גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשהרגענו את הרגולציה, ההשקעה של תאגידים עלתה"; יו"ר רשות התקשורת האמריקאית FCC בראיון

אג'יט פאי, יו"ר ה-FCC, רשות התקשורת האמריקאית, שיתארח בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", יוצא בראיון בלעדי נגד מדיניות רגולטורית הדוקה כמו זו הקיימת בישראל • "תכנון יתר של המחירים בשוק ומיקרו רגולציה דוחים השקעות" • "החברות יודעות טוב יותר איך לקדם עסקים, תפקידנו הוא לאפשר זאת"

אג'יט פאי /  צילום: רפי קוץ
אג'יט פאי / צילום: רפי קוץ

אם היינו נשאלים מה למדתם מהראיון עם יו"ר ה-FCC (רשות התקשורת הפדרלית האמריקאית), אג'יט פאי, סביר להניח שצמד המלים "רגולציה קלה" היה המוטיב החוזר בשיחה. הצניעות שבהבנה שהרגולטור צריך להניח לחברות לפעול בצורה פתוחה ומשוחררת והוא מתערב רק כשהוא באמת חייב, נשמעת לקוחה ממציאות מקבילה כשמדובר בשוק הישראלי. אצלנו הכול הפוך. הרגולטור הפך להיות כותל התפילות של המפעילים. ככל שגוברת מצוקתם (הכנה והאמיתית), הם תולים יהבם במשרד התקשורת שיושיע אותם.

פאי מייצג את הגישה ההפוכה. הביקורת שספג מהתאגידים הגדולים בארה"ב, וביניהם גוגל ופייסבוק, על מדיניות פוגענית לכאורה בנושא ניטרליות הרשת, נעלמה כלא הייתה. לשיטתו, מפעיל יכול ואף צריך לנטר את הרשת שלו. לא כל פעולה של מפעיל לתיעדוף תנועה ברשת עולה כדי פגיעה בלקוחות.

אגי'ט פאי, עו"ד בהכשרתו, בוגר אוניברסיטת הרווארד, מונה בינואר 2017 לתפקיד. הוריו היגרו לארה"ב מהודו בשנת 71. הוא נולד ב-1973, וככל הידוע זהו הביקור הרשמי הראשון של יו"ר FCC בישראל. פאי ישתתף ב"וועידת גלובס" בבנייני האומה בירושלים ויישא דברים ביומה השני של הוועידה.

בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא מספר כיצד ארה"ב הפכה להיות המובילה בדור החמישי בסלולר (5G), כיצד גורמים לחברות להשקיע גם בתשתיות בפריפריה ומה יעלה בגורלן של חברות הכבלים והלוויין.

אחת המשימות החשובות של ה-FCC בראשותו של פאי היא להגדיל את שיעור החיבור של האמריקאים לאינטרנט בפס רחב. על פי מחקרים, קרוב ל-24% מהאוכלוסיה העירונית בארה"ב אין חיבור בפס רחב, והמצב בפריפריה עוד חמור בהרבה.

מה גילית כשנכנסת לתפקיד?

"הטכנולוגיה הופכת יותר ויותר להיות חלק מהחיים של אנשים בכל העולם. המשימה שלנו היא להעניק את האפשרות לכל אמריקאי ליהנות מהטכנולוגיה הזאת. הפילוסופיה שלנו היא מה שאני מכנה 'צניעות רגולטורית' - אנו לא מנסים להכתיב את התוצאות אלא לתת לסקטור הפרטי מקסימום תמריצים להשקיע, לחדש וליצור ערך לצרכנים. בין אם זה הדור החמישי בסלולר או סיבים אופטיים שמאפשרים לספק גישה מהירה לאינטרנט. אנו רוצים חברות שמספקות את שירותי התקשורת הללו, שייצרו כמה שיותר תשתיות וכמה שיותר שירותים".

מהם המטרות העיקריות שלך?

"אני חושב שכלכלת האינטרנט האמריקאית מאוד חזקה אבל יש עדיין לאן להתקדם. אתה רואה בחלקים של המדינה שלא כל האמריקאים יכולים ליהנות מטכנולוגיות הדור הבא הללו. הפער הזה הוא מה שאני מכנה "הפער הדיגיטלי", ואני רוצה לוודא שאנחנו סוגרים את הפערים הללו. שלכל אמריקאי תהיה גישה לאינטרנט, והוא יוכל לנצל את השירותים שהאינטרנט מציע כמו טל-רפואה, חקלאות מתקדמת וחינוך אונליין.

"ב-FCC מתמקדים באימוץ מדיניות שתקדם מודרניזציה בחיים שלנו ולעדכן את הרגולציות שיעזרו לסגור את הפערים הדיגיטליים. רק לאחרונה התברר שבשנתיים האחרונות היה שיפור של 40% במהירות, וליותר אמריקאים יש גישה לאינטרנט מאשר אי פעם. יזמים מקימים חברות ואפליקציות כפי שלא ניתן היה אפילו לדמיין לפני דור".

מהירות בסלולר או בנייח?

"בשניהם. בשוק הנייח המהירויות עולות, וכך גם ההשקעות בתשתית. גם בצד המובייל רואים שחברות עורכות ניסויים בדור החמישי, והן עושות חלק מהניסיונות הללו עם מבט לפרישה רחבה יותר בעתיד. כשזה מגיע לדברים כמו דור חמישי (5G), אנחנו מציעים טווח תדרים רחב יותר לשוק, מה שהופך את פרישת התשתיות לקלה יותר. גם בצד הנייח אנו עושים התאמות לחוקים שלנו כדי לוודא שהפרישה של הסיבים אופטיים תחדור כמה שיותר עמוק לאזורי הספר".

ניכר שבארה"ב הסלולר התקדם, אבל בכל מה שקורה בתחום הסיבים האופטיים המציאות פחות ורודה.

"יש לנו שני אתגרים בסיסיים. אחד הוא שהגיאוגרפיה והדמוגרפיה של ארה"ב מאתגרות. זו מדינה גדולה מאוד ובחלקים גדולים שלה יש מעט אנשים פר קמ"ר, כך שקשה לראות החזר השקעה בפרישה באותם אזורים. האתגר השני הוא רגולציה ואי-וודאות".

ואיך מתמודדים עם אתגרים אלו?

"כשנכנסתי לתפקיד עדיין היו כללים שדרשו מחברות להשאיר את קווי הנחושת שבחלק מהמקרים נמצאים בקרקע כבר עשורים. כל דולר שהושקע בתחזוקה שלהם הוא דולר שלא הושקע בסיבים אופטיים ובתשתיות מתקדמות.

"מה שעשינו הוא מודרניזציה של הרגולציות שלנו כדי לוודא שהחברות יוכלו למקד את השקעותיהן בפרישה של סיבים אופטיים. וגם ביחס לאתגרים הדמוגרפים והגיאוגרפיים עשינו מודרניזציה של מערכות המימון האוניברסליות שלנו שהן תוכנית סובסידיה פדרלית שמכוונת השקעות לחלקים במדינה שלא מקבלים שירות. אנחנו מצליחים לבזר את המימון הזה באופן יעיל ומבטיחים שהשירותים המתקדמים יגיעו לאמריקאים שלא קיבלו שירות עד כה.

"דבר נוסף בהקשר של החלקים במדינה שלא מקבלים שירות, הוא לעודד תחרות מצד שחקנים לא מסורתיים, למשל חברות תשתיות כמו חברות חשמל או חברות לוויין, שמבקשות לשרת חלק מהאזורים שקשה לשרת עם סיבים אופטיים".

איך מעודדים חברות להשקיע בפריפריה?

"אנו משתמשים במכניזם של 'מכרז הפוך' ומעודדים מגוון רחב של חברות להתחרות - חברות טלפון, כבלים, לוויין, ואחרות - ואנו שואלים כמה יעלה לכם לשרת את האזור הגיאוגרפי הספציפי הזה, ומאחר שכולם מתחרים אחד בשני, זה הפחית למינימום את הסובסידיה שאנו צריכים לחלק. בהתחלה חשבנו שיעלה 5 מיליארד דולר לשרת את האזורים שסימנו, אבל בסופו של דבר זה עלה 1.5 מיליארד דולר, בגלל התחרות בין טכנולוגיות שונות ובין גיאוגרפיות שונות".

באותם אזורי פריפריה - האם אתם מסבסדים רק פרישה של סיבים אופטיים או גם השקעה בסלולר?

"כל טכנולוגיה, כל עוד היא עומדת בסף מהירות מסוים - יכולה לקבל מימון מסוים. מעל 90% מהחברות שקיבלו מימון דרך המכרז ההפוך שלנו עומדות בסטנדרט 25 מגה-ביט לשנייה, שה-FCC מגדיר כמינימום".

"מעורבות ממשלתית מרחיקה משקיעים"

הרגולטור הישראלי, משרד התקשורת, מעורב עד צוואר בכל החלטה שמתקבלת בשוק. זה נכון לקביעת המחירים, אך גם לטכנולוגיה הספציפית שאותה מציעים המפעילים. לדוגמה, משרד התקשורת מקשה על בזק לשדרג את רשת האינטרנט שלה ותולה זאת בהדלקת רשת הסיבים האופטיים שלה. בארה"ב המצב שונה.

האם אתם מכתיבים את הטכנולוגיה של המפעילים?

"לא. הם יבחרו איזו טכנולוגיה נייחת הם רוצים לפרוש. תקשורת מבוססת גלים מילימטריים (300-30 ג'יגה הרץ) לדור חמישי לא היו חלק מהמכרזים, אבל נערוך גם מכרזים שבהם לא תהיה הגבלה על הטכנולוגיות לחלקים לא משורתים של המדינה".

אם חברות כמו AT&T או וריזון רוצות להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות, כמו למשל בגלים המילימטריים - האם אתה מייעד את השימוש בתדרים הללו לתשתית נייחת או לסלולר?

"אנחנו מאמינים שגישת השוק החופשי היא הדרך הטובה ביותר למקסם את הערך של המשאב הציבורי הנדיר הזה. לאורך השנים האחרונות דחפנו חלק גדול מטווח התדרים לשוק, ובשנה וחצי הבאות לערך נקצה מעל 5 ג'יגה הרץ של ספקטרום שזה.

"מדובר בתחום תדרים גדול יותר מאשר זה שמוחזק על ידי המפעילים הסלולריים בכל ארה"ב יחדיו. סוגים שונים של יזמים יוכלו להשתמש בזה כדי לפתח סוגים שונים של שירותים".
אז תחרות לדעתך היא התשובה שתעודד את המפעילים להשקיע.

"אני חושב שהקושי עם רגולציית Preemptive price (מכירה במחיר נמוך מהמחיר הנורמטיבי, כדי לחסום למשל מתחרים חדשים) מצד הממשלה הוא שהממשלה מערבת הרבה תכנון מרכזי, שבסופו של דבר עלול לגרום למפעילים לחשוב פעמיים לפני שהם משקיעים".

הוא מוסיף כי בעבר, כאשר ה-FCC התערבה ברמת המחירים, ההשקעה בתשתיות ירדה משמעותית. "הדוגמה הטובה ביותר היא שבאופן מסורתי ה-FCC היה מעורב ברגולציה של שירותי דאטה עסקיים - שירותי פס רחב של תאגידים גדולים - הוא עשה מיקרו-ניהול של המחירים של השירותים הללו במשך הרבה שנים. מצאנו שהתוצאה של רגולציית המחירים הזאת הייתה שהיא הרתיעה מפני השקעה גם של השחקנים הקיימים כמו גם של מתחרים פוטנציאליים חדשים.

"בסופו של דבר, מה שמצאנו כשהרגענו את הרגולציה על מחירים, זה שההשקעה של תאגידים בפס רחב עלתה. דוח שפורסם בשנה שעברה הראה שיותר עסקים בארה"ב מחוברים לפס רחב מאשר בכל שנה מאז החל התיעוד ב-2004. אני חושב שחלק מהגורמים לכך הוא שה-FCC נתן לכוחות השוק, במקום למנדט הממשלתי, לעשות רגולציה של איך המחירים נקבעים בשוק תחרותי".

"השוק צריך לדחוף לחדשנות והשקעות"

שוק הסלולר הישראלי סובל כיום ממשבר פיננסי קשה שמונע השקעות בתשתיות מתקדמות ומדרדר את ישראל במדדים הבינלאומיים. מצד שני, למרות שחלק מהמפעילים העלו לאחרונה במעט את מחיר החבילה, המחירים עדיין נמוכים מאוד ביחס לעולם.

מה אתה חושב על המחירים בשוק הסלולר? בארה"ב הם טיפה יותר גבוהים מבמקומות אחרים, והאם המחיר הגבוה יחסית מתורגם להשקעות של המפעילים?

"אנחנו תמיד רוצים לראות תחרות בשוק, כי תחרות היא הדרך היחידה להבטיח שהמחירים יישארו תחרותיים.
"בשוק הסלולר באופן ספציפי יש תחרות חריפה. יש ארבעה ספקים ברמה הלאומית וכמה ברמה האזורית. ככל שספקי המובייל מתחרות בחברות הנייחות, יש גם תחרות בין טכנולוגיות שונות , כך שאנו מקווים שבעתיד, בטח ככל שיגבר הזרם של שירותי דור חמישי (5G), נראה כמות עצומה של תחרות חדשה בשוק שתיצור לחץ כלפי מטה על המחירים לצרכן. זה מה שתחרות נוטה לעשות ככל שעובר הזמן".

איך אתה מסביר את הפער של אירופה אחרי ארה"ב והעולם?

"לכל אזור יש גישה אחרת. אנו מאמינים, שהשקעה בתשתית היא קריטית. חייבים לאפשר לסקטור הפרטי לבנות מודל עסקי לפרישה. אחרי הכול, רשתות פס רחב אלה לא מוכרחות להיבנות, הון לא מוכרח להיות מגויס וצוותים לא מוכרחים להיות מגויסים ושירותים לא מוכרחים להיות מסופקים, והם לא יהיו, אם המערכת הרגולטורית תהיה קשה עד שחברות לא יוכלו למצוא את הדרך לקבל החזר על ההשקעה.

"אנו מאמינים שהשוק, לא הממשלה, הוא זה שנמצא בעמדה הטובה ביותר לדחוף חדשנות והשקעות ברשתות פס רחב".

מה גרם לשוק האמריקאי לפרוץ קדימה בסלולר אחרי שבדור השלישי פיגרתם אחרי כל העולם?

"אימצנו את מה שאנו מכנים התוכנית המהירה לדור החמישי - וזה כולל שלושה מרכיבים בסיסיים: ראשית, שיהיה יותר טווח תדרים בשוק. שנית, לגרום לכך שיהיה יותר קל לפרוש תשתיות אלחוטיות. ולבסוף, מודרניזציה של הכללים שלנו לקידום תשתית נייחת ובמיוחד סיבים אופטיים שיהיו דרושים לצורך חיבור האתרים לליבת הרשתות.

"אני בטוח שאם נוציא לפועל את כל אחת מהתוכניות הללו, נצליח לספק דור חמישי. אני חושב שעד כה אנחנו מתקדמים בצעדי ענק, ואנו באמצע של מכרז לתדרים נוספים בתחומי הגלים המילימטריים".
כשנכנסת לתפקיד היה דיון גדול על ניטראליות רשת, נושא שהוא חשוב עבורנו גם כאן בישראל. האשימו אותך שאתה אויב האינטרנט החופשי והפתוח מאחר שאפשרת תיעדוף מסוים של התנועה ברשת.

"כבר מלאה שנה להחלטה של ה-FCC, ואנחנו ממשיכים לראות את האינטרנט החופשי והפתוח שאני והצרכנים האמריקאים מאמינים בו. הצרכנים ממשיכים להיות מוגנים, התחרות ממשיכה, ומה שניתן להבחין בו הוא שההשקעה בתשתית ושירותים השתפרה בשנים האחרונות. המהירויות עולות וראינו גם מספרים לפיהם יש עלייה בהשקעות בתשתית.

"אני חושב שהדאגה הראשונה של הצרכנים בקשר לאינטרנט היא קודם כל לקבל גישה ושתהיה יותר תחרות. נמשיך לוודא ששוק הפס הרחב בארה"ב תחרותי ושהוא ישרת היטב את הצרכנים".

אז למה גוגל ופייסבוק הלכו נגדכם וטענו שאתם מזיקים לשוק?

"אני חושב שבחלק מן המקרים חברות רבות רצו להיות מעורבות בגיבוש הרגולציה. זה קל מאוד לומר - ‘תשית רגולציה על המתחרה שלי אבל לא עליי'. אני חושב שזה מודל שיותר ויותר אמריקאים, כולל קובעי מדיניות בוושינגטון הפכו להיות סקפטיים לגביו. כשזה מגיעים לדברים כמו פרטיות או אבטחת מידע, אני חושב שאנשים מתחילים להבין שאנחנו צריכים רמה עקבית של רגולציה לרוחב כלכלת האינטרנט, ולא לבודד ספקיות אינטרנט באופן מיוחד עם רגולציה כבדה שפותחה ב-1934".

"חשוב לעשות התאמות גם בטלוויזיה"

אחד התחומים המרכזיים שעוברים שינוי הוא תחום הטלוויזיה, עם כניסתן של החברות האינטרנטיות שמאיימת על הישרדותן של חברות הכבלים והלויין.

הטלוויזיה בארה"ב הולכת לכיוון של נטפליקס ואמזון. מה יעלה בגורל חברות הכבלים והלוויין?

"אני חושב שהתחרות בשוק הטלוויזיה היא החריפה מאי פעם, בניגוד מוחלט לאיך שדברים עבדו כשאני הייתי ילד. אני זוכר שהיו שלושה ערוצי ברודקאסט בטלוויזיה. היום התחרות עזה מאי פעם, ולכן חשוב שהרגולציות יעברו מודרניזציה בעצמן. אנחנו בוחנים ברצינות את התחרות בשוק הווידאו ויותר ויותר. ככל שהסטרימינג הופך למתחרה רציני לשירותים היותר מסורתיים, אני חושב שזה ייצר אתגר למודלים העסקיים המובילים".

אז מה עושות בנידון חברות הכבלים והלוויין בארה"ב? האם הן עוברות לאפליקציות? מה עם התשתית שהקימו?

"הן עורכות הרבה ניסויים. כמה מחברות הכבלים והלוויין, מנסות מה שמכונה חבילות רזות, כך שבמקום להציע מאות ערוצים, הן עשויות להציע 20 או 40, אך יותר תפורות למה שתרצה לצפות ובמחיר יותר אטרקטיבי. חלק עושות ניסויים עם אפליקציות אונליין, למשל ל-CBS יש מה שמכונה all-ccess שבה הם משתמשים כדי לנסות לנתב צופים לפלטפורמת האונליין בניגוד לפלטפורמה המסורתית".

האם הן מבקשות סיוע מה-FCC?

"לא. אם כבר, הן מבקשות המשך של הרגולציה הקלה. לפני כמה שנים הייתה הצעה להחיל רגולציה על שירותי סטרימינג, כמו שה-FCC מחילה על חברות כבלים. זה נדחה לפני כמה שנים וזו לדעתי הייתה הגישה הנכונה - לתת לשוק להתפתח אורגנית ולתת למודלים העסקיים לשגשג, כך נראה מה הצרכנים עם ההחלטות המצטברות שלהם מחליטים שהיא הגישה הנכונה ביותר".

תן לנו עצה כדי לקדם השקעות בשוק הישראלי בדור החמישי ובסיבים אופטיים.

"לכל מדינה יש את מבנה השוק הייחודי שלה והיא חייבת לקבל את ההחלטות על אילו רגולציות הן המתאימות. מצדנו, מה שגילינו זה שגישה מבוססת שוק היא המוצלחת ביותר במובן של קידום חדשנות והשקעות, ברשתות אלחוטיות ובשירותים. זאת אומרת, כשאתה מקבל מספיק ספקטרום בשוק, עם רגולציה קלה של איך הרשת בנויה ומנוהלת, מה שבסופו של דבר יצור מצב שממקסם את התמריץ ואת היכולת של חברות פרטיות להשקיע ברשתות אלה.

"אני לא חושב שיש מבנה שוק אופטימלי, אבל אם המסגרת הרגולטורית בטוחה מספיק ומבוססת דיה, חברות ימצאו באופן טבעי שהן יכולות לבנות מודל עסקי של פרישת תשתיות מתקדמות, במיוחד במקום כמו ישראל שיש בה אזורים צפופים יחסית".

שאלה אחרונה: איך קרה שמונית בזמן ממשל אובמה וקודמת ליו"ר עך ידי טראמפ?

(צוחק צחוק גדול) "אני רוצה לחשוב שהיסטורית מדובר בנושאים שמטבעם אינם פוליטיים - לספק יותר גישה לאינטרנט לכל האמריקאים הוא לא עניין רפובליקאי או דמוקרטי זה עניין אמריקאי, ואני בא מאזור בארה"ב שהיסטורית היה מהצד הלא נכון של קו ההפרדה הדיגיטלי. אלו נושאים שמאוד קרובים לליבי והייתי רוצה לחשוב שיש עוד רבים בוושינגטון שחושבים כמוני.
"בסופו של דבר אם נעשה נכון את עבודתנו כולם ינצחו - רפובליקאים ודמוקרטים והמדינה בכלל. אני מקווה שזה המסר שיהדהד גם בעולם בישראל. בואו נוציא את הפוליטיקה מזה ונתמקד במה שטוב למדינה שלנו ולטובת הציבור. אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר לעשות את העבודה הזאת".

ת"ז: אג'יט פאי

תפקיד: יו"ר ה-FCC ■ גיל: 45 ■ מצב משפחתי: נשוי + 2 ■ מגורים: ארלינגטון, וירג'יניה ■ השכלה: עו"ד. בוגר הרווארד וביה"ס למשפטים של אוניברסיטת שיקגו ■ תפקידים קודמים: סגן היועמ"ש ב-FCC ;יועץ משפטי בועדת משנה על החוקה, הזכויות אזרחיות וזכויות קניין בסנאט האמריקאי; יועץ בכיר במשרד המשפטים; סגן יועץ משפטי בועדת המשנה על הפיקוח המנהלי ובית המשפט בסנאט האמריקאי; עו"ד בחטיבת ההגבלים העסקיים בתחום התקשורת במשרד המשפטים

עוד כתבות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"