שיבואו מראש, וזאת בפרק זמן של חצי שנה".

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מדד הבנקים נופל במעל 2%, בהובלת מזרחי טפחות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.7% ● יום תנודתי בתל אביב הסתיים בירידות, בהובלת מניות הנדל"ן ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית