גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניית חלל תקשורת קורסת, וגם האג"ח נופלות; המנכ"ל: "החברה תעמוד בהתחייבויותיה"

מתחילת דצמבר נפלה מניית חברת לוויני התקשורת ב-45%, כשבמקביל צנחו האג"ח הארוכות ב-10% ● לחלל התחייבויות אג"ח של כ-2 מיליארד שקל ● המנכ"ל דוד פולק: "אנחנו לא מבינים למה המניה קרסה. אין לכך סיבה, ואני מאמין שהצדק ייצא לאור"

דוד פולק/ צילום: חלל תקשורת
דוד פולק/ צילום: חלל תקשורת

כבר שלושה חודשים וחצי שהמשקיעים בחברת חלל תקשורת נתונים במצב של חוסר ודאות גבוה. בתחילת ספטמבר הודיע שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, באופן רשמי כי לוויין התקשורת החדש "עמוס 8" ייבנה בישראל, ומאז מחפשים המשקיעים רמזים לשאלה האם תסכים ממשלת ישראל ליטול על עצמה את העלות העודפת של בניית הלוויין, כך שזו לא תושט על כתפיה של חלל תקשורת בשל כך.

אקוניס, חשוב להדגיש, ציין בהודעתו כי הממשלה אישרה את השתתפות המדינה במימון הבנייה והפיתוח של עמוס 8. עם זאת, סכום ההשתתפות לא נמסר, ועדיין לא ברור באופן רשמי אם תסכים הממשלה להקצות מאות מיליוני שקלים מתקציבה לכיסוי ההפרש שבין בניית הלוויין בישראל לבין העלות הנמוכה יותר שהייתה מושטת על חלל תקשורת ובעלי מניותיה, במקרה שהלוויין היה נבנה בארה"ב.

על רקע האווירה השלילית הכללית בשווקים הפיננסיים, והבריחה מנכסי סיכון, לצד חוסר הוודאות הגבוה בנוגע לעתיד החברה, ספגו בשבועות האחרונים ניירות הערך של חלל תקשורת  ירידות שערים חדות. כך, מתחילת דצמבר נפלה מניית החברה ב-45% והשלימה קריסה של 65% מתחילת השנה, לשווי שוק של כ-140 מיליון שקל בלבד.

מניית חלל תקשורת צנחה ביותר מ-60% מאוגוסט 2016

המניה מסוכנת יותר מהאג"ח

במקביל נפלו החודש גם איגרות החוב הארוכות של חלל מסדרות ט"ז ו-י"ז בכ-10%, ואלה נסחרות כיום במחירים המשקפים תשואה שנתית לפדיון של 12% ו-15%, בתאמה. במצב כזה, מעדיפים אולי חלק מהמשקיעים את האג"ח על פני המניה המסוכנת יותר, ועניין זה מעמיק עוד יותר את הלחץ על מניית חלל. 

בשיחה עם "גלובס" אמר היום דוד פולק, מנכ"ל חלל תקשורת: "אנחנו לא מבינים למה המניה קרסה. מבחינת המניה אנחנו בערפל, אבל אין לכך סיבה ואני מאמין שהצדק ייצא לאור".

פולק ערך היום שיחת ועידה למשקיעי החברה, שבה ציין כי היא תסיים את 2018 כשבקופתה מזומנים חופשיים בהיקף של 80 מיליון דולר. סכום זה כולל 10 מיליון דולר שהתקבלו מחברת SpaceX בעקבות ביטול השיגור המתוכנן של הלוויין עמוס 8, ועוד 10 מיליון דולר שהתקבלו מהתעשייה האווירית בעקבות פסק הבוררות שניתן בחודש שעבר בקשר עם האיחור של תע"א במסירת הלוויין עמוס 6.

פולק גם הדגיש כי בידי החברה עוד 60 מיליון דולר, שמוחזקים בידי נאמן ומיועדים להשלמת בניית הלוויין עמוס 17, שעתיד להיות משוגר לחלל במאי 2019. מסיבות אלה, ובהתבסס על תחזית המכירות לשנים הקרובות, אמר פולק בשיחה: "להערכתי, החברה תעמוד בהתחייבויות למחזיקי האג"ח". חוב האג"ח של חלל מסתכם ביותר מ-2 מיליארד שקל (קרן וריבית).

