גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השנה שבה פועלי הבניין הפכו לשיחת היום

עד לאחרונה, האזכור היחיד של פועל שנהרג באתר בנייה היה במבזק קצרצר באתרי החדשות ● בשנתיים האחרונות התקשורת אמנם התגייסה בהרחבה, אבל רק השנה דיברנו על זה באמת ● אנשי השנה של "גלובס"

תאונת בנייה בגני תקוה / צילום:  צחי רוזנהפט תיעוד מבצעי מד"א
תאונת בנייה בגני תקוה / צילום: צחי רוזנהפט תיעוד מבצעי מד"א

לפני כמה שבועות הצטרפתי ל"פרלמנט" שמקיימים מדי שבוע כמה חברים בבית קפה בפתח תקוה. מסביב לשולחן הרחב התאספו בין היתר איש פרסום, עו"ד, רו"ח, חוקר פרטי ובמילים אחרות - פסיפס ארצישראלי בורגני מעודכן ל-2018. בלי קשר לנוכחותי שם התעורר סביב השולחן דיון סוער סביב מותם של פועלי בניין בתאונות עבודה באתרי בנייה בישראל. סטטיסטיקות התערבבו בקריאות לאכיפה נוקשה ובשאלות על אחריות אישית של הפועלים. ואני, אם להודות על האמת, התרגשתי. מאוד.

לפני חמש שנים נחשפתי לראשונה לאיוולת החברתית שמתרחשת באתרי הבנייה. המספרים האסטרונומיים של תאונות העבודה באתרים הדהימו אותי. כאזרח וכעיתונאי התקשיתי להבין את האדישות שבה אנחנו כחברה סופגים אינספור תאונות שמותירות פצועים והרוגים, בזמן שסדר היום הציבורי מלא בפליטות פה של פליטי ריאליטי ובתעלולים יח"צניים של פוליטיקאים. התחלתי ללוות את הנושא מקרוב. היום קצת קשה להיזכר, אבל עד לא מזמן האזכור היחיד לתאונה שנגמרה במותו של פועל בניין היה מבזק לקוני באתרי החדשות. גם מידע מועט זה הגיע הודות להודעות דובר שוטפות מדוברות מד"א, ולא מחתירה למגע של כלי התקשורת.

באמצע 2014 התחדדה אצלי ההבנה שצריך משהו אחר, לא שגרתי, כדי שהנושא יעלה על סדר היום הציבורי. זה קרה כשנכחתי באירוע שבו קיבל שר הכלכלה דאז נפתלי בנט את המלצות ומסקנות ועדה (ועדת אדם) שקמה בניסיון לטפל בתחלואי הבטיחות באתרי הבנייה. חברי הועדה לקחו את הזמן ודנו בעניין "רק" במשך שלוש שנים, מבלי שעין ציבורית תדרבן אותם. ומה קרה כשהדו"ח פורסם? למרות שלל מסקנות - כמו הקמת רשות לבטיחות ונתונים מספריים שהצביעו על עשרות הרוגים בשנה ומיליארדים שהציבור משלם באמצעות הביטוח הלאומי לנפגעים - האירוע התקבל בפיהוק רחב, מבחינה תקשורתית וציבורית. פלא שמרבית ההמלצות לא מומשו עד היום? במילים אחרות, ואם להישמע שחוק עד דק - לאף אחד לא היה עניין בפועלי הבניין.

תאונות העבודה בענף הבניה במדיה

ממדבר תקשורתי לסיקור מסיבי

הכל השתנה, כפי שכבר סופר לא פעם, בסוף 2015 ובתחילת 2016. שני אזרחים, שאכפת להם, עו"ד הדס תגרי וראובן בן שמעון, החלו, כל אחד בנפרד, לשאול שאלות, לאסוף ולהציף מידע. הם גם הקימו שתי קבוצות פייסבוק שפועלות מאז במקביל וחברים בהן עשרות אלפי בני אדם - הקבוצה למאבק בתאונות בניין (תגרי) והפורום למניעת תאונות עבודה (בן שמעון). קולם הצליח במהרה לדרבן חברי כנסת לחקיקה שלא נראתה שנים ולהדביק בעשייה אזרחים אכפתיים.

המקבילה הטובה ביותר לפעילות שתגרי ובן שמעון יצרו מכלום, היא של ערש פעילותן של תנועות סביבתיות. אבל יותר מכל, הפעילות שלהם הצליחה בתוך זמן קצר לרתום את כלי התקשורת המסורתיים לעסוק בנושא, שעד אז היה משול למדבר צחיח.

אם ב-2016 הנושא הבליח פה ושם בכלי תקשורת שונים, הרי שמ-2017 כבר אפשר היה לראות כיצד רבים מכלי התקשורת מייחדים כתבות ופרויקטים נרחבים למכת תאונות העבודה באתרי הבנייה. וכמו כדור שלג, הדיונים בכנסת תכפו, וכך פעילויות השטח של פעילים חברתיים שהחליטו שהחיים של פועלי הבניין - גם אם שמותיהם לרוב נכתבים בסינית או ערבית - שווים כמו כל אדם אחר.

ואז הגיעה 2018, שנה שבמהלכה קרה דבר משמעותי אפילו יותר כשמ"סיקור" הנושא עברנו ממש "לדבר" על תאונות העבודה. זה לא רק שיחות בפורומים ו"פרלמנטים" מזדמנים. בכנסים מקצועיים של אנשי נדל"ן, שבהם מדברים בעיקר על היקף מכירות, חידושים בבנייה, על חקיקה ותחזיות, הוקדשו לפתע פאנלים ונאומים לתחום הבטיחות באתרי הבנייה. בחודש הקודם למשל הוקדש לנושא מושב שלם בכנס איגוד המהנדסים.

בסבב הלחימה הגדול בדרום שהתרחש בנובמבר האחרון, הנושא אפילו הגיע לתחום ההומור השחור הוויראלי: "140 תקיפות ורק 3 פלסטינים הרוגים? בענף הבנייה עושים את זה ביומיים ובפחות כסף" לשון הבדיחה שהתגלגלה לכמה מחברי מערכת "גלובס" בקבוצות וואטסאפ, מה שמעיד על נוכחות הנושא בציבור.

נתונים שאספה חברת "יפעת מחקרי מדיה" בשיתוף חברת Vigo לבקשת "גלובס" תומכים בעובדה שבעקבות החשיפה המסיבית למאבק בתאונות העבודה, הציבור החל סופסוף להתעניין בנושא. לפי הנתונים, היקף הסיקור לנושא של תאונות העבודה בענף הבנייה במדיה הארצית עלה מ-2016 (1,046 כתבות) ל-2018 (1,904 כתבות) בשיעור חד של 82%. העלייה המשמעותית בסיקור התקשורתי הייתה בין 2016 ל-2017.

עלייה חדה בשיח הציבורי

עכשיו שימו לב לרשתות החברתיות. לפי נתוני יפעת ו-Vigo, ב-2016 התקיימו 20,384 שיחות בנושא, ב-2017 עלה המספר ל-25,582 שיחות ואילו השנה המספר קפץ לעומת 2017 ב-45% ל-34,300 שיחות ברשתות החברתיות.

פילוח הנתונים לפי תת-נושאים מראה שגם כאן יש מקרים בהם ה"דיבור" גבוה יותר מה"סיקור". בכל הקשור לתחום מדיניות הממשלה, לרבות הפיקוח והאכיפה של המדינה על אתרי הבנייה, מרבית הפעילות התרחשה בגזרת הרשתות החברתיות. בנושא הדיווחים על תאונות המספרים כמעט זהים בין המדיה המסורתית המדווחת, לבין השיח ברשתות החברתיות.

"נושא תאונות העבודה מייצר סיקור ושיח כבר כמה שנים, אך הוא תמיד נשאר מתחת לרדאר ולא הגיע לציבור הרחב עד השנה. לגופים רבים, כולל המדיה עצמה, מגיע קרדיט רב על העלאת הנושא לראש סדר היום, מכיוון שמדובר בנושא קשה לעיכול מבחינה תקשורתית, בהיעדר פנים מוכרות ובהתמקדותו באוכלוסיות חלשות המודרות בדרך כלל מהשיח המרכזי בישראל", הסביר לנו מנהל יפעת מחקרי מדיה, שחר גור.

לפי הבדיקה, ארבעת הגופים שהיו אחראים למרבית הפעילות הן במדיה והן ברשתות החברתיות, הם דפי הפייסבוק של תגרי ובן שמעון, ארגון קו לעובד וגם ארגון העובדים הגדול בישראל - ההסתדרות - שהצטרף למאבק במחצית האחרונה של השנה.

בקיץ האחרון החלו להישמע אמירות מכיוונו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי בארגון דורשים שיפור מיידי במצב הבטיחות באתרי הבנייה ולא, המשק כולו יושבת. גם כשבהסתדרות הכריזו על סכסוך עבודה במשק, אף אחד לא האמין שבארגון העובדים יעזו לצאת לשביתה כללית עבור עובדי בניין שמרביתם כלל אינם נמנים בין חבריה, שלא לומר אינם ישראלים. במהלך יוצא דופן הרימו בהסתדרות קמפיין פרסומי בעלות של מיליוני שקלים שכותרתו "עובדים כדי לחיות, לא כדי למות", מהלך שמחד תרם רבות לשיח ציבורי נרחב, הרבה מעבר לגבולות של פייסבוק, בנושא ומנגד אותת לשרי הממשלה שהאיום אמיתי. "נושא הבטיחות בבנייה הוא בקונצנזוס וכואב לכולם וכולנו מגויסים לפתור את הבעיה. אין מקום לשביתה ואין צורך לשבש את החיים", הודיע שר האוצר משה כחלון במסיבת עיתונאים יומיים לפני מועד השביתה המתוכנן. זו הייתה הפעם הראשונה ששר האוצר התייחס ישירות לכאוס הבטיחותי באתרי הבנייה - הישג לא רע בפני עצמו.

השביתה כידוע לא התקיימה, לאור סיכומים אליהם הגיעו ערב המועד המתוכנן ניסנקורן, כחלון ושר העבודה והרווחה חיים כץ. ההסכם בין השלישייה אמנם הפך לשנוי במחלוקת בין גורמים שונים שמלווים את המאבק - כמה מהם טענו שמרבית הסעיפים היו בתהליכי אישור מתקדמים גם ללא הסיכום. מנגד נטען כי בראייה כוללת יש בהסכם להביא לשיפור משמעותי במצב הבטיחות בשטח. עם זאת, בפן התקשורתי ציבורי אין מחלוקת על כך שהמהלך של ההסתדרות פרץ את גבולות השיח לקהלים חדשים שעד אז לא כלל לא התעניינו בנושא. וכך, יותר מכל עסקת נדל"ן גדולה ויותר מכל מהלך ממשלתי, דווקא פועלי הבניין, עמדו ב-2018 במרכז השיח בתחום הנדל"ן.

ועדין לדברי גור, בהשוואה למאבקים חברתיים אחרים, יש עוד לאן לעלות "אם נבחן את היקף הסיקור השנתי בהשוואה למאבקים אחרים - הרי גם אחרי העלייה הדרמטית הוא עדיין לא גבוה. הסיבה העיקרית היא שמאבקים לרוב מלווים במחאות והפגנות המייצרות סיקור באמצעות חסימת כבישים או מחאה אישית מול בעלי תפקידים רלוונטיים. במקרה של תאונות הבנייה היו מחאות נקודתיות אבל הן לא היו מרכזיות וסוקרו בהיקפים מוגבלים מאוד". כך למשל לפי נתוני יפעת, המספר הכולל של הסיקור במדיה באופן כללי בעניין אלימות נגד נשים עמד השנה על 2,750 אזכורים לעומת 1,904 השנה בעניין תאונות הבנייה.

ואחרי כל ה'פסגות' הללו שנכבשו - יציאה ממדבר תקשורתי, סיקור תקשורתי מסיבי ושיח ציבורי ערני, צריך לזכור שלפסגה האמיתית שהיא הורדת כמות הנפגעים טרם העפלנו. נכון לכתיבת שורות אלה נהרגו באתרי הבנייה בישראל 41 בני אדם. 38 עובדים ועוד שלושה עוברי אורח. זאת לעומת 35 הרוגים ב 2017 כולה. עכשיו צריך להחזיק אצבעות ולקוות שב-2019 פירות המאבק יבשילו והחדשות מאתרי הבנייה לא יהיו טבולות בדם. 

עוד כתבות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, אלוט מזנקת ב-10%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ג'זוף עאון, נשיא לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו

דיווח: נשיא לבנון מסר את התשובה על המתווה האמריקני לפירוק חיזבאללה מנשקו ● "מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר