התחזיות האחרונות לגבי מצבו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי מצביעות על גירעון אקטוארי. לפי תחזיות אלו, קרן הביטוח הלאומי, שמטרתה להגן על כספי הציבור מפני זעזועים קצרי טווח ולהוות אמצעי ליציבות ארוכת טווח, צפויה להתאפס בשנת 2037. כלומר, בעוד כ-20 שנה הכנסות הביטוח הלאומי, כולל ההכנסות מהקרן, לא יאפשרו תשלום של קצבאות ללא העברת תקציבים מאוצר המדינה.
גיבוש הכללים להפעלת הקרן נידונו כבר ב-2012 על ידי הוועדה לבחינת דרכים לשמירה על האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי, בראשות אסתר דומיניסיני וד"ר אודי ניסן. הקרן מורכבת מעודפי הגבייה של הביטוח הלאומי, שלפי הסכם שנחתם בין האוצר לביטוח הלאומי לפני כ-40 שנה, מועברים באופן שוטף לאוצר, שמנפיק בתמורה לבט"ל איגרות חוב עם תשואה מובטחת.
אולם, חשוב לזכור שהקמת הקרן הינה רק צעד אחד מתוך מערך המלצות, הנוגעות הן למבנה המוסד והן לפעולות הנדרשות להשגת מערכת מאוזנת אקטוארית ורשת ביטחון שוטפת לצידה.
בספטמבר האחרון הצהירה הנהלת הביטוח הלאומי כי בכוונתה לבטל את ההסכם ההיסטורי, ובמקום זאת לשמור את העודפים אצלה ולנהלם באופן עצמאי. הצהרה זו עוררה ויכוח מתוקשר בין הגופים באשר לשאלה מי נכון שינהל את כספי הקרן. אמנם אין להקל ראש בעניין, שכן הדבר עשוי להשפיע על תשואות הקרן ויציבותה, אך ישנן בהקשר זה החלטות מהותיות יותר שעל ממשלת ישראל לקבל בהקדם.
במקום להתמקד בסוגיית אופן ניהול הקרן, יש למקד את הדיון בדרכים לאימוץ יתר ההמלצות החשובות של הוועדה לאיתנות הביטוח הלאומי, אשר יישומן יאפשר לשמור לאורך זמן על איתנותו הפיננסית של הביטוח הלאומי ועל יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו.
כל פתרון שיימצא לוויכוח על ניהול הקרן, לא יביא לסגירת הגירעון האקטוארי ולא יבלום את התרוקנותה. כדי למנוע את המשבר הצפוי, לפיו לבט"ל לא יהיה כסף לשלם קצבאות, יש לאמץ ראייה כוללת וארוכת טווח וליצור מנגנון שיבטיח התאמה בין הכנסות הביטוח הלאומי לבין התחייבויותיו לתשלום הקצבאות והמענקים השונים.
לשם כך יש לאמץ כללי איזון ולהפעיל מנגנון עדכון אוטומטי של הרכיבים המשפיעים על הגירעון לאורך זמן. כך למשל, הצמדת גיל פרישה לעלייה בתוחלת החיים תביא לעדכון אוטומטי של גיל הפרישה באופן שאינו תלוי בגורמים פוליטיים או קבוצות אינטרס. בדומה, מנגנון המתחשב בחלקם של הפורשים מכלל האוכלוסייה, בשיעורי האבטלה או בהתפתחות השכר במשק, יכול להביא לעדכון אוטומטי של שיעור ההפרשות לביטוח לאומי או של הקצבאות.
אימוץ של כללי האיזון המוצעים יאפשר שמירה על יחס מתאים בין הכנסות המוסד לביטוח לאומי להתחייבויותיו, ואילו תפקידו של המנגנון האוטומטי הוא להתאים את התקבולים והתשלומים לשינויים הדמוגרפיים ולתמורות בשוק העבודה ללא התערבות פוליטית או שיקולים זרים ופופוליסטיים ולהוות בלם זעזועים, המאפשר שמירה על מערכת איתנה ויציבה לאורך זמן.
לביטוח הלאומי אין סמכות לקבוע את המשתנים הללו, שהם המשפיעים העיקריים על הגירעון. האחריות בתחום מוטלת על ממשלת ישראל והכנסת. מדינות מפותחות רבות ברחבי העולם כגון שבדיה, גרמניה ויפן, כבר אימצו מנגנוני התאמה אוטומטיים במטרה לאזן את מערכות הפנסיה שלהן. הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי שלנו ותפעל לבלימת הגירעון הידוע מראש. השארת המצב כפי שהוא תפגע קשות בכלכלת ישראל בכלל ובאוכלוסיות החלשות בפרט.
אבירם-ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, זקן היא חוקרת במרכז