עו"ד גילה נפתלין / צילום: רפי קוץ
שופט בית המשפט השלום בירושלים, אילן סלע, הרשיע את עו"ד גילה נפתלין, על-פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, בביצוע מספר עבירות של גניבה בידי מורשה, זיוף מסמך (צוואה) בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שבועת שקר, שימוש במסמך מזויף ועוד.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש, אך ל"גלובס" נודע כי המדינה מבקשת לגזור על עו"ד נפתלין מאסר בפועל.
במקביל, בית המשפט הרשיע, במסגרת הסדר טיעון נוסף, את אברהם מורגנשטרן, נאשם נוסף בתיק, אשר הורשע כי סייע לנפתלין לזייף את צוואתה של המנוחה שורין ניסים ז"ל.
נגד עו"ד נפתלין הוגש לפני כשנה כתב אישום חמור שייחס לה, בין השאר, 5 מקרים של שליחת יד בכספי לקוחות שהופקדו אצלה בנאמנות בסכום כולל של למעלה 1.5 מיליון שקל. כעת הוגש כאמור לבית המשפט כתב אישום מתוקן (עם פחות אישומים) אך חמור לא פחות - בו הודתה נפתלין - ובו מגולל סיפור הגניבה מלקוחותיה ב-3 מקרים וכן זיוף צוואה שאם היה יוצא לפועל, נפתלין הייתה מקבלת באמצעותו שתי דירות וסכום כסף גדול.
מכתב האישום המתוקן נמחקו שני מקרי גניבה על-ידי מורשה שיוחסו בתחילה לעו"ד נפתלין וכן אישום נוסף במסגרתו הואשמה במתן עדות שקר.
הסדר הטיעון בין הצדדים הוגש אמנם בהסכמת הפרקליטות, הנאשמים ובאי-כוחם, אך כאמור הוא אינו כולל הסכמה לגבי העונש, שהטיעונים לגביו יישמעו רק בחודש יולי 2019, כאשר בית המשפט הטיל על שירות המבחן לערוך לנאשמים תסקירי מבחן.
יחד עם זאת, מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום חמישי האחרון עולה כי בכוונת הפרקליטות לבקש מבית המשפט לגזור על נפתלין עונש מאסר בפועל ולצדו מאסר על-תנאי, פיצוי וקנס. ביחס לנאשם 2, מורגנשטרן, תבקש הפרקליטות עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.
נוכח לוחות הזמנים שנקבעו בתיק, נראה כי גזר דין סופי בעניינה של עו"ד נפתלין יינתן לכל המוקדם מעל לשנתיים לאחר הגשת כתב האישום המקורי נגדה ולמעלה מ-7 שנים מיום שהתחילה החקירה הסמויה בעניינה של נפתלין.
גנבה 300 אלף דולר מחשבון נאמנות
החשדות בעניינה של עו"ד נפתלין צצו, בין השאר, במהלך חקירה סמויה וגלויה שהתבצעה בכלל בעניינו של אביה, הדיין יהודה רבינוביץ'. חשדות אלה כללו, בין היתר, את הטענה כי נפתלין מעלה בכספיה לקוחותיה. לאחר שנבדקו החשדות, פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה - באמצעות עו"ד שחר מלול - כתב אישום נגד נפתלין, שבו נטען כי היא הונתה לכאורה את לקוחותיה תוך תוך שהיא מועלת באמונם, וזאת באמצעות גניבת כספים מחשבונות נאמנות שפתחה להם.
כתב האישום המתוקן מייחס לנפתלין האשמות דומות, ובהן כאמור 3 מקרים של גניבה בידי מורשה וכן זיוף צוואה (ראו בהמשך), כאשר בכל הנוגע לגניבה מלקוחותיה, מואשמת נפתלין כי גנבה בין השנים 2009-2012 כ-1.2 מיליון שקל מלקוחות שהפקידו אצלה כספים בנאמנות.
כך, למשל, בכתב האישום המתוקן מתואר כי נפתלין ייצגה בהליך גירושים את בלומה שניאור וגנבה ממנה 300 אלף דולר מחשבון נאמנות שפתחה עבור ילדיה של שניאור ושהיו אמורים לשמש אותם בהגיעם לבגרות. בפרשה זו מואשמת נפתלין בנוסף כי ערכה תצהיר כוזב בתמיכה לבקשה שהוגשה על-ידי הגרוש של בלומה, שניאור עמרם. בקשר לאישום זה הודתה נפתלין כי הצהירה בכזב ובכוונת מרמה כי 300 אלף הדולרים שהופקדו בחשבון הנאמנות שפתחה מצויים עדיין בחשבון (למרות שהם לא היו).
בסעיף אישום אחר מתוארים מעשים שביצעה עו"ד נפתלין בשעה שניהלה את עיזבונו של המנוח מרקו שפירא ז"ל, אשר הותיר אחריו 7 יורשים. לפי הנטען בכתב האישום, נפתלין גנבה והעבירה מחשבון הנאמנות לחשבונה הפרטי סכום של כ-22 אלף שקל, תוך הצגת מצג כוזב למתלונן שהכספים מצויים בחשבון הנאמנות.
המקרה השלישי שבו הורשעה נפתלין מגולל בתוכו מספר אירועים בהם "שלחה" נפתלין יד בכספי הנאמנות והעבירה לחשבונה הפרטי ולחשבונות נוספים סכום כולל של כ-76 אלף שקל.
מכתב האישום נמחקו כאמור שני אישומים הנוגעים לגניבות שיוחסו לעו"ד נפתלין. הראשון נוגע לסיפור צוואתה של המנוחה חיה שרה ערנטריי, והטענה כי נפתלין גנבה במהלך 2012 סכום של כ-185 אלף שקל מכספי הנאמנות. השני - האישום הנוגע לחשבון הנאמנות של מרקוס לויזון ז"ל.
האישום המרכזי: זיוף צוואה של חברה כדי לגנוב את כל רכושה
בחודש מארס השנה צורף אל כתב האישום נגד עו"ד גילה נפתלין, באישור בית המשפט, נאשם נוסף, יעקב מורגנשטרן, שהורשע כאמור אף הוא בשבוע שעבר במסגרת הסדר טיעון נפרד.
מורגנשטרן קשור לאישום נוסף ואולי המרכזי והחמור ביותר בו הורשעה נפתלין, והוא זיוף צוואתה של המנוחה שורין ניסים ז"ל (אשר טיפלה בעבר בילדיה של נפתלין). זאת, בין השאר, במטרה לגנוב את כל רכושה של ניסים על-ידי זיוף וקבלת דבר במרמה.
לפי כתב האישום, ניסים טיפלה בילדי בני הזוג נפתלין, ובעקבות היכרות זו הפכה נפתלין לבאת-כוחה של המנוחה. במהלך השנים, ובמסגרת עיסוקה כעורכת דין, הכירה נפתלין בין ניסים לבין נאשם נוסף שהורשע כבר (ששמו מותר בפרסום, אך מסיבות הומניטריות בחרנו שלא לפרסמו), שאותו ייצגה נפתלין בהליך גירושים.
לפי הפרקליטות, היחסים בין הזוג נפתלין לניסים ולנאשם הנוסף הפכו לקשרי חברות, שבמסגרתה נהגו בני הזוג נפתלין ואותו נאשם נוסף לקיים מפגשים חברתיים בביתה של ניסים.
אולם "קשרי החברות", כך נראה, קיבלו תפנית עם מותה של ניסים. לטענת הפרקליטות, לאחר פטירתה של ניסים ובמועד שאינו ידוע, נפתלין קשרה קשר אסור לכאורה עם הנאשם הנוסף, במטרה לזייף צוואה הנחזית להיות צוואתה של ניסים ולקבל באמצעותה במרמה את נכסי המנוחה, בהם שתי דירות בירושלים, חשבונות בנק וניירות ערך בשווי מאות אלפי שקלים.
לפי כתב האישום, לשם קידום הקשר הפלילי שנוצר בין נפתלין לנאשם הנוסף לצורך זיוף הצוואה, יצר הנאשם הנוסף קשר עם מורגנשטרן וביקש ממנו למצוא נוטריון לצורך אישור הצוואה המזויפת שאותה ערכה נפתלין לכאורה.
כפי שפורסם ב"גלובס", נגד הנאשם הנוסף הוגש כתב אישום נפרד (בעוד שמורגנשטרן צורף לכתב האישום נגד עו"ד נפתלין), בעובדותיו הוא הודה במסגרת הסדר טיעון. סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט מרדכי כדורי, הרשיע את הנאשם הנוסף בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עדות שקר ושימוש במסמך מזויף. העונש שהוטל על המורשע הנוסף בפרשה כלל 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל.
תגובות
עו"ד שחר מלול, פרקליטות מחוז ירושלים, מסר: "הנאשמת, עורכת דין במקצועה, הודתה והורשעה בעבירות של זיוף צוואה, עדות שקר, גניבה בידי מורשה ועבירות נוספות אותן ביצעה תוך שהיא מנצלת את תפקידה ואת קשריה.
"מדובר במעשים חמורים ומכוערים במסגרתם רקמה הנאשמת תוכנית עבריינית וזייפה את צוואתה של המנוחה אשר הייתה עמה בקשרי ידידות. באמצעות הצוואה המזויפת ביקשה הנאשמת לקבל במרמה את זכויותיה של המנוחה בשתי דירות ובכסף שבחשבונה, וזאת על-ידי פנייה לבתי המשפט והגשת תצהירים כוזבים. בנוסף, הנאשמת ניצלה את האמון שנתנו בה לקוחותיה ועשתה שימוש בכספים שהחזיקה עבורם בחשבונות נאמנות לצורך שימוש לעניינה האישיים.
"מי שאמורה הייתה לשמור על זכויותיהם של לקוחותיה ולהגן עליהם, פגעה בהם ובאמון שניתן לה מתוקף תפקידה כעורכת דין".
עו"ד דוד ברהום, בא-כוחה של עו"ד גילה נפתלין, מסר בתגובה: "אזרחי מדינת ישראל יודעים בוודאי כי הסדר טיעון משקף את יחסי הכוחות בין הצדדים ואת הערכת הסיכונים והסיכויים שלהם באשר לתוצאת ההליך, ולא בהכרח את מה שקרה בפועל. בנסיבות העניין הוחלט להודות בכתב אישום מצומצם באופן משמעותי מהחשדות הראשוניים שיוחסו לה, כדי להפסיק את מחול השדים סביב מרשתי ולאפשר לה לחיות את חייה. נזכיר כי עוד קודם לעריכת ההסדר כל הנכסים שנתפסו ועוקלו בשעה שהפרשה התפוצצה הוחזרו לה ללא תנאי. לאור חלוף הזמן הרב, קבלת האחריות והנסיבות האישיות, אנו מאמינים שייגזר עליה עונש קל".
עורכי הדין נס בן נתן ותום הלפרין, באי-כוחו של אברהם מורגנשטרן, מסרו בתגובה: "מדובר במעורב צדדי לחלוטין בפרשיה זו, שלמרות מעורבותו אין מחלוקת לגביו שלא קיבל תמורה כלשהי, ואין חולק כי סבר באמת ובתמים כי הוא מסייע לקיים את רצון המנוחה".