גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביטקוין, מניות FAANG או סייבר: כל טרנד בא יומו

בעוד מספר שנים נסתכל לאחור לשנת 2018 ונזכור את התנודתיות החריגה שהייתה לנו בשווקים ומה היא הולידה אחריה ● בינתיים השנה הנוכחית תיזכר כשנה שבה נחשפו המשקיעים לנישות השקעה חדשות

מניית אפל/ צילום: רויטרס, Mike Segar
מניית אפל/ צילום: רויטרס, Mike Segar

שנת ההשקעות 2018 נכנסת לישורת הסופית וכבר אפשר להתחיל ולסכם את מה שהיה לנו בשווקים. לא משנה מה יהיו הביצועים הסופיים של המדדים המובילים בארץ ובחו"ל, אין ספק כי לאחר מספר שנים רצופות שבהן השקעה בשוקי המניות הרגישה כמו נסיעה נוחה ובטוחה בכיוון אחד, 2018 תיזכר ככזאת שהפכה את הנסיעה הרגועה לרכבת הרים מפחידה.

אז מה היה לנו? המניות פתחו את השנה בחודש של עליות חזקות למדי, רק כדי למחוק את כל העליות הללו בחודשיים לאחר מכן, כאשר במקביל התנודתיות שנרשמה בשווקים זינקה בחדות לרמות שלא נראו בשוקי המניות מזה שנים.

יחד עם זאת, משקיעים שהתאזרו בסבלנות ולא ברחו מהשוק בפברואר, נהנו מחודש אפריל ואילך מחצי שנה שאופיינה בעליות שערים נאות בשווקים, שבמהלכה שוק המניות בארה"ב שבר שיא אחרי שיא ורשם תשואה חיובית של 9% בסוף ספטמבר.

או אז רכבת ההרים התהפכה פעם נוספת ומחודש אוקטובר החל גל מימושים בשווקים, בהובלת מניות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב, אשר משכו את השווקים מטה ולמעשה איפסו את התשואה שנרשמה עד נקודה זו ובחלק מהמדדים אף עברו לטריטוריה שלילית מתחילת השנה.

כאן המקום לציין שהשנה הנוכחית מתאפיינת הן בשונות אדירה בין הסקטורים השונים והן בתוך הסקטורים המרכזיים עצמם נרשמו פערים גדולים בין ביצועי תתי-הענפים השונים.

בעוד שמדדי הטכנולוגיה, הבריאות והצריכה הרימו ראש בתשעת החודשים הראשונים של השנה וזינקו בחדות עם ביצועים דו-ספרתיים, יתר הענפים פיגרו הרחק מאחור (רובם אף הניבו תשואה שלילית בזמן גל העליות). התמונה הזאת התהפכה באוקטובר, כאשר תחומי הפעילות הרגישים יותר למחזור הכלכלי, בראשם ענפי הצריכה והאנרגיה, משכו את השוק מטה ואילו הענפים הדפנסיביים כדוגמת תשתיות וצריכה בסיסית שינו כיוון כלפי מעלה.

שונות אדירה בין הסקטורים השונים השנה / מקור: רויטרס

לא על הסקטור לבדו

בחינה של ביצועי הסקטורים בארה"ב לבדם אינה מגלה את הסיפור המעניין ביותר של שנת 2018 בעולם המדדים. על מנת לאתר אותו, יש לנבור עמוק יותר, בתוך הקרביים של הסקטורים ותתי הסקטורים, אל נישות השקעה שחלקן עדיין לא זכו אפילו לסיווג ברור ומוסכם משל עצמם.

הכוונה היא למדדי השקעה חדשים שפותחו לאחרונה ומתמקדים בתחומים שרובם לא היו קיימים בכלל עד לפני מספר שנים: בלוקצ'יין, אינטליגנציה מלאכותית (AI), כלי רכב אוטונומיים ועוד.

מדדים אלו, יחד עם מדדים נוספים המתמקדים במניות מנישת השקעה מסוימת, למשל תחום המסחר המקוון, פינטק או קנאביס, זכו השנה לתשומת לב מיוחדת בקרב המשקיעים בעולם וגם בישראל. מוצרי מדד על תחומים אלו הובילו בגיוסים במרבית חודשי השנה והשאירו מאחור השקעות במדדים "משעממים" כמו S&P 500 ונאסד"ק.

כמו תמיד, בחלק מהמקרים הבחירה להתמקד בנישת השקעה מסוימת הייתה הצלחה מסחררת שהניבה ביצועים עודפים משמעותית על יתר החלופות בשוק. אולם במקרים אחרים, כמו הקנאביס למשל, התוצאה למשקיעים הייתה פחות טובה.

בנקודה זו חשוב לבצע הבחנה בין מבחן התוצאה (הביצועים בפועל, מן הסתם) לבין עצם ההחלטה של משקיעים להיצמד למדדים אלו מלכתחילה.

לפעמים עדיף להיות בינוני

על מנת להבין מה גורם למשקיעים לרוץ אחרי טרנד נוכחי בשווקים, צריך לעמוד על המשמעות הפסיכולוגית של השקעה במדדים.

משקיע שבוחר להיצמד לביצועי שוק המניות דרך מדדים מרכזיים כמו S&P 500, דאקס או MSCI World, בוחר למעשה להיות בינוני. כמעט ואין שום סיכוי שהשקעה במדדים אלו תניב בנקודת זמן מסוימת את הביצועים הטובים ביותר בשוק, אם בהשוואה למנהלי השקעות אחרים או אפילו למדדים אחרים הנוקטים באסטרטגיה שונה. כמעט תמיד יהיה מנהל השקעות או מכשיר השקעה שיניב תשואה גבוהה יותר ממדד השוק.

אז מה ההיגיון שמנחה את הרוב המוחלט של המשקיעים בעולם להיצמד למדדי השוק המרכזיים? הרציונל הוא שהשקעה במדדים אלו אמנם לא תניב את הביצוע הטוב ביותר או מנגד את הגרוע ביותר בשוק, אלא פשוט מבטיחה להשיג ביצועים ממוצעים לאורך זמן.

זה לא אומר שבכל שנה תתקבל אותה תשואה נמוכה - גם מדדי שוק ידעו שנים של עליות חדות (וכמובן גם ירידות כואבות), אך השקעה כזו לאורך תקופה ממושכת צפויה להניב תוחלת תשואה חיובית של כ-8%-10% בממוצע לשנה.

ולמרות שעובדה זו נהירה וברורה לכל, בכל תקופה עולה קרנה של אסטרטגיה מסוימת או ענף ספציפי הבולטים מעל כלל השוק בביצועיהם.

בשנת 2016 היו אלה מדדי סמארט ביתא למיניהם, בשנה שעברה היה זה הביטקוין ושלל המטבעות הקריפטוגרפיים האחרים ובשנת 2018 היו אלה מניות ה-FAANG (פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל).

מניות אלה, יחד עם מניות נוספות שהצטרפו לטרנד כמו מיקרוסופט ו-Nvidia, כיכבו בחלק לא מבוטל ממדדי הנישה והביאו לתשואות מרשימות בחודשים הראשונים של השנה. מיותר לציין שכל משקיע מהשורה ששם את כספו בקרן סל על מדד שוק "רגיל" כמו S&P 500 או Russell 1000, התמלא קנאה לאור התשואות הללו.

וכאן נכנס הלקח החשוב ביותר שעל המשקיעים ללמוד מהשנה החולפת: מי שבחר להשקיע במדדי הנישה רק מתוך ציפייה להשגת תשואות גבוהות תוך זמן קצר, התבדה באופן חד ברבעון האחרון של השנה.

חשוב להדגיש כי אותם מדדים אינם בהכרח השקעה רעה, אלא שבנקודת הזמן הנוכחית חלק לא מבוטל מהחברות ומתחומי הפעילות הללו עדיין לא "מבושל" מספיק ועל כן השקעה כזו מאופיינת בפרופיל סיכון גבוה יותר ביחס לשוק הכללי.

לטווח הארוך ייתכן בהחלט ואף סביר שהשקעה בתחומים מבטיחים כמו פינטק, סייבר ומסחר מקוון תוכיח עצמה ותניב תשואות פנומנליות בהסתכלות של 20 שנה מהיום. השאלה אם השקעה כזאת כיום מתאימה לכל אחד מהמשקיעים שנכנסו לשם. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

עוד כתבות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה