גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מה כולנו רוצים? לא למות. אם לא הייתי אופטימי לגבי תעשיית התרופות, הייתי הולך היום לים"

משקיע הביוטק הוותיק לינדסי רוזנוולד, שייסד בסוף שנות ה-90 את אחת הקרנות הזרות הראשונות שהשקיעו בחברות ביומד ישראליות, לא מתרגש מהנסיגה של חברות התרופות בשוק ההון האמריקאי, טוען שהישראלים כבר לא היחידים שמגיעים להנפקה בשלבים מוקדמים, ומסביר איך הוא משיג לחברה שלו מוצרים במחיר נמוך יחסית

לינדסי רוזנוולד / צילום: שלומי יוסף
לינדסי רוזנוולד / צילום: שלומי יוסף

זוכרים את לינדסי רוזנוולד? בקרב ותיקי תעשיית הביומד, השם הזה ודאי מעורר רגשות מעורבים, של יראה וזהירות. משקיע הביומד בן ה-63, שב-2004 התגאה בכך שהיה מעורב בייזום 8% מחברות הביומד בוול סטריט, משמש היום לראשונה מנכ"ל של חברת פרויקטים משלו בתחום התרופות, בשם Forstress Biotech. לפני כחודש הוא הגיע לישראל כדי לחפש פרויקטים להשקעה וכדי לעניין גופים מוסדיים ישראליים בחברה שלו. כמו בעבר, גם הפעם הוא הגיע מצויד במידע של איש פנים אמיתי על התנהלות שוק ההון האמריקאי בתחום מדעי החיים.

לרוזנוולד מקום של כבוד בהיסטוריה של הביומד הישראלי. בשנות ה-90 המאוחרות ובשנות ה-2000 המוקדמות, הוא ייסד את קרן פרמאונט ביוקפיטל, שהייתה אחד הגורמים הזרים הראשונים שהשקיעו בחברות ביומד ישראליות. הקרן הקימה כאן משרד ורוזנוולד היה מבקר בו לעתם קרובות. הקרן גם השקיעה בחברות קריקס (שהצמיחה כמה חברות בנות) ו-XTL. המנכ"ל של פרמאונט, מייקל וייס, ניהל בפועל את שתי החברות הללו.

הנוכחות של פרמאונט כגוף פיננסי והנוכחות האישית של וייס ורוזנוולד הזריקו בזמנו כסף וידע לתעשיית הביומד בישראל. הידע היה בעיקרו קשור להתנהלות מול שוק ההון האמריקאי. וייס ורוזנוולד הנפיקו את החברות הללו ברעש גדול, העלו אותן על המפה וחשפו בפני הישראלים כיצד יכול להפוך מסחר של חברה ישראלית למוקד תשומת הלב של נאסד"ק. עשרות חברות ביומד שנסחרו מאז בבורסות הראשיות בארה"ב עשו זאת במידה מסוימת בהשראתם.

בסופו של דבר הסיפור נגמר בכאב לב לכל הצדדים. קריקס התמקדה במוצר אחד ובהדרגה חיסלה את פעילותה בישראל. לאחר שנים של עליות והתרסקויות, היא זוכה היום להצלחה מינורית, בלי שום קשר לשורשיה הישראליים. XTL נכשלה בפיתוח המוצר העיקרי שלה, עברה עוד כמה גלגולים, והיום היא שלד הנסחר בבורסה בתל-אביב בלבד.

ב-2012, שיתפו וייס ורוזנוולד פעולה בישראל, הפעם במיזם להבאת חברות ביומד אמריקאיות למסחר בשוק הישראלי. המהלך הזה לא הצליח - החברות לא נסחרו כאן לבסוף, אבל מבחר החברות שהתכוונו השניים לייצא אלינו דווקא היה לא רע. חלקן הצליחו מאוד.

וייס שותף היום באחת החברות של פורטרס, Aevitas. הוא ורוזנוולד מתנהלים כמו להקה שחבריה עוסקים מעת לעת גם בפרויקטים צדדיים, אך את רוב התוצר שלהם הם עדיין מפיקים יחד.

בזירה הבינלאומית, פרמאונט חוותה כמה כישלונות צורבים, אבל ידעה גם כמה הצלחות יוצאות דופן. בין היתר היה רוזנוולד ממייסדי חברת קוגאר פארמה, לצד פרופ' אריה בלדגרין, שמכר לאחר מכן את קייט פארמה ב-12 מיליארד דולר. קוגאר, שנמכרה "רק" במיליארד דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון, נחשבת הצלחה גדולה בכל קנה מידה.

"קוגאר, המפתחת תרופה לטיפול בסרטן הערמונית, היא גם מוצר מדהים", אומר רוזנוולד בראיון ל"גלובס". "ג'ונסון אנד ג'ונסון מוכרת אותו במיליארד דולר ברבעון. באירופה הפטנט תקף עד 2022, כלומר עדיין מדובר במוצר של 2 מיליארד דולר בשנה לפחות". 

החברות של FORTRESS

נגמר הפטנט? נמצא חדש

"לא כולם יודעים את הסוד מאחורי המוצר של קוגאר. למעשה לא היו לו פטנטים", אומר רוזנוולד. "לכן לא היה קל לגייס לו השקעה. לא נורא. אנחנו השקענו בו ועזרנו להגדיר לו פטנטים חדשים. מאז נקטנו את הגישה הזאת עם כמה מוצרים נוספים, בהצלחה לא מבוטלת.

"אחד המוצרים האלה היה טריסנוקס, היום של חברת טבע. זהו מוצר שמבוסס על החומר ארסניק, שהרעילות שלו, אך גם הפוטנציאל הטיפולי שלו בסוגים מסוימים של סרטן הדם, ידועים זה שנים רבות. הוא הוזנח עם עלייתה של הכימותרפיה, אך בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 שוב גילתה אותו האקדמיה. אנחנו הצלחנו לרשום פטנטים חדשים על המוצר, והקמנו את חברת Cell therapeutics, שמסחרה את המוצר לחברת ספלון, שבסופו של דבר נרכשה על ידי טבע. היום הפטנטים שרשמנו על המוצר הזה פגים ויש לו כבר גרסאות גנריות, אבל טבע מרחיבה את השימוש בו לאינדיקציות חדשות. המוצר שהיה עלול להיזנח בגלל היעדר פטנטים התגלה כבעל ערך. אני קצת מצטער שמכרתי אותו".

הגישה הזו ננקטה שוב בפיתוח המוצר Northera על ידי חברת צ'לסי, שרוזנוולד השקיע בה ונמכרה ללונדבק. התרופה מיועדת לטיפול בירידה חדה בלחץ הדם אצל חולי פרקינסון ואצל חולים נוספים. "במקרה הזה, לא הצלחנו לרשום פטנטים על המוצר אבל הצלחנו ליצור בלעדיות באמצעות ייעודו לכמה מחלות יתום. זכינו במוצר הזה כי הסתכלנו על השוק אחרת".

"הביקושים לתרופות חזקים מתמיד"

עד כמה שוק ההון האמריקאי פתוח לחברות תרופות כרגע?

"השיא של הגל הנוכחי כנראה מאחורינו. הייתה תקופה טובה ארוכה מאוד, בעצם מ-2014 עד סוף 2018, עם ירידה קטנה ב-2016. עכשיו הריבית עולה ונראה שהגל עומד להיגמר. החדשות הטובות הן שחברות ביוטק בגודל בינוני ואפילו החברות הצעירות צברו בתקופה הזאת הרבה מאוד כסף והן רוצות לעבות את צנרת המוצרים שלהן, כך שאם את היום מקימה סטארט-אפ בתחום התרופות עם מוצר אטרקטיבי, גם אם לא תגייסי מהשוק תוכלי לגייס מחברה נסחרת. לכן עדיין כדאי להיות בשוק הזה. הביקושים לתרופות חזקים מתמיד".

למרות הלחץ של חברות הביטוח והפוליטיקאים בארה"ב להוריד את מחירי התרופות?

"הכותרות תמיד גרועות מהמציאות, כי גם הפוליטיקאים מבינים מהי עלות פיתוח תרופות ומהו המחיר הציבורי של האטה באישור של תרופות טובות. אם לא הייתי אופטימי לגבי העניין הזה, הייתי הולך היום לים. הרי בסופו של דבר מה כולנו רוצים? לא למות. ולחיות חיים מלאים. התעשייה הרפואית היא הבסיס לזה".

איזו תדמית יש היום לחברות ישראליות בוול סטריט? האם לאור הקריסות הכואבות של כמה מהישראליות שהונפקו בשנים 2014-2015 יהיה קשה יותר לחברות מקומיות בחלון ההנפקות הנוכחי?

"לדעתי המשקיעים יודעים שקשה יותר להביא תרופה מישראל לשוק האמריקאי ולשלבים מתקדמים של פיתוח, ולכן מרגע שתרופה עברה רף מסוים של ניסויים מתקדמים, רב-מרכזיים מבוקרים באמת, ייתכן שההערכה היא דווקא גבוהה יותר לחברה הישראלית. בעבר התפיסה הייתה שישראלים מביאים לוול סטריט תרופות בשלבים מאוד מוקדמים, אבל היום כולם מביאים לוול סטריט תרופות בשלבים מוקדמים".

"אנחנו לא משלמים יותר מדי"

חברת פורטרס של רוזנוולד, שנסחרת בעצמה היום בנאסד"ק לפי שווי של 60 מיליון דולר בלבד, מביאה מודל ייחודי לשוק. פורטרס היא לא בדיוק חברת החזקות, אלא חברה המנהלת כמה פרויקטים בתחום התרופות, שכולם בבעלותה. ברגע שפרויקט מבשיל, הוא הופך לחברה עצמאית. זה היה גם המודל של קריקס בזמנו, לפני שהוחלט למקד אותה במוצר יחיד וכשעוד קראו לה פארטק - פרמאונט טכנולוגי. 

המודל של פורטרס ייחודי בדרכים נוספות. "הערך הגבוה ביותר שאנחנו יודעים לתת הוא בשלב זיהוי ההזדמנות", אומר רוזנוולד. "לכן יש לנו 15 אנשי פיתוח עסקי, רופאים או Phd בביולוגיה, שכל תפקידם הוא סקאוטינג. אנחנו מזהים מוצרים שכבר נמצאים בקליניקה ולפי המידע שכבר נאסף נראה שהם אמורים לעבוד. אבל אנחנו לא משלמים יותר מדי".

איך זה מתאפשר?

"רכשנו זכויות ל-35-30 מוצרים מאז שהתחלנו את דרכנו. הייתי אומר שכ-60% מהם מגיעים מהאקדמיה, ושם מוצרים מסוימים לא בשלים מספיק לרישוי לחברות גדולות. זה יוצר הזדמנות עבורנו. 40% המוצרים הנותרים מגיעים מחברות, כולל כאלו שהוקמו בסין והודו - הם מתחילים להיות יצירתיים וחדשניים ומעולים בכימיה תרופתית. אם זיהית מטרה בגוף שהגיוני לפעול נגדה, כמעט תמיד תמצא מישהו בסין ובהודו שמפתח את החומר שיכול לפעול נגד אותה מטרה, אבל קשה להם למצוא שותפים. אנחנו יוצאים לחפש אותם ספציפית. איננו יכולים להתחרות בחברות הענק בתשלום עבור מוצרים, אז אנחנו צריכים לחפש במקומות הלא צפויים".

רוזנוולד מסביר בהיגיון שוק הוני גם את השווי הנמוך יחסית של פורטרס עצמה ואת אסטרטגיית הפיצול לחברות בנות. "מבחינת האנליסטים, השווי של החברה נקבע על ידי מוצר עיקרי. לכן אנחנו מפצלים את הפעילות שלנו לחברות נבדלות, כדי שכל אחת מהן תקבל ערך", הוא אומר. שלוש החברות הנסחרות של פורטרס כבר מגיעות לשווי שוק גבוה מהחברה האם.

החברה המובילה היא צ'קפוינט תרפיוטיקס, שמפתחת תרופות לטיפול בסרטן מסוג אימיון צ'קפוינטס. "רוצה לדעת איך השגנו את השם צ'קפוינט תרפיוטיקס?", מתלהב רוזנוולד, "הוא פשוט היה פנוי! גם פורטרס הוא שם של חברת השקעות מצליחה, אבל פורטרס ביוטק היה פנוי. מה אכפת לי אם אנשים יפתחו סקרנות ראשונית לגבינו מתוך השאלה אם יש לנו קשר עם חברת הענק?"

צ'ק פוינט נסחרת לפי שווי של 70 מיליון דולר. לשותפים בפורטרס החזקה של כמה עשרות אחוזים בצ'ק פוינט ובנוסף החברה משלמת לה דמי ניהול של כמה מאות מיליוני דולרים ויש לה הגנה מפני דילול במעמד האקזיט. חברה נוספת ציבורית היא אווניו תרפיוטיקס, המפתחת תרופה לשיכוך כאבים שאמורה להיות פחות ממכרת מהחלופות הקיימות.

"ג'ונסון אנד ג'ונסון פיתחו את המוצר כגלולה. מחוץ לארה"ב הוא משווק כזריקה ללא פטנט זה שנים רבות. אנחנו מצאנו דרך לרשום גם לזריקה פטנט חדש לשוק האמריקאי, כי גילינו גילויים חדשים לגבי מנגנון הפעולה של המוצר. אז יש לנו היום בלעדיות עד הרבה אחרי שאני אהיה לא רלוונטי. במאי השנה הכרזנו על תוצאות של שני ניסויים קליניים ועשינו עסקה בהיקף של עד 215 מיליון דולר עם חברת Cipla ההודית".

חברה הודית רוכשת מכם מוצר שיש לו פטנט רק בארה"ב?

"כן, הן פעילים כבר בתחום הגנריקה בכל העולם, כולל בארה"ב, ורוצים להתרחב שם למוצרים חדשניים נוספים".

חברה אחת של פורטרס, ג'רני, לא הוצאה כספין אוף, אף שהמוצר שלה כבר הגיע לשלב המכירות. "רבים מהחברים שלי מתחום ההשקעות ניהלו חברות בשלב זה או אחר והמליצו גם לי לנסות פעם אחת לא רק למכור חברות אלא למכור לצרכן. אף פעם לא עשיתי זאת קודם - והם צדקו. זה מעניין ומעשיר. ג'רני היא חברת דרמטולוגיה עם מערך מכירות של 30 איש. ב-2018 היא תרשום מכירות של 20 מיליון דולר ואנחנו רוצים להוסיף לחברה מוצרים נוספים. בזכות החברה הזאת יש לי לראשונה מערכת יחסים אישית עם גורמים שמשלמים עבור תרופות (חברות ביטוח), עם רשתות הפארמה ועם רופאים. נוכל למכור גם מוצרים יותר גדולים".

עוד כתבות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה