בית חולים תל השומר/ צילום: בר אל
69% מהציבור הישראלי מעדיפים את הגישה הסוציאל-דמוקרטית על פני הגישה הקפיטליסטית בנושאים חברתיים כלכליים, כך עולה מסקר 'בוחרים כלכלה' שערכה קרן ברל כצנלסון לקראת "ועידת ישראל לעסקים". 20% מהנשאלים בסקר אמרו כי הם מזדהים יותר עם הגישה הקפיטליסטית בנושאים כלכליים וחברתיים ו-11% השיבו 'לא יודעים'. רוב ברור לגישה הסוציאל-דמוקרטית קיים גם בקרב הנשאלים בסקר שהזדהו כמצביעי מפלגות ימין ומרכז ובחלק ממצביעי המפלגות החרדיות.
הסקר נערך בקרב 600 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. את הסקר ליווה גם שאלון מקוון עליו השיבו 15,000 ישראלים בשבוע, ושבסיומו למדו המשיבים היכן ממוקמות עמדותיהן הכלכליות ביחס לעמדות הציבור הישראלי, כפי שעלו מהסקר.
שיעור ההזדהות הגבוה ביותר עם הגישה הסוציאל-דמוקרטית קיים לפי הסקר, בקרב נשאלים שהזדהו כמצביעי המחנה הציוני ומרצ (89%), אחריהם בקרב תומכי מפלגתה החדשה של ח"כ אורלי לוי אבקסיס (83%) ומצביעי הרשימה המשותפת (82%). בקרב נשאלים שהזדהו כתומכי מפלגות המרכז 'כולנו' ו'יש עתיד' עומד שיעור ההזדהות עם הגישה הסוציאל דמוקרטית על כ-75%, בליכוד על 69% ובבית היהודי על 63%. רוב מוחלט של תומכי מפלגות הימין - 89% מתומכי הליכוד, 82% מתומכי הבית היהודי ו-93% מתומכי ישראל ביתנו - השיבו כי המהלך החברתי-כלכלי החשוב ביותר שהממשלה צריכה לעשות הוא השקעה בשירותים חברתיים או העלאת שכר המינימום.
שיעורי ההזדהות הנמוכים ביותר עם הגישה הסוציאל-דמוקרטית נמצאו בקרב נשאלים שהזדהו כבוחרי מפלגת ישראל ביתנו 55% וש"ס 53%. בשתי מפלגות אלה היו גם שיעורי ההזדהות הגבוהים ביותר עם הגישה הקפיטליסטית: 32% בש"ס ו-26% בישראל ביתנו. חשוב לציין כי המדגם אינו מייצג ברמת המפלגה אלא ברמה הכלל-ארצית.
לדברי מנכ"ל המרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון רמי הוד "נוח לממשלה להתייחס למחאה החברתית המתחדשת כמחאה להוזלת מחירים בסופר. אבל למעשה, כששואלים את הציבור הישראלי מה חשוב לו, מגלים מציאות אחרת לגמרי. הציבור חושב שהשקעה בשירותים החברתיים כמו חינוך ובריאות היא המשימה החשובה ביותר שמוטלת על הממשלה, ואפילו מוכן לשלם יותר מסים אם הוא יידע שהם אכן משרתים מטרה זו".
העמדות הרווחות בציבור בנושאים חברתיים וכלכליים ספציפיים עקביות עם ההזדהות הכללית עם הגישה הסוציאל-דמוקרטית. כך למשל כאשר הוצגה לנשאלים האפשרות לחזק שירותים חברתיים (כמו חינוך חינם) במחיר של העלאת מסים - רוב מכריע של הציבור (76%) השיב שכן. עמדה זו מתיישבת עם ממצא נוסף, לפיו 63% חושבים שבמקרה של גביית מסים עודפת, יש להשקיע את הכסף בשירותים חברתיים (לעומת 35% המעדיפים שתחול עקב כך הפחתה במיסוי). גם בסקר שנערך בשנה שעברה, 60% מהציבור השיבו שאת עודפי הגביה יש לנתב להשקעה בשירותים החברתיים ולא להפחתת מסים - המדיניות שננקטה בפועל על ידי הממשלה. עוד עולה מהסקר כי 71% מהציבור מצדדים בהשבת משאבי טבע שהופרטו, לדוגמא גז, לידי המדינה. התמיכה בעמדה זו חוצה מחנות ומפלגות.
מעבר לכך, מהסקר עולה כי הנטייה לכיוון הגישה הסוציאל-דמוקרטית הולכת ומתחזקת בשנים האחרונות. כך למשל למעלה ממחצית הציבור הישראלי (55%) סבורים שחיזוק השירותים הציבוריים, כגון חינוך ובריאות, הוא המשימה החשובה ביותר המוטלת על ממשלת ישראל בתחום החברתי-כלכלי. זאת, לעומת 41% בשנה שעברה ו-36% לפני שנתיים. רוב מוחלט (84%) רואים בהתאגדות צעד חיובי (לעומת 77% בסקר הקודם). 71% מהנשאלים הביעו תמיכה במיסוי גבוה יותר על בעלי הון ובעלי הכנסה גבוהה.
סוגיה שלגביה ניטשת מחלוקת בציבור הישראלי היא שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ). קרוב למחצית ממשתתפי הסקר סבורים שיש לאפשר מתן שירותי רפואה פרטיים בבתי חולים ציבוריים, בעוד ששיעור דומה סבור שאין לאפשר זאת. גם באשר לשאלה המורכבת בדבר הגורמים להצלחה כלכלית, הישראלים אינם תמימי דעים. כ-60% מאמינים שהצלחה כלכלית תלויה בעיקר בהתמדה ועבודה קשה, בעוד ש-35% מאמינים שהיא תלויה יותר במעמד הכלכלי בו נולדים וגדלים.
הוד מציין כי העמדות העולות מהסקר של הציבור הישראלי "מהדהדות למעשה את הדברים שאמרה לאורך כל כהונתה נגידת בנק ישראל היוצאת, ד"ר קרנית פלוג, כי השירותים החברתיים בישראל הם מערכת מורעבת והשקעה של המדינה בהם היא הדרך לצמצם את אי-השוויון ולקדם צמיחה כלכלית שמגיעה לכולם". לדבריו, "התמיכה הגוברת של הציבור הישראלי בעמדות סוציאל-דמוקרטיות באופן שחוצה מחנות ומפלגות, מראה כי בישראל עמוסת המחלוקות ישנו עדיין קונצנזוס סביב עיקרון אחריות המדינה על אזרחיה. גם אם עיקרון זה טרם בא לידי ביטוי בדפוסי הצבעה - יש בו כדי ללמד הרבה על המהלכים החברתיים-כלכליים שהציבור הישראלי מצפה לראות מהמדינה יוזמת. לא מהלכים קוסמטיים של הורדת מכסים על מוצרים או אפילו טיפול נקודתי במחירי המזון, אלא בניית מערכות חברתיות למשפחות צעירות, שכר הוגן ומדינת הרווחה מתקדמת. זה לא רק מה שהציבור רוצה, זה גם מה שדרוש".