"יתרון ענקי בשוק האפריקאי"

עמוס 17 הוא העתיד הבהיר של חלל. הלוויין מיוצר על ידי חברת בואינג האמריקאית, ולדברי פולק, מדובר בלוויין התקשורת הכי מתקדם שישהה בחלל לאחר שיגורו. בשיחת הוועידה הוא הסביר כי עתיד התעשייה נמצא בלוויינים גמישים - כלומר, כאלה שיכולים לנוע בין נקודות חלל שונות.

"בואינג הכי מתקדמת בנושא, וזה נותן לנו יתרון ענקי בשוק האפריקאי", הבהיר פולק. "לאף חברה אין לוויין כזה, ואפילו לוראל (החברה שהייתה אמורה לבנות את עמוס 8; ע"כ) לא בונה לוויינים כאלה. זה יהיה הלוויין הכי מתקדם בחלל, והוא ייתן לנו יתרונות גדולים מול המתחרים שלנו ועבור הלקוחות שלנו".

בשיחת הוועידה חשף פולק כי הלוויין מעורר התעניינות רבה וכי חוזה אחד, בהיקף של 30 מיליון דולר, כבר נחתם עם אחד הלקוחות. "מקובל בתעשייה שעיקר המכירות הן לאחר שיגור מוצלח של הלוויין, ככה שהחוזה הזה הוא הפתעה לטובה. אנחנו במשאים ומתנים עם כמה לקוחות, ואנחנו רואים סיכוי. אנחנו פועלים במרץ, מסתערים על אפריקה ובטוחים שנצליח", הדגיש.

אפריקה היא שוק יעד מרכזי עבור עמוס 17, כשהמטרה היא לאפשר מגוון רחב של שידורי תקשורת מסוגים שונים (טלוויזיה, טלפוניה, אינטרנט בפס רחב לנקודות קצה על הקרקע ובמטוסים, ועוד) על גבי הלוויין. על פי פולק, התוכנית היא להשיג עסקאות שימלאו לפחות 70% מקיבולת הלוויין, כדי שניתן יהיה לעמוד בהתחייבויות.

עתיד מעורפל ל"עמוס 8" 

אלא שאם עמוס 17 מספק אופק בהיר יחסית, הרי שהאופק של עמוס 8 עדיין לוט בערפל. במארס השנה חתמה חלל על הסכם לרכישת עמוס 8 מידי יצרנית הלוויינים האמריקאית לוראל תמורת 112 מיליון דולר, לאחר שהתעשייה האווירית הישראלית הציעה לבנות את הלוויין במחיר הגבוה בעשרות מיליוני דולרים (200-300 מיליון שקל). עם זאת, לחצים כבדים שהפעילו עובדי התעשייה האווירית על שרים בממשלה, הובילו את אחד ממשרדי הממשלה להודיע לחלל תקשורת כי "בכוונת גורמים ממשלתיים לפעול למימוש לוויין בתע"א לנקודת שמים 4 מעלות מערב בהתאם לצורכיהם".

בספטמבר הוציא כאמור השר אקוניס הודעה רשמית בנושא, שלפיה תע"א היא שתבנה את עמוס 8, ובהמשך הודיעה חלל כי ההסכם עם לוראל לא ייצא לפועל וכי היא פועלת במטרה לקדם באופן מיטבי את תוכנית הלוויין. היא הדגישה כי נבחנת כדאיותן של כמה חלופות, ובהן האפשרות לשיתוף פעולה עם ממשלת ישראל.

בשיחת הוועידה היום הבהיר פולק כי בחודשים האחרונים מתקיים משא ומתן עם הממשלה ועם תע"א על עמוס 8. "עשינו כברת דרך במו"מ, תוך שנבטיח שחלל לא תיפגע בזכויות המסחריות ביחס להסכם עם לוראל", אמר.

בהמשך הבהיר פולק בשיחה עם גלובס: "אנחנו רוצים לשמור על התנאים העסקיים שהיו לנו עם לוראל, כדי שהמשקיעים בחברה לא ייפגעו. מצד שני, בגלל שהתעשייה האווירית יותר יקרה, המדינה תסייע לה והנושא הזה לא גמור. כך שיש דברים שהכרחיים למשא ומתן הזה, ואנחנו לא חלק בו".

הוא הסביר כי לממשלה יש את השיקולים שלה, והיא יכולה להחליט לגשר על פערים של כמה עשרות מיליוני דולרים. "אני לא עוסק בנושא שבין המדינה לבין התעשייה האווירית, אבל ההנחה שלנו היא שהמחיר יותאם ככה שהתוכנית העסקית לא תיפגע. זאת הנחה מאוד אופטימית, אבל היא תנאי מבחינתנו".

"סערה מושלמת" במניית חלל

חלל תקשורת עברה בשנים האחרונות "סערה מושלמת", כשמאז אוגוסט 2016 נפלה מניית החברה בכ-80%. זה התחיל בשתי מכות קשות שניחתו על החברה בתוך פחות משנה: אובדן הקשר עם הלוויין עמוס 5 בנובמבר 2015, והתפוצצותו של הלוויין עמוס 6 בספטמבר 2016 בעת הניסיון לשגרו לחלל.

בעקבות אותה התפוצצות, בוטלה עסקה למכירת החברה לגוף סיני תמורת סכום של 285 מיליון דולר (כ-1.1 מיליארד שקל). מוקדם יותר השנה ניתן צו פירוק לבעלת השליטה בחלל, חברת יורוקום של שאול אלוביץ.

מניות השליטה בחלל תקשורת (54%) מוחזקות בידי כונס הנכסים של קבוצת יורוקום, והשאר בידי הציבור. עם זאת, מבחינה מעשית היא מושפעת מאוד מהחלטות שרי הממשלה. ראשית, מאחר שחלק ניכר מהכנסותיה (32% נכון ל-2017) נובעים מחוזים עם ממשלת ישראל; ושנית, מאחר שכל העברת בעלות בה מחייבת את אישורו של משרד התקשורת, כמו כל חברות התקשורת האחרות.

עניין זה קיבל משנה תוקף באחרונה, כשמשרד התקשורת החליט שלא לאשר את מכירת מניות השליטה בחברה האחות, סאטקום מערכות (שגם היא נשלטת בידי יורוקום שבפירוק), לידי חברת התקשורת הזרה ליקוויד קומיוניקיישנס.

על רקע האיחור המסתמן בשיגור לוויין עמוס 8 לחלל, קיבלה אתמול חלל תקשורת הודעה מהלקוחה השנייה בגודלה שלה, חברת הטלוויזיה בלוויין yes. בהודעה זו, שגם סיפקה את הסיבה לשיחת הוועידה היום, מסרה yes כי החליטה שלא לתקן את ההסכם ביניהן מ-2017 וכי היא תשמור על זכותה שלא לחכור מקטעים במקרה של איחור בשיגור עמוס 8. חלל, מצדה, הדגישה כי היא בוחנת את משמעויות ההודעה, לרבות בהתייחס לשיתוף הפעולה האפשרי עם הממשלה.

בשיחת הוועידה אמר פולק כי חלל ממשיכה בפעילות, תוך בחינת משמעויות הדיווח של yes. בין השאר, הוא ציין כי נבחנת האפשרות להאיץ את שיגורו של לוויין גמיש נוסף, כמחליף ללוויין הוותיק עמוס 3, וזאת למרון שעמוס 3 אמור לסיים את חייו רק בתחילת 2026.

יש לציין כי בשנת 2017 סיפקה yes כ-29.4% מהכנסותיה של חלל, בסך 21.75 מיליון דולר. כל ההכנסות האלה הגיעו מנקודת שמים 4 מעלות מערב, שבה פועל הלוויין עמוס 3 לצד הלוויין הזמני המושכר עמוס 7, שאמור להיות מוחלף בעתיד בידי עמוס 8. 

עוד כתבות

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